ישראל 2021

גיא רולניק ויציר כפיו, עיתון דה מארקר, העמידו עצמם בשנתיים האחרונות בחזית המאבק נגד "הריכוזיות במשק". את תשובה וה"טייקונים" רולניק משווה לברונים השודדים של סוף המאה ה-19 ובמקום נוחי דנקנר הוא מעלה על נס כל מיני יזמי הייטק יצירתיים ודמויות מופת בחיי העם היהודי.

רולניק הוא כותב אינטיליגנטי, אין ספק, והטייקונים הם ודאי רשעים. אבל מבעד למלחמת בני האור בבני החושך שהוא מארגן לנו – הכל לטובת קידומה של אימפריית דה מארקר – צץ ראשה המכוער של הצביעות. הנה למשל אימייל שנשלח בימים האחרונים לאלפי בוגרי יחידה 8200, עליו חתומים רולניק ואלוף משנה (במיל') ניר למפרט, לשעבר מנכ"ל ערוץ 10 (והיום מנכ”ל “דפי זהב”):

שלום רב,

אנו מתכבדים להזמינך להשתתף בכנס ישראל 2021 כאורח שלנו. הכנס יתקיים בתאריכים 12-13/01/2011 ימים ד'-ה' בבנייני האומה ויעסוק בסוגיות המרכזיות הניצבות על סדר היום הלאומי במשך העשור הקרוב. ההזמנה אינה כרוכה בתשלום ומיועדת לבוגרי 8200בלבד.

איך עושים את זה:

– מימוש ההזמנה אפשרי באמצעות אתר הכנס: http://2021.themarker.com

– בעמוד הראשי של האתר ללחוץ על כפתור להרשמה

– להתעלם מעניין העלויות

– למלא את כל שדות החובה

– יש שדה שבו יש להקיש את הקוד.

– להשלים את התהליך על ידי לחיצה על "המשך" למטה.

נתראה בכנס,

ניר למפרט

יו"ר עמותת בוגרי 8200

גיא רולניק

עורך ראשי ומייסד דה–מרקר, סגן מו"ל הארץ

אל"מ ניר למפרט (תצלום: עדו קינן)

בחזון של דה מארקר אין כנראה מקום ליצחק תשובה אבל יש פריבילגיות לבוגרי חוד החנית של המודיעין הישראלי. הם יכולים להתעלם מהעניין המוזר הזה של "העלויות" (400 שקל בשביל פשוטי העם).

מי הם האנשים האלה? בקורס הטרום צבאי שעשיתי לפני עשור (במסגרת “חמ”ן תלפיות”), היו 16 וחצי מתוך 18 חניכי הקורס אשכנזים, כלומר יותר מ-90%. רובם ככולם היו בוגרי קבוצה נבחרת של תיכונים, בהם הליד"ה ו"מדעים ואומניות" בירושלים, עירוני ד' בתל אביב, או הריאלי וליאו בק בחיפה. שלא במפתיע (וכפי שכבר כתבתי בעבר), זה היה גם הרכב האוכלוסייה בקרב עורכי החדשות בעיתון "הארץ" או ב"תכנית הבינתחומית למצטיינים" באוניברסיטת תל אביב – לשם התגלגלתי מייד לאחר הצבא. כך גם במגזר ההייטק הפורח, המבוסס במידה רבה על החידושים וההמצאות שנרקחו נגד אויבינו, ועובדיו נשכרים מתוך הרשתות החברתיות שנוצרו בגלילות ובקריה.

רולניק ודאי יעדיף לתאר את החזון שלו כמריטוקרטיה – שלטון האיכות והמידה הטובה – אבל אין לטעות: זה לא מקרי שה"איכותיים" הם תמיד אשכנזים מרעננה. זו אליטה לבנה, מבוססת גזע, שאוהבת ללהג על ה"אספסוף" המזרחי שהפגין בבת ים נגד ערבים רק כדי לשלוח את ילדיה לחזית הכיבוש הישראלי (כלומר ל-8200). את העבודה המלוכלכת עושים מתנחלים, מזרחים ורוסים, ואילו הילדים הרכים יכולים להרגיש בנוח ליד מכשירי ההאזנה המשוכללים שלהם. שם הם יכולים לדבר בגאווה צופיפניקית על "תרומה למדינה", בזמן שהם מבטיחים לעצמם מושב רווחי ואגואיסטי בכנס "ישראל 2021”.

לערבים כמובן אין שום סיכוי במערך הגזעני הזה. על מקומם בחזון של דה מארקר אפשר היה ללמוד מכתבה שפרסמה השבוע מירב ארלוזרוב, אחת החיילות הנאמנות של רולניק. קשה להאמין שהטקסט הגרוע והמדומיין הזה התפרסם בשנת 2011, אבל כנראה שנמשיך לראות טקסטים כאלה גם ב-2021.

ארלוזרוב אינה מדברת עם בני אדם, ואפילו לא עם ערבים, אלא עם "נכבדי הכפר" טייבה שבעמק יזרעאל, המצוטטים בכתבה בגוף רבים. מסתבר שמדובר בכפר נאמן – הם חלבו את הפרות של קיבוצי העמק במלחמת יום כיפור – ובתמורה, יש להם כבישים ומדרכות. תכף היא תספר לנו שהם העבירו מידע לש"י או שסירבו להאכיל את צבא קאוקג'י ב-48'. אחרי הכל, כשמדובר בכפר ערבי, לא רק קיומן של תשתיות דורש הסבר, אלא קיומו ממש.

כמו תמיד, ארלוזרוב מביאה מידע בלעדי ומפגינה כושר אנליטי. הסכיתו ושמעו: לדה מארקר נודע שנכבדי הכפר מתנערים מבת "החמולה" המקומית, חנין זועבי, המוציאה את דיבת הכפר רעה. העובדה שרוב התושבים הצביעו לבל"ד בבחירות לא עושה רושם על הפרשנית המלומדת. היא גם יודעת למה נכבדי הכפר מתגעגעים לרבין – הרי “הוא נהג בהם בכבוד". הם אפילו בעד שבועת הנאמנות של ליברמן.

מה חסר להם בחיים? ניחשתם נכון – "הייטק".

קבלת פנים למושל הצבאי בכפר קרע, 1949 (מתוך "סדק" 1, באדיבות עבד אלראוף קורבי)

החזון המודרני וההייטקיסטי של דה מארקר מנוגד לכאורה לחזון האתנו–דתי של הימין. אליטת 8200 מבינה היטב שישראל זקוקה ללגיטימציה בינלאומית ולכן מוכנה לוותר על שליטה ישירה בשטחים – לפחות אחרי שיבוטלו עוד כמה הופעות של הפיקסיז.

אבל מתחת לקוסמטיקה הזו, חזון דה מארקר הוא מדינת אפרטהייד, עם מספר קאסטות מובחנות: למעלה האשכנזים המובחרים שהיו ב-8200 ועמוק למטה תושבי השטחים, נשלטים בקבלנות משנה על ידי מדינה פלסטינית קיקיונית. בתווך נמצאות שתי קאסטות "צבעוניות": מזרחים, שנועדו להגיש קייטרינג ברמת החי"ל והרצליה ולשרת בצבא המדכא את הקאסטה התחתונה, ו"ערביי ישראל". לא בכדי ארלוזרוב מעדיפה להדגיש את השייכות הכפרית והחמולתית של בני שיחה, כי רק דה–פוליטיזציה כזו יכולה להסביר כיצד הם מוכנים להסתפק ב"הייטק" ותו לא. בפועל, כמי שלא שירתו ב-8200 וגם לא ישרתו בה, הם ייאלצו להסתפק בפירורים.

למערך הזה, כקאסטה "צבעונית" נוספת, עשויים להצטרף גם מהגרי העבודה וצאצאיהם, שהרי רולניק וחבריו הם אנשים נאורים, והם מבינים היטב כיצד ההגירה משרתת את הנאו–ליברליזם שלהם. היתרון של המהגרים הוא שהם גם יכולים לשרת בצבא, ולהפוך בשר מבשרו של העם הלא–ערבי.

ישראל 2021 – שהיא ישראל 2011, כלומר ישראל 2001 – של למפרט, רולניק וארלוזרוב היא אי של קרתנות וצביעות ליברלית בלב האוריינט, שבה אפשר לערוך עשרות "דיוני שולחן עגול" על הסיבות לאי–שוויון במקום להביט מתחת לפנס, כלומר על עצמם. באתר הכנס מפנים לכתבות בדה מארקר על הפערים הגדולים (והקבועים) בהשכלה בין הפריפריה למרכז או על אפליית אתיופים בשוק העבודה. “מסתכלים על צבע העור שלי ולא על הכישורים", מספרת מעיין בלטה בת ה-21.

צודקת.

לפרקים הקודמים בסיקור של ארץ האמורי את תמנון המודיעין הישראלי:

החיילים של רמת החי"ל

מפקד הפקולטה למדעי הרוח