Posts Tagged ‘העולם החוץ-גרמני’

זהב ציוני

9 באפריל 2013

תהל פרוש

אוי אוי אוי    כמה בניינים יפים יש בוינה    שנראים אדישים להיסטוריה    אני מסתובבת ברחובות האלה    כמו יהודייה קטנה    מתרחבת ברחובות האלה    לכל היהודים    וכף היד של דיטר בכף היד שלי רכה ואיכרית    וכל הסבים הנאצים של דיטר    כל הסבים המתים שלי    המומים וריקים.    אין ספק    אני הסרט הצבעוני    שהרחובות האלה צריכים    שצריכות המדרכות הנעות בשלג תחתיי    הבניינים היפים שמתרחקים ממני לאט

צריכים פשיסטים מדוכאים מפוסלים בברונזה    צריכה הכתובת על קיר בית מקווה הרוס: לזכרה של אימי ואחותי הבתולה    צריכים הבתולים היהודיים האלה בתוך העיר בתוך האוסטריה בתוך מחנות ההשמדה ויהודי ההשמדה ובתי הטרנספורט והכאב הנצחי    צריכים בגלל הדמיון העילג    בגלל הרוע האנושי    זה שמעולם לא הסתיים ומחליף צורה    מדבר עברית בין יתר השפות    בגלל השאלה לאיפה נלך אם ככה כל האנשים שהשפה שלהם אחת

אוי ישראל   האם שכר הדירה אינו טרנספורט    האם הצורך להתפרנס אינו טרנספורט    האם זה לא הורג אותנו    הורג אותנו    כל מה שחודר לבשר שלנו, לחלומות שלנו    טרנספורט טרנספורט טרנספורט    עיסת נהר חם עכור גועש ולוהב    הותרתי אותך מאחורי כמו ששוכחים תחתונים מלוכלכים    ובכל זאת מצאתי אותך בוינה ואמרתי לוינאים:    אני בת ההיסטוריה    יהודייה    ואני אומרת    תכבשו את ישראל    ותצילו אותה מעצמה.   כן ישראל    מסרתי אותך בחפץ לב    באישונים מורחבים ולב אדום    עם נחשים בבטן ועקרבים באוזניים    עם נאקת הזמן האורב לפתחייך    מסרתי אותך ככה לכל וינאי ווינה היתה טובה אלי

וינה נרקבת לאט    הדנובה הירוקה גוססת    מעליה מרחפים אנשים    בכנפיים שקופות    לא יעיזו לרדת נמוך יותר    כבר הרגו בהם    ובחדר שאני גרה בו    עמוק שוכנים שני הילדים    בפינה שצומח בה פרח    ליד השרפרף הקטן    פניהם צמודות לחלון רגליהם לוחצות את מרצפת העץ    אין להם אוויר    ובבתי הקפה הישנים אנשים לועסים בעדינות    ואומרים    הכל משעמם כאן    יש יותר מדי כסף    נוחות היא קללה  אומרים שאין יהודים    שיהודים מתחבאים בתוכי תוכם

אבל בחדר הזר מעולם לא הייתי מוכרת יותר    הברק שהשלתי חוזר ונטמע בי בנשימות ארוכות    אני שומעת עכשיו, ישראל    ספרי לי על זמן אחר    זמן שלא היית    זמן שלא תהיי    ובין לבין    חרק חסר חשיבות    אדונית הבריאה    בציפורני הנשר שורטת בגופי    כאן את כתר זהב    על ראשי נוטפת זהב ציוני    כנפי המלאכים שלך מרחפים מעלי    מנשקים לקללה שלי    אין קללה שתהלום אותי יותר מזאת

 

גוסטב קלימט,  Malcesine am Gardasee

וראו גם:

זהב נאצי