לאוולוק. כוחות הקידמה
עדיין באנגליה, דיוויד קמרון והשמרנים מנסים להתמודד עם פליטת הפה של שר הצללים לענייני פנים, כריס גריילינג. הוא אמר שבניגוד למלונות, למשפחות המציעות Bed&Breakfast מותר לדחות זוגות בשל הומאיותם. כמה שבועות לפני הבחירות, השמרנים בונים על כמה מחוזות בחירה חשובים בדרום המוחזקים כעת בידי הליברל-דמוקרטים, אבל נראה שהם עומדים להתאכזב. אגב, באופן צפוי משהו, כתבה נרחבת בגרדיאן מגלה שבאפריקה, בחברה הטרום-קולוניאלית, היתה סובלנות לצורות שונות של יחסים מיניים בין גברים.
סין עוברת בשנים האחרונות, אחרי כמה עשורים של פוריטניות מהפכנית, את המהפכה המינית הגדולה בהיסטוריה. ועדיין, פריחת הזנות והסקס מחוץ לנישואין מתקשה לפגוע בקדושתו (ובאושרו) של מוסד המשפחה. למעשה, לפי סקר בינ"ל של דורקס במאה מדינות, סין היא השלישית מהסוף בתדירות הסקס של זוגות נשואים, אבל שנייה (מההתחלה) מבחינת הסיפוק בחיי הנישואים.
בלגיה עומדת להיות המדינה הראשונה באירופה שתאסור על חבישת כיסוי פנים בפרהסיה. השבוע אושרה ההצעה בוועדת הפנים של הפרלמנט הבלגי, צעד אחד לפני אישור סופי. אחד ממנסחי הצעת החוק סיפק את הטיעון המבריק הבא: "אין להרשות למישהו את הזכות לראות ולא להיראות". איפה דנידין, גיבור ילדותנו, כשצריך אותו? טענה דומה, יותר מתוחכמת אך מפוקפקת באותה מידה, הוצגה לאחרונה בלה מונד. הכותב מנתח את המושג "מרחב ציבורי" והכרחיותו לדמוקרטיה, ומראה מדוע הבורקה לא יכולה להשתלב בו. בקרוב, ארץ האמורי יאמר את דברו בפולמוס.
גיליון האביב של כתב העת "מולטיטוד", מעוז הפוקויאנים-נגריאנים-דלזיאנים בצרפת, מוקדש לפיקוח בעידן האינטרנט. "האח הגדול אינו קיים, הוא בכל מקום", מזכיר לנו אחד הכותבים (לפי הסקירה בלה מונד), ואילו כותבת אחרת, אנטואנט רוברואה (מחברת הספר המעניין למראה "הגנים האנושיים והמשילה הנאו-ליברלית"), קוראת לכונן את "הזכות להישכחות", זו שתאפשר לכל אזרח שירצה בכך לחסל את כל הרשומות הדיגיטליות אודותיו.
השבוע, כבכל אפריל, נפתח בארה"ב "חודש השירה הלאומי". בין השאר, אתם מוזמנים להוריד את האפליקציה Poemflow ולקבל לאייפון שלכם שיר אחד ליום, או לבקר בגוגל מאפ החגיגית, המנוקדת בשירים ואתרים מההיסטוריה הפואטית של אמריקה.
מלאך טוב?
המלאכים שוב באופנה, ומתחרים עם הערפדים על לבם של young adults. על המדפים בעולם האנגלופוני ניתן למצוא בימים אלה לפחות שבע סדרות ספרים לבני הנעורים שבמרכזם עומדים מלאכים. ואולם, הם לא בהכרח טהורים ויפים. אלכס, גיבור אחת הסדרות החדשות, חושב ש"מלאך טוב הוא מלאך מת".
גם בעולם הספרות האקדמי, מסתבר, יש טרנד חדש. הניו יורק טיימס מדווח כי אחרי כמה עשורים בהם הוצפו החוגים לספרות בתיאוריות "טעונות פוליטית" כמו מרקסיזם, דקונסטרוקציה ופוסט-קולוניאליזם, מחפשים שם את "הדבר הגדול הבא", ועדיף משהו "מדעי" יותר. לא מעט פרופסורים חושבים שהם מצאו אותו – נוירוספרות. הם סורקים את מוחותיהם של קוראים ומנסים להבין מה הקשר בין הקורטקס לסרוואנטס.
הסופרת סירי הוסטוודט, אשתו של פול אוסטר, מספרת בספר חדש ("האשה הרועדת, או: ההיסטוריה של העצבים שלי") על חוויותיה עם ההיסטריה. היא מציעה לא להגדיר בעיות נפשיות כתופעות מדעיות בלבד, מה שמכונה בלשון העם "חוסר איזון במוח", אלא להפוך אותן לחלק מהזהות והסיפור האישי. זה לא סותר, לדעתה, היעזרות בטיפול תרופתי.
המלכה קלאופטרה שלא הכרנו — אינטלקטואלית מזהירה, דיפלומטית ומצביאה ימית.
אם לשפוט לפי הפייסבוק, אז ניטשה הוא ההוגה הפופולרי מכולם. די צייט בדק ומצא שיש לו 148,681 אוהדים.
כוכבים אחרים: 23,070 אוהדים לגתה, 57,033 לסארטר ו-37,227 לקאמי. להלדרלין יש רק 1,472, ואילו לשמרן הרומני סיוראן 5,425.
מה בדיוק ההבדל בין בין nerd, dork ו-geek (בדיאגרמת ון)? הצעות תרגום לעברית יתקבלו בברכה (בהסתמך על הדיאגרמה).
הדוגמנית לשעבר וכוהנת היוגה בהווה, טארה סטיילס, מי שהוכתרה בידי הוואניטי פייר ל"מורה ליוגה הקולית ביותר מאז ומעולם", פרסמה בבלוגה בהאפינגטון פוסט מסר חגיגי לפסחא. על הפרק: מה אם ישו היה חי היום? לפי סטיילס, ישו היה "אוכל נכון", "מתעמל" ו"מתנהג נחמד".
טארה סטיילס. ישו של המאה ה-21
ולסיום, קצת סקס. לעיתון האינטרנט הצרפתי והאיכותי rue89 (לזכרן של שתי מהפכות) יש בלוג מיני תחת הכותרת, איך לא, rue69. השבוע תוכלו למצוא שם, בין השאר, "עדויות בגוף ראשון – סטרייטים מגלים את נקודת ה-P". חלקן מנוסחות כאילו מדובר במשלחת נועזת שיצאה אל מעבה האמזונס ושבה בשלום. ההרפתקנים האמיצים מדווחים על "חמש דקות של אורגזמה".
ארץ האמורי 