איריס יער אדלבאום – לזכרה

by

איריס יער-אדלבאום מתה בנפאל. היא גרה שם בשנה האחרונה.

הזיכרון האינטרנטי הוא נצחי לכאורה אבל קצר למעשה. ועם זאת מי שקרא את הבלוג שלה, ומי שהשתתף בדיון בבלוג הזה או בבלוגים אחרים בשנים האחרונות זוכר בוודאי את איריס –  מתבוננת מפוכחת וחסרת רחמים במציאות שמסביבה. התגובות שלה היו גדושות בידע, תמיד פרובוקטיביות ובלתי צפויות, וכמובן לפעמים מביכות (כן, גם לעורכי הבלוג הזה היא קראה פעם נאצים). היא לא ניסתה לעורר אהדה, ולמרות שהביקורת שהשמיעה היתה שורפת, לא היתה צדקנית ולא ניסתה להציב את עצמה במקום של "אני יותר בסדר ממך".

בתוכנות עיבוד תמונה, אם מגבירים יותר מדי את החדות התמונה נעשית בלתי מובנת. כך אפשר לפעמים לתאר את ההתבוננות של איריס, שהיתה "הזויה" בעיניי רבים, למרות שלא היתה בה שום דבר הזוי. בדרך כלל היא דווקא הצביעה על הדברים, על יחסי הכוח, שנמצאים הכי קרוב לאף. יש שסיווגו אותה כ"חוקרת קונספירציות". אבל הקונספירציות שהיא כתבה עליהן לא עסקו בעב"מים או בונים חופשיים אלא בגופים ממשיים מאוד כמו השב"כ, מערכת הביטחון והעיתונות.

וזה מה שהוביל אותה לשוליים, מחוץ למערכות שבהן היתה והיתה יכולה לכאורה להישאר ולשגשג – מחוץ לאקדמיה, מחוץ למערכת המשפט, מחוץ לתקשורת, וגם מחוץ לבלוגים ש"כולם קוראים". מתברר שבישראל קשה במיוחד להתקיים בשוליים הפוליטיים, כאופוזיציונרית אמיתית ונביאת זעם. איריס כתבה על זה פעם באחת מתגובותיה הארסיות, שהתייחסה לפולחן נועם חומסקי –

למרבה הצער, השמאל הרדיקלי דומה באמת לחומסקי, כלומר אוכל עם השמרנים ופה ושם מעיף איזו הטפה קלה שלא עולה לו בכלום. הנביאים מה לעשות ישבו בחצר המטרה, ואכלו טחינה, ואילו המודל של שמאל רדיקלי חמסקיאני דוקא מזכיר לי את מה שאמר פעם בגין על מישהו, עושה מעשה כזמרי ודורש שכר כפנחס

כיום, להיות שמאל רדיקלי זה משרה באוניברסיטה אמריקאית וישראלית גם יחד, והתמחות בתיירות מזון אקזוטית מהודו ועד כוש, וכמובן משרה כלשהי בעבר או בעתיד בעיתון של הסובל והכחוש שוקן.

נקווה שלפחות השמאל הרדיקלי לא יקבור את הנביאים האותנטיים יותר מתחת לערימת זבל, ובזה ננוחם, ואולי פה ושם יכתבו עצומה לטובת אלה שהממסד מתנכל להם.

וכך, לא הרבה אנשים יודעים מי זאת איריס יער, למרות שהתובנות שלה מעניינות ומחכימות הרבה יותר מאלה של גדולי הפובליציסטים בעיתונים המכובדים. אומרים לפעמים שאם היה צדק בעולם אנשים שעושים עבודת כפיים היו צריכים להרוויח משכורת של מאות אלפי שקלים, ואנשים שעושים טלפונים ופגישות עסקים היו צריכים לקבל שכר מינימום. באותו אופן אפשר לומר שאם היה צדק בעולם איריס יער היתה צריכה להיות דיקאנית של פקולטה, בעוד הפרופסורים הזחוחים ועיתונאי הצמרת היו נודדים ממקום למקום ומקוששים מזון בשביל הילדים שלהם.

אהבנו אותה, והיא תחסר לנו.

קיבצנו כאן כמה קטעים מתגובות שכתבה בבלוג, בתקווה שלא יימחו.

איריס יער

האם אשכנזים הם מערביים?

פורסמה בתאריך 27/03/2012  בשעה 21:34 |

ככל שמדובר באוכלוסיה ממוצא רוסי (חבר העמים), ההתנסות שלהם בפרוייקטים מסוג זה אינה קטסטרופלית, כולל כאשר הם השתלטו בפועל על לאומים, וגם על לאומים מוסלמים ו"מזרחיים". גם לאחר קריסת הגוש, לא היתה קטסטרופה, וההגמוניה התרבותית לשונית הונצחה למעשה. אני כותבת את זה ערב ההכרזה על ביקור צפוי של פוטין, ובכלל, מתוך הבנה בדיעבדית של המנטליות האשכנזית הציונית )שהוסוותה שנים רבות כמשהו אחר)., אתה מדבר על תרבות שונה מאד, למשל, מזו המערבית (אמריקאית אירופאית מערבית), לטוב ולרע. הדיאלוג בין האשכנזים לבין "המזרחיסטים" מתנהל קצת עקום, ודומה לדיאלוג עם הפלשתינאים שחייב לעבור דרך הערוץ האנגלו סכסי. למעשה התיווך הזה לעיתים מזיק ומכביד, כי כל צד (ברברי כשלעצמו) מתחיל להתנסח במונחים אמריקאים כדי להצדיק את עצמו בטרמינולוגיה וערכים שאולים, המעיבים במקצת על "האמת". כך למשל, אנחנו – אשכנזיות ישראליות – נאלצים לספוג גזענות אנטי רוסית למעשה, ממרוקאים שיושבים בברלין וניו יורק, והופכים את זה לסיפור תלוש מהמציאות והזוי לחלוטין. גם האבסולוטיות שבה אתה מדבר היא מאד "אמריקאית", לגבי האפשרות של המשך הישרדות של עליות רוסיות למעשה, באזור ערבי. אני תוהה למשל להשוות את רגשות הציבור האפגני למשל בהשוואה בין ההגמוניה הרוסית שהוא סבל, בזמן הסובייטים שם, ובין המתקפה האמריקאית שם לאחרונה,, ואיך הם רואים את ההבדלים והדמיון, ומה דעתם. אני רואה שהערבים למשל, באופן כללי, מחבבים רוסים ומזרח אירופאים (הרבה יותר ממה שאני מסוגלת לסבול …), ואתה מדברר אותם אולי בלי לבדוק בשטח.

אני חושבת שסוג האינטראקציה שונה, ואולי תתפלא לראות שהמולדבים לא נענים לדימויים המקובלים שמלבישים עליהם דרך האקדמיה בניו יורק או בסורבון. . יש גם הנושא הדתי, אבל הניתוח האתני תרבותי לדעתי מעוות לחלוטין. אם תשאל מולדבי מה דעתו על זכויות הערבים שנושלו הוא ירים אצבע משולשת ויגיד "שיאכלו אותה" לא מתוך "משא האדם הלבן" והיצוא המערבי למשל של "אידיאולוגיה" אלא מתוך כבוד לכוח, ולו בלבד. אני לקחתי כי אני יכול. מצד שני, ברגע שהוא פה, המולדבי, הוא יסתדר עם מה שיש, עם פחות גזענות מהאימפריאליסט הבריטי למשל. מדובר באנשים מאד עמידים וציניים, לאו דוקא כציונים אשכנזים, אלא כמזרח אירופאים קודם כל עם השקפת עולם הנובעת מסוג מאבק הקיום של העולם הפחות משגשג, שיש לו "תרבות" והתרפקות על הסטוריה מפוארת של אימפריה. בקיצור, הדברים יותר מורכבים. נידמה לי שהערבים, אם היית עושה משאל, מעדיפים את הברוטליות של ליברמן על הנאורות של קלינטון שמביאה אחריה את הגורג בושים והנפאלם שהורג מיליון וחצי אזרחים בלי הנד עפעף. או לפחות המשוואה לא לחלוטין ברורה, ומכאן גם הגבה המורמת לגבי המזרחיסטים שמצאו את מקלטם המאד מרוקאי אותנטי בברלין ?? או סיאטל ???? בלב המאפליה שריסקה את המזרח התיכון כבר מאה שנה. פתאום המולדבים הציונים הם הבעיה "הלבנה". נו באמת.

לגבי ישראל, ברור שהיא מסגרת בעייתית, אבל כניראה לא יותר בעייתית מצ'צ'ניה, והמקומות האלה מתקיימים. אמנם בזבל, אבל לא "מושמדים".

על פשעי המדינה הציונית

פורסמה בתאריך 26/05/2013 בשעה 18:20 |

לשם הדיוק ההסטורי, ומשום שאין אף אחד שמזכיר זאת, פשעי המדינה הציונית נגד אזרחיה היהודים לא פחותים (אם לא גרועים ומזעזעים ופרוורטים יותר מכמה בחינות) מאשר כלפי הכבושים הפלשתינאים. גם מבחינה פרקטית, חשיפת המעשים המזעזעים כלפי אזרחים יהודים דוקא, תחולל את התמורה שאתה מתיימר לשאוף לה. כל הדיבורים על הכיבוש לא הועילו ולא יועילו, אלא מהווים מסך רעש לבן נוח מאד לשלטון, שאכן מעודד את המוחים המקצועיים נגד הכיבוש. אתה בגרמניה ? ממשלת גרמניה יודעת היטב מה נעשה במרתפים, ואולי בשלב זה ואחרי שהם סיפקו שלוש צוללות גרעיניות הם יתפנו לנושא זה שיסגור את הסוגיה של השואה, אחרי שיתברר, אבוי, שהנאציזם המשיך לשגשג בעיקר בציון, והקורבנות היו עדיין אותם קורבנות (יהודים, בעיקר אשכנזים), מ.ש.ל.
הנה, אפילו התת מודע הציוני פולט את הרמזים המסגירים (עיין, הדיון המעניין בפדופיליה לאחרונה, תקל תקל מנה ופרסין). ההסטוריה תשפוט גם את השמאלנים כולל באתר נכבד זה, שצרחו והשתיקו כל מי שדיבר על זה, כאשר הם מחזיקים שלט "די לכיבוש" וגם…שומעים מוסיקה קלאסית.

על אקטיביזם

1. האקטיביזם הקבוצתי האמריקאי הוא עניין תרבותי גיאוגרפי. כאשר רוזה פרקס סרבה לשבת בקצה האוטובוס, קמו והצטרפו אליה אחרים. כאשר אמריקאי חושף שחיתות, בלי אומר ובלי בקשות מצטרפים אליו אחרים כבמטה קסם, מתוך תחושה של פתאום קם אדם ומרגיש שהוא עם. בישראל, אם אני מדמיינת את רוזה פרקס, אנשים היו עושים כאילו הם עסוקים, בוהים בחלון, ורק אם היה מכות, אולי מישהו היה אומר משהו, גם כן לא בטוח. אבל בטוח שמישהו היה כותב על זה משהו חוצב להבות, מביתו.

2. אם כבר לומדים מחו"ל אז מדוע אין שומעים בישראל או מבקשים לשמוע מניסיון של אנשים יותר מבוגרים ? יש מראש פניה לצעירים מאד, יוצר ניכור אצל אנשים וממעיט את ההתגייסות.

3. לבסוף, לגופו. צודק עופרי, מה לעשות, כדי שמישהו יקום מהכורסא המסר צריך לשחרר אותו אישית. ואני מוסיפה, שהפסקתי לבוא להפגנות (האחרונה היתה בלבנון 2 בשוק הכרמל), כאשר נהיה לי ברור שהתנועה לא עומדת מאחורי כאשר אני צריכה אותה, זה מין "התפקדות", ומי שמת, מת. לא שואלים ולא באים לברר למה. זה לא מריח טוב. כאשר אני מעלה את זה, תמיד יש מישהו (כאן בשבוע שעבר עופר) שנוזף בי ומזכיר לי שאי אפשר לבקש מהערבים המסכנים לעזור "לנו". (אף שאני והוא לא באותה כורסא, גם מגדרית וגם כלכלית ומכל בחינה אחרת, כחד הורית וכולי, גם לי יש היתקלויות עם הממסד האכזר, בשדה הקיום שלי).

זה כמובן לא נכון. ראשית יש הרבה ערבים שיכולים לעזור, ומבינים זאת, ואגב עוזרים אהדדית. פעם כשעוד הייתי אקטיבית, למשל למען הבדואים, ידעתי גם שאני יכולה להרים טלפון אם אני בצרה שהם יכולים לסייע בה (רכב תקוע, וכיוצב )* כל אחד יכול לעזור, כל אחד צריך }"לובי" מתי שהו, ומי שלא צריך המוטיבציה שלו לא נקיה, זה יותר "צדקה" פטרונית. יותר מכך, מי שלא משתפ איכשהו של הממסד, צפוי שהמעורבות שלה תגרור נקמנות כלשהי מהממסד, החל ממעצר קצר ועד להתנכלויות בעבודה, או פרסום שלילי וכולי מהימין והממשלה. ודאי שבמקרה כזה אני רוצה לדעת שכאשר זה יקרה, אלה שהפגנתי בשבילם ואיתם, נמצאים שם עבורי. גם זה לא קורה.
שנית, כמובן שהיהודים בחבורות האלה הם לא במצב נואש, אבל הם עומדים מאחורי הפליטים מעזה, ואומרים "אי אפשר מאלה לבקש כלום".
אז לא באות.

יהודי ארה"ב

פורסמה בתאריך 10/03/2011 בשעה 13:01

אתה כותב שהתפוצה היהודית באמריקה זקוקה לישראל בשביל זהות ו"תעודת ביטוח", זה הרבה יותר מזה. ההתעשרות והתבססות הפוליטית של היהודים באמריקה החלה בעיקר אחרי ששת הימים. מעבר למרכיב הסוציולוגי- פסיכולוגי (החלפת ההשפלה של מיעוט לאחר שואה בתחושת גבורה וזקיפות קומה), גם העניין הכלכלי-פוליטי , היהודים נכנסו לתפקיד של מתווכי מדיניות החוץ האמריקאית במזרח התיכון, עסק משתלם בהחלט. (גם השדולה הטורקית, והקופטית-מצרית, וההינדית מאד מבוססות ותורמות להשפעה של הפזורה שלהם, מכוח התפקיד כמתווך לארץ המולדת שלהם, כפרשנים, מרגלים ו"מומחים" לארצות שמהם באו).

לא הזכרת את תפקידה של ישראל בהלבנת הון מסיבית ובסיוע להתעשרות של המוגולים היהודים, תופעה די מאוחרת ששלובה בהשקעותיהם בישראל.

ניכר שלמרות התחכום היחסי שלך (לעומת מה שאני ובנות דורי היינו, בהקבלה) אתה עדיין תמים מאד ביחס ליחסים שבין ישראל לתפוצה הזו. ברור גם לך, עם זאת, שאין הם יכולים לאפשר לכולנו, יושבי ציון, להנות מהתנאים שלהם, כי מישהו צריך להיות בשוחות. ומכאן ש"הערבות ההדדית" היא בלוף גדול מאד. הנשק של ישראל נגדם, כאשר הם סוררים, הוא רק בייזום וחירחור "תקריות אנטישמיות" כפי שנעשה בתפוצה הפרענקית, כדי להזיז אותם משם, אבל נידמה לי שבחורנו מפחדים לעשות את השטיקים האלה באמריקה, ובנוסף לכך הם יעדיפו להגר בעצמם, או לקבל חצי תאגיד, במקום לעשות בעיות כאלה. בסופו של דבר למי שיש יותר כסף, יש את הכוח.

וכל זה לפני הדיון בשאלות הפחות חרושות של סחר בנשים וסמים, אם וככל שיש.

קבורה בחיים

פורסמה בתאריך 07/01/2011 בשעה 00:23 |

כאשר רוצים להשתיק אנשים פה, רונה לא מצלצלת, למעשה אף אחד לא מצלצל, מה שמכונה בהיסטוריה הציונית "קבורים בחיים", השיטות אכזריות מאד. דבר אחד שהשתנה אצלי בצורה מובהקת לאורך חיי בישראל זה היחס למדינה. זה לא משהו קטן וחביב שהקמנו ושתלנו לו עצים, אלא מנגנון רב עוצמה וקטלני מול כל אזרח כיחיד, כולל "אזרח מספר אחד" (הנשיא המורשע למשל). השמאל הזה שעכשיו מזועזע הוא אחד מעמודי התווך של הפשיזם, בכך שהמשיך להרדים את הציבור ולהגיד לנו שזה מדינתנו הקטנה שעושה לפעמים טעויות, וטרח לטשטש את ההבדל בין היחיד למדינה ואלחש את האינסטינקט היהודי העתיק שמציע להזהר מאד מהממשלה בכל הצורות שלה.

תגים: ,

16 תגובות to “איריס יער אדלבאום – לזכרה”

  1. דרול Says:

    טוב, נו.
    לא כל מי שחושב שחומסקי הוא אידיוט, זכאי למשרה באוניברסיטה,
    אבל זו בהחלט החלטה טובה.

  2. נטליה Says:

    גם אחרי עיון בכתביה, לא ברור לי איך מהתקרית שהיתה או לא היתה (ואני מאמינה שהיתה) לה עם השב"כ/מוסד היא קובעת כי "לשם הדיוק ההסטורי, ומשום שאין אף אחד שמזכיר זאת, פשעי המדינה הציונית נגד אזרחיה היהודים לא פחותים (אם לא גרועים ומזעזעים ופרוורטים יותר מכמה בחינות) מאשר כלפי הכבושים הפלשתינאים […] הנאציזם המשיך לשגשג בעיקר בציון, והקורבנות היו עדיין אותם קורבנות (יהודים, בעיקר אשכנזים), מ.ש.ל.". בהנחה שהיא לא מדברת על לגדול במשפחה קרה, מדכאת מיניות ומוזנת באוכל גרוע (שלושת הדברים מתהווים תכופות, אבל מדובר בהתעללות עצמית של העדה), ובהנחה שתקריות חמורות כמו שהיא חוותה עליה לא עוברות על רובם המכריע של האשכנזים, על מה בדיוק היא מדברת? מה אני מפספסת? האם תוגתו של האשכנזי שוב מרימה ראש? מסמן ללא מסומן?

    • ofrilany Says:

      מה את מנסה להגיד בזה, נטליה? וגם – למה את תמיד מנסה להחזיר את כולם למוטב? את חושבת שבזה את משרתת את האמת?

      • נטליה Says:

        איזה מוטב? מי אני שאדע מה המוטב? אני אוספת אינפורמציה. גונבה נימה צינית לשאלות כי זה באמת תמוה בעיניי, אבל לפני הנימה הצינית נשאלו שאלות – על מה היא מדברת? מה אני מפספסת? באמת הייתי שמחה לדעת ולהרחיב את ידיעותיי בנושא מעללי הפרוייקט הציוני (בלי טיפת ציניות הפעם).

        אני לא ידועת על אילו מקרים אחרים של החזרה למוטב אתה מדבר, אבל לרוב, אם נראה שאני מנסה להחזיר למוטב אני פשוט מבקרת (בפטרונות?). אין לי אג'נדה פוליטית לגמרי מסודרת עד כדי ניסיון לסנף אליה אנשים. אני באמת מגששת באפלה (וחוטפת פה ושם, בעיקר מדרור).

      • נטליה Says:

        ורק אוסיף, למען הסדר הטוב, שגם אני אהבתי את כתיבתה המושחזת, רחבת היריעה והמטיחה ולמדתי ממנה רבות.

  3. שרון Says:

    אני מזועזעת ממותה הפתאומי. אהבתי אותה ואת כתיבתה שהיתה נדירה ביופיה ובחוכמה שזהרה ממנה. אני מתכווצת מהמחשבה על הבן שלה, אסא, שהיא אהבה כל כך וטיפחה מכל. מה יהיה איתו? איזה סוף, איריס, הפעם באמת הגזמת. יהי זכרך ברוך, אשה יקרה, יחידה, מיוחדת ומחוננת. לא אשכח אותך.

  4. א. Says:

    אין ספק שאיריס היתה אישה אינטליגנטית שבמיטבה כתבה דברים מרתקים. אין ספק גם שזה שהיתה לדמות שולית, כולל בעולם הבלוגים, היה גם בשל הכשרון שלה לנכר חלק ניכר ממי שהיו סביבה. בימי הזוהר של רשימות היא בהחלט היתה חלק מהבלוגרים ה"נקראים" והמקיימים דיאלוג ביניהם ועם הקוראים. אך היה PATTERN שלגבי מגיבים, מתדיינים ובלוגרים אחרים – בשלב כלשהוא היא התחילה להשמיץ אותם, ללכלכך עליהם וכו'. כפי שעשתה גם לבעלי בלוג זה כפי שציינתם. זה קרה עם רבות ורבים. מאחר וזה היה כרוך גם בהרבה דברים לא נכונים שהיא כתבה עליהם כדי להתאים ל"תיזה" שלה עליהם, זה גם פגע באמינות של כל מה שהיא כתבה, כולל על השב"כ המוסד וכו. מרגע שהבנת שכל העובדות יוכלו להיות מותאמות למציאות שהיא בחרה, כבר היה פחות מעניין גם לקרוא. לא, לא הייתי רוצה כדיקאן של שום פקולטה אדם שיכול לכתוב יום אחד השמצות (לא מבוססות) על אחד הקולגות. ואני חושב שהדבר האחרון שצריך לעשות לאיריס זה לייפות את מה שהיתה. סך הכל כנראה באמת היה בזבוז עצום, ואי אילו אירועים לא ידועים גרמו לכך שהתנהלה כפי שהתנהלה.

  5. עומר Says:

    למדתי המון מאיריס בתקופת הבלוג שלה ברשימות. מאוד אהבתי והערכתי את האומץ שלה להיות הזויה, ואת החדות שלה, חסרת הפשרות. לא יהיה נכון לומר שקולה יחסר לי – כי כבר שנים שאני לא קורא אותה. אבל אני מכיר לה תודה על חלקה בחינוך הפוליטי שלי, ומצטער להתבשר על סופה המוקדם של דרכה.
    תנחומי למשפחתה ומכריה.

    תודה לעורכים על המחווה.

  6. dinaralt Says:

    המון צער …אשה שאין ספק שהיה מגיע לה הרבה יותר שפע ומקווה שהקוסמוס יעביר את השפע לאסא בזכות אמו.

  7. נועם א"ס Says:

    מצטרף בצער רב למה ששרון ועומר אמרו – זעזוע ממותה וחינוך פוליטי בחייה. שמחתי בשבילה ובשביל בנה כשסיפרה לי שהצליחה לארגן להם "יציאה חלקה" מהארץ (אז זה היה לגרמניה), ומצד שני עד הרגע האחרון קיוויתי שלא תעזוב, וגם קצת דאגתי. אני מתפלל שנמצאה לה המנוחה שאותה לא מצאה בחייה.

    תודה לאמורי על ההספד, הייתי מוסיף גם את זה (מכאן – https://haemori.wordpress.com/2012/02/22/afterworld1/ ):

    "אני מעלה פה את התגובה שכתבתי לך בבלוג שלי על שטראוס קהאן כי נידמה לי שהיא שייכת לדיון הזה גם כן…כלכלה, יהודים, ישראל, ארצות הברית…

    זה הציטוט שהבאת לגבי צורת הפעולה האמריקאית בנוגע להגנה על אינטרסים כלכליים – וההמשך שלי…

    There are many other historic examples of the US stepping in to halt a movement away from the petrodollar system, often in covert ways. In February 2011 Dominique Strauss-Kahn, managing director of the International Monetary Fund (IMF), called for a new world currency to challenge the dominance of the US dollar. Three months later a maid at the Sofitel New York Hotel alleged that Strauss-Kahn sexually assaulted her. Strauss-Kahn was forced out of his role at the IMF within weeks; he has since been cleared of any wrongdoing.
    לא שמר קאהן הוא כזה שה תמים אבל אם המשטר בארה"ב מוכן לצאת למלחמות בעירק או באירן להגן על המערכת המונטרית של הפטרו-דולר, אז זה כסף קטן להתקיל שור מועד כמו קאהן, כדי להשתיק אותו, ולשדר את המסר לבא אחריו.

    כן, אני מודעת לפרשנות הזו, היא די נפוצה והגיונית (למרות שיש יותר סימנים שמדובר בסרקוזי…או שאולי זה לא סותר). השאלה המעניינת אותי במקרה כזה היא הטכניקה שבה זה מתבצע, כיון שלא ניראה שמדובר במצב שבו החדרנית היא חלק מהתוכנית מראש. כלומר, הסיטואציה היא אולי מבויימת אבל לא בשיתוף החדרנית מראש. סוג כזה של "אונס על ידי שלוח" למעשה, שמוכר גם מהפרקטיקה הישראלית. בצורה כזו, מבטיחים הקושרים את עצמם מפני הפללה בעתיד על ידי הנפגעת שלא יכולה להצביע על ראיה ברורה לכך שנשלחה לבצע "עוקץ", עם זאת ברור שזה מה שקורה. PLAUSIBLE DENIABILITY כתבתי על זה די הרבה בבלוג פה, כולל העובדה שנעשה שימוש נרחב בפרקטיקה הזו גם על ידי ממשלת ישראל ושמדובר בהפרת זכויות אדם ברוטאלית. ההבדל בין ישראל לארצות הברית במקרה הזה, כניראה, הוא ששם יתגמלו אותה בדיעבד, בישראל הורגים. זה עניין תרבותי של התייחסות לנשים בכלל ולהגינות בסיסית בפרט.
    גם לגבי פרשת ר ' מלשכת נתניהו, אפשר לסבור שההטרדה שהיא חוותה היתה סוג של התחלת השתלטות כדי להביא אותה לבצע משהו דומה, בארצות הברית. מדובר בטכניקה של השתלטות פסיכולוגית באמצעות הטרדה מאיימת ומה שנקרא היום GANG STALKING, למעשה הקושרים משתלטים לזמן מה על כל מערך המידע והיחסים של היעד, כדי שיוכלו "לנווט" אותה למיטתו של הבכיר שאליו שולחים את המסרון המהלך. כיום מתחילה חקיקה נרחבת לאיתור ומניעה של התופעה המהווה למעשה תקיפה קטלנית וברוטאלית. אם זה נגד נשים למטרה של ניצול מיני מסוג זה או אחר, ואם למטרות אחרות. מי שלגביו הוגש כתב אישום בדיוק על סוג כזה של השתלטות והפעלה, היה ראובן גרוס בפרשת המכרזים בתל אביב, בנוגע לשימוש כזה בעובדת שלו, כדי לאסוף חומר סחיטה נגד בכיר בעיריה היושב על המכרזים, ד"ר דני קורן. במקרה הזה העובדת לא זונה מסחרית, ולא היתה בסוד הכוונה, אלא "מצאה את עצמה" במיטתו של קורן, ומה שהיא הצליחה להבין זה שהיא עשתה זאת איכשהו ביוזמתו של ראובן גרוס, אשר קודם לכן השתלט עליה באמצעות אלימות מינית ישירה. רק בדיעבד אפשר לפענח את המטרה ולכן את המעשה הפלילי שתוכנן מראש, אך אי אפשר לאתר ראיות ישירות המראות שהשולח זמם זאת. לכרואה, האשה "התנדבה" לעשות בדיוק מה שיצא נוח בשבילו, כדי שהוא יוכל לאחר מכן לסחוט את הבכיר כדי לקבל עדיפות במכרז עירוני. זה לא עניין לסופרים, חוששני, אלא לשוטרים.
    אני משערת ששטראוס קהאן בעצמו לא היה זר לטכניקה הזו, במהלך טיפוסו לצמרת, כך שאין פה בעיה "מוסרית" נאמר, זה לא שה תמים כפי שציינת, וכפי שמתברר בהמשך מאורח חייו הנחשף עתה. עם זאת, אך לגבי ה"חדרנית" מדובר בתקיפה ברוטלית. זה לא מבטל את הצורך ליידע את הציבור שלא תמיד מדובר בשני מצבים קיצוניים, אונס ממש או מלכודת על ידי "מקצוענית", למעשה ברוב המקרים, האשה אכן נאנסת, אבל התפאורה מזומנת על ידי צד שלישי, זה סוג של "אונס על ידי שלוח". ישנם כמה וכמה מומחים בתחום זה, המעידים בבתי משפט בדיוק על החוליה החסרה במצב הנפשי של האשה, כלומר MIND CONTROL' תופעה שכיחה מאד בתעשיית המין ובסחר בבני אדם (לצורך מין, אך לא רק).
    מאחר שבתיק גרוס המשטרה הצליחה (הפלא ופלא) לגבש כתב אישום בנושא הזה, ולהבין על בוריה את "שיטת הפעולה", כניראה שזה לא בשמיים. אלא שגם במקרה הזה, איכשהו , ובאורח פלא, זה לא הגיע לשלב ההוכחות בבית המשפט, והאיש נפטר קודם לכן, יתכן שביוזמת גורמים אחרים בפשע המאורגן ובממשלה. חשוב להעלות מודעות לסוג פשיעה זה, ונידמה לי שזה קורה עכשיו, בארצות הברית, במקצועות הרלוונטים (עורכי דין ופסיכולוגים). הטענה שלי לאורך הבלוג (כאשר עוד כתבתי) היתה שישראל גם מייצאת את הטכנולוגיה (אם אפשר לקרוא לזה כך) ואת הנסחרות (היהודיות הכשרות) לטובת בעלי אינטרסים זרים גם במקרה זה מדובר באשה שאינה מקומית ומוחלשת, המגיעה מתרבות פטריארכלית. אנשים כמו ראובן גרוס עסקו ב"קבלנות משנה" גם עבור גורמים פוליטיים וממלכתיים בישראל, מתוך המומחיות בסחר בנשים.
    ואכן, כמו מלחמת עירק, שזו דוגמא מצויינת יוסי, כך גם ב"ניטרול איומים" אחרים על המטבע הפטרו דולרי, ישראל מנדבת את שירותיה הטובים כקבלן משנה לדבר עבירה (בעיקר לצדדים הלא כשרים של הפעילות הזו כמקובל). ואם ה"איום" כמו במקרה קאהן הוא יהודי, קל וחומר בדרך כלל שיש נגישות אליו. (על זה כתבתי פעם שכדי להצדיק את הפעילות הקרימינאלית הזו, מייד אומרים שהאיש הוא "המן הרשע" והנסחרת היא אסתר המלכה. כל שנה המן חדש, וכולם אפעס יהודים…משום מה). ממשלת ישראל גם נידבה "חיילות " אני משערת כדי לקדם אינטרסים מפלגתיים בתוך ארצות הברית, כל אחד עושה טובות למפלגה שהוא תומך בה, הרפובליקאים או הדמוקרטים וכיוצב. בקיצור זה ענף יצוא, הדומה במקצת לתעשייה סביב הנשק הגרעיני…סלע קיומנו ! לזה חיכינו 2000 שנה !!! או לדברי נתניהו "לא שכחנו להיות יהודים".
    ניראה לי שבמקרה קהאן אי אפשר היה להשיג קבלן ישראלי, כיון שקהאן הוא "ידיד ישראל" יש לו פה חברים בחוגים הנחשבים וקשה לקרוא לו "המן", אז נאלצו הקושרים, מי שזה יהיה, למצוא שיפחה ממקור אחר, ומצאו. פרקליטיו (היהודים ברובם, והציוניים) של קהאן, שראו בזה איום על "השם הטוב" של הקהילה היהודית הכלכלית הבכירה, מיהרו לנקוט את מה שהם מכירים מה DRILL, לאתר את המשפחה של הנסחרת, מארץ המקור, ולהציע להם כסף כדי שיגידו שהאשה לא אמינה. זה מה שעושים גם בארץ. הפעם, זו היתה "תמונת ראי" של הפרקטיקה. מביש.

    צר לי שהארכתי, מדובר אמנם בענין "פנים אשכנזי", ולכן אני יוצאת מהנחה שאולי אתה לא מודע להיקפיו והיותו מסורת בית ישראל סבא ממולדבה וכיוצב. על זה כתבתי במעט סרקזם, שהתביעה לשוויון עדתי בישראל מתמצית בדרישתם של המזרחים (הציונים) לחלק שווה בעוגת הבורדלים האלה, והזכות הטבעית לעשות זאת גם כן, בדיוק כמו האשכנזים. ועיין בקשר לזה את התיאורים של מלקולם אקס על האתיקה המינית של הלבנים, שהוא גילה כאשר עבד זמן מה בתעשיית הסחר בנשים בגטו בניו יורק. "

  8. nachum Says:

    אהבתי את כתיבתה

  9. סמולן Says:

    אני לא מתחבר לקטע הפתיחה של היזכור: איריס יער לא היתה מפוכחת, ובוודאי שלא חסרת רחמים. למעשה, הייתי מאפיין אותה כהזויה ורחמנית, ובשני המקרים במנות גדולות במיוחד. אולי אפילו שילוב נדיר במיוחד של שני המרכיבים הללו. משום מה נראה לי שמתאים לה, לפרסונה האינטרנטית שלה, למות בנפאל.

  10. רתם Says:

    סמווווולן, המיליטריזם נכנס לך לכלי הדם הזעירים. אין כאן יזכור. אין כאן טקס צבאי וגם לא ביקור במחנות. רק מילים על מישהי שממש לא הגיע לה לסבול כל כך ולמות כך. חוסר היכולת שלך לחמלה מגיע כאן לשיא ולכן, כאן יותר מכל מקום אחר, הנמך מעט קומתך, מעט צניעות, מעט ענווה

    • סמולן Says:

      מה שכתבתי, רותם, לא קשור כלל למה שקראו טפשותך ואלימותך הטפשה גם היא. איריס יער היתה פרח נדיר בשדותיכם. היא באמת היתה ביקורתית, באמת היתה ליברלית, באמת היתה פתוחה, משכילה, וחומלת. מהסיבות האלו ממש היא לא היתה, ולא היתה יכולה להיות, חלק מחויב ממכם. ומהסיבות האלו ממש, שאני מניח שהן בהירות ונהירות לכל בוגר 8200 שעוסק בשמאל רדיקלי וגם קרא את איריס, היזכור שנכתב למעלה (למרות אי ההסכמה שלי עם התוכן, ברור שכוונתו טובה), ואיתו גם ההתייחסות המכבדת אליה (בין היתר בבחירת הקטעים למעלה), מרשימים ומכבדים בתורם גם את האמוריות.

  11. Mosheshy Says:

    היתה אדם מיוחד.קראתי והגבתי אצלה.יהי זכרה ברוך.
    ציטוט מתוך תגובה שכתבתי אצלה בעבר. "אני אוהב את הדרך שבה את רואה את הדברים.את האי עדריות המחשבתית.ולכן משהו המחזק באופן כללי את ההשקפה שלך."

    http://irisya.wordpress.com/2008/11/06/%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8-%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91/#comment-2295

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: