עמוד אחרון במחברת

by

עודד נעמן

בהתחלה הנשק נתלה מכתפי כמטוטלת. ברחבת המסדרים, אחרי שנשבעתי אמונים לצבא, המדים היו שמוטים על גוף נער חסר צורה. עם הימים, זרם מים לא-נראה חצב בגופי מסילות שקבעו את הנשק במקומו: בין הצלעות לאגן. בתוך שנה המדים התהדקו על גופי.

בילדותי, בן חמש, לפני שידעתי לכתוב, מילאתי דפים ריקים בסימני עט שדמו בעיני לכתב ידה של אמי. הקשבתי לנקישות העט בדף, לחיכוך החוד במשטח, הרחתי את הדיו וחשתי באצבעי את הקווים המשוקעים שחרטתי בנייר. הייתי כותב וכותב, ודף אחר דף נמלאו סילסולים כחולים. העמדתי פנים שצורות הדיו הן מילים שהפיחו בדף חיים, שהדפים שעברו תחת ידי זה כבר אינם חומר בלבד. כך גם נעשתי חייל – מתוך ההתחזות והערגה.

המחברת שלי כבדה, נושאת את משקל הדיו. לפני פחות משנה כתבתי בדף הראשון: "את בישראל ואני כאן. הכרך הראשון של "האחים קראמזוב" נשאר אצלך, השני אצלי. אני מחכה שתחזרי כדי לחיות עמי את החיים שלנו." אחר כך באים אינסוף עמודים בהם עטים ועפרונות שונים, בצבעים מתחלפים, חורטים את סיפור המעשה בדפים. וכל המילים האלה, שכתבתי מאז – מילים שרוצות להיות מחשבה, היגיון, תכנית, תיאור – הן התמשכות הצורות שקישקשתי בדפים הריקים בילדותי.

אם המחברת הזאת היא תיעוד, אזי היא תיעוד תנועת כף-ידי השמאלית, הכותבת, בשנה האחרונה. המחברת היא תיעוד כלי הכתיבה, תיעוד הרכינה על השולחן, תיעוד הנשימות הנמשכות, זו מתוך זו, תיעוד התיקים והמנשאים השונים ששולי המחברת נקהו והשחירו בהם. תוכן המחברת דהה ככל שהמילים נכתבו בה. הדפים נפחו את נשמתם. מה שהיה אמיתי נעשה לחיקוי. מי שהייתי נעשה לתחפושת. מסילות גופי נתמוססו ואת, שנשאתי אותך בין הצלעות לאגן, ניתקת ונתלית מכתפי כמטוטלת, עד שלא הצלחתי לאחוז בך עוד.

הדימוי: ורמיר, אשה כותבת

2 תגובות to “עמוד אחרון במחברת”

  1. רתם Says:

    יפה וקודר

  2. עמית Says:

    יפיפה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: