Posts Tagged ‘וגנר’

נתזים (9): ליקוי מאורות – גרסת השמרן

5 במאי 2010

מעקב "האמורי": לפני חודשיים נכתב כאן על עמיר בניון והמהפכה נגד ה-Chattering classes שמתרחשת באולפני הטלוויזיה עצמם. והנה, בניון מתראיין ומזהיר את התקשורת שהעם "תכף יעלה לרגל לאולפנים שלכם, מן הסתם בנווה אילן, ועוד יותר מן הסתם וקל וחומר בהרצליה, ויסביר לכם מה בדיוק הוא חושב עליכם". ובנוגע להתבטאויותיו האחרות של בניון (סכין בגב וכו') – כבר כתבנו שבמסגרת המהפכה "יכול להיות שגם עורכי 'ארץ האמוריי ייתלו – ואם לא בכיכר העיר, אז באחת הסימטאות הצדדיות".

ועוד במעקב "האמורי": ספר חדש על ראשית השתרשותה של היוגה בארה"ב, מספר את סיפורם של הנוכלים המופלאים שהביאו את בשורת התרגול לאמריקה. הבולט שבהם, פייר ברנארד, היה היפנוטיסט שגם דגל בחיי מין משוחררים במיוחד. והנה הפוסט בנושא.

בלי יותר מדי ציפיות, ארץ האמורי ו(לא ממש) כל עם ישראל מאחלים הצלחה לניק קלג. ולו רק בגלל השאלון הזה, שבו בחר קלג את הגיבור שלו: סמואל בקט. גורדון בראון מעדיף את וורדסוורת'.
ואם קמרון מנצחים אנחנו עוזבים את הארץ.

השמאל במשבר? השמרנים האמריקאים מודים שהם התייבשו מבחינה אינטלקטואלית. זרם מחשבתי שהוציא מתוכו מאורות (די דלוחים, בינינו)  כמו ראסל ("ממציא השמרנות") קרק ואירווינג ("להגדיל את הצבא") קריסטול מחתבא עכשיו מאחורי גלן בק וראש לימבו.

הניהיליזם הפך לאויב של השמאל ושל הימין גם יחד.

די צייט מדווח על הרשת העולמית של האתאיסטים הערבים שהוקמה על ידי מצרי שחי בברלין.

חשיפה : היידי בת ההרים, הדמות המזוהה ביותר עם שווייץ, היתה כנראה גרמנייה.

ואם כבר מדברים על שמרנים, זו ההזדמנות להמליץ על הבלוג האלגנטי "השמרן".

לא רק את ישראל: סופרים מחרימים את אריזונה בעקבות החוק הדראקוני נגד מהגרים.

לא רק הרוגטקה: קפה "קבלֶה" השמאלני בגטינגן סילק עובדת של מנהלת ההגירה הגרמנית שבאה לאכול ארוחת בוקר במקום, ומחולל שערוריה, מדווח הטאץ.

במרכזה של שערורייה נוספת עמדה ידידת הבלוג איריס חפץ. בקהילה היהודית בברלין התקיים דיון עם בכירים בעיתונות הגרמנית על "אנטישמיות בסיקור הקונפליקט הישראלי-פלסטיני", או משהו כזה. בהזמנה הובאו קטעי ציטוטים ממאמר שפירסמה חפץ, אלא שהיא עצמה אפילו לא הוזמנה לאירוע. לעומת זאת, כמה מהדוברים הסבירו בהשתאות ש"יש גם ישראלים אנטישמים". כיוון שחפץ לא הוזמנה, עורכת הטאץ עזבה את הדיון יחד עם רבים בקהל, והאירוע כמעט פוצץ. פרטים נרחבים בתיאור של חפץ עצמה באתר "קדמה" שבעריכתה. הנושא מדווח גם בדר פרייטאג, בין השאר. ארץ האמורי ו(לא ממש) כל עם ישראל מחזקים את ידיה של איריס.

נוואל אל-סעדאווי מדברת על פמיניזם במצרים.

ביוגרפיה חדשה בבריטניה של קוזימה (אשתו של-) וגנר, ידידתו של היטלר והמלכה האימתנית של משפחת וגנר.

הפובליציסט רלף בולמן יוצא נגד המיתוס על פיו הערכים האירופיים מבוססים על הנצרות, וטוען: התרבות היוונית-רומית וערכי הנאורות הם הבסיס לאורח החיים האירופי.

אוסקר לפונטיין, שר האוצר לשעבר של גרמניה והמנהיג הפורש של מפלגת השמאל הגרמנית, מזהיר: הקפיטליזם הפיננסי וריכוז ההון מסכנים את המשטרים הדמוקרטיים.

נתזים (4): ילדים רוצחים וקץ המהפכה המינית

30 במרץ 2010

בעמוד האחורי של עיתון "במאבק" (להשיג גם בגרסה מודפסת בהפגנות שמאל) מדווח רמי איתן על על תופעה מעניינת ההולכת וצוברת תאוצה בעולם, ואפילו בישראל: התארגנויות פוליטיות של אוהדי כדורגל שמאלנים. הוא מציין שבעוד שאוהדי קבוצות מסוימות באירופה (כגון אינטר מילאנו ואס-אס לאציו) ידועים בנטיותיהם הפאשיסטיות, אוהדי קבוצות אחרות (למשל סנט פאולי בהמבורג) מתארגנים במסגרת תנועת "אנטיפא" או מקימים צורות שונות של איגודי אוהדים. בישראל, ארגון ה"אולטראס" של אוהדי הפועל תל אביב מצוי גם הוא בקשר עם אנטיפא האירופית, מוחה במגרשים נגד גירוש מהגרים ואפילו משתתף לפעמים בהפגנות בבילעין.

הגרדיאן מראיין את חבר הפרלמנט ההומו כריס בריאנט מהלייבור, שהתפרסם לפני כמה שנים בעקבות תמונה שלו בתחתונים שהעלה לאתר ההיכרויות ההומואי Gaydar. מאז הוא יכול להיחשב לפטרונם הפוליטי של גולשי אתרי האטרף לסוגיהם.

אביו של ניקולא סרקוזי, האריסטוקרט ההונגרי פאאל אישטוואן סרקוזי, 81, מתוודה בספר חדש ששכב עם האומנת שלו כשהיה בן 11. אבל אולי זאת רק פנטזיה. אפשר להתרשם מהאיש בסרטון הזה.

בית הספר אודנוואלד בהסה נחשב לנושא הדגל של החינוך פרוגרסיווי-רפורמיסטי בגרמניה. התלמידים במוסד האליטיסטי (שבו למדו בין השאר ילדיו של תומאס מאן) מאורגנים ב"משפחות" שבראש כל אחת מהן מורה, שגם ישן בחדר סמוך לילדים. החודש נחשף (ידיעה באנגלית)  שבמוסד אירעו בשנות ה-70 וה-80 עשרות עד מאות מקרי פדופיליה, בחסות הרקטור הכריזמטי גרולד בקר. העיתונות בגרמניה רועשת מהחשיפה, שנתפשת כמקבילה הליברלית לשערוריית הפדופיליה בכנסייה הקתולית. בעקבות כך מראיין "די צייט" את דניאל כהן בנדיט, בוגר בית הספר ומנהיג מרד הסטודנטים ב-68' (שפרץ כזכור בין השאר בעקבות הדיכוי המיני בנאנטר). כהן-בנדיט אומר בריאיון שהמלחמה נגד הדיכוי המיני אמנם היתה מוצדקת ביסודה, אבל שבמסגרתה "עשינו טעויות רבות" – הכרזה שיכולה להיחשב לנאום חרושצ'וב של המהפכה המינית.

ובינתיים, בעקבות סערת הפדופיליה המתרחבת בכנסייה, שאולי מאיימת על האפיפיור עצמו, מורין דאוד קוראת ב"ניו יורק טיימס" למנות נזירה לאפיפיורית. שיהיה.

לעומת זאת, הסופר המצרי הפרוגרסיווי סאייד אל קימני (سيد القمنى) קורא לבנות שכפול של הכעבה שבמכה בג'בל קתרינה שבסיני. קימני טוען שאתר עלייה לרגל בהר סיני יכול להסיר את העומס מעל מכה, לתרום לכלכה המצרית וגם לשמש כאתר עלייה לרגל משותף לשלוש הדתות האברהמיות.

וולפגנג וגנר, נכדו של ריכארד וגנר והמנהל האמנותי לשעבר של פסטיבל ביירוית, מת בגיל 90. בגרמניה, הווגנרים משמשים כמעין משפחת אצולה פרוורטית, ומאבקי הדורות במשפחה מסוקרים באופן שוטף בעיתונים. וולפגנג היה ידוע כנבלה עוד מאז שהיה נער, אז נהג הפיהרר, ידיד המשפחה, לבקר אותו במיטת חוליו.

הביופיסיקאי הצרפתי-ישראל אנרי אטלן פירסם ב"לה מונד" מאמר תחת הכותרת "דת הקטסטרופה" שם הוא מזהיר מטוטאליטריות חדשה "בשם המדע", הפעם בשם ההתחממות הגלובאלית. אטלן טוען בין השאר שהדיבורים על קטסטרופה גלובאלית פוגעים במאמצים קונקרטיים לצמצום נזקים בעולם העני (למשל בנגלדש) שבין כה וכה סובל מקטסטרופות. הוא גם טוען שהדרישה לאימוץ אמצעים דרסטיים למלחמה בהתחממות דומה לעיקרון הזהירות של פסקל, שהרי הסיכון לקטסטרופה קיים תמיד.

ספר חדש משרטט דיוקן קולקטיווי של ארבעת הפרופסורים מהרווארד שהמציאו את תרבות הלס"ד – תימוטי לירי, רם דאס, יוסטון סמית ואנדרו וייל.

לפני 16 שנה בעיר טרונדהיים בנורווגיה, שני ילדים בני 6 רצחו ילדה בת 5. אך למרבה ההפתעה, תושבי השכונה לא הוקיעו את הילדים ואת משפחתם:  העיתונים לא יצאו בכותרות בנוסח "ילדי השטן", ואחרי כמה שבועות הילדים נקלטו בבית ספר אחר והוענקה תמיכה גם להם ולמשפחותיהם (וכמובן גם למשפחת הילדה הנרצחת). כך או כך, עכשיו אחד מהם אלכוהוליסט. אבל זה לא מפתיע – הוא נורווגי.

הסופר הבריטי מרטין איימיס, שיצא לאחרונה בהתבטאויות איסלאמופיות, מכריז עכשיו שהיה מאושר לו אחותו התאסלמה. ההסבר: היא מתה כתוצאה מצריכת יתר של אלכוהול. 

אוניברסיטת אמורי, שלטענת מקורות מסוימים שוקלת להעניק את חסותה למגזין הרשת "ארץ האמורי", השיקה גם פרויקט לשימור הארכיונים הדיגיטליים של סופרים עכשוויים – בשלב הראשון סלמן רושדי.  

ובעניין סמוך: ניו יורק טיימס מפרסם רשימת קריאה של ספרים מהשנים האחרונות בנושא השפעת האינטרנט על הקריאה ועל מצב התבונה בכלל.

בהזדמנות זו, מערכת "ארץ האמורי" מאחלת לקוראינו חג פסח כשר ושמח.