נתזים 19: אני רוצה שאפילו פילים יאהבו אותי

by

מחקרים המנסים לאפיין הומוסקסואלים מבחינה פסיכולוגית הם די נדירים בשנים האחרונות. מחקרו של גידי רובינשטיין שפורסם ב- Journal of Sex & Marital Therapy הלך נגד הזרם ובדק את ההערכה העצמית והנרציזם של סטודנטים הומואים בישראל (גברים בלבד). הוא מצא שהם נוטים לרמה גבוהה יותר של נרציזם, ולרמה נמוכה יותר של הערכה עצמית, ממקביליהם הסטרייטים.
האם יש בכך כדי לאשש את ההיפותזה הפרוידיאניות על פיה הומוסקסואליות אינה אלא צורה של נרציזם, והאהבה החד-מינית אינה אלא אהבה לבן דמותו של האוהב? רובינשטיין טוען ש"בהתאמה לטענותיו של פרויד, נמצא שהומוסקסואלים שנבדקו במחקר הם במובהק נרציסטים יותר מההטרוסקסואלים". עם זאת, הוא מציע גם פרשנויות נוספות – למשל שהמאפיינים הנרציסטים מתפתחים בתגובה לסביבה דכאנית, ותכונות כמו אגוצנטריות, היעדר אמפתיה, פנטזיות גדלות ואקסהיביציוניזם הם בבחינה מחאה נגד הנורמות ההומופוביות של החברה. ועוד אפשרות: התנהגויות נרציסטיות הן אסטרטגיות אדפטיביות בתוך הקהילה ההומואית שמציבה לחבריה סטנדרטים אסתטיים נוקשים

ב-16 ביוני 1936 פוצץ הצבא הבריטי כ-240 בתים של פלסטינים ביפו, והותיר אלפים מתושבי העיר ללא בית. על הפעולה הוטלה צנזורה חמורה, ועיתוני יפו נאלצו לדווח ש"מבצע לשיפור חזותי של העיר יפו בוצע באמצעות דינמיט" ו"להתראות, יפו העתיקה, הצבא פוצץ אותך". היה זה אחד העונשים הקולקטיוויים שהוטלו על האוכלוסייה הפלסטינית במסגרת הדיכוי האלים של המרד הערבי, שהתבסס גם על עינויים בקנה מידה גדול. מאמרו של מתיו יוז ב-Journal of Palestinian Studies מתאר בהרחבה את הדיכוי האלים של המרד הערבי בפלשתינה על ידי שלטונות המנדט, כולל ציטוטים של חיילים מתלבטים שנדרשים לבצע חיפושים בבתים

מתוך הסרט "צ'ופ סוי" של ברוס ובר

ועוד נתזים:

גילויים מעניינים בנושא נסיבות רציחתו של פייר פאולו פזוליני לפני 35 שנה: במארס, טען סנאטור איטלקי שמקור כלשהו הציע להעביר לידיו פרק שטרם פורסם מהרומאן הבלתי גמור Petrolio שכתב פזוליני לפני מותו. לפי הטענות, הפרק כולל גילויים על הקשרים בין המאפיה לשלטון ופרטים על נסיבות מותו של אנריקו מטאי – פקיד ממשלה איטלקי שנאבק בחברות הנפט הגדולות. יש בכך כדי לתמוך בטענות שפזוליני לא נרצח על ידי עובד המין פינו פלוסי, אלא על ידי המאפיה או השלטונות (שזה בערך אותו דבר). אלא שכמה חודשים אחרי ההודעה, הסנאטור חזר בו ואמר שהקשר עם המקור ניתק

עימות פוליטי בין-מעצמתי גדול קרב ובא, טוען ספר חדש בשם "2014: איך לשרוד את המשבר העולמי הבא". ההסדר שאחריו יצטרך להחליש את מדינות הלאום וליצור מסגרות בסגנון האימפריות הרב לאומיות של המאה ה-19

יותר ויותר נשים מגלות את האופציה הלסבית בגיל מאוחר. בחודש הבא יערך מושב מיוחד בכנס החברה הפסיכולוגית האמריקאית בנושא נזילות מינית

במחנה אימונים בברנדנבורג מתכוננים כוחות שיטור אירופיים לתסריט של השתלטות על מדינה אירופית במלחמת אזרחים

ובית המשפט החוקתי בגרמניה אישר להמשיך לנהל מעקב של רשויות הביטחון אחרי מפלגת Die Linke, בטענה שהיא כוללת "יסודות אנטי חוקתיים"

עצומה שפירסמו 75 מתנגדי משטר איראנים נגד המצור על עזה וטבח המשט עוררה ויכוח באופוזיציה האיראנית בדבר היחס לישראל

האם מהפכת הפורנו 2.0, כלומר פורנו המופק באופן עצמי ומועלה לאינטרנט על ידי הגולשים, הפכה את הביקורת הפמיניסטית על הפורנו לבלתי רלוונטית?

נמשך הוויכוח בשאלה האם יש להגדיר את הפיאדיזם בגדה כאחד המשטרים הסמכותניים הראשונים שצמחו במאה ה-21?

היסטוריון אמריקאי מציג באור חדש את מלחמת קוריאה וטוען שהאמריקאים ובני בריתם בדרום ביצעו פשעים חמורים הרבה יותר מהצפון קוריאנים של קים איל סונג – בין השאר ג'נוסייד באמצעות הפצצות

המפלגה הרפובליקנית במצב פחות טוב ממה שכולם חושבים; רפורמת ההגירה עשויה לקרב את האוונגליסטים לאובמה; אבל בינתיים ג'ב בוש כבר בדרך לבית הלבן

אל אהרם ויקלי על גבעת אנדרומדה והסגרגציה ביפו; ו-וחיד עבד אל-מגיד בתחזית מעניינת בדבר הפוליטיקה המצרית בשנת 2020

ו-FW הסורי מדווח על מצבה של השפה הארמית ומראיין את פאולו קואלו בנושא ההשפעות הסוּפיות על כתיבתו

במאמר מעורר מחלוקת בקייב פוסט, הפובליציסטית יוליה פופובה תוקפת את האופי הסמכותני של העמים הסלאביים. לדוגמא, היא מתוסכלת מכך שצעירים אוקראינים ורוסים לא יוצאים לטיולי תרמילאות

סטודנטים יהודים בארה"ב הם הכי ליברלים בנוגע לסקס לפני הנישואין

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

7 תגובות to “נתזים 19: אני רוצה שאפילו פילים יאהבו אותי”

  1. Assaf Says:

    נתזי תגובות.

    קודם כל, שאלת תם: האם המילה "נרציזם" ידועה יותר כ"נרקיסיזם"? אם כן, איזה פרופסור באקדמיה ללשון החליט ש"נרציזם" נשמע יותר טוב?

    תודה על האזכור מדיכוי המרד הערבי. עוד חור לא-מקרי בהשכלתנו.
    מצחיק, בדיוק התווכחתי עם אמי, שנולדה בת"א בשלהי אותו מרד, על המיתוס מול המציאות במשולש היחסים בריטים – ערבים – יהודים בימי המנדט, ובמיוחד לגבי המרד. האם החלוצים שלנו היו מורדים אמיצים בשלטון זר, או שמא דווקא אוכלוסיית חסות של מהגרים, שאותו שלטון דווקא טיפח ועודד את הגעתם, ואשר סייעה לו לדכא את המרד של המקומיים – אבל הכריזה על השלטון מלחמת חורמה ברגע שהחליט לפייס קצת את המקומיים על חשבון היחס המיוחד שקיבלה?

    אם זה מזכיר למישהו את המתנחלים זה לא במקרה. למותר לציין שאמא שלי לא אהבה את הסטייה מן התיאור המקובל. לא הצלחתי אפילו להגיע אל האנלוגיה. ואמא שלי שמאלנית עם קבלות. ההיסטוריוגרפיה החד-מימדית של מערכת החינוך שלנו צרובה לרוב עם ישראל לתוך המוח. והימנים עוד בוכים ש"אין מספיק חינוך לערכים ציוניים".

    לסיום, בקשר לרפובליקנים. רק מטומטמים ושמואל רוזנר (שזה אותו דבר) חשבו שהרפובליקנים במצב טוב. הרפובליקנים במצב איום ונורא.
    הבעייה היא שאובמה, כמו גיאן האומלל מגאנה, לא הצליח להכניס פנדל ברגע הקובע ולא ניצל את צירוף הנסיבות ההיסטורי הבלתי-חוזר, את הצורך הזועק בשטח, ואת הרצון הציבורי העז בשינוי – בכדי לבצע את השינוי שהבטיח.
    במקום זה אנחנו אמורים להסתפק בשבבי צעדים חלקיים ומבולבלים, במכירת השבבים האלה כמהפכה חסרת-תקדים בתולדות האומה האמריקנית, ובהשארת אותה מערכת שדירדרה את ארה"ב ואת הכלכלה העולמית על כנה. לא פלא שהמוטיבציה של אותם פעילים ובוחרים שנתנו לאובמה את השלטון ורוב מוצק בקונגרס, נמצאת בזבל.

    • האמורי Says:

      כן, צריך לומר נרקיסיזם.
      לגבי הבריטים – למיטב הבנתי היו במנדט לפחות שני מחנות, הפרו-ערבי נוסח לורנס (אם כי הוא בעצמו טבח בעיראקים בלי הרבה נקיפות מצפון) והפרו-יהודי.
      והמטאפורה של גיאן מוצלחת למדי. אם כי אני לא יודע אם הפנטזיה על הפנדל שייכנס בדיוק ברגע המתאים מתממשת במציאות. אחרי שאובמה נבחר היתה תחושה שהוא בעצמו הפנדל, או הכדור. ומבחינה מסוימת, זה עדיין נכון – בלי קשר למה שהוא עושה

    • דודי Says:

      השלטון הבריטי טיפח ועודד את הגעתם של המהגרים היהודים, פרט לכך שאסר עליה כמעט כליל החל מ-1939, והגביל אותה קשות גם קודם לכן (לפחות מאז הספר הלבן השני). בדיוק היה קצת לחץ באירופה באותו זמן.

  2. אמיתי ס Says:

    אסף – בעניין הנרציזם, זה גם מה שאני התכוונתי להגיד, אבל הבנתי שזה פשוט עוד שלב באינגלוז של השפה האקדמית אז וויתרתי.

    בעניין אובמה גם אתה נפלת כנראה כמו רבים באשלייה שיש הבדל אמיתי ומהותי בין שתי המפלגות בארה"ב. עם כמות הכסף שצריך כדי לנצח מירוץ בארה"ב, וכמות קבוצות הלובי, קשה מאוד לבצע שינויים מהותיים. רפורמת הבריאות היא באמת הישג כביר, ולמרות זאת היא הגיעה לקו הסיום מקוצצת כנפיים במידה ניכרת, ומותירה בחוץ מיליוני אזרחים אמריקנים וכמובן מהגרים שהם עוד לא אזרחים.

    והערה אחרונה: זה שאין נקודות בסוף הפיסקאות זה עוד קטע מכוון שלא הבנתי או סתם באג?

    • האמורי Says:

      זה באג ששמור רק לנתזים

    • Assaf Says:

      אמיתי

      לגבי הכסף, במהלך מסע הבחירות שלו אובמה שבר את הקופה ואת המערכת בכך שהראה שאפשר לאסוף כמות בלתי מוגבלת של כסף בתרומות קטנות מן הציבור הרחב, בלי להיות חייב שום דבר לגורמי הכוח המסורתיים. צריך רק למצוא את המסר הנכון

      ובכל זאת הוא מתנהג כאילו הוא כן חייב לגורמי הכוח וללוביסטים דווקא, וכאילו המסר לבוחרים שתרמו לו כל אחד .20 דולר היה בעצם בדיחה. את הנושאים והדגשים שחשובים לקבוצות הציבוריות שתמכו בו הוא משאיר על אש קטנה או מתעלם מהם. זו האכזבה.

      הנה, בדיוק עכשיו יצאו הדמוקרטים בהודעה שיוותרו על הניסיון להעביר חקיקת אנרגיה השנה. וזה אחרי דליפת הנפט שסיפקה להם עוד פנדל.

  3. האמורי Says:

    לבקשת הקהל – הנה לינק לעוד כמה תמונות של הפיל
    http://tinyurl.com/33m9l6z

כתוב תגובה לדודי לבטל