הוועד המנהל של הקול היהודי (Jüdische Stimme) לשלום צודק במזרח התיכון, גרמניה
שם האירוע, "שבוע השפה העברית בברלין", נשמע מבטיח. לברלין יש היסטוריה ארוכה של תרבות עברית, שנהרסה באכזריות בשואה. אך "הקול היהודי" הצטער מאד לגלות ש"השבוע", שהתחיל בשבת האחרונה, מאורגן וממומן ע"י ההסתדרות הציונית העולמית, ושלא מדובר בחגיגה כנה של השפה והתרבות העברית בעיר, אלא באירוע "הסברה" ישראלי. בניגוד למה שמרמז שמו, אירועי "שבוע השפה העברית" מתמקדים בתרבות ישראלית, ולא בתרבות עברית מקומית. אתר האינטרנט של האירוע מספר על אודות סוכן ("שליח") של ההסתדרות הציונית אשר פונה ליוזמות עבריות ויהודיות בברלין "במטרה לפעול לחיזוק ולהעמקת הקשר בין 'הדור הצעיר' (גילאי 45-20) לבין מדינת ישראל". אותו סוכן מנסה להשפיע על יוזמות אלה ע"י מתן מימון שמטרתו לתמוך בפרויקט הציוני.
ההסתדרות הציונית מנסה לנצל את התרבות העברית המתפתחת בברלין כדי ליצור תכנית אירועים שמשתמע ממנה שתרבות עברית ויהודית באשר היא חייבת להיות מרוכזת בישראל או מכוונת אליה.
לפי הצהרת המטרות שלה, ההסתדרות הציונית העולמית "שוקדת להשריש את מרכזיותה של ישראל ובירתה ירושלים עמוק אל תוך התודעה היהודית, ובכך לעודד את השיבה לציון". אנו מתנגדים באופן נחרץ לדעה שלפיה השפה והתרבות העברית שייכות לישראל ואנו רואים בקישור זה התקפה מעליבה כנגד חיינו באירופה. רבות ורבים מאיתנו דוברות או קוראות עברית, ועובדה זו לא הופכת אותנו לתומכות של ישראל. אנו דוחים כל ניסיון שהוא לצמצם את החיים העבריים או היהודיים המגוונים לכדי דעה פוליטית צרה או לנאמנות למדינה כזו או אחרת.
בעוד ש"המחלקה לפעילות בתפוצות" של ההסתדרות הציונית מנסה לנכס יוזמות יהודיות ועבריות בברלין למטרות ציוניות, "החטיבה להתיישבות" של ההסתדרות הציונית, אשר מקבלת מיליוני שקלים בשנה ממשלת ישראל, היא אחד הגופים המרכזיים שמממנים את ההתנחלות הבלתי-חוקית בשטחים בכבושים בגדה המערבית. התנחלות זו מלווה בגירוש ברוטאלי של האוכלוסייה הפלסטינית המקומית והיא מהווה הפרה של החוק הבינלאומי. הקצאת אדמות פרטיות וציבוריות של פלסטינים למתנחלים ישראלים היא אחת מהפרות החוק הבינלאומי המבוצעות ע"י ההסתדרות הציונית. הקצאות אלה כוללות חמשת אלפים דונם בבקעת הירדן (שהופקעו ב-1979) ו-29 אלף דונם באזורים אחרים בגדה המערבית שהופקעו ב-1994. ההסתדרות הציונית ממשיכה להשקיע משאבים בהתנחלות בגדה המערבית באמצעות מימון שהיא מקבלת ממשרד החקלאות הישראלי. התקציב שמיועד למימון "החטיבה להתיישבות" ממשיך לגדול משנה לשנה.
בתור יהודים אירופאים, חברי "הקול היהודי" רואים ב"שבוע השפה העברית בברלין" ניסיון תוקפני להשתלט על הזהות היהודית ולנכס אותה לשירותיה של מדינת אפרטהייד. "הקול היהודי" מתנגד להתערבות של ההסתדרות הציונית העולמית בחיים היהודיים באירופה.
"הקול היהודי" קורא לארגונים ולאנשים פרטיים לא לקחת חלק באירועי "שבוע השפה העברית בברלין". אנו מפרסמים גילוי דעת זה כדי להזכיר לאנשים שאין לשייך את הזהות היהודית והשפה העברית לפרויקט קולוניאלי. אנו מאמינים בכל ליבנו בחשיבותה של תרבות עברית בברלין (ובכלל) ולא רוצים להכתים אותה במעורבות ובמימון של ארגון קולוניאליסטי ובלתי-חוקי. אנו נשמח לקחת חלק ולסייע בארגון אירועים תרבותיים לכבוד השפה העברית המבוססים על ערכים של שוויון וכבוד לכל האנשים ולכל העמים.
דימוי: כתובת בעברית על קברו של בנימין בן מרדכי, בית העלמין היהודי בשפנדאו (1284). מוצג במוזיאון ההיסטורי הגרמני בברלין.
תגים: ברלין, ההסתדרות הציונית העולמית, החטיבה להתיישבות, הקול היהודי, השפה העברית, שבוע השפה העברית, תרבות עברית
ארץ האמורי 
4 בדצמבר 2013 ב- 00:18 |
גיבוי של כפיות טובה ולהג סמאל צדקני וטרחני.
סמיילי.
4 בדצמבר 2013 ב- 00:49 |
עם כל הכבוד חוף מססמאות ריקות לא ראיתי שם הרבה עובדות. ברור שיש קשר בין השפה העברית לבין מדינת ישראל. אם המלומדים הברלינאים רוצים לעשות אירוע על השפה העברית שידיר את ישראל שיממנו אותו מכיסם הם. אין לאיש כמובן התנגדות לכך. לתאר את הקישור בין השפה העברית למדינת ישראל כנסיון תוקפני להשתלט על הזהות היהודית נשמע לי טענה הזוייה במידה המחייבת אולי טיפול.
4 בדצמבר 2013 ב- 01:11 |
לא למדת כלום. תגובתך האנטי ציונית היא המשך ישיר לאנטי ציונות של הבונדיסטים ואחרים משנות ה-30. דעות אלו הן שהביאו אותם ואחרים שלא הספיקו לצאת להישרף לעשן בתנורים. שנאת ישראל העזה המפעפעת בך אינה מוכנה לקבל שום עובדה שתסיט אותך מדעותיך. בעולם האמיתי (לא זה המקנן במוחך המעוות) המקום היחידי שבו יכולים יהודים וערבים ללמוד באותה אוניברסיטה, לחיות באותן ערים ובבטחון רב יחסית למזרח התיכון שמסביב היא מדינת ישראל. קשה לך אפילו להגיד את השם הזה. וכמו יורשיה הגזענים של גרמניה באשר הם בעולם, את ממשיכה לכנות את מפלטם היחיד של היהודים בעולם מדינת אפרטהייד בעודך יונקת מפטמות המדינה שרק לפני 70 שנה, בגזענות בוטה ונשכנית חיסלה 6 מליון מבני עמנו. גועל נפש.
4 בדצמבר 2013 ב- 01:24 |
האם זו בדיחה? ישנם מחוללי פוסטים שמסוגלים להפיק טקסט הרבה יותר טוב. ושוב העניין עם האנונימיות: "אנו, אנו, רבות ורבים מאיתנו", מספיק, די, זה מגוחך! ושאף אחד לא יגיד: "אם התעצבנת מהפוסט סימן שהוא עשה את העבודה". זה פשוט טקסט נוראי.
4 בדצמבר 2013 ב- 01:40 |
כלכך הרבה שטויות שגובלות בתיאוריית קונספירציה פרנואידית לא נכתבו מאז מקרי הפרוטוקולים של זקני ציון. מביך…
4 בדצמבר 2013 ב- 02:20 |
דוחה, מגעיל, צבוע. מלא שנאה עצמית.
אותך לא ארצה לפגוש בחיי.
4 בדצמבר 2013 ב- 03:29 |
Wow. You're so radical. You must feel very special and unique and moral and superior when you write such texts…
What's next – a pamphlet saying that the Jews that escaped Germany in the 30s when Hitler got in power were nothing but colonialists, and you want nothing to do with these cruel "Yekim" colonialists? And that you only accept a connection to the German Jews who stayed in Germany in the 30s and 40s and contributed to the idea of equality and bortherhood?
4 בדצמבר 2013 ב- 07:38 |
שמחתי לקרוא. את התגובות.
4 בדצמבר 2013 ב- 08:14 |
כמובן שיש קשר בין עברית כשפה מדוברת ושפת תרבות לבין מדינת ישראל. הרבה חוקרים יגידו שהספרות העברית, שנוסדה במזרח אירופה, הולידה במובנים רבים את התודעה הלאומית הציונית ואת מדינת ישראל אחריה. אחרי זה, המרכזים הספרותיים האלו גוועו. עוד לפני השואה, הספרות העברית בפולין למשל כמעט לא הנפיקה סופרים ראויים.
גם אחרי מלחמת העולם השנייה, הניסיון מראה שמרכזים של ספרות עברית לא שורדים הרבה זמן בארצות אחרות, ונבלעים בשפת האם החדשה. בארצות הברית, למשל, היה מרכז כזה, שהוקם כשהתחילו להגיע לשם כמויות אדירות של יהודים בסוף המאה ה-19. הוא גווע אחרי שני דורות, למרות שעד היום יש שם מיליוני יהודים. למה אנשים ששפת האם שלהם אנגלית יכתבו בעברית? ולמי? תרבות עברית היא תופעה גג דו דורית במדינה שעברית אינו שפתה העיקרית.
לעומת זאת, אני מקבלת בהחלט את הטענה שאין קשר בין תרבות יהודית לבין מדינת ישראל, ואין גם קשר הכרחי בין תרבות יהודית לבין השפה העברית. דון מירון כותב על זה הרבה. סופרים אמריקאים רבים כותבים כיהודים מובהקים עד היום, ובאנגלית, ובהחלט ייתכן שברלין תצמיח מרכז כזה, עם הכישרון המתפקע שהיגר לשם.
כמובן שאפשר לתת דוגמאות מאמנויות אחרות, גילוי הדעת התייחס לעברית והספרות מאוד תלויה בשפה הנכתבת, אם אתה לא פוטוריסטי.
4 בדצמבר 2013 ב- 08:19 |
בתגובתי התייחסתי לספרות העברית החדשה כמובן, לא לזו שקדמה לה, תור הזהב של העברית המקראית בספרד למשל. האם ייתכן תור זהב כלשהו בעברית בברלין, עכשיו כשעברית היא שפה מדוברת? קשה להאמין , אבל לכי תדעי.
4 בדצמבר 2013 ב- 08:47 |
השפה קיימת. מדינת ישראל קיימת. נראה שהשגנו את מה שרצינו. הטענה שעולה מן הפוסט, לדעתי, מנסה להגיד דבר ביקורתי פוליטי.
התנועה הציונית משתמשת עדיין בכלים לא חוקיים כדי להמשיך ולכבוש את האזור. כבר יש מדינה, אנחנו פה, זו עובדה. אף אחד לא יגרש אותנו. אנחנו פה.
האם התנועה הציונית יכולה להעלם ולפנות מקום לכל הדברים שקורים במדינה?. בכל מדינה.
למשל, בכל מדינה יש הגירה. יש אנשים שבאים למדינה ואנשים שעוזבים אותה. פה יש רק עליה.
האם אפשר להפסיק עם הכפייה על המהגרים? יש כאלה שהולכים לגור במקום אחר וכאלה שרוצים לבוא לגור פה. חבל שרק היהודים יכולים.
השפה, כמו האנשים משתנה. העברית לא תחייה אם נמשיך לעשות ערבים ציוניים בברלין, היא תחיה אם מי שידברו אותה לא יהיו רק ציוניים שדואגים רק ליהודים. הגיע הזמן להתבגר.
4 בדצמבר 2013 ב- 09:17 |
לא מפריע להם כמובן שמכון גתה מפיץ את השפה והתרבות הגרמנית, וכך גם עושים הספרדים, הצרפתים וקולוניאליסטים אחרים )הגרמנים כבשו את שוק העבודה האירופי ומותירים מדינות באירופה ללא כוח עבודה . יהודי אירופה ממש צדיקים.
5 בדצמבר 2013 ב- 11:49 |
מכון גתה מפיץ את השפה והתרבות הגרמנית, מלמדים בו גם על ההיסטוריה הגרמנית, אבל מוסד גזעני כמו הקרן הקיימת לא שותף בהפצת השפה והתרבות. בתור תלמידה של מכון גתה, לא למדתי שום דבר אידיאולוגי ולא עברתי אינדוקטרינציה ולא סיפרו לי שגרמנית היא שפה רק של גרמנים ולא של שוויצרים או אוסטרים. זה שגרמניה מתנהלת באופן איום למדינות אירופאיות אחרות זה לא משהו שמצדיק את גזל האדמות והטיהור האתני של פלסטינים בישראל.
4 בדצמבר 2013 ב- 10:18 |
כדובר וכותב עברית החי באירופה (אנגליה), לא ציוני ומתנגד לכיבוש אני רואה בגילוי הדעת גיבובי שטויות.
התרבות העברית כמעט ולא הייתה קיימת באירופה טרם השואה. הייתה תרבות אידית ענפה שכמעט נמחקה כליל ומדינת ישראל והציונות תקעו בארונה את המסמר האחרון.
אך העברית המודרנית התחילה בישראל והייתה אחד ההישגים החשובים של התנועה הציונית.
זאת ועוד, כפי שכבר נאמר, עיקר דוברי העברית הוא בישראל ואלמלא תתרחש קטסטרופה שתניס מיליוני אנשים בישראל באחת, עיקר הספרות העברית תהיה גם ספרות ישראלית.
אז אולי מדינת ישראל וההסתדרות מנסים לקדם את פעילות ההסברה שלהן מבלי להבין שמקור בעיות התדמית של ישראל אינו ״הסברה״, אלא מדיניות מרושעת. אבל זה אך טבעי.
נדמה לי שבמקום לקדם חרמות למיניהן מוטב ללחוץ על ישראל בדרכים אחרות. סנקציות כלכליות, כפי שעשה לאחרונה האיחוד עם הוריזון 2020 הן דרך אחת. בשילוב עם משא ומתן, עושה רושם שניתן לרשום הישגים, כפי שקרה לאחרונה עם איראן.
5 בדצמבר 2013 ב- 11:51 |
לא היתה תרבות עברית לפני השואה? מאיפה זה לקוח בדיוק? עברית היתה שפה של יהודים, ויהודים מצרפת תקשרו עם יהודים ממצריים בעברית. לא ביידיש. העברית קדמה ליידיש, אבל הנה דוגמא לאיך הציונות מחקה את ההיסטוריה ומעוותת אותה, כך שאתה כותב בכזה בטחון עובדות לגמרי לא נכונות.
4 בדצמבר 2013 ב- 11:19 |
אירועים, ארגונים ואנשים שאין להם להשתתף, "קול יהודי", "שבוע בברלין עברית". נציין, כי הזהות וחיבור למניפסט שפורסם בעברית בפרויקט הקולוניאלי היהודיות. יש לנו את החשיבות התרבותית של עברית בברלין (ובכלל), אני מאמין בכנות, ואני לא רוצה להתפשר על מחויבותם וארגון פיננסי וקולוניאלי – אינו חוקי. אנחנו רוצים להשתתף, ולתרום לארגון של אירועי תרבות בכבוד של שפת עברית, שוויון וכבוד לכל בני האדם וכל העמים ערכים יהיו מבוססים.
4 בדצמבר 2013 ב- 12:32 |
זה בגוגל טרנסלייט?
4 בדצמבר 2013 ב- 22:52
זה סוג של אומנות מיצב שמשתמש בגוגל טרנסלייט כדי לגעת בנושאים של שפה, גלובליזציה, הגירה, הדרה, אפרטהייד והומו-ארוטיות. הטקסט עבר שבע גלגולים דרך גוגל טרסלייט שכללו את השפות עברית, גרמנית, אפריקאאנס ואוזבקית.
4 בדצמבר 2013 ב- 12:41 |
אם זו העברית של חברי הועד המנהל של הקול היהודי עדיף שילמדו עברית לפני שהם עוסקים באירועי שבוע העברית בברלין או בכל אירוע אחר הקשור לעברית.
4 בדצמבר 2013 ב- 15:37 |
מכיוון שמכנים עצמם ועד, יש להניח כי הם פועלים בשם. ולו בשם הרעיון בו נועדו, אם לא בשם חברים אחרים בתנועה או איגוד. נשמח, אנו הקוראים, לדעת יותר אודות אותה התארגנות ברלינרית. או במילים אחרות, מי אתם ומה אתם רוצים ממני. נדמה שההזדהות כיהודים אירופיים דורשת מהקורא להתחלחל ומכריזה על עצמה ככובשת חזרה מצב קיומי כלשהו מהתנועה הקולוניאלית. טוב יעשה הועד אם ידרש להגדרה זו בכנות. אם לא בשם אהבת התבונה, אז משום שמישראל ובה, נראה שהיהודי האירופי אינו סובל מהדחקה או דחיקה כלשהן.
4 בדצמבר 2013 ב- 16:58 |
סליחה, יש לכם את זה ביותר פאתטי?
4 בדצמבר 2013 ב- 18:53 |
בולשיט בריבוע.
והערה לעורכי האתר- לא כל הפרשה ורבאלית היא בבחינת 'טקסט רדיקלי'. סתם שתדעו.
4 בדצמבר 2013 ב- 23:01 |
מעניין לציין מה באמת קורה לשפה של האפרטהייד (זה המקורי) לאחר התמוטטות שלטון האפרטהייד
Future of Afrikaans
http://en.wikipedia.org/wiki/Afrikaans#Future_of_Afrikaans
Post-apartheid South Africa has seen a loss of preferential treatment by the government for Afrikaans, in terms of education, social events, media (TV and radio), and general status throughout the country, given that it now shares its place as official language with ten other languages. Nevertheless, Afrikaans remains more prevalent in the media – radio, newspapers and television – than any of the other official languages, except English. More than 300 book titles in Afrikaans are published annually. South African census figures suggest a growing number of speakers in all 9 provinces, a total of 6.85 million in 2011 compared to 5.98 million a decade earlier. The South African Institute of Race Relations (SAIRR) project that a growing majority will be Coloured Afrikaans speakers. Afrikaans speakers enjoy higher employment rates than other South African language groups, though half a million remain unemployed.
Despite the challenges of demotion and emigration that it faces in South Africa, the Afrikaans vernacular remains competitive, being popular in DSTV pay channels and a number of internet sites, while generating high newspaper and music CD sales. A resurgence in Afrikaans popular music since the late 1990s has invigorated the language, especially among a younger generation of South Africans. A recent trend is the increased availability of pre-school educational CDs and DVDs. Such media also prove popular with the extensive Afrikaans-speaking expatriate communities who seek to retain language proficiency in a household context.
After years of slumber, Afrikaans language cinema is showing signs of new vigour. The 2007 film Ouma se slim kind, the first full-length Afrikaans movie since Paljas of 1998, is seen as the dawn of a new era in Afrikaans cinema. Several short films have been created and more feature-length movies, such as Poena is Koning and Bakgat (both in 2008) have been produced, besides the 2011 Afrikaans-language film Skoonheid, which was the first Afrikaans film to screen at the Cannes Film Festival. The film Platteland was also released in 2011.
Afrikaans seems to be returning to the SABC. SABC3 announced early in 2009 that it would increase Afrikaans programming due to the "growing Afrikaans-language market and [their] need for working capital as Afrikaans advertising is the only advertising that sells in the current South African television market". In April 2009, SABC3 started screening several Afrikaans-language programmes. Further latent support for the language derives from its de-politicised image in the eyes of younger-generation South Africans, who less and less often view it as "the language of the oppressor". Indeed, there is a groundswell movement within Afrikaans to be inclusive, and to promote itself along with the other indigenous official languages.
5 בדצמבר 2013 ב- 00:57 |
מעניין
5 בדצמבר 2013 ב- 14:22 |
הקולוניאליזם חוזר מישראל לאירופה כבומרנג. ישראל היא שלוחה או אגרוף של הקולוניאליזם האירופי, מוסווה באידאולוגיות. הקולוניאליזם הציוני מטבעו מאז היווסדו מנצל כל במה כל אירוע להעמקת אחיזתו. אירועים מסוג זה הם לחם בשבילו.
14 בדצמבר 2013 ב- 07:39 |
הנה משהו לשבוע שפת הזולו, במידה וחוגגים גם את זה שם בברלין המעטירה
והנה הוורסיה של דוד מנדלה המנוח האח של ישוע נסיך השלום