המטרה הבאה של ברק

by

מה יש לומר? יש ימים שבהם הכותרת הראשית של ידיעות ומעריב ממלאת אותך אושר. למשל היום. ולא שזה כל כך ברור שהפושע גלנט לא יהיה רמטכ"ל. די סביר שהוא כן יהיה. ובכל זאת – את הנעשה אין להשיב. בראש צבאנו צפוי לעמוד מאפיונר, ביריון, לפי כל סוג של מערכת ערכים. לא בראש משרד הפנים, ואפילו לא בראש משרד החוץ: בראש הצבא, קודש הקודשים, שמורת הטבע, כותל המזרח וכו'. הוא כבר אורז את המזוודות, ובקרוב ייסע לאושוויץ, שם יצטלם בתנוחה של הילד עם הידיים המורמות, אבל הפעם עם יד אחת על הקת של האקדח.

אפשר לומר שזהו יום גדול למאבק נגד המגזר המזיק ביותר כיום בישראל: אותה שכבה של אשכנזים עציים, לרוב בני 50 פלוס (אבל לפעמים הרבה פחות), שנאחזים באלימות בערכיות והאחריות הבדויה שלהם. השכבה הזאת, שמיוצגת באופן מסורתי על ידי אהוד ברק, היא למעשה הכוח האלים והקיצוני ביותר בישראל: היא נואשת, קפוצה ותוקפנית הרבה יותר מכל רב מתפוח. ככל שהיא חוששת יותר מאיבוד ההגמוניה שלה, היא נעשית קיצונית יותר, וכבר כיום היא מוכנה להשמיד את העולם – פשוטו כמשמעו. היא היתה צריכה להיכחד מזמן, ובכל זאת היא שומרת על חיוניות עקשנית – קשה ומגויידת כמו גופה של איש רזה בן 50.

הנה, רק לפני יומיים קיבלתי אימייל מהשלוחה המקומית של המגזר הזה – אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, הנשלטת על ידי נאמני ברק. הוזמנתי ל"מסע אלונקות נגד משתמטים" שיוצא מהבקו"ם (לא פחות!), תחת הכותרת "נחזיר את הבושה לפנים". ואני שואל: של מי הבושה? להישבע אמונים לכנופייה של גלנט – זה לא בושה? לא רק בושה אלא גם טמטום. אבל המושג בושה גם ככה תופס מקום די שוליי בלכסיקון של צה"ל, שמאמץ בלי בושה מערכת ערכים של פושעים. ופושעים, כידוע, לא מנסים בדרך כלל לבסס את פעולותיהם על הציווי הקטגורי של קאנט: הם פשוט אומרים "עשינו את זה כי היינו יכולים".

כאן אנחנו חוזרים לברק. אתמול שוחחתי עם אחי, ותהינו מה בסופו של דבר מניע את האיש הזה, ומה הוא חושב לעצמו.

אחי אמר שלדעתו, ברק עשה את המהלך האחרון שלו פשוט מתוך שעמום.

לדעתי זה לגמרי נכון. בנקודה מסוימת, בנאדם כמו ברק מגיע למסקנה שהוא כבר עשה הכול. כסף לא חסר לו, וגם ראש ממשלה הוא כבר היה. סביר שברק לא מצפה להפוך יום אחד לראש הממשלה – מה עוד שהוא כבר היה שם. הוא גם לא רוצה פופולאריות, כי הוא יודע שהוא לא יזכה בה. למעשה, ברק הוא הפוליטיקאי היחיד שהכותרות הראשיות של העיתונים אתמול לא מזיזות לו בכלל – אולי אפילו משמחות אותו. אגב, הוא אפילו כבר התרגש מאשתו, והתחתן עם אהובת נעוריו. מה נשאר לגבר בן כמעט 70 לעשות?

ברק נמצא כבר מעבר לשיקולים שמנחים פוליטיקאי פופוליסט רגיל. היום ברור, שכשמדובר על ברק צריך להניח שהמניעים שלו והמנגנונים שמפעילים אותו מצויים ברמה הנמוכה ביותר של הפסיכולוגיה, אפילו פחות מסתם פושע: בערך כמו ילד מרושע שמתעלל בחתול. אז עכשיו, הוא החליט לראות איך זה לחסל את מפלגת העבודה. אבל מה הלאה?

לדעתי, היעד הבא של ברק הוא להשמיד את העולם.

אחרי התדהמה הראשונית, הפרשנים בחלקם התעשתו, והבינו מה האג'נדה הנוכחית של הזוג ברק-נתניהו (תשכחו מליברמן, הוא דמות די שולית): מלחמה נגד איראן. למרות שאובמה מתנגד. למרות שבוגי מתנגד. למרות שמאיר דגן מתנגד. למרות שאפילו ליברמן לא מתלהב. אף אחד לא יקח לאהוד את הצעצוע. כמו שני פושעים בדקה האחרונה של סרט, ברק וביבי קורצים אחד לשני ואומרים: הגיע הזמן לעשות את זה. דיברנו ודיברנו, בלה בלה בלה. על החיים ועל המוות. אלכסנדר כבר הגיע להודו, נפוליאון כבר כבש את אירופה, וגם היטלר. בואו נעשה משהו יותר גדול. הכי גדול.

במצב הזה, כשעל ההגה יושבים פירומאן, פסיכופט ופושע הדבר השפוי ביותר לעשות הוא לא לסרב, אלא להשתגע.

תגים: , , , , , , , , ,

21 תגובות to “המטרה הבאה של ברק”

  1. אחיך Says:

    עוד על מה שברק עושה כשמשעמם לו:

    http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=115054

  2. etay Says:

    בפרישה שלו ב-1999, אמר בנימין זאב בגין את המשפט הבלתי נשכח: גיליתי שאני שליח ציבור ללא ציבור.

    ברק לא נמצא באזורים פשטניים כאלה. מצד אחד, כמנהיג של מפלגה כמו העבודה הוא נאלץ להסתובב במסדרונות ערום מתמיכה ציבורית. מצד שני, ע"פ כל סקר, עם ישראל מאוד רוצה אותו כשר ביטחון. זו מכשלה לוגית קטנה, והמהלך האחרון של ברק נועד בדיוק כדי לפרק אותה. ע"פ החישובים שלו, זו דרך נאה ליישם את רצון הדמוקרטיה הישראלית.

  3. בני ברונר Says:

    בסרטי האחרון State of Suspension ראיינתי את אחד מאנשי "המסדר הגרעיני האסטרטגי" שלנו – מרטין ואן קרייפלד. הסרט נמצא כאן: http://vimeo.com/10042101 הקטעים עם ואן קרייפלד בדקה 6:50 ו– 28:26

  4. יובל Says:

    עפרי זה גאוני! (ומדכדך מאוד, אבל זה באמת לא חשוב כל כך. כפי שאמרת – לעתים נראה שהתגובה הראויה לטירוף הזה מצד המערכת היא טירוף מצד האינדיבידואל)

  5. עדו Says:

    לא יודע למה התגובה שלי לא נכנסה אבל אני מנסה שוב:
    העניין הוא שברק הגיע לממשלת ביבי תחת התירוץ ש'האיום האיראני בפתח וצריך מישהו מתאים במשרד הביטחון' אם לא תקיפה באיראן, איך הוא בדיוק יצדיק את המשך ישיבתו בממשלת ביבי?

  6. פרידמנית Says:

    מה זה צחקתי. יודע למה?
    כי המאמר, כרגיל כתוב בכשרון, מתחיל בזה שאתה משועמם מאשכנזים עציים באופן יומיומי. הכותרת במעריב הוציאה אותך משעמומך שלך. אחר כך אבל אתה מייחס לברק שעמום (דרך אחיך) כמוטיב עיקרי למה שהוא עושה. אבל אז במקום לכתוב שהוא כבר התגרש מאשתו, אתה אומר שהוא התרגש מאשתו (ומחזיר אותו למצב מעורר, בעוד שעושה רושם שנאוה ברק לא עושה לך את זה מי יודע מה. מה שאפשר להבין: "או, נאוה, אוך…אוך…עוד..עוד נאוה". נו, לא משהו…).
    עכשיו:
    אני מה זה יכולה להבין שאתה משתעמם מברק, אבל אתה טועה כשאתה חושב שהוא פועל מתוך שעמום. הוא באמת מסוכן, ולא בגלל שהוא ילד שלקחו לו צעצוע, וגם לא בגלל שהוא ילד שהצעצוע שלו זה כפתור בדימונה.
    רוצה מאמר תגובה על זה? נראה לי שמתחיל לבצבץ פה משהו…

  7. הופ Says:

    אנחנו לא יכולים לקחת לברק את הצעצוע, פשוט כי אנחנו הצעצוע. לכן כנראה שדרוש מישהו אחר למשימה הזו, מישהו שברק לא עושה בו כבשלו.
    (תיקון: פסקה ראשונה בסוף – ה*קת* של האקדח. אם כי גם כת האקדח זה רעיון מעניין)

  8. דרור בל"ד Says:

    אשמה ישירה של התקשורת הישראלית ושל האקדמיה הישראלית. במשך שנתיים לא נקראה ולו קריאה אחת להסגיר את אהוד ברק להאג. תרבות הדיון הישראלית, על אינטלקטואליה, היא שגרמה לכך שגם היום מדברים ומדברים על אהוד ברק, אך את הדבר הכי חשוב מסרבים לומר. להזכיר למי ששכח, זחאלקה היה הראשון, והיחיד עד כה, שקרא להעמיד את ברק למשפט בהאג. זה היה 12 דקות אחרי הטבח על שוטרי עזה.

    אני מקווה ומאמין כי כל אלה שצעדו היום במצעד האומלל, כולל ניצן הורביץ', ישלמו מחיר יקר על ההסתה הציונית הנפשעת הזו. על אמונתי כי כך יהיה כתב עפרי אילני במאמר זה. על תקוותי כי כך יהיה כדאי לקרוא כאן:
    http://www.alanhart.net/what%e2%80%99s-the-difference-between-nazi-and-zionist-war-criminals/#more-1414

  9. תומסו Says:

    מענין איך המדינה תסתדר בלי צעצועים משלה כמו אהוד ברק ואנשים אלימים אחרים . אני לא כותב את זה בציניות. אני באמת שואל . בכל קהילה יש אנשים כאלו ויודעים להשתמש בהם ולרדת עליהם אחר כך שהם מחריבים אותה. אבל מה לעשות שבקהילות של השכנים (וגם בפנים) יש אנשים אלימים אחרים שלא מפחדים מאינטלקטואלים צינים ומאד מפחדים מהחיילים הכי מעוטרים ?

  10. דניאל Says:

    עכשיו בלי להרוס את פרץ היצירתיות שלך אבל יכול להיות שברק חושב שהוא פשוט שר ביטחון נורא טוב ושהוא "משקם את צה"ל", ובלה בלה בלה מה גם שהמועמדים האחרים לתפקיד שר הביטחון נראים קצת מצוקמקים (מופז) או מוטרפים (יעלון) ולכן חשוב לו להישאר בתפקיד למען מהסיבה הזאת?
    זאת נראית לי סיבה קצת יותר טריוויאלית מאשר הרצון להשמיד את העולם או אפילו שעמום.

  11. רוזנברג Says:

    אני מתפלא שבמאמר אין הפניה או התייחסות לנאום הבא – הנישא ב"ברקית" שוטפת. שימו לב כיצד ככל שהנאום מתקדם, כך הוא הולך ודומה לנאום העתידי של ברק בישיבת המטבחנון לפני הפצצת אירן:

    • ofrilany Says:

      כן, חשבתי על זה, אבל ברק הוא לא ממש ד"ר.
      האמת שאם כבר מדברים, הדבר המסוכן בברק היא שהוא דיאלקטיקן. למשל את כשלון קמפ דייוויד ואינתיפאדת אל-אקצה הוא תיאר לא פעם כהצלחה, מכיוון שהם חשפו את פניו האמיתיים של הפרטנר הפלסטיני. ברק מונע על ידי מטאפיזיקה ברורה של חשיפה, של הסרת מסיכות ושל חתירה לידע.
      מבחינה זו, סביר שהוא מעוניין במלחמה עם איראן כי רק בדרך הזאת נוכל לדעת אם ישראל מסוגלת לשרוד מלחמה נגד איראן.
      יש עם זה רק שתי בעיות קטנות:
      1. מהלך החשיפה כמובן יוצר את המציאות יותר משהו חושף אותה.
      2. בדרך כולם מתים.

  12. אהרן שבתאי Says:

    אולי זה יכול לנחם – (שלעומת למשל שרון,, שיודע לחשוב פשוט) ברק שהוא אכן דיאלקטיקן, מאוד תקוע בעצמו ומעודף חישובים בדרך כלל מסתבך

  13. עמית Says:

    תקן אותי אם אני טועה, אבל נידמה לי שמפספסים פה איזה מהלך פואטי מכוון
    הטקסט שלך מתחיל בנימת יאוש ובהדרגה עובר לטירוף מודע לעצמו.
    ומתוך הבחירה בשיגעון (כקונטרה למצב המתואר) יש להבין את האשמות הלא סבירות של ברק כסבא שרוצה לא פחות מלהשמיד את העולם.
    …נכון?

  14. צבי ב׳ Says:

    הי אמוריים, חברי ג׳ הזכיר לי היום את קיום האתר. נכנסתי ןרק בשביל המאמר הזה היה שווה. אני מסכים עם הניתוח של הכותב. אני חושב שמבחינה זו יתכן שאנחנו במצב דומה לזה שהיה לפני יוני 1982: ראש ממשלה נרפה מן הליכוד, שר בטחון יוצא תנועת העבודה עם קפצונים בביצים, ורמטכ״ל אבי אבות האשכנזים העציים של היום שנבחר בטעות. גם אז לא היתה כל סיבה מיידית לצאת למלחמה. היה שקט של שנה בגבול הצפוניהשכבת לאנשים בער לעשות משהו, כלומר להרוג קצת ערבים. הפעם זה יגמר הרבה יותר רע מלבנון 1982.

  15. גכיעגכיכ Says:

    כמה פנינים אפשר למצוא כאן בלילה של נדודי שינה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: