משתאכנז

by

מאיר בר מימון

מדינת ישראל הוקמה על ידי יהודים שהגיעו מאירופה. מדינת ישראל הוקמה למענם ולמענם בלבד. מערכות הכוח, הכלכלה, החוק, הצדק והמוסר – כולן מגיעות מאירופה על ידי יהודים אירופאים ומיושמים על שאר האוכלוסייה, שהיא הרוב.

כשיהודי מדינות האסלאם היגרו לישראל הם כבר הגיעו למערכת פוליטית וכלכלית מוכנה שלא היתה ערוכה, לא רצתה ולא נבנתה להכיל אותם. יהודי מדינות האסלאם הועברו לגטאות בקצוות המדינה כחלק ממדיניות פיזור האוכלוסין ותקיעת טריז בהתפשטות הערבים, שם הם הוסללו למקצועות יזע ללא אפשרות להתקדם והיו לבשר תותחים ולחזית הראשונה של פיגועי הפדאיון, קטיושות וקסאמים.

בעוד שבגטאות העבודה שנבנו בדרום ובצפון המנותקים נוצרה כלכלה של עוני עם מוצרים מיוחדים לעוני ומשכורות שלא מאפשרות התקדמות חברתית, בערים הגדולות במרכז הארץ התפתחה כלכלה אחרת שמאפשרת מעמד בינוני יציב, שלא אחת התקיים על חשבון העוני של גטאות העבודה, שבסופו של דבר הפכו למחנות אבטלה, פשע ותסכול.

והנה סיכום הסכסוך האשכנזי-מזרחי.

wwwm4864

קודם כל מזרחי

רובנו, המזרחים, בני דור שלישי במדינה. סבינו מוגדרים כדור המדבר, שבורים, ללא זהות, ללא מדינה, זרים גמורים בארץ המובטחת שחשבו שהיא שלהם. חלקם הצליחו, חלקם טבעו בחולות מדבר הזהויות. הורינו ניסו להתקדם בחייהם, הם כבר קנו דירות משל עצמם, חלקם למדו באוניברסיטה, חלקם הפכו להיות סוחרים, חלקם עזבו את הגטאות אל ערים טובות ביותר במרכז, רובם לא הצליחו. אנחנו, הדור השלישי, אנחנו חכמים יותר, משכילים יותר, ובעיקר, והכי חשוב – אנחנו יודעים לדבר, או לפחות להבין אשכנזית.

אנחנו יודעים שאנחנו חיים במדינה שהיא לא שלנו, במדינה שלא רוצה לראות את צבע עורנו, אנחנו לומדים כל יום שהאיבר המרוקאי העדיף על האשכנזים הוא לא המוח אלא הזין, ושעור חום טבעי נחשב הרבה פחות מעור שזוף. אנחנו שוכרים דירות בתל אביב, עובדים בעבודות של אשכנזים, לפעמים מרוויחים כמוהם, אבל אנחנו יודעים שהשכן שלנו באותו בניין ממש, שאולי אפילו גר בדירה פחות יפה משלנו ואולי אפילו מרוויח פחות, אנחנו יודעים שאותו שכן, גם אם יש לו מינוס והלוואות, לנצח יצליח יותר מאיתנו, רק בגלל שהוא נולד להורים הנכונים.

אנחנו הולכים לאוניברסיטה, חלקנו הולכים למדעי הרוח, פילוסופיה, ספרות, שירה. אני אישית עושה דוקטורט במקרא בבית הספר לפילוסופיה. אנחנו מתוודעים למרצים אשכנזים, למרצות אשכנזיות שחושבות שבגלל שהן נשים אז הן נמצאות במעמד המדוכא ומתכחשות לאינסוף השלבים שמפרידים בינינו לבינן. אנחנו לומדים להכיר מרקסולוגים אשכנזים עשירים שמעולם לא חוו עוני, ספק אם אי פעם פגשו בעוני, שמכירים את תורתו של מרקס על בורייה אך בפועל מיישמים את משנתו של לפיד.

אנחנו לוקחים את ילדינו לגני ילדים פרטיים של אשכנזים כדי שיהיה להם עתיד, בעודנו כורעים תחת המינוס הכבד. אנחנו מנסים להיות מנומסים ולומר שלום לכל אשכנזי שאנחנו פוגשים כדי שלא ניתפס כגסים.

אנחנו משנים את שמות המשפחה שלנו כדי שנישמע פחות ערבים, פחות חומים, פחות בכלל, אולי כדי שלא נישמע בכלל, אולי עדיף לנו לא להתבלט בכלל, הרי עתיד ילדינו חשוב מכל דבר אחר. זוואי הופך לזהבי, ברדוגו הופך בר, מימון הופך רמון, בן טוטילה הופך לטל.

אנחנו המזרחים עם התודעה, יודעים שאנו חיים בעולם רע שאינו שלנו, וחלקנו מנסים לשנות אותו, חלקנו רוצים לקיים, להציל, לשמר או לייצר מחדש את הזהות המזרחית, חלקנו רוצים חלוקת משאבים מחודשת ופירוק ההגמוניה האשכנזית, חלקנו רוצים הכול ביחד.

wwwm4869

אנו החומים

לאחרונה שוטף גל מזרחי חדש את ישראל, גל של שירה, ספרות, קולנוע, אתרי דעות ועוד דברים טובים ורבים, גל שמציב אלטרנטיבה חדשה לשלטון האשכנזי הבלתי מעורער. יחד עם זאת, המושג ׳פריבילגיות׳ החל שוטף את השיח ולמרות העובדה שאני מודע למערך הפריביליגיות הישראלי ולעוולות הקשות שנעשות לכל מי שמוגדר אחר (ובמובן אחר, אינני מתכוון רק למזרחים, אלא גם לאתיופים, רוסים, מהגרי עבודה, פליטים, וכמובן, ואולי בראש ובראשונה לערבים), אני חושב שהשימוש בשיח הפריביליגיות מוביל למבוי סתום ולהוצאת אנרגיה יקרה על מריבות שרק מסיתות את המאבק הצודק כל כך ממסלולו.

אינני חושב שההשוואה של המזרחים לשחורים בארה״ב היא השוואה נכונה, כי למרות כל העוולות שנעשו למזרחים במדינת ישראל, עדיין הם יהודים ובכך עמוסי פריבילגיות על פני התושבים המקוריים של האדמה הזו. אני חושב שהאנלוגיה הנכונה למצב המזרחים היא ההשוואה למצב הערבים בצרפת, כלומר לחומים.

האדם החום נמצא בתווך, בין המוחלש ביותר – השחור, וכמובן השחורה שנמצאת למטה יותר, לבין הלבן שכל העולם כולו בנוי להנאתו.

כבוגר במדינת ישראל נעצרתי לא פעם ולא פעמיים על ידי שוטרים, רובם חומים בעצמם, כיוון שהחזות שלי היתה חשודה. לא היתה פעם אחת שלא נכנסתי בשערי נתב״ג מבלי ששוטר יעצור אותי וייקח אותי לצד, ולא אחת עוכבתי על ידי שוטרים אם הלכתי לבדי ברחובות תל אביב בשעת לילה מאוחרת.

עזבתי את ישראל לניו יורק, שם חייתי שבע שנים ברווחה כלכלית, עם אפשרויות רבות, ומעולם לא נעצרתי ברחוב בשעת לילה מאוחרת.

אך פעם אחת, בשעת לילה לא ממש מאוחרת, באחד הביקורים שלי בישראל הלכתי עם בחור צעיר וחכם שנראה, בעגה גזענית, ערס. העובדה שהוא חבש כובע בייסבול שהסתיר את פניו, רק ליבתה את הדימוי. אני זוכר שהלכנו ברחוב שיינקין וחלפנו על פני רכב משטרה, החשש המיידי שלי עלה, הנה, הם הולכים לעכב אותי. אך הם לא עשו זאת ושנינו המשכנו ללכת. הבחור אמר לי לאחר כמאתיים מטר שהסיבה היחידה שלא עצרו אותו היתה אני, בזכותי הם לא חשדו בו כעבריין, אני! הרגשתי מלוכלך ובזוי, לא אמרתי לו את זה, אך הרגשתי באותו רגע פריבילגי, הנה, דלתות מדינת ישראל פתוחות בפניי הרבה יותר מאשר בפניו, ומדוע? כי אני הפכתי ללבן, גוון העור החום שלי כבר לא מרמז על השיוך התרבותי הנחות שלי אלא הוא פשוט סקסי, ואילו הוא? הוא הרי עבריין.

אני מודע לכאב שבוקע משיח הפריביליגיות ואני זועם לא אחת כאשר אני רואה אדם פריבילגי בינוני וסביר לוקח עבודה או הזדמנות של אדם מוכשר פי עשרות מונים ממנו רק בגלל שהוא מקורב לצלחת. אני רותח כאשר אני רואה כמה הזדמנויות יש לילדים בתל אביב ובערים העשירות בישראל לעומת ילדי ערי הריכוז בדרום ובצפון. אך אני לא יכול להשתמש עוד בשיח הפריביליגיות.

חבריי הטובים ביותר הם אשכנזים, חלקם פריבילגים, חלקם פריבילגים מאוד, אך אני לא רואה כיצד הם אשמים בלידה לתוך המעמד שלהם ויתרה מזו, איני רוצה לקחת להם את ההזדמנויות שלהם, כל אשר אני רוצה הוא לאפשר לאחרים את אותן הזדמנויות. ומי אני שאומר פריבילגיות בזמן שהוריי חיו בבית שהיה של ערבים, בזמן שאנחנו התקדמנו על חשבונם ועל גבם של ערביי לוד, בזמן שאבי קבור באדמה ערבית בבית קברות שמוקם באופן ציני מחריד בלב שכונה ערבית רק כדי למנוע מהם להתפשט? מי אני שאדבר על פריבילגיות בזמן שאתיופיות או יהודיות ממדינות אסיה הסובייטיות מנקות את החרא שלי שנדבק באסלת השירותים של בניין גילמן באוניברסיטת תל אביב? מי אני שאדבר על גזענות בעוד אני גדלתי בחברה מזרחית גזענית שהדירה, לרוב באלימות, כל דבר שהיה שונה ממנה?

שיח הפריביליגיות, לצערי הרב, מייצר מחנות שברוב המקרים אינם נחוצים, הוא מכונן מזרחים ואשכנזים ופעמים רבות כופה זהויות על אנשים גם אם הם לא מעוניינים בכך, הוא הופך מזרחים שמתנגדים לשיח לאשכנזים ומכונן את הרוסים, שאיני יודע היכן הם עומדים במניפת הזהויות הישראליות, לאשכנזים פריבילגים. בסופו של יום הוא מעמיק את תחושת הזרות המזרחית ומעבה את ההגמוניה האשכנזית במקום לשבור אותה. ומה עלינו לצפות משיח הפריבלגיות? האם עלינו לבקש מכל האשכנזים לוותר על המשרות שלהם ועמדות הכוח ולאייש אותם במזרחים? ומה לגבי מזרחים פריבלגים? כאלה שמחזיקים במשרות ציבוריות, בעלי מפעלים, שרים בממשלה, האם עלינו להתייחס אליהם כאל אשכנזים? ומה לגבי גבר מזרחי? האם עליו לוותר על כל הפריבליגיות שיש לו מהיותו גבר ולפנות את מקומו לאישה מזרחית שהיא בעצם צריכה לפנות את מקומה לאישה אתיופית שצריכה לפנות את מקומה לאישה ערבייה וכו’?

ומה יקרה בישראל אם כל האשכנזים כולם ייצאו לרחוב, יכו על חטא ויאמרו, אנחנו פריבילגים? האם אז ישראל תשתנה?

אך מה יקרה אם נבטל את כל עניין הזהות העדתית ונחלק את ישראל לכאלה שיש להם וכאלה שאין להם? האין זה טוב יותר ויעיל יותר לדון בזכויות חלוקה על פני זכויות הכרה שרק מובילות למבוי סתום וליצירת חברה משוסעת, מסוכסכת, שבה פרטיה רבים זה עם זה במקום להילחם במערכת הנאו ליברלית?

wwwm4868

קודם כל ערבי

והנה חוזרת האנלוגיה לחומים של צרפת. כאשר צרפת ניצחה בגביע העולם של 1998 בהובלת זינדין זידאן האלג׳יראי, החלו להישמע קולות חדשים בשיח שאומרים שהטריקולור הצרפתי החדש אינו אדום לבן כחול אלא חום לבן ושחור. ומה הוא אותו שיח חום-צרפתי? גם החומים בצרפת מודעים היטב למערכת השמרנית הלבנה שמבטיחה את כל ההזדמנויות לבניהם ולבנותיהן ומייצרת כלכלת סעד לחומים ולשחורים, מחזיקה אותם כפועלים, שוטרים וחיילים. אך בניגוד לחומים בישראל, אין הם רוצים לייצר בהכרח תרבות חומה מזרחית אנטי צרפתית הגמונית, אלא חוזרים ואומרים שוב ושוב, שהם – החום הזה, הערביות הזו, אינה אלא צרפת. הם הצרפתים החדשים ואם הם מוסלמים אז כנראה שגם צרפת היא כזו.

השיח המזרחי החדש מתייחס לאשכנזי כאירופאי וטוען שהמזרחי הוא הלא אירופאי וככזה הוא מלח הארץ, היליד של האדמה הזו ובפועל הוא מדוכא על ידי היהודי הלבן באופן יומיומי. הרצון לכונן תרבות מזרחית חדשה הוא ברמה העקרונית דבר טוב, אך הפיכתה לתשליל האירופאיות לוקה בחסר במקרה הטוב. הקריצה המזרחית לערביות לא רק שחוטאת היסטורית לתפיסת האירופאיות של אבותינו יהודי ארצות ערב, אלא גם שוללת מהערבים, ילידי הארץ, את האפשרות שלהם להזדהות עם המערכת הפוליטית הישראלית. אבותינו יהודי ארצות ערב לא ראו את עצמם כערבים או כמחוברים לזהות הערבית של המדינות שלהם, שני פרטים יכולים לבסס את ההנחה שלי (למרות שאני מניח שרבים יתנגדו לה) : 1. אין בהיסטוריה היהודית של מדינות ערב אימוץ של שמות ערבים, מעולם לא נולד ילד יהודי בשם נידאל, או ילדה ערבייה בשם מנאר. נכון, יש שמות בעלי מקור ערבי כמו פרחה, אך אני לא מכיר שימוש מוסלמי נפוץ בשם הזה. 2. ברגע שהאירופאי הראשון דרך על מדינות ערב ולקח אותן כשלו, מייד היהודים אימצו את שפת הכובש והילכותיו, הם היגרו למדינותיו ואימצו את שמותיו, והתגאו במשרתת הערבייה שלהם. אימי נקראה קלודין ואבי נקרא ז’ק, סבתותיי היו רשל ואמה, וסביי אדוארד ולאון – הערביות מהם והלאה, אם כבר, הרבה יותר אירופה.

והנה כעת, הגל המזרחי מחפש את המזרחיות הזו ובעצם מכונן את עצמו כבן המזרח התיכון – כלומר ערבי, וכך לא רק שהוא חוטא להיסטוריית אבותיו (לא חטא גדול בסופו של דבר) אלא שהוא לוקח מערביי המרחב את הזהות שלהם. המזרחי החדש מאמץ את ה’טבעיות’ הערבית, מפנים אותה וקורא תיגר על האשכנזים שהופכים להיות גלותיים בארץ שהם הקימו לעצמם. באופן תיאורטי זו מהפכה מעניינת, אך הבעיה הגדולה היא שהגל המזרחי משאיר את הערבים שוב מחוץ למשוואה ולוקח מהם כל סיכוי להיטמע בחברה הישראלית ולהתכתב איתה ובנוסף, בכך שהוא מבקש לקחת את ההגמוניה, הוא בעצם הופך להיות אשכנזי פריבלגי בעצמו.

לצערי, עוד לא פגשתי מזרחי אחד בגל הזה שאמר או אמרה בפשטות שהם ישראלים, קודם כל ישראלים, וכל הכפיים והמופלטה הם הם הישראליות, בדיוק כפי שלהקת הנח״ל הלבנה, אריק אינשטיין וכל השאר הם גם הישראליות. ביצירת החיץ הזה בין המזרחים לאשכנזים, בקיבוע שיח הזהויות הקיצוני והמהותני באופן הוולגרי ביותר שקיים, המזרחים החדשים סוגרים כל אפשרות ליצירת זהות כוללת ישראלית, זהות שיכולה להכיל את הערבי, האתיופית, הפליט וגם את האשכנזי הלבן ביותר שאפשר למצוא. יתרה מזו, מזרחים רבים לא רואים את הדיכוי הזה, לא מקבלים אותו ולא מוכנים להפנים אותו, ומזרחים רבים מתנגדים לרטוריקה של השיח הזה, אך שתי הקבוצות הללו מושתקות. זה מהלך שלא מאפשר דמוקרטיה של וריבוי קולות, אלא מאבק בסגנון של ׳שקט, יורים׳, ונדבר אחרי המלחמה – מהלך שמוחק אפשרויות של ריבוי זהויות מזרחיות במקום אחת כללית שעמוד האש שלה הוא הדיכוי והשעבוד. ואני חייב לציין שפרקטיקות הנידוי, ההשתקה, ההתעלמות וביטול הקולות המזרחים שמסרבים לקבל את השיח חייבות לעבור בחינה מחודשת וניתוח של האלימות שמגולמת בהן.

ואולי אפשר אחרת?

wwwm4866

קודם כל ישראלי

האם אפשר לצאת מהשבטיות הזו ולהתחיל לייצר חברה חדשה, סולידרית וצודקת? לדעתי כן. בין אינסוף הזהויות שנוצרות בחברה הישראלית, נשכחת זהות אחת בסיסית – ישראליות. ומה עם נאמר שאנחנו כולנו, גם הערבים, קודם כל ישראלים, ודין זועבי הוא כדין לפיד? אני משער שהרתיעה מהקמפייין ‘קודם כל ישראלי’ של וואלה! הייתה בגלל שבשם הלאום הזה נעשו ועדיין נעשות עוולות גדולות, אך מה אם נוכל לתקן אותו? אירופה, זו שנתפסת כמקום לידתו של מוצרט וכיבשת לבנה על ידי המזרחים החדשים, אינה כזו יותר, פריז היא העיר האפריקאית הגדולה ביותר בעולם מחוץ לאפריקה. מאלמו בשבדיה הופכת להיות עיר בעלת רוב מוסלמי, וזה עוד לפני שדיברנו על מארסיי, ברלין, אמסטרדם, בריסל ולונדון. הדיון באירופה הוא לא על יצירת מיעוט שונה מהאירופאיות אלא על שינוי המושג אירופאי – לא עוד לבן אה לה מארין לה פאן, אלא אירופאית שיכולה לעטות רעלה ואירופאי שחור. אולי כדאי לנו לאמץ את השיח הזה ובמקום לבתר את החברה הישראלית לשבטים קטנים יותר עלינו לומר שישראליות היא גם אישה עוטה רעלה וגם אריתראי ופיליפינית דוברי עברית? יש גם דרך פרקטית לעשות זאת. אין הרבה מפלגות שמאל אירופאיות בישראל, מרצ היא בין היחידות, מה אם אנחנו המזרחים/ערבים/פליטים/מהגרי עבודה נתפקד בהמונינו למרכז מרצ ונריץ מועמדים שלנו ובכך נהפוך את מרצ למפלגת השמאל הישראלית? בכך נוכל לקרב את המזרחים לשמאל ונעצור את ההצבעה המזרחית הכללית למפלגות ימין שרק פוגעות באינטרסים שלהם, וגם נעמת את האשכנזים שמגדירים את עצמם כשמאל, עם הגזענות שלהם?

אולי הגיע הזמן לייצר מפלגה שתעמיד את עקרון הצדק החברתי והחלוקתי כעקרון העליון ובאותה נשימה תכבד את כל הזכויות התרבותיות וההכרתיות של כל אזרחי ישראל תוך כדי יצירת ישראליות תוססת, שמה שמאבחן אותה הוא לא השסעים שלה אלא עקרון האזרחות ולא הלאומיות. אולי הדרך שלנו להתחיל לצא מסבך הזהויות הוא לייצר זהות כללית שאינה לאומית/דתית/אתנית אלא אזרחית? ובכך סופסוף נשים קץ לשיח הפריבליגיות המדיר והלא תורם הזה?

wwwm4873

יותר ולא פחות

יחד עם האזרחות האמריקאית שלי קיבלתי מכתב מנשיא ארה”ב, או לפחות בחתימתו, מכתב שמברך אותי על היותי אמריקאי, המכתב הזה ממוסגר ומלווה אותי כבר עשר שנים. הנה פסקה אחת ממנו:

אמריקאים מאוחדים לאורך הדורות על ידי אידיאלים גדולים ומתמשכים. האידיאל הגדול מכולם זו ההבטחה המתפתחת באופן מתמיד שכולם שייכים, שלכולם מגיעה הזדמנות, ושמעולם לא נולד אדם חסר חשיבות. המדינה שלנו מעולם לא אוחדה על ידי דם, זכות לידה או אדמה. אנו קשורים זה לזה בעקרונות שלוקחים אותנו מעבר לרקע שלנו, שמרימים אותנו מעל האינטרסים הצרים שלנו ושמלמדים אותנו אזרחות מהי. כל אזרח חייב לקיים את העקרונות האלה. וכל אזרח, בקבלתו את העקרונות האלה, הופך את המדינה שלנו לא לפחות, אלא ליותר, אמריקאית.

הנשכיל גם אנחנו לייצר עקרונות שלא קשורים לדת, אדמה, עדה או לאום?

wwwm4870

*

דימויים: תצלומים מתוך אוסף התצלומים הלאומי. מלמעלה למטה: זולטן קלוגר (1.11.49, עולים ממרוקו מקימים את מושב רינתיה על חורבות כפר ערבי), גיל גולדשטיין (5.4.83, אשת הנשיא אופירה נבון מתכבדת בחגיגת מימונה), גיל גולדשטיין (5.4.82, הנשיא יצחק נבון מדבר בפני 100 אלף חוגגי מימונה בפארק סאקר בירושלים), זולטן קלוגר (17.10.49, מהגרים ממרוקו מקימים גדר מאבן בכפר עין הוד), פריץ כהן (2.11.65, מהגר מרוקאי בן 105 מצביע בבחירות לכנסת השישית), משה פרידן (12.8.59, דוד בן גוריון משוחח עם מהגרת ממרוקו באשדוד-ים),

תגים: , , , , , , ,

24 תגובות to “משתאכנז”

  1. בפלשת Says:

    משום שיש פיל גדול בחדר שכולם מתעלמים ממנו, והוא נקרא "הציונות". הפרויקט הישראלי הוא ביטול הלאום היהודי, וההשלכות של הדבר הזה הוא ביטול המעמד השלט של "היהודי" בישראל, וכמובן חוק השבות שנגזר מהקטגוריה הזו.

    הפרויקט של "המזרחיסטים" הוא חלק מפרויקט ציוני בסופו של דבר, הוא בעצם המשך של הריב על השלל של 48'. אין להם אפילו יומרה איגלטרית, ואין להם סולידריות עם קבוצות אחרות, הם רק משלמים מס שפתיים כשצריך. כלומר, והשמאל בסופו של דבר יתעורר ויבין זאת, הם אינם שמאלנים, הם ימנים שנולדו בשמאל למדו את הרטוריקה שלו ומשתמשים בה משום שהשמאל הוא היחיד שמסכים להכיל אותם. הימין כבר מזמן זרק אותם לעזאזל מאז המהפך.

    בסופו של דבר צריך להבין שלאשכנזי שנמצא באירגון עובדים – גם זה שמסרב שהבת שלו תתחתן עם פרענק, ושונא מוזיקה מזרחית – שנמצא עם מזרחי באותו האירגון, יש יותר במשותף איתו ויותר דואג לאינטרסים שלו מאשר יצחק תשובה.

    סולידריות ושיתוף פעולה הם תוצר של אינטרס, הם לא תוצר של רב-תרבותיות ו-"סובלנות כלפי האחר", הדברים האלו שייכים לפרסומות של סטארבקס ומקדונלדס.

  2. כרמלה כ. שלומי Says:

    תודה על מאמר מבריק ומאיר עיניים.

  3. nhirschfeld2014 Says:

    מאמר מעניין מאוד וגם נכתב ברגע הנכון.

    בהחלט יש צורך לדעתי להדגיש הרבה יותר את הכיבוש בכל הדיון המזרחי-אשכנזי. נקודה שלא נגעת בה היא העובדה בשבישראל להיות שמאלני זה כמעט אוטומטית אומר שאתה אשכנזי. ברור שיש לזה בסיס היסטורי שנקשר בזהות של האנשים, אבל זה גם מייצר מצבים די הזהוים שבהם האנשים שצועקים הכי חזק שהם עשוקים כי הם "מזרחים" מוכנים באותה הנשימה לצעוק נגד תהליך השלום ולהסביר שערבים הם ככה ואי אפשר לסמוך אליהם.

    בקשר לתקווה ליצירה של זהות "ישראלית" לא מהותנית. אני חושב שאתה עושה אידיאליזציה קיצונית למודל של ארה"ב. ברור שהוא יותר הטרוגני, אבל הוא גם לא פחות מעמדי ובתוכו זהויות יכולות להשמר מאות שנים (!) כפי שההיסטוריה מוכיחה. בישראל ספציפית הדיון השיח הלאומי מאוד דומיננטי והוא מיצר כבר זהות על מהותנית ומונוליטית ה"יהודים" למול ה"ערבים". תת-הזהויות הן גם מהותניות על פי אותו הכלל, קשה לי לראות איך אפשר ליצר פירוק של המהותניות הזאת בזמן שהשיח בישראל כל כך גזעני באופן אינהרנטי – גם ואולי בייחוד שיח הפריבילגיות, כפי שאתה בעצמך מרמז. אף על פי כן אני תמיד בעד אופק אוטופי כזה או אחר, ואני הייתי שמח לשיח שמסוגל לפרק את ההפרדה מה"ערבי", לא רק של המזרחי אלא של ה"ישראלי".

  4. אנונימי Says:

    מאמר יפה, מעניין וכתוב היטב, אך מאוד נאיבי.

    1- את המצב בישראל אי אפשר לתקן. המצב רק ילך ויחמיר.

    2- יש כבר דבר כזה ישראלי, ואם הילדים שלך יגדלו בישראל הם יהיו ישראלים, את זה יהיה קשה להסיר מהם גם עם ברזל כלים, אפילו יותר מאשר לשנות את צבע העור, לכן אני מציע, למרות הקשיים, להגר. רק כך תוכל להציל את הילדים שלך מהישראליות.

    3- מרץ היא לא שמאל. בכלל השמאל-ימין הזה מאוד מעוות, מבולבל ולא ברור. אתמול התיחסו בתקשורת לאחת שעשתה צרכיה על דגל ישראל. האם מרץ תצא להגנתה?

    4- כשיש קונפליקט (את זה כבר כתבתי בכמה מקומות) יש שלושה שלבים שצריך לעבור. אחד- להכיר בעוול. השני לתקן ולפצות, השלישי לדאוג שעוול כזה לא ישוב.
    בעניין עם המזרחים, ובעוד אין ספור של מקרים, מדינת ישראל מתכחשת לשלב הראשון עדיין. כשמדינת ישראל תצליח סוף סוף ובאופן רישמי להודות בכל הפשעים שהיא בצעה כנגד בני עדות המזרח (וכמובן שלגבי הפלסטינים וכו׳ צריך להיות לפחות דומה), להכיר בכך, לציין את שמות האנשים האחראים (ולמשל לשנות שמות של רחובות הקרואים על שמם, או מרכזי תרבות וכו׳), לפתוח את הארכיבים של המדינה שעוסקים בנושא, להסיר סודיות מעדויות הקשורות (ילדי תימן), רק אז יהיה אפשר לעבור לשלב השני.
    השלב השני צריך להיות, בין השאר, פיצוי! כספי! אני רוצה שמדינת ישראל תשלם פיצויים למשפחה שלי על זה שזרקו אותם מהמקום בו גרו כדי לאכלס שם אשכנזים יקירי העירייה.
    לא מבין למה צריך להיות פחות מכך.
    השלב השלישי יכול להתקיים רק באופן מאוד יסודי על ידי חקיקת חוקה.

    5- המחשבה שמאחורי המחשבה הפוליטית של הישראלים מסתתר איזה שהו הגיון או מחשבה מעמיקה היא נאיבית. רוב מוחלט של הישראלים טיפשים. החינוך בישראל גרם להם להיות כך. הם לא רוצים להיות אנושיים, לא להצליח, לא לחיות טוב, כל מה שהם רוצים זה שידפקו את האחרים השונים מהם.
    פעם עזרתי לישראלי לעשות עסק בחו״ל והצעתי לו לקבל עסקה עם רווח מצויין. הצד השני של העסקה הזו גם הוא היה מרוויח מהעניין המון. הישראלי לא הסכים. הוא העדיף עסקה עם פחות רווח שבה אבל הצד השני נדפק ויצא פראייר.

    6- כמו שכתבתי למעלה. יש לך דרכון אמריקאי, תשאר שם, זה הדבר הטוב ביותר שתוכל לעשות לך ולמשפחתך. למרות כל הקשיים העצומים שבהגירה. בישראל לשנות משהו אין סיכוי, המצב רק יילך ויחמיר. ואת זה אני אומר כבר כמעט ארבעים שנים. ואני צודק.

  5. Alon Says:

    אז כל הפוסט המתבכיין ואז מכה על חטא בשביל להציע מפלגה אזרחית שכבר קיימת.
    איבדת אותי.

  6. ירמי לז׳ה Says:

    הורי הגיעו לכאן בשנות ה-30 מסלוניקי (ספרדים אתה יודע..) וכפי שציינת מצאו ארץ עדיין לא מדינה, די מוכנה, תל אבי מתפתחת, קיבוצים, מושבות פרדסים, וניסו מיד להשתלב בעשייה ובניית הארץ סבי סלל כבישים ועבד בפרדסים וכמו כן אבי, הם די מהר הבינו שהעליות הראשונות ש..מה לעשות הגיעו מרוסיה רומניה ורובם אשכנזים, אכלו הרבה חרא בשנים הראשונות (קדחת מלריה שודדים וסתם ערבים שלא אהבו שהם מתחילים להתיישב) ולא נותר לי כי אם להוריד את הכובע לזכרם, אני לא חושב לרגע שהם היו אמורים להכין תשתית מזרחית להורי כבודו שכזכור הגיעו להשתתף בבניית הארץ המדממת הזו רק בשנות ה-50 (וחלקם אף עשה סיבוב בגטים דרך פריז ואף העדיף אותה על א״י) היתה למזרחים ברירה לקום ולעבור למגורים ולמקומות טובים יותר, ולגור בדמי מפתח כפי שעשו הורי ועוד אלפי יוונים ובולגרים שעזבו את החריבה׳ ביפו ושיפרו מגורים באזורים וערים טובות יותר. ויצאו קצת מהביצה העדתית. אימי עד יום מותה הדגישה שבאה לפה כדי להיות ישראלית, את המוזיקה היוונית שלה היתה שומעת בבית, ולא ברמקולים עזי עוצמה של המיצובישי. אבל למרוקאים קשה להתנתק מסיר הכוסכוס, ומן המדמנה הדביקה כמופלטה.

    ידידי המזרחים באשר אתם הרימו ראשכם מן השחור והחום, שמסמלים מוות וחרא, הביטו למעלה, יש שם קצת וורוד.

  7. יניב מתל אביב Says:

    תיקון אחד בעניין הזהות היהודית-ערבית.
    נכון מאוד שלא כל היהודים שבאו ממדינות ערב הם יהודים-ערבים, אבל היו הרבה יהודים במדינות ערב שבהחלט אפשר להגדיר אותם ככה.
    המונח יהודים-ערבים הוכנס לשיח על-ידי פרופ' יהודה שנהב, ולא במקרה. שנהב הוא ממוצא עיראקי, ואצל יהודי עיראק היתה היטמעות גבוהה יחסית בחברה הכללית – הערבית. בצפון אפריקה המצב היה שונה. במצרים היו יהודים משוערבים לחלוטין (למשל, הקראים), היו יהודים שראו עצמם כאירופים שחיים במצרים, והיו את היהודים הלבנטינים שחיו בין הזהויות.
    בקיצור, ההזדהות של ישראלי מזרחי היום עם ערביות היא בהחלט אפשרית, אבל לא אוטומטית.
    גילוי נאות: הכותב הוא ישראלי ממוצא אשכנזי.

    • דודי Says:

      גם בעיראק הנטמעים בסביבה הערבית היו מיעוט קטן שכמעט כולו מקרב המעמד העליון. כמוהם אגב גם ההנהגה הציונית הפעילה בעיראק.

      רוב יהודי עיראק, בני המעמד הבינוני והנמוך, היו בעלי זהות יהודית חזקה, נבדלת במפורש מהסביבה המוסלמית, קיימו אורח חיים דתי מסורתי, ורחשו אהדה בסיסית למפעל הציוני, שלא ממש ספר אותם אלא ריכז את מאמציו בציבור האמיד.

      ראה על כך למשל בספר "בסמטאות בגדאד" של סלים פתאל, המתפלמס הן עם אנשים מסוגו של שנהב-שהרבני והן עם העסקנים הציונים מקרב העירקים.

  8. דרול Says:

    היי מאיר,
    אני לא מתכוון להכנס איתך לויכוח על עובדות.

    אני רק רוצה להעיר לך על ליקוי קונספטואלי אדיר בכל הנאום המהדהד שלך.
    אתה מתעלם לגמרי מהנסיבות שהביאו את סבא שלנו להביא לכאן את סבא שלך ואת סבתא שלך ואת כל היתר.

    נכון מאוד שהם היו יהודים ממזרח אירופה ונכון מאוד שהם בנו את המיקרוקוסמוס המקומי של הישוב הציוני, בצלמם ובדמותם.

    אבל הם לא תכננו להביא לכאן את אבותיך, אם תסלח לי.

    הם תכננו להביא לכאן את המשפחות שלהם, בעת שהמפלצת הנאצית והמפלצת הבולשביקית איימו על מיליוני יהודים במזרח אירופה. זה היה התכנון, זו הייתה הכוונה, כך תוכנן המפעל הציוני בא"י, באותה רוח לפיה הוקמה הציונות על ידי הרצל וחבריו.

    התוכנית המקורית לא כל כך הצליחה, ומיליוני יהודים אכן נרצחו באירופה באדיבות האימפריה הבריטית הנאורה וחובבת הערבים.

    ואז הביאו לכאן את סבתא בן מיימון ואת סבא בוזגלו, וטוב שהביאו אותם , אבל זה לא היה חלק מהתוכנית המקורית, כך למיטב ידיעתי.

    אבל זו הייתה רק ההקדמה.
    הנקודה העיקרית היא הסיבה שהביאה את סבא מפא"י וסבתא מפ"ם ודודה אחדות העבודה, להביא הנה את אבותיך.
    הסיבה היא הערבים במדינות ערב, שרצחו ושדדו את יהודי המזרח ואיימו להשמיד אותם.
    לא היינו רחוקים ממצב שבו היינו רואים את סבתא וסבא סוויסא , זוכים לאותו טיפול סופי שקיבלו הדודות של אמא שלי בהונגריה.

    הם היו פליטים, סבא וסבתא שלך, פליטים אמיתיים שנמלטו על נפשם, לא כמו אותם כושים מגאנה שמסתובבים בתל אביב וגונבים אופניים.

    הבעיה שלהם הייתה אמיתית ומצבם היה מסוכן וסבא וסבתא של דרול , החליטו לעזור להם ולתת להם מקלט, לא כמו מדינות "הומניות" שקולטות מאה מאתיים פליטים ומסמנות וי.

    סבא וסבתא המסכנים של דרול ושל אשתו של דרול, שבדיוק סיימו כאן מלחמה איומה , ושבדיוק סיפרו להם שרצחו את כל המשפחות שלהם, כמו שמדבירים ג'וקים, החליטו לעשות מאמץ הירואי ולהציל מאות אלפים מאבותיך.

    כל הכבוד לאבותינו ולנו.

    עכשיו אתה בא ומתאונן ומתלונן על כל מה שקרה מאז ואולי יש משהו בדבריך, אבל האלטרנטיבה הייתה גרועה ביותר, ראינו את זה באירופה.

    אז מה למדנו מאז?
    שקליטת פליטים היא לא דבר פשוט , היא יכולה לגרום בעיות חמורות ומן הראוי ומן הרצוי לחזור ולקלוט כאן רק את אלו שהמפעל הציוני תוכנן בשבילם, ואת זה אנחנו עושים נורא יפה, תראה את ליברמן.

  9. עדה בילו Says:

    אהבתי, תודה
    יש את ארגון שחרית מפועל לדיאלוג בין הקבוצות, אתמול היה להם כנס והיה מעניין, שווה בדיקה

  10. המחסנאית Says:

    תודה על המאמץ, הבהירות והעניין.

  11. יעל חבר Says:

    "מי אני שאדבר על פריבילגיות בזמן שאתיופיות או יהודיות ממדינות אסיה הסובייטיות מנקות את החרא שלי שנדבק באסלת השירותים של בניין גילמן באוניברסיטת תל אביב?" כאן מתחילה הבעיה. למה אינך מנקה את החרא הזה בעצמך? כי אתה סבור שמגיע לך להשאירו למישהי אחרת לנקותו. בנקודה זו לא שונות האשכנזיות מהמזרחיות: מי שמצליחה מייד משאירה את החרא שלה למישהי אחרת. לכן התבחבשות בשיח זהויות אינה תורמת דבר. גם לא יצירת מר"צ רב עדתית. מר"צ היא מפלגה ציונית, שדוגלת בפריווילגיות ליהודיות, מפלגה שמצדיקה מלחמה אחרי מלחמה (באיזה שלב הן מזדרזות לדרוש הפסקת אש להצדקת תדמית השלום), מאששת את הסדר החברתי והכלכלי הנצלני, מתגזענת כלפי חרדים ובנויה מהתנשאות אשכנזית. והיא מעודדת גיוס לצבא. בקיצור, מה כאן שמאל? כולה אידיאולוגיה של שאחרות-ינקו-אחרי-את-החרא-שלי, אבל במילים יפות. שום דבר טוב לא יצמח אם לא נתחיל בלקחת אחריות על החרא שלנו. ארה"ב, חרף המכתב המלבב, והצבוע למשעי, לא רק שאינה לוקחת אחריות על החרא שלה, אלא שהיא מייצרת החרא הגדולה בעולם.

    ובכיוון אחר: התרשמתי מאוד מהערך "אינטליגנציה" בכתב העת "מפתח". מסקנתו היא, שמכיוון שאין דרך למדוד אינטליגנציה ללא הטיה (גם עדתית), כדאי לייחס לבת שיחי אותה אינטליגנציה שיש לי. זה קשה. כולנו נמצאים בעמדה שאני טובה מאחרות: "אני אישית עושה דוקטורט במקרא בבית הספר לפילוסופיה". אתה מתנשא עלי, שלא עושה דוקטורט. אבל אם תחליט, שדברי איטליגנטיים כמו דבריך, תהיה יותר פתוח לקבל את האחרת. גם אם תבוא אליך מישהי שלא שמעה בחיים שלה על בניין גילמן, אמור לעצמך: האינטילגנציה שלה אינה נופלת משלי ואם אני חושב שהיא טפשה ובורה אז אני טיפש ובור. הדרך הזו, שאני מנסה ליישמה (בהצלחה חלקית, זה קשה), היא הדרך למיגור שיח הזהויות וללקיחת האחריות על החרא.

  12. לירי Says:

    יש לי קצת בעיה עם כמה מהעובדות, ראשית החלוקה שעשית בען אשכנזים למזרחים לא מדוייקת ה"גזענות" חגגה בין תרבויות מזרח אירופה. הישראלים החדשים לא ממש חיכו בזרועות פתוחות לגרמני ם עם המבטא שהגיע אחרי מלחמת העולם השנייה ובטח ל לרומנים..שלא נתחיל על יוצאי צפון אפריקה שאוי ואבוי אם תעליב את הלובי ותקרא לו מרוקאי..כולנו הגענו מתרבויות שונות ומידת ההצלחה תלויה אך ורק בנו ולא בדיכוי העדתי. אז נכון בנו את מדינת ישראל יהודים מאירופה אךם ישבו בירושלים עוד הרבה לפני. בנינו מדינה לעזאזל מה ציפיתים שהכל יילך מושלם? הישראלי שנוצר מכל השעטנז הזה הוא ישראלע מערבי ים תיכוני. אז זכותינו ליהנות מקולו המשובח של עומר אדם אבל גם הסכים עם העוקצנות של עירית לינור. הגיע הזמן לתת לדיון הזה זריקת הרדמה

  13. יסמין Says:

    גם למי שנהנה ממיקומו בסולם החברתי, המבוסס ברובו על גזענות, מותר לדבר על גזענות שהוא מרגיש על בשרו, או אפילו לא מרגיש אבל מודע לה. אחרת זה שוב אותה סתימת פיות. מי אני שאדבר זה המשך של מי את שתדברי כי את אשכנזייה. נו, אז אני אשכנזייה. מודעת לכל הפעמים שיצא לי טוב ועברתי טוב ועשיתי את הרושם הנכון ואמרתי את הדברים הנכונים במבטא הנכון עם ההשכלה הנכונה והמראה הנכון למרות המיקום הכלכלי הבאמת מחורבן שנולדתי לתוכו. ויש לי ראש לחשוב איתו. אז מה, אסור לי לדבר על אחרים? יש לי ביקורת על אלה כמו על אלה ודברים שאני אוהבת באלה כמו באלה. אני לא חייבת לאהוב את עומר אדם כדי לתעב צקצוקי שפתיים בספרייה, ואני לא חייבת לשנוא את אריק אינשטיין כדי לשמוח כשהאמהות של החברים שלי אומרות לי באישור אינתי מן דיאלנא.
    השיח המזרחי החדש הזה משטיח זהויות. אני תומכת בו מבחוץ, מה עוד אפשר לעשות, זה לא שלי וקטונתי מלהטיף לאנשים איך לעשות ריקליימינג לזהות אבודה, וכל האשכנזים שיוצאים מהבוידעם כדי להתמסכן די פאתטיים בעיני, אבל הם לא שונים מגברים שמאוימים מפמיניסטיות או אפילו קפיטליסטים שזועקים על כל ניסיון לרגולציה. אני מסכימה איתך שכל הדברים האלה התרחשו בתוך זהות ישראלית, וכמו שאמרת, לא פעם מתוך הבתים באזור וברמלה וביפו. אבל הייתי נזהרת לאמץ אותה שוב, כי היא קטגוריה בעייתית: היא זו שערבבה את הרצון להיטמע עם זהות כפויה, את הרצון של כל מהגר להשתייך ולתת לילידיו עתיד טוב עם המחיר הנורא של מחיקה תרבותית ופטרונות, את התרבות החדשה, המגוונת והתוססת עם צייתנות צבאית שכולה מכוונת לשנאת ערבים. ואפרופו, דווקא הפלסטינים עושים את זה די יפה: הם יודעים טוב מאוד מי הם – אולי כי איש לא ניסה למחוק את תרבותם ולהטמיע אותה בהגמוניה – ולכן אין להם בעיה לקבל תמיכה וסולידריות מכל אחד, בלי דה-לגיטימציה. מעולם לא הרגשתי, גם לא בין זועביז הארד-קור, שהעובדה שאני יהודייה נזקפת לחובתי באיזשהו מובן. אם אני איתם נגד הציונות – אהלן וסהלן.

    חוץ מזה, נהניתי לקרוא.

  14. שבי בנדר Says:

    "האם אפשר לצאת מהשבטיות הזו ולהתחיל לייצר חברה חדשה," – יתכן שכן, השאלה היא אם חפירה בפצעים והבלטת הפילוד והעול זו הדרך,
    "כשיהודי מדינות האסלאם היגרו לישראל הם כבר הגיעו למערכת פוליטית וכלכלית מוכנה שלא היתה ערוכה" – לא מדוייק – משפחת אבוג'דיד לא הסכימה לקבלאת איתמר בן אבי למשפחה כי היה "ממוצא אשכנזי נחות וללא יחוס"
    "אולי הגיע הזמן לייצר מפלגה שתעמיד את עקרון הצדק" – מפלגה כשמה כן היא – מכשיר ליצירת פילוג ולהעדפה של פלג על אחרים, הדבר האחרון שמביא איחוד,
    – האיחוד יבוא כשלא יהיה יותר "רב ספרדי: ו"רב אשכנזי" – בס"ד – לפני שיבוא המשיח

  15. אני Says:

    "אנחנו יודעים שהשכן שלנו באותו בניין ממש, שאולי אפילו גר בדירה פחות יפה משלנו ואולי אפילו מרוויח פחות, אנחנו יודעים שאותו שכן, גם אם יש לו מינוס והלוואות, לנצח יצליח יותר מאיתנו, רק בגלל שהוא נולד להורים הנכונים."
    במה נמדדת הצלחה לדעתך? באיזה אופן הוא יצליח יותר?

  16. מני האשכנצי Says:

    נודניק.
    רוצה לגור במדינה עם תרבות ערבית? זה לא יקרה.
    ישראל נבנתה בכדי להיות מדינה מערבית. אנחנו משוייכים לאירופה ולא לאפריקה. מסביבנו עוני ובערות. מצרים, ירדן, סוריה.
    גם האשכנזים שבאו לכאן עיברתו את השם. גרין הפך לבן גוריון.
    השנה היא 2014. ההסתברות שזה שיושב בג'יפ ב.מ.וו ברמזור לידך הוא אשכנזי היא 1:1000. עזוב אותנו מלהבכיין על עוני באימש'ך.

  17. תוניסאי Says:

    בליל של שטויות עם קצת דברים נכונים.
    יהדות מרוקו הביאה תרבות של בדואים תת-תרבות זנחו את התרבות היהודית ואימצו את תרבות האיסלם לחיקם.

  18. יואב Says:

    בעניין קודם כל ישראלי, ראו תשובותיו של יוסי גיספן לשירה אוחיון:

    תסביר בבקשה, למה אתה מתכוון כשאתה מקפיד לומר "מוזיקה ישראלית מסולסלת", ומה רע ב"מוזיקה מזרחית"?
    המוזיקה שמסתלסלת היום בנוף התרבות הישראלי רחוקה מאד מהשורשים שהביאו ההורים שלנו מארצות ערב , המזרח והבלקן. ההשפעות של השורשים האלו ניכרות, אבל זו בפירוש איננה "מוזיקה מזרחית",מכמה סיבות. ראשית, היא כוללת השפעות גם מהמזרח וגם מהמערב: היא מושפעת מסגנונות מערביים כמו הפופ והרוק. הסלסול הוא המאפיין העיקרי של השירה. הזמר הזה יצא ממסגרות המקאמים והשירים בו הפכו לשירי פופ.

    או.קיי. אז למה לא לקרוא לזה "פופ מזרחי"?
    הכינוי "מזרחי" או "עדות המזרח" הוא העוול הגדול ביותר שנעשה לנו. הרוב לא הגיע לגמרי מ"המזרח". רובנו (ארצות הבלקן, למשל) נמצאים ממערב לישראל, וגם ארצות צפון אפריקה ומצרים ממוקמות ב"מערב". כך שהמושג הזה איננו מדויק וצריך היה להתבטל מזמן. כבר לפני 30 שנה היה צריך לקרוא לכל סוגי המוזיקה שנעשו כאן "מוזיקה ישראלית". לא היה שום צורך או הצדקה להגדיר אוכלוסיה שלמה בארץ ולתת לה את הטייטל הזה "מזרחית". מרגע שהמציאו את הכינוי הזה "מזרחי" זה דבק בה כמו סוג של נכות. צריך לומר:"אני ישראלי ואני אוהב מוזיקה ישראלית מסולסלת". ברגע שאתה מטביע את החותם ה"מזרחי" הזה עוד ועוד, אתה יורה לעצמך ברגל. כל מי שעלה לכאן או שיש לו אזרחות פה הוא "ישראלי" ולא "מזרחי". כשניגנו ושרו את "בואי אמא" ו"קטיושקה" ועוד בלדות רוסיות מתורגמות לעברית קראו לזה "זמר עברי" או "שירי משוררים", אבל כשניגנו ושרו את ג'ו עמר קראו לזה "מזרחי" ושמו אותנו בכלוב שנקרא "פסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח". צריך לבטל את הגטו המזרחי והים תיכוני. חופש התרבות הוא ערך עליון וככל שנקיף עצמנו בגטאות רק נפגע בעצמנו יותר. המוזיקה המסולסלת שנוצרה כאן מראשית המדינה, היא "מוזיקה ישראלית" לכל דבר ועניין. היא נוצרה פה בארץ, והיום היא המיינסטרים. היא נוגעת בהרבה אנשים ומכילה מגוון של סגנונות מוזיקליים כשהמוטיב המוביל בה הוא הסלסולים. אנחנו ישראלים ששרים מה שאנחנו אוהבים ואיך שאנחנו רוצים.

  19. דודי Says:

    "אני חושב שהאנלוגיה הנכונה למצב המזרחים היא ההשוואה למצב הערבים בצרפת, כלומר לחומים."

    יפה, אז בואו נשווה.

    כמה ערבים יושבים בפרלמנט הצרפתי לעומת חלקם באוכלוסייה (חברי פרלמנט ספורים), כמה ערבים יושבים בכלא הצרפתי לעומת חלקם באוכלוסייה (פי עשר), מה סיכויו של ערבי בצרפת להגיע למעמד של יצחק תשובה, שלמה אליהו או צדיק בינו.

  20. דודי Says:

    "אין בהיסטוריה היהודית של מדינות ערב אימוץ של שמות ערבים" – יש, ואני ממליץ שוב על "בסמטאות בגדאד" של סלים פתאל שמתייחס במפורש לעניין השמות דרך הדוגמה של משפחת פתאל, שראשוני ילדיה נקראו בשם יהודי מובהק (יחזקאל, מנשה) האחים שבאמצע – שנולדו לאחר ששם כמו "יחזקאל"
    כבר נעשה מסוכן – נקראו בשם ערבי לא-מוסלמי (סלים, נורי) והצעיר – בשם אנגלי, אדוארד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: