לפני (כמעט) שנתיים הקמנו את ארץ האמורי, והשבוע ייצא הבלוג, לראשונה, מהמרחב הווירטואלי כדי לעסוק בנושא שהוא לדעתנו מעניין וחשוב כאחד.
בכנסת זועקים פוליטיקאים כי "דרושה חקיקה נגד חטיפת קטינות בידי בני מיעוטים" – וזה רק אחד הביטויים האחרונים לגל המתעצם של פעולות גזעניות נגד "האיום הערבי על בנותינו ואחיותינו". בערב עיון שיתקיים ב"בית העם" בתל אביב ביום שלישי, 10 בינואר, אנחנו מבקשים לדון בתופעה זאת, במשמעויותיה הפוליטיות ובדרכי תגובה אפשריות. הכוונה היא להציג אלטרנטיבות לשיח המצומצם, האלים והמשעמם הקיים, ובד בבד לבחון באיזה אופן מאיימים קשרים כאלה על משטר ההפרדה והמנטליות הגזענית הצומחת מתוכו.
החלק הראשון של הערב יעסוק בשורשיה ההיסטוריים והעכשוויים של החרדה מפני קשרים אינטימיים בין יהודים לערבים, ולגויים בכלל – מהמסורת היהודית, דרך ראשית היישוב ועד השיח הציוני העכשווי. בהמשך, ייערך דיון פוליטי שיעסוק בהיבטים האתניים, המגדריים והתרבותיים של מין ואהבה במרחב שבין הירדן לים, וכן בסיכויים ובהבטחות שגלומים בהם.
והנה רשימת הדוברים:
מנחה: גל כץ
יאיר ליפשיץ
נימולים וערלים, בין אלימות לקינאה
עפרי אילני
סגרגציה והמלחמה נגד המיניות הלבנטינית בתקופת המנדט ובכלל
נעמה קטיעי
המיני והלאומני
אורטל בן דיין
יחסים בין אתניים בעיירות הפיתוח
פאנל: תשוקה וחרדה בארץ ההפרדה
ראג'י בטחיש
אורטל בן דיין
רוני גרוס
איתמר ט. טהרלב (שידבר, בין השאר, על "סקס בהתנחלויות")
אנו מקווים לראות את קהילת הכותבות, הקוראים, הקוראות והכותבים של הבלוג. לפרטים נוספים (ואשרורי הגעה) – דף האירוע בפייסבוק.
7 בינואר 2012 ב- 20:05 |
אני הייתי מציע להזמין גם את לימור כהן , נגיד, שתעבייר ברצאה בנשוא "איך נכלאתי ונאנסתי בכפר ערבי במשך חמש שנים, על ידי ערבי מתחזה שפיתה אותי כשהייתי בת 16"
7 בינואר 2012 ב- 21:16 |
דרול, אל תשכח גם להזמין דיון על תופעת הפדופיליזם היהודי – שכן ידוע שבישראל יצאו עשרות פדופילים, חלקם גם רוצחים, מבני המגזר היהודי, ואל לנו להתכחש לעובדות הללו מטעמי פי.סי
8 בינואר 2012 ב- 22:26
אין שום קשר בין פדופילים לערב הנדון. לימור , לעומת זאת יכולה להעניק לו פרספקטיבה הולמת.
10 בינואר 2012 ב- 14:18 |
אפשר לינק לסיפור?
7 בינואר 2012 ב- 20:57 |
למה הוא התחזה, לערבי אמיתי?
8 בינואר 2012 ב- 01:01 |
אם נזמין את לימור להרצות, תהיה לכולנו הזדמנות לשמוע את הפרטים המלאים.
8 בינואר 2012 ב- 17:33
מי זאת לימור? אני אמור להכיר אותה? יש לך עוד פרטים?
8 בינואר 2012 ב- 23:54
לימור חוותה טרגדיה קשה שאותה הזכרתי.
אין לי מושג אם אתה מכיר אותה.
אתה מעוניין להכיר אותה? זה דבר שאולי ניתן לארגן.
9 בינואר 2012 ב- 17:14
דרול יקר, כפי שרמזו לך לעיל, אתה מפעיל את המנגנון הגזעני מכולם – ההכללה. גבר מהלאום הדומיננטי חוטף/אונס – משוגע, עשב שוטה, איש רע, וכו'. רק למיעוטים, כמובן, יש פריבילגיה לבצע את זממם בשם כל החבר'ה שלהם – חרדים, ערבים, וכו'. בקיצור, תבוא. מה אתה מוכיח שאתה מנפנף במקרה אחד בהתלהבות שכזו?
9 בינואר 2012 ב- 22:58
נטליה היקרה.
המדע מוכיח לנו פעם אחר פעם כי ההכללה היא כלי מחקרי והנדסי ראשון במעלה. בזכותה ורק בזכותה , זורמים מים בברז שלך ואת לא חיה במערה.
לגבי הנדון, ישנם כלים מדעיים המעניקים לנו יכולת לקבוע מתי הכללה היא צעד נכון ונדרש.
האם ידוע לך שנעשה שימוש בכלים הללו בנושא והאם ידוע לך מה הייתה המסקנה?
10 בינואר 2012 ב- 13:59
אם אנו מדברים מדע עכשיו (ברזים וזה), חובת ההוכחה היא עליך. לפני שאתה פוצח בהסתות על בסיס מקרה אחד, אתה צריך להביא מחקר מדעי (אתה יודע, שליטה על משתנים מתווכים כגון מעמד כלכלי וכו', רנדומליות, מעקב קרימינלי לאורך השנים), המוכיח כי הערביות היא "משתנה מסביר" ל"תופעת חטיפת נשים". עד שתביא בפנינו מחקר כזה (רמז: ראיתי/הכרתי/נראה-לי אינם מהווים מחקר כזה) אנא שמור את דעותיך החשוכות לעצמך.
11 בינואר 2012 ב- 16:14
אדם בר דעת היה מנחש, כי המניפולציות וההקשרים הלא רלוונטיים שאת עושה, נועדו למען השתקת הטרגדיה של לימור.
10 בינואר 2012 ב- 14:01 |
וזה בלי להזכיר מי ביסס את חזונו הפוליטי על בסיס מדעי.
12 בינואר 2012 ב- 01:46 |
עד שתביא בפנינו מחקר כזה (רמז: ראיתי/הכרתי/נראה-לי אינם מהווים מחקר כזה) אנא שמור את דעותיך החשוכות לעצמך.
8 בינואר 2012 ב- 19:32 |
ראשית, מילה טובה למקימי הבלוג, שמצאו זמן לארגן ערב כזה באמצע הדוקטורט.
כעת שתי שאלות לי למרצים.
האחת, "נימולים וערלים". על אילו ערלים מדובר? האם הכוונה לנוצרים, או לכול מי שאינו יהודי, או שמא גם ל"ערלי לבב"? הרי גם המוסלמים נימולים ונימולות.
השנייה, מדוע אין התייחסות לפן הדתי? אני לדוגמא, פוסל את האפשרות בהווה ובעתיד לנהל מערכת יחסים זוגית עם מוסלמית מחשש שיהרגו אותי. עוד לפני הלאומיות, האתניות והגזענות (מה שזה לא יהיה) עומדת הדת כחוצץ. אין צורך לציין כמובן שהעובדה הזו משפיעה על כל קשר שאני שומע עליו בין יהודי-מוסלמית או בין יהודית-מוסלמי. אין סיבה שמהצד השני של המשוואה לא יהיה פחד, מצומצם, אלים ומשעמם ככול שיהיה.
לסיום, הנה הפניה לאחד הפוסטים המוצלחים (לדעתי) שכתב שלום בוגוסלבסקי בנושא, לפני כשנה. הפוסט התפרסם בבלוג שלו, אולם הוא לא זמין כעת משום מה:
http://www.kibush.co.il/show_file.asp?num=43166
9 בינואר 2012 ב- 22:17 |
אורי שלום "מה שזה לא יהיה…" זה ההחיים בחברה פטריארכלית, איפה ומתי שטבעי לגברים לחשוב ולהתנהג כאילו נשים בנות הלאום או הדת שלהם, הן רכושם, ובהתאם הסנקציות על מי שתמרה את פי אדוניה. לעניין הסימטריה או העדרה ששאלת או התיחחסת אליה, הניחוש שלי שאתה לא ממש מכיר נשים מוסלמיות ולכן, גם אם היו להן קשרים, לאו דוקא פומביים עם לא מוסלמים, לא ממש היית יודע
10 בינואר 2012 ב- 00:48
רתם.
משהו ענייני?
11 בינואר 2012 ב- 00:38
מה למשל היה לא ענייני?
8 בינואר 2012 ב- 21:20 |
אורי דויד,
בתור הדובר המדובר, אני מרשה לעצמי לענות: אני אדבר בעיקר על ערלים "ממש", בגופם, אבל גם בהשאלה על "ערל" כביטוי לכל מי שאינו יהודי. זה כמובן מסבך קצת את התמונה בהקשר של הדיון הרחב יותר של הערב.
הדיון שלי יתמקד במקורות יהודיים מסורתיים, אז אולי זה גם יביא את הפן הדתי, אם לזה אתה מתכוון.
9 בינואר 2012 ב- 14:56 |
תודה יאיר.
התייחסות לפן הדתי היא קודם כל הצפת הנושא בהקשרו האקטואלי, כלומר, יותר קרוב למה שעמית ציין.
אין כאן טענה כלפיך או כלפי כל דובר אחר (כל הנושאים נשמעים מעניינים) אלא בשל היעדרותו של מרכיב מרכזי במכלול הניסיון להציג פרובלמטיקה.
10 בינואר 2012 ב- 00:05
זה בסדר. לגמרי לא הובן כ"טענה". 🙂
9 בינואר 2012 ב- 01:44 |
ערב מעט יהודו-צנטרי, אתם לא חושבים? האם לא יהיה מתאים, גם, לדון ביחס האסלאם בתיאוריה ובפרקטיקה, ליחסי נשים מוסלמית עם גברים לא-מוסלמים (i.e הסיבה מדוע כמעט כל הקשרים המעורבים המהוללים, הם בין גברים מוסלמים לנשים לא-מוסלמית)? לא יהיה מתאים לערוך פאנל בין ערבים ישראלים, על האופן בו נתפשים קשרים מאין אלו, ומה האווירה שבהקשרה שהם מתקיימים, בתוך החברה הערבית?
גם תיאור היסטורי קצר של מסורות עמים קטנים והתמודדותם מול חשש של איבוד הזהות, לא יזיק.
9 בינואר 2012 ב- 07:08 |
אוף חבל, מפספסת את זה ביום. נשמע מעניין מאד
9 בינואר 2012 ב- 13:07 |
לפי התגובות ההיסטריות אתם פוגעים בעצב חשוף…
10 בינואר 2012 ב- 01:46 |
אכן. מעיק איך עצם העלאת הנושא כמוה הרמת מכסה והביוב שוצף לו החוצה….
9 בינואר 2012 ב- 17:18 |
האם אני מזהה (עוד) עיתונאים שמקימים גוף פוליטי ?
9 בינואר 2012 ב- 17:47 |
ואם כן?
27 בינואר 2012 ב- 22:10 |
You truly outdid yourself today. Great work