"שתי מיליון יהודי הונגריה, המה פסעו לידי אותו לילה, האם אצליח לייצגם?"

by

יעל חבר

בתחילת יולי הואשם אלחנן אסתרוביץ', בן 31, בריסוס "כתובות נאצה" במוזיאון יד ושם ובאנדרטאות בגבעת התחמושת ובבקעת הירדן. את המכתב הבא מצאתי באתר האנרכיסטי "הכל שקרים", תחת הכותרת: וידוי מרסס הגרפיטי ביד ושם. הובאו שם חלקים מהמכתב, שלא בסדר הנכון, וכן סריקה של המכתב כולו, בן שמונה עמודים, אותו כתב אסתרוביץ' בתא המעצר במגרש הרוסים. ככל שקראתי והקלדתי את המכתב (תוך שמירה על דרך הכתיבה המקורית, כולל שגיאות קלות), נדהמתי מכך שהוא לא הובא לידיעת הציבור, אם כי ברורה לי הסיבה לכך – המכתב אנטי ציוני, מאלף ונוקב.

אני מביאה כאן את המכתב במלואו בתקווה שיעורר את הדיון שהוא ראוי לו.

*

בס"ד (1)

"המפלצת הצורחת מנירנברג" זאת היתה הכותרת הכל כך לא אחראית של עיתון "דבר" בשנת 36', כשהיטלר עלה לשלטון.

כשפסעתי ב"יער" הקק"ל שמקיף את "יד ושם" בשעה שלוש בלילה, לא תיארתי לעצמי מעצרים, תקשורת, עיתונאים, חוקרים שלא אוהבים ללבוש מדים, אזיקים וניידות משטרה. המשטרה הרי לא הגיעה אחרי מה שהיה בבקעת הירדן, וגם אחרי גבעת התחמושת המשטרה נרדמה בשמירה. האמת שגם למה שקרה ביד ושם לא היו לה הוכחות במטר, אבל אז, אחרי הלחץ הציבורי האדיר, החוקרים החליטו לקפוץ למים הקרים ולעצור את כל מי שאפשר ולא אפשר. וכך מצא את עצמו בחור תמים בן 25 מאשדוד מורד באמצע היום מאוטובוס עירוני ומוכנס בהפגנתיות לניידת כאילו היה ברון סמים קולומביאני. אין ספק שהמשטרה הציונית התקדמה הרבה ב-64 שנים האחרונות. החטא של הבחור הזה אגב, זה שהוא התכתב איתי באימייל. טוב, יש לי אימייל.

נחזור לחורשת הקק"ל הקלילה המופיעה במפות כ"יער ירושלים". הייתי מציע לאנשי הקקל לשחרר שם קצת דובים שחורים, זאבים, וליצור כמה מעיינות מלאכותיים שיצרו נחלים קרירים, מכונות עשן, אולי ככה נרגיש שזה באמת "יער" ציוני למהדרין לתפארת מדינת ישראל.

שקט מאוד ב"יער". קצת פנסי תאורה כתומים מ"יד ושם" מאירים את הדרך, אבל בעיקר מסנוורים ומעצבנים אותי. עוד מעט אגיע אל "אנדרטת הקרון" המאיימת, זאת שנוצרה כדי שנזכור ולא נשכח, למה צריך שתהיה לנו מדינה. קרון בהמות מעץ הובא לכאן היישר מגרמניה, והוצב כדי להזכיר באובססיביות מה קרה כשלא היתה לנו מדינה. כמה בכה אותו צדיק, הרב מיכאל דב ויסמנדל זצ"ל, כדי לעצור את אותם קרונות עץ, למעשה הוא אפילו הצליח לעצור אותם למשך זמן לא מועט, אבל התשובה שקיבל בסוף מהציונים על כל זעקותיו ומאמציו, היתה מאוד ברורה: "כי רק בדם תהיה לנו הארץ" – כלומר, אנחנו לא מעוניינים להציל. 2 מיליון יהודי הונגריה (שרובם היו לא ציונים או אנטי ציונים) רצו סך הכל לחיות, אבל לוועד הלאומי בארץ ישראל היו תוכניות אחרות עבורם. אם לא לפלסטינה, אז לכו לאושוויץ. רק אל תפריעו לחלום הציוני להתגשם. גם אל תדאגו יהודים הונגרים תמימים, אנחנו אח"כ ננציח אתכם ב"יד ושם", נערוך לכם טקסי זיכרון נרגשים באושוויץ, "מצעדי חיים" רעשניים, ואילו את הרב ווייסמנדאל זצ"ל, "היסטוריונים" מגמתיים יציגו באור לא אמין. ב"יד ושם" אגב, לא יזכירו אותו בכלל. אבל עכשיו כשספריי צבע בידי, אני אזכיר את מה שאתם ב"יד ושם" מתאמצים כל כך להשכיח ולטאטא מתחת לשטיח. הרב ויסמנדאל זצ"ל ועמו שתי מיליון יהודי הונגריה, המה פסעו לידי אותו לילה, האם אצליח לייצגם?

החורשה חשוכה, ונראה שאיבדתי קצת את הדרך. ביתן הפרטיזנים שחור כזפת מתגלה פתאום לנגדי. הבנתי שאני באזור "בקעת הקהילות". כל אותם קהילות שהיו יכולות להמשיך לחיות, אם רק לא היו מכריזים מלחמה בשמם בגרמניה הנאצית. אם רק לא היו מפיצים אנטישמיות מטורפת באירופה במשך 40 שנים, רק כדי שהם "יתעוררו" ויהפכו לציונים בטוב או ברע. הפצת האנטישמיות באירופה בה התחיל הרצל הצליחה מעל למשוער, הקהילות נמחקו, וכעת אנדרטת אבנים קטנה "זוכרת" אותם ברוב יגון. בא לי להקיא. קפיצה קטנה על חומת האבן ואני בפנים (וסליחה חוקרים שאת השחזור התחלתי ממקום קצת שונה).

בס"ד (2)

חושך מצרים ב"בקעת הקהילות". כפפות ניילון חד פעמיות, ספריי שחור נשלף החוצה מהתרמיל, היר ווי גו. "ציונים ארורים, הרפו ידיכם מהעם היהודי!". אני מתרחק מעט, בוחן את הגרפיטי, לא רע. אין זמן, צריך להגיע אל העיקר. חצי דקה אחרי זה אני כבר באנדרטת הקרון. שקט, חשוך, אין אבטחה, אבל צריך להיזהר. אני חולף על פני האמבולנס השבדי. זהו רכוש של מדינת שבדיה, וכמובן שלא אפגע בו. זה הרי אסור, וגם, החשבון שלי הוא עם אלה שמנעו דרך קבע את כל פעולות ההצלה של אחיהם, לא עם אלה שהצילו וניסו להציל.

בהליכה שפופה ומהירה אני אגיע אל אנדרטת הקרון. כל רחש קטן הקפיץ אותי אל השיחים, לא שזה היה ממש עוזר אם היה עובר כאן רכב אבטחה. אני מנער את הספריי השחור, וכותב שמדינת ישראל היתה האושוויץ הרוחני של עדות המזרח.

1949. מדינת ישראל קמה זה עתה. מחנות "עולים" מוקפות גדרות תיל ושומרים חמושים, שעל יושביהם האומללים והתמימים נאסר ליצור קשר עם העולם החיצון. בניהם ובנותיהם הרכים של העולים ניטלים בשרירותיות אנטי אנושית אל חינוך ציוני חילוני מעורב, ושם נמחקת תרבותם בשיטתיות. מי שמתנגד – מטופל ומושתק בכח. שיכוני העולים העלובים בהם הם נדחסו בהמשך, המלחמות אליהם הם נשלחו כדי להרוג וליהרג למען מדינה שראשיה ראו בהם לא יותר מאשר כח דמוגרפי, אזרחים סוג ב', וגם זה בדיעבד. הפלסטינים מתלוננים על מחנות פליטים, אבל גם בבאר שבע, דימונה, רמלה, ירושלים, נתניה, ואיפה לא, ניתן למצוא גם עכשיו ב-2012, מחנות פליטים של יהודי המזרח, "יאהוד אל ערב", שיכוני עוני עלובים בהם גרה אוכלוסיה חלשה שהיתה טרף קל לשליחי הסוכנות הערמומיים שהתחזו לדתיים, והבטיחו להם הרים וגבעות ב"ארץ ישראל". אך ב"ארץ ישראל" חיכה להם שלטון מפא"י טוטאליטרי וגזעני, שאילץ אותם להצביע עבורו כדי לקבל תלושי מזון ועבודה, שניתב אותם אל "כור ההיתוך" הצהל"י, שאכן ניתק את כל מה שנותר מעברם המפואר. ליהודי המזרח האומללים כבר לא נותרו הרבה ברירות. אחרי שנים של דיכוי הם ניסו להתבטא באמצעות הליכוד ואח"כ גם ע"י ש"ס, אבל רק מעטים מהם כמו ראובן אברג'יל מהפנתרים השחורים למשל, הבינו שהכתובת לשיפור מצבם לא נמצאת במשכן הכנסת ובשלטון הציוני שהרס את עדות המזרח, ושיבה אל הדו קיום הטבעי שהיה קיים בינם לבין הערבים לפני שהסכסוך הציוני-ערבי התחמם ופגע גם בהם, הוא הפיתרון הבריא והטוב ביותר, הברירה הטבעית. האם הערבים יתנו להם את זכות השיבה? חבל שמלך מרוקו לא מבקר את נתיניו היהודים באשדוד ובבית שאן.

המון הפרעות בתא וקשה לכתוב. השגתי עט נובע מעולה מאחד מחברי התא, ביקשתי עליו אפוטרופסות בלעדית, בדיוק כמו שהציונים מבקשים להשיג על השואה. הוא הסכים תמורת טלכרד של 20 שקל. הוא יקבל. העט נשאר אצלי.

בס"ד (3)

נחזור לשבילי "יד ושם". אני מסיים עם האושוויץ הרוחני ואולי גם הגשמי של עדות המזרח, וממשיך אל הפרונט המרכזי של "יד ושם", אנדרטת מרד גטו ווארשה. מכל הצד של היער אין שם מצלמות, בדקתי את זה בביקור המקדים. יש רק מצלמה אחת ששומרת על הכניסה למוזיאונים, והיא לא מכוונת על האנדרטה, היא לא תפריע לי. אני מגיע אל האנדרטה שמסמלת את ה"גבורה" שבשואה. אותה "גבורה" שבגינה הגטו חוסל מיידית על כל יושביו. הרבנים בגטו התנגדו אל המרד, הם חששו מפני התוצאות שלו. זה עניין את המורדים? לא. זה גם לא מעניין כיום את ראשי "יד ושם". אין שום איזכור בסמיכות לאנדרטה שרבני הגטו התנגדו אל המרד. סלקטיביות במיטבה. ב"יד ושם" לא רוצים להזכיר את הרבנים, לא רוצים לקלקל את ה"גבורה". טוב למות בעד ארצנו, טוב למות בעד ה"גבורה". זה מה שקורה כשמחליפים את התורה בלאומיות. מתים בשביל "גבורה", בשביל "מדינה", מסכנים 6 מיליון יהודים בסכנת מלחמה, מכינים מקלטים אטומים ומרחבים מוגנים, "מלון אורחים" במדבר לתושבי גוש דן, אבל ביום שיגזר על הערבים לנצח, גם אלף צוללות דולפין גרמניות ואלף מטוסי אף 16 ולווינים לא יעזרו. גדרות הפרדה מפלצתיות, מחסומים וסיורי מג"ב, מצב חירום תמידי, מאבטחים בכל מקום. הכותל המערבי הפך לאזור סטרילי, קבר רחל אימנו למבצר צבאי אימתני שכדי להגיע אליו צריך אישורים. לאן לעזאזל הגענו בשביל ה"גבורה"? אולי תקחו את ה"גבורה" שלכם, את צוללות הדולפין, את המטוסים והטנקים ופשוט תלכו לכם למקום אחר, אולי לאוגנדה, שם "תשמרו" על האוגנדים כמה שאתם רוצים, תקימו להם "כיפות ברזל" וכורים אטומים, ורק תתנו לנו לחיות בשקט ובשלווה עם הפאלסטינים. יש להם דגל צבעוני נאה והמנון יפיפה שלא מדכא כמו "התקווה" הקודר שהולחן ללא ספק במרתף עינויים חשוך אי שם במשטר מזרח אירופאי אפל שכבר שנים אינו קיים. יש לפלסטינים גם קפה טעים, עצי זית, פיתות, כבשים, עיזים, שווקים צבעונים וחנויות זולות, שלא משלמים בהם בכרטיסי אשראי וכרטיסי "מועדון" מלוקקים, והמון פשטות ולבביות, שלא קיימים ב"גבורת" הפלדה הציונית, הסוגדת לשקר החן ולהבל היופי. אין אצלם גם צפירת אימים בולשיביקית ארבע פעמים בשנה שמכריחה את כל האזרחים לעמוד ב"דום" מפוחד, ו"להתייחד עם הנופלים" (בכח?) כאילו אנחנו נמצאים בברית המועצות של סטלין".

אז בבקשה תעזבו אותנו, תלכו לאוגנדה ותתלבשו על הכושים, ותנו לנו לנשום אוויר. אנחנו נממן כבר את פירוק גדרות ההפרדה והמחסומים, כמה שיעלה – עלינו, רק תעזבו בבקשה, ותקחו איתכם את ה"גבורה".

בס"ד (4)

"מלחמותיו של משטר הרשע הציוני אינם מלחמותיו של העם היהודי" אני מרסס בשחור על הרצפה שלפני אנדרטת ה"גבורה", כדי להבהיר שהעם היהודי הוא עם ניטראלי ושומר שלום, ואלפיים שנות גלות רק למדנו תורה, שמרנו מצוות, והתפללנו לביאת המשיח ולגאולה בידי שמים. כך היה וכך יהיה. מלחמות, גאולות הרפתקניות בידי אדם, "גבורה" לא ברורה על חשבון אחרים, כל אלה לא בבית ספרנו, לא קשור אל העם היהודי. ואם 99% מהעם היהודי כן סבור שמדובר במלחמות יהודיות, אוקיי, אז האחוז הבודד שנשאר הוא זה המקורי. האמת מעולם לא נמדדה בכמויות. לא מרובכם מכל העמים חשק השם.

מעניין שבתקשורת הישראלית הגרפיטי הזה צונזר, ורק בכמה כלי תקשורת "זרים" שעשו עבודה יסודית (ולא העתיקו) הוא צוטט במלואו. "יוקם מוזיאון אלטרנטיבי ליד ושם הסלקטיבי" אני מרסס טיפה יותר למעלה, גם כן על הרצפה. לו היה לי כסף, הייתי מקים אולי מוזיאון כזה, "יד ושם" שלא מציג את השואה בצורה הסלקטיבית שמתאימה לצרכים של מדינת ישראל. "יד ושם" שמספר על פשעי הציונות בשואה, על מדיניות מניעת מאמצי ההצלה, ועל חלקם של הציונים בהתססת האנטישמיות באירופה במשך 40 השנים שקדמו לעליית הנאצים לשלטון. "יד ושם" שמספר על ההתגרויות והפרובוקציות המחרידות של ראשי הציונות נגד היטלר, "יד ושם" שזוכר בצורה שקטה וצנועה את הניספים, ולא "מזכיר" אותם באובססיביות תוך הפניית אצבע מאשימה ותמידית אל עבר הגויים, וסוחט מהם התנצלויות לצורך האינטרס של מדינת ישראל.

כדי להיות רלוונטים, הציונים חייבים אספקה תמידית של אויבים ומלחמות. האנטישמיות זאת האינפוזיה של הציונות ומדינת ישראל. ומה עושים כאשר אין אנטישמיות? פשוט מאוד, מייצרים אותה. כמו למשל הפצצות שפעילי הציונות היו מטמינים בשכונות יהודיות בארצות ערב כדי ליצור פאניקה. "אם היטלר לא היה, הציונים היו ממציאים אותו" אני כותב בספריי לבן על האנדרטה, מחוסר מקום נאלצתי לכתוב 'ממצים' בלי אל"ף. אח"כ אמרו שזאת שגיאת כתיב. שיהיה. הציונים תמיד חייבים איזה היטלר תורן בסביבה. אחרי הרבה עבודה מאומצת הם באמת השיגו אחד כזה, אמיתי, תוצרת גרמניה, כמו טנקי המרכבה שלהם. אח"כ החליפו אותו שורה של מנהיגים ערבים, והיום זה אחמדיניג'אד. ויש כמובן "היטלרים" אזוריים קטנים יותר, כמו השייח' נאסראללה, ארגוני ההתנגדות הפאלסטינים, או נשיא טורקיה ארדואן. מעניין למה כולם שונאים כל כך את ישראל החפה מפשע, שבסך הכל רק מגינה על עצמה. באמת מעניין. ככה או ככה, מלחמותיו של משטר הרשע הציוני אינם מלחמותיו של העם היהודי. הספר 1984 מתאר משטר טוטאליטארי הנמצא במצב תמידי של מלחמה לצורך האינטרס השלטוני שלו.

בס"ד (5)

למעשה כל משטר או רודנות שהיה אי פעם או יהיה נמצא במצב מלחמה תמידי עם אויב כלשהו. אין חיה כזאת משטר ללא מצב מלחמה תמידי. לאחר מות הרצל ב-1904 הציונים מאוד מהר הבינו שמדינת השוקולד השלווה עליה הוא חלם תקום רק בפנטזיות, ואז החלו ללכת על משטר – מדינת כיבוש וכח. הציונות ראתה מאז ומעולם במלחמותיה גורם לאומי מאחד בין סקטורים יהודיים שונים, דמיינו את דן קנר ברשת ב' מקריא בחרדת קודש לאומית "אזרחי ישראל מתבקשים להיכנס למקלטים", ואזרחי המשטר הטוטאליטארי נחפזים בדבקות להיכנס אל מקלטיהם, או להחליף מסכות גז בתחנות של פיקוד העורף, או לחייך בשמחה כאשר רדיו המשטר מבשר מירושלים כי "כל כוחותינו שבו בשלום", ושירי המלחמה של המשטר מתנגנים ברקע. אבל גם אם יקומו עוד אלף מדינות ישראל, קוץ אחד מהתורה לא יזוז לעולמים, והתורה הקדושה, היא קובעת שאנחנו בגלות, ונאסר עלינו למרוד בעמים, בגלות אין מלחמות, גם אם כנופיות טרור יהודיות כמו האצ"ל והלח"י והפלמ"ח ניל"י ופלוגות האש, הצליחו להקים מדינה ולקחת שלטון. נכון, אנחנו יכולים, יש לנו את הכח, אך הגאולה שאנו מצפים לה היא לא מדינה חזקה, אלא גאולה רוחנית ונצחית, "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך ותשבע כל לשון".

נחזור אל הרב וייסמאנדל זצ"ל. הרב וייסמנדל כתב שאם כל הרבנים היו באים להיטלר ומודיעים לפניו שהיהודים הם ניטראלים ולא קומוניסטים ולא מעוניינים לשלוט בעולם וכו" (להיטלר היו פוביות רציניות מפני מה שהוא כינה "היהדות העולמית") אז השואה הייתה נמנעת. בסך הכל היטלר, כמו הנאציזם כולו, התבסס על השמצות שכתבו כבר ראשי הציונות נגד היהודים עוד הרבה לפניהם. אחד מראשי התעמולה הנאצית, טען במשפטי נירנברג שהם לא עשו יותר מאשר לחזור על דברים שהשמיעו וכתבו ראשי הציונות נגד היהודים. מיותר לציין שב"מורשת השואה" הציונית אותה מייצג "יד ושם", לא תמצאו עובדות "מיותרות" מעין אלו. זה הרי יהרוס להם את כל הביזנס.

בס"ד (6)

לא קל לכתוב בתא המעצר, כי אין פרטיות, שלא לדבר על שקט. אבל יש המון דברים נחמדים וחיוביים במעצר הזה. אתמול הסתגרתי חצי לילה בשירותים כשכולם ישנו והצלחתי לכתוב די הרבה, עד שהעיניים נעצמו לי. עכשיו אני אנסה להמשיך, כותב על הפרוטוקולים של בית המשפט.

אז היינו באנדרטה, בארבע בבוקר.

להם יש "יד ושם" שמתוקצב במיליוני שקלים, מדינה, עיתונים, תקשורת, צבא, משטרה, מוסדות שלטון, הם שולחים כל שנה אלפי בני נוער לאושוויץ כדי לעשות להם שטיפת מח, ולי יש רק ספריי. מה אתה עושה אלחנן? אתה חושב שזה יעזור? ממילא הם לא יבינו, ממילא זה לא ילך, עס טוהט נישט אויף… הם ימשיכו לעמוד בצפירת האימים, ימשיכו לנהל את כל הטקסים הממלכתיים שלהם, וימצאו איזה רב מחמד שיגיד להם קדיש ואל מלא רחמים, ואת הגרפיטי'ס שלך ימחקו מחר במרץ עובדי עריית ירושלים שיגיעו בבהלה למקום, ואף אחד לא יבין בכלל מה אתה כתבת. אף אחד? אין מצב. ואני חושב שזה חשוב אפילו אם רק אחד יבין. כמו שמרן האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל כתב בהקדמתו לספרו "ויואל משה" שאם רק אחד יבין – הכל היה כדאי.

אי אפשר הרי לשתוק, ולעשות להם חיים קלים. ועצם המחאה היא המטרה, ולאו דווקא הניצחון. בדיוק כמו במרד גטו ווארשה. הם ידעו שהם לא ינצחו את הכח הנאצי האדיר, אבל החליטו לצאת לקרב. במקרה שלהם זאת הייתה התאבדות וסיכון אחרים שהתורה אוסרת כי אין דבר מקודש מהחיים, במקרה שלי זה יהיה מקסימום מאסר שלי. מעצר. מאסר. וואט אבר.

על הכתובת הבאה שריססתי חזרו כל שעה ברצף וברהיטות במהדורת החדשות של גלי צה"ל. הערכתי אותם על כך, אפילו הופתעתי. בקול ישראל לעומת זאת גימגמו משהו לא ברור. אז שוב, ספריי שחור: "ציונים ארורים, אתם הכרזתם מלחמה על היטלר בשם העם היהודי, אתם הבאתם את השואה". הם באמת הכריזו עליו מלחמה. לא מגרמניה, לא משטחי הכיבוש הנאצי, לא משם. מניו יורק, מפאלסטינה, מכאן יצאו המכריזים במלחמה על היטלר. מול שגרירות גרמניה הם עמדו, חבורת רפורמים, ציונים, מתבוללים, תקעו בשופרות נגד היטלר ונשאו נאומים "חוצבי להבות" בגנותו. הרב ווייסמנדאל זצ"ל מעיד שצעד זה גרם לאיבוד עשתונות מבהיל של היטלר. ברגע שהגיעה אליו הידיעה על ההפגנה מתוך גזיר עיתון באידיש שתורגם לגרמנית, הוא התמוטט על הרצפה, השתולל וצרח שעכשיו הוא ישמיד את כל היהודים. לא צריך לספר שב"יד ושם" לא תמצאו יד ושם לעובדות האלה. אז עכשיו אתה מבין אדון שליו מה הוציא אותי משלוותי?… אח"כ המשכתי וריססתי את הניסוח הכושל שאני מתחרט עליו, כי הוא היה מסובך מבחינה תקשורתית. "תודה לך היטלר על השואה הנהדרת שסידרת שסידרת לנו, רק בזכותך קיבלנו מדינה מהאו"ם". על החתום: המאפיה הציונית העולמית.

בס"ד (7)

מבינים אז איך זה עבד? מציתים אנטישמיות, מובילים לשואה, מונעים את פעולות ההצלה, ואח"כ באים לגזור את הקופון באו"ם. מאפיה או לא מאפיה?

אח"כ חזרתי אל אנדרטת הקרון. מיכלי הצבע היו כמעט מרוקנים. האצבע כאבה לי, תנסו לגמור כמה מיכלי ספריי ותבינו. אור ראשון, ציפצוף של משאית נוסעת ברוורס נשמע מכיוון שער הכניסה ליד ושם. בטח איזה ספק נכנס להביא סחורה למוזיאון האתר. אין לי הרבה זמן, התחלתי להתקפל. יש לי קצת דרך עד לבית שלי.

נפרדתי מיד ושם ב"ציונים רצו בשואה", "קץ הציונות = שלום וידידות", ואחרון חביב: "ממשלת פולין הנכבדה, די לאפשר לציונים לערוך באושוויץ טקסי זיכרון מניפולטיביים". יש לי ידיד פולני, בחור שהתגייר (בגיור בעייתי), ופעם דיברתי איתו שאכתוב מכתב לממשלת פולין שירסנו קצת את הקרנבלים הציונים באושוויץ, והוא יתרגם את זה. בסוף זה לא יצא. כפפות הניילון היו מלאות בצבע, הסרתי אותם וזרקתי הכל לתוך התיק. המשטרה לא הגיעה אלי בעקבות ראיות אלא בעקבות האזנות, "מודיעין" כמו שהם קוראים לזה.

התחלתי לרדת בחזרה את "יער ירושלים" לכיוון גבעת שאול, שתי שועלים חמודים שיחקו בין העצים, עמדתי כמה רגעים ונהנתי להתבונן בהם, עד שהם נעלמו, ואח"כ גם אני נעלמתי.

לא התכוונתי לפגוע בזכרונם של הקדושים. לא התכוונתי לפגוע בניצולים שעדיין איתנו. התכוונתי למחות באלו שסוחרים באסון שאירע לבני עמנו בגלל שאיפותיהם הבלתי נלאות להשגת שלטון וממשלה בכל מחיר, יהיה אשר יהיה. התכוונתי למחות נגד מוזיאון סלקטיבי שהם הקימו כדי לשמר את שלטונם זה, ולטעון בניבזיות ובגועל, שבגלל שהם לא היו, אירע האסון לבני עמנו. אך האמת היא, שרק בגלל שהם היו, אירע האסון הזה, ורק "הודות" להם, שש מיליון יהודים נטבחו ונשרפו ע"י הנאצים ועוזריהם בשנות הזעם, כאשר מנהיגים לא קרואים קמו לעם היהודי והחליטו ליטול לעצמם מדינה ושררה. וגם עכשיו, הם עצמם לא יודעים עוד איזה אסונות הם יביאו בהמשך הדרך, היו לא תהיה. אז אני כן מתנצל בכנות בפני כל אותם אלה שנפגעו, סליחה ומחילה, אך לא לזאת היתה כוונתי. אינני מכחיש שואה, אני עצמי נצר לניצולי שואה, כל משפחתה של סבתי ז"ל, נספתה באסון המר. גם ממשפחת סבי מהעיר וילנא שבליטא, נספו רבים הי"ד.

אבל האם אני מצטער על הכתובות שריססתי ועל המחאה שמחיתי?

בס"ד (8)

אני אענה על זה בדיוק את מה שענה אחד מראשי הציונות על שאלה לגמרי אחרת ששאלו אותו בזמן ההשמדה. "כששאלו אותי, אם אהיה מוכן להעביר מכספי קרן היסוד לטובת מאמצי ההצלה, עניתי לא, לא, ועוד פעם לא" (יצחק גרינבוים, יו"ר הסוכנות היהודית). לא, לא, ועוד פעם לא, זאת גם התשובה שלי. האם אוסיף לעשות מעשים כאלה בעתיד? לא נראה לי שכן. בכל אופן לא במישורים שיגרמו לי לבלות בתא מעצר. לא בקיצור.

אז לסיכום, זיכרון השואה כן, הנצחה פוליטית ומגמתית בשום אופן לא.

ומעבר לכך, כמו בחקירה האחרונה שלי בימ"ר ש"י –

אין לי מה להוסיף.

אלחנן אסתרוביץ

תא מעצר 2, מגרש הרוסים


תגים: , , , , , , , ,

100 תגובות to “"שתי מיליון יהודי הונגריה, המה פסעו לידי אותו לילה, האם אצליח לייצגם?"”

  1. Elad Says:

    קראתי את המכתב המלא כשפורסם בוואלה ומיד הדפסתי אותו לקריאה חוזרת. אחד הטקסטים המטלטלים ומהרתקים ביותר שקראתי לאחרונה. תכננתי להקליד אותו כבר זמן מה. תודה שחסכת לי עבודה 🙂

    • אברם העברי Says:

      1. נראה ברור שהמכתב מפוברק, כלומר, לא אסתרוביץ כתב אותו, אלא יעל חבר או מישהו אחר (זה לא גורע מעצם הטענות – חסרות השחר, כמובן – אלא רק מוריד מה"אותנטיות" כביכול).
      2. אני מופתע מההפתעה בקרב חלק גדול מהמגיבים כאן, שנראה שלראשונה נחשפו לטיעונים מהסוג הזה. הדברים עתיקים וידועים, וכמובן שדמגוגיים ומוטים, שלא לומר שקריים.
      3. ככלל, מי שמצפה מראשי הציונים, שנרדפו (חלקם אף פיזית) ע"י החרדים במשך שנים לפני קום המדינה, להיות צדיקים יותר מהחרדים עצמם במאבקיהם המכוערים – הוא קצת אופטימי. ודאי שהיתה שמחה מסויימת לאיד, כל עוד חשבו שמדובר בעוד קצת פוגרומים + מחנות עבודה. אף אחד בעולם – וה"ציונים" אינם יוצאים מהכלל – לא ידע ו/או לא האמין למעט מהזוועות שדווח עליהן.

  2. אלי א. Says:

    ואאאאאאאאאוווווווו. פאקינג ואאאאאאאאאאאאאאווו.

  3. אלי א. Says:

    ותודה רבה ליעל

  4. חולי Says:

    ענק!!

  5. אחאב Says:

    נו, הידע ההיסטורי של בחור ה"ישיבה" (תרתי משמע) אינו מזהיר,אבל הלהט –
    אותנטי, וגם פרשנותו ל"מציאות" וגם ראיית הזיוף של "שימור הזיכרון" והקונייקטורות הנלוות אליו – יש בהן הרבה אמת.

    לשם שינוי,הבחור יודע להתנסח! יכולת הניסוח בעברית של ה'ישיבה בוחערים'
    מעוררת רחמים בדרך כלל.האם יש כאן שינוי מגמה? שינוי תודעה? הכרה בעברית
    לא רק כ"לוקשען קודעש",היינו סורסית גמורה ועיוות המקרא באורח מעורר רחמים?

    למרות זהות מסויימת באינטרסים וזהות עוד יותר מסויימת בראיית העולם (נניח,
    שחרור הנשים מלהיפך),ספק עם החיבור בין היהדות הקיצונית והאיסלאם הקיצוני
    יניב פירות ברוכים גם אם נניח תחדל הציונות להתקיים ותעלם מעל פני האדמה.משלחת רבנים להיטלר ו/או אחמדינג'אד תפתור כאן את בעיות
    העבר והעתיד! היטלר היה נותן להם עט משובחת תמורת כרטיס טלכרט?
    אשרי המאמין.אשרי המאמין שקרן היסוד יכלה להציל את יהודי הונגריה.

    וגם אם כל דבריו אמת, מעניין מה המרחב הקיומי שיוותר כאן בין החמאס
    לבין הזברות של ארל'ה."זכות הישיבה" באירופה (אזרחות) היא דבר יקר המציאות,להזכירכם.

    כל כך מהר פרח מזכרונך המקום שיועד לך מטעמם במושב האחורי של האוטובוס,יעל?

    • ירושלמי מעורב Says:

      בהקשר היותו "בחור ישיבה", יש לציין שאלחנן אסתרוביץ אינו בחור ישיבה טיפוסי. הוא בן יחיד (!) למשפחה של בעלי תשובה, כלומר, הוריו שניהם חילונים לשעבר. הוא רווק בן 32, שזה די נדיר בנוף בחורי הישיבה. הוי אומר, לא בדיוק מצא את עצמו בחברה החרדית, ולא בכדי גלש לשוליים המאוד קיצוניים שלה.

  6. ד.ר Says:

    ההערה של אסתרוביץ על הניסוח המסובך ש"היה מסובך מבחינה תקשורתית" היא לא פחות ממדהימה לדעתי.

  7. נטליה Says:

    "מציתים אנטישמיות, מובילים לשואה, מונעים את פעולות ההצלה, ואח"כ באים לגזור את הקופון באו"ם. מאפיה או לא מאפיה?"

    ?

    מישהו מבין הסטוריוני ברקלי המלומדים כאן מוכן בבקשה לעגן את ההצהרות האלו מבחינה הסטורית? לפחות את הראשונה – "מציתים אנטישמיות, מובילים לשואה"? אין כאן סגירת חשבון מאוחרת עם תנועת ההשכלה היהודית, שהיו לה אינטרסים אחרים לגמרי, לא ציוניים בכלל? אין קצת קצת אנטישמיות, בקטע של היהודים השולטים בעולם שיכולים אפילו להנהיג מבצע כלל עולמי כגון השמדת עצמם?

    עם כל שאר הטיעונים שלו אני די מסכימה, אבל זה אחד העיקריים שבהם. מספיק היה פחות מזה כדי לעשות את שעשה.

    • גכיעגכיכ Says:

      כן, אני לא אחד מבין הסטוריוני ברקלי המלומדים אבל בכל זאת בטוח שהאנטישמיות, למרות ששיחקה לידי הציונים, קדמה לתנועה הציונית.

      מה גם ולמורדי גטו וורשה לא היו אידאלים נשגבים בדבר "גבורה", עד כמה שידועה לי מדובר באנשים צעירים מאוד שלא היו מוכנים לחיות חיי שפל לפני שהורגים אותם, ושום סמכות רבנית, שגם היא מעוררת בי לא פחות בחילה מאנדרטת האבנים הקטנה, לא יכלה לסרס.

      מלבד זאת אהבתי את המחווה שלו, מעודד מאוד.

      • mousomer Says:

        דומני שהאנטישמיות לא סתם קדמה לציונות, אלא היתה קטליזטור עיקרי לזרם המרכזי בציונות (ע"ע הרצל ואפילו תנועת המזרחי).

        אני מניח שבכל שקר יש גרעין אמת. הבחור מפגין בורות מדהימה.

        הטענה שהציונות עוררה את הנאצים למלחמה ביהדות? נו, באמת. אז היה רב שאמר את השטות הזו. היו לא מעט רבני קהילות שחשבו שהם יכולים לשכנע את הנאצים שהם לא מהווים סכנה אמיתית לאומה הגרמנית. אנחנו יודעים איך זה נגמר. לזכותם יאמר שאף אחד – גם לא בתנועה הציונית כאן – לא הבין לאן הקטר הנאצי נוסע.

        הטענה שהציונות אחראית לשואה? זו דמוניזציה מטופשת. נכון שהיו וויכוחים בתנועה הציונית על הדרך ההולמת להתמודד עם המצב, וחלק מן התגובות היו מגעילות. אבל לתנועה הציונית בכלל ולישוב כאן בפרט לא היתה שום דרך אפקטיבית להשפיע ל מהלך המאורעות. הגישה של אסתרוביץ' מזכירה מאוד את האנטישמיות הקלאסית: יש פה כוח דמוני עצום (הציונות) שמשפיע על ההסטוריה.

        יש יותר מגרעין אמת בטענה שהתנועה הציונית לא ניסתה לעשות די (אבל האם היא יכלה באמת לשנות משהו?) ובוודאי בטענה שהתנועה הציונית ניצלה את זכר השואה לטובת תעמולה לאומנית, ושהתעמולה הזו מסוכנת ל"עולם התורה". ונכון גם שהתגובה ההיסטרית של הרשויות מעוררת גועל.

        אבל זה בהחלט לא מכתב של מישהו שמחובר למציאות.
        הוא לפחות קצת יותר מעניין מבדיחות השואה ב"היפה והחנון" של ערוץ 10.

    • רועי Says:

      נטליה, הוא דיבר על זה כמו על פושעים (מהמאפיה נגיד?) ששורפים בית עסק בשביל כספי הביטוח. אני לא יודע מי המאפיונר שזרק את בקבוק התבערה על אירופה והצית את השואה, אני לא יודע אם מישהו מהמאפיונרים מנע ממכבי האש לכבות את השריפה, אבל אי אפשר להכחיש שחברת הביטוח שילמה ועם ריבית דריבית. מדינה, שילומים, תביעות, פיצויים, אזרחויות… השואה זה ביזנס די משתלם ליהודים.

      • mousomer Says:

        היא לא ביזנס משתלם.
        היה הרבה יותר משתלם אם הגלות היהודית באירופה (ואפילו מיעוט קטן מתוכה) היתה ממשיכה לתרום בכסף ובכח אדם למפעל הציוני.

        כספי ביטוח לעולם אינם מכסים את הנזק האמיתי – אלא במקרים שבהם לא היה נזק כזה מלכתחילה.

      • דודי Says:

        גם אם נניח (כפי שמניח כנראה מחבר המכתב) שהציונים הם השטן בהתגלמותו, אנשים חסרי נשמה, תאבי בצע, המוכנים לקבל בשמחה את מותם הנורא של אחיהם (אחיהם ממש, לא כביטוי) אם זה מקדם את צרכיהם, גם אז יש להודות שהציונות והציונים לא יצאו נשכרים מהשואה.

        הרי בשואה אבד לה לציונות הבסיס הדמוגרפי, הארגוני, הכלכלי והתרבותי שלה. לא שכל מיליוני היהודים באירופה בין המלחמות היו ציונים, גם לא הרוב, אבל חלק לא מבוטל הזדהו עם הציונות במידה כזו או אחרת – מתרומה צנועה למוסדות הציוניים, דרך חינוך הילדים בבית ספר עברי ועד עלייה.

        לשם המחשה, רק לתנועת "השומר הצעיר" לבדה היו 70,000 חברים באירופה לפני המלחמה.

  8. Itai Greif Says:

    הטענה, ששמעתי גם את גורביץ למשל חוזר עליה, הייתה שמיתוס "היהדות העולמית" הוא מיתוס שגם הציונות נבנתה עליו. הם בנו על האנטישמיות (פרוטוקלי זקני ציון קדמו להם) שכבר חשבה שליהודים כוח לא פרופורציונאלי למספרם ומעמדם, קרצו לכיוונה, וכך, לדעת הכותב, ליבו את האש במשרפות.

    • mousomer Says:

      היו, ויש, נסיונות אופורטוניסטיים כאלה.
      גם לפני וגם אחרי הקמת המדינה. בשנות ה-80. משרד החוץ הפיץ את הפרוטוקולים באסיה התיכונה בנסיון (מוצלח) לעודד קשרים עם הרפובליקות החדשות (הממשלים שם הוטעו לחשוב שקשרים הדוקים עם ישראל יפתחו להם את השערים בוושינגטון).
      לפני הקמת המדינה, וייצמן השכיל להשתמש באנטישמיות של הממשל הבריטי ובתורות הקונספירציה שקשרו את היהודים לעליית הבולשוויזם ברוסיה, על מנת "לתפור" את הצהרת בלפור.

      נכון שיש לציונות היסטוריה של שימוש אופורטוניסטי באנטישמיות, ואפשר להתווכח על החכמה לטווח ארוך שבמעשים כאלה. אבל יש מרחק רב בין אופורטוניזם מהסוג הזה לבין הפצת אנטישמיות לשמה, כביכול על מנת להרוס את היהדות האורתודוכסית.

      אני חושב שאפשר לסכם ולומר את הדברים האלה:
      מר אסתרוביץ' הוא ימני קלאסי. עיקר טענתו: "אנחנו" (=החרדים) הקורבן היחיד של ההיסטוריה (כלומר, הציונים הרשעים רק הרוויחו). ה"הם" (=החילוניים, כלומר התנועה הציונית) אשמים אשמה מוחלטת במה שקרה. הוא גם מעניק לצד שלו פטור מוחלט מאחריות, ותולה את האשמה כולה בכוחו הדמוני העצום של האוייב (=הציונות), שכבייכול ניחן ביכולת על טבעית לכוון את ההיסטוריה האירופאית כרצונו.

      האמת, כמעט תמיד, אפורה יותר, וטראגית יותר. האסון היה משותף. השימוש האופורטוניסטי באנטישמיות היה משותף (זכרו את הצורך "להציל את עולם התורה שנחרב" – טיעון שמאפשר למפלגות החרדיות לסחוט את ממשלות ישראל לדורותיהן). העוורון היה משותף. חוסר האונים היה משותף. ואפילו טפילת האשמה היא הדדית. התנועה הציונית מלמדת את אשמת הרבנים (שהפקירו את הקהילות), והחרדים מלמדים את אשמת הציונות.

      ובשורה התחתונה, למרות שהתגובה למעשים של אסתרוביץ' היא היסטרית, אכזרית ומטופשת, בעיני צד הזכות בוויכוח עצמו נוטה לצד הציוני. הסיבה היא שבתוך "העולם הציוני" ניטש מאז ומתמיד וויכוח פתוח בנושא. ההאשמות שאסתרוביץ' מצטט הן האשמות עצמיות שנשמעו – ונשמעות – בתוך התנועה הציונית גופא. הכאה על חטא תמיד היתה שם. וביקורת עצמית. אלה חסרים לי מאוד בצד החרדי.

  9. אחאב Says:

    שום ברקלי.הבחור חוזר מילה במילה על "גרסא דינקותא" – הכל כאן שאוב
    מן האפולגטיקה של "נטורי קרתא" ומעגלים קצת יותר רחבים של אנטי=ציונות חרדית.שמעתי זאת פעמים רבות ב"גרסא דינקותא" שלי (בבני ברק,לא בירושלים-היינו,מתוך ריכוך מסויים של המסרים) – אבל הידיעה שהיטלר קרא ידיעה מתורגמת מעיתון ביידיש והחל להשתולל ונשבע לשים ליהודים קץ וכו', היא בחינת טיעון חדש לחלוטין,שלגבי ה"אמת" שבו,הרשי לי בלשון המעטה לפקפק.יש עוד כמה טיעונים שכנראה הוקצנו במעבר מפה לאוזן.ודאי שאיש לא הפריע לרבנים לשגר משלחת פיוס אל היטלר,בהנחה שהיטלר היה מקבל את פניהם – שוב,מקור הגרוטסקה הזאת היא ניסיון אפולוגטיקה של המפגשים הרבניים עם אחמדינג'אד,שהותקפו גם בתוך העולם החרדי.היפוכי יוצרות מן הסוג הזה מקובלים מאוד בעולמה של תורה.קיצורו של חשבון,מדובר בבורות גמורה ונלעגת של בחור ישיבה ,למרות תפישה מאוד חריפה של המציאות המיידית ויכולת התנסחות מפתיעה.

    ודאי תופתעי לגלות,שבעייתו של ה"בוחער" אינה השואה ואינה הציונות.הוא חלק מחברה אוריינית קיצונית ש"נפתח" יותר מדאי לעולם שאינו עולמה של תורה,ואין להניח ש"קבוצת ההתייחסות" שלו לא חשה במה שמכונה בפיהם "זמורת זר".
    – שימי לב,שכשנציגיהם פונים לציבור בישראל,הם דווקא מדגישים את העברית
    הקלוקלת,שילוב של שפת רחוב וידישזמים – כדי שלא יחשדו בהם בשום חיבור
    עם המציאות של ישראל הרשמית או הקואזי רשמית.האנטי ישראליות שלהם אינה רק שנאת הציונות – אלא סוג של הישרדות לטווח ארוך.היינו,על כל צרה שלא תבוא הם ידגישו את חזית ה"סירוב".הם אמנם יוצאים לקרבות "רחוב" ,אבל רק כדבוקה -ולא כיחידים,על פי הוראות מדוקדקות.ולפי גילו,הוא מבוגר מכדי לקחת חלק ב"מעשי נערות" (כך מכונים הדברים).אמנם במעשהו גילה סוג של גבורה ,רק שאיש לא ביקש זאת ממנו,ודרכו בקבוצת ההתייחסות שלו לא תהיה סוגה בשושנים כלל.כדי להגיע לדיאלוג מן הסוג שהוא מנסה פה לנהל עם המציאות הישראלית וההיסטורית, העולם החרדי האנטי ישראלי צריך לעבור מהפך תודעתי לא פשוט,וזה לא יקרה בדור הנוכחי וספק אם בדור הבא.

  10. איתן Says:

    סרט דוקומנטרי על הרצל ותחילת הציונות – חובה לראות.
    תומך בחלק מדבריו של אלחנן אסתרוביץ'.
    הציונים לא אהבו את החרדים ולא את היהדות.
    הפילוג והשנאה נמשכים עד היום.

    אני מניח שיש מחקרים שמחזקים את דבריו של אלחנן, מספר חוקרים מהאקדמיה מתראיינים בסרט ברוח זאת.
    הרצל: "למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי"

  11. שמואל Says:

    מסכים עם אחאב שאין דבר מטלטל בטקסט הזה למי שיש לו היכרות בסיסית עם האפולוגטיקה החרדית; מוסיף שלא כל דבר שמעלה נראטיב אלטרנטיווי ל"גרסא דינקותא" שלנו, החילונים, ושניכרת בו תשוקה, הוא בעל ערך. אבל כנראה את אנשי ה"פאקינג" למיניהם זה מטלטל, וזה חשוב.

  12. Ema Nymton Says:

    מישהו בעבודה טען שהבחור הוא חוזר בתשובה. נראה לי קצת מוזר שחוזר בתשובה מוצא את עצמו לנטורי קרתא, וגם לא מצאתי לינקים להוכיח זאת.

  13. Assaf Says:

    Indeed, someone in Israel-Palestine 2012 who puts front and center the thesis that Zionists invented Anti-Semitism –

    Is not really a partner or a source of inspiration for anything useful.

    The fact that this text repeats some of the observations and arguments made by the radical left, plays directly into the hands of those who want to frame the radical left as insane.

    As others noted, these opinions and narratives that Esterovitch expresses might be pretty mainstream among hard-core Haredi communities

    Beyond that, nothing good comes out of digging back into the never-healing wounds of the Holocaust, and finding other Jews to blame for it.

  14. אחאב Says:

    עוד הערות אחדות:

    1.אמנם תחום ההתמחות הספציפי שלי בהיסטוריה אינו שואת יהדות אירופה,אבל אני יודע דיי
    כדי לקבוע שאמנם,גם החרדיות והציונות,הפנו כתף קרה זו לזו, והיריבות הייתה כמעט טבעית,אולם מופרך לגמרי לקבוע שהציונות שפכה חומר בעירה או הגישה גפרור בוער לידי הנאציזם.ועוד : חלק לא קטן מיהדות אירופה ,ערב השואה,לא היה חרדי כלל.לציונות וליושבי א"י בעת ההיא לא היו שום מקורת כוח ,פוליטיים או
    כלכליים שיכלו ליצור תזוזה במהלך הנאצי.

    2.איני יודע אם הבחור הוא חלק מ"נטורי קרתא" או לא, (קרוב לוודאי שלא,
    הם לא היו מקבלים אותו אל בין שורותיהם – ההחזרה בתשובה רחוקה מהם)
    אבל דבריו הם חזרה (מבולבלת מעט,אמנם) של האפולוגטיקה שלהם לעניין
    השואה (תחום רגיש מבחינתם,משום שרבניהם נמלטו ועזבו את צאן מרעיתם לגורלו).אני מנחש שיש כאן ניסיון (לא מוצלח) ל"התקבלות" באמצעות שלושה ארבעה תרסיסים וכפפות.אבל מה שקובע כאן הוא שלבוחער יש איטערנעט
    ר"ל,ודי בכך כדי לפסלו.אמנם האינטנט נפוץ בקרב חרדים מ ל י ד ה ,שלא
    יודו בכך בפומבי כמו הינוקא השוטה,אבל כאן יש רגליים לעקרון מה שמותר
    (בעצימת עיניים ) ליופיטר אסור לשור.בחוגים החרדים הקיצוניים באמת,ודאי נטורי קרתא,האינטרנט הוא בחינת בל ימצא ,וחרדי מן המניין שמקצין לכיוונם יפטר ממנו.(בודדים מקבלים רשיונות ישירות מהרבנים לצרכי תקשורת
    לחו"ל)

    3.הטקסט הזה הוא ללא ספק חריג ,משום ש99 אחוז של המסרים בעולם
    החרדי (הפשקווילים) הוא לצרכים פנימיים לחלוטין.היינו,הם חלק מויכוחים
    פנימיים ב ת ו ך העולם החרדי,והחוצה,היינו,אל מושבות האב בארה'ב ובבלגיה,
    משם מגיע מטה לחמם וכספי ה"חלוקות".אין לחרדיות האנטי ציונית שום כוונה
    להידבר עם העולם החילוני או הדתי לאומי בישראל.עצם הפוזיציה היא ז ר ה ו מ ו ז ר ה בעיניהם.ה"הידברות" עם העולם החילוני שמסביב היא כאמור מינימאלית,
    ורק מעטים מאוד מורשים לקיימה.

    4. הנושא עצמו (השואה) הוא פצע פתוח בעולם החרדי,וגם המסרים שהבחור
    העלה כאן,נועדו לתוך העולם החרדי.אין להם שום עניין בויכוח – גם משום שימהרו
    ויזכירו להם את חטאי רבניהם שלמען האמת,לא עשו דבר וחצי דבר מול הנחש
    המצמית,ודאי שלא עלה על דעתם להידבר עמו,פן יבולע להם,ובהזדמנות הראשונה שנקרתה להם הצילו את עורם הם.היחידים בעולם
    היהודי שהיה להם איזה סוג של שיח,הייתה הנהגת יהדות גרמניה ה ח י ל ו נ י ת.

    5.לפיכך,ולפחות מנקודת מבטם,שגגה עשה הבוחער שהחצין לפני החילוניים
    את הטיעונים שנרקחו כדי לשכנע אך אברכים שוטים מסוגו, משום שנהיר להנהגה
    החרדית שטיעוניהם חסרי ערך וניתנים לסתירה בקלות.גם היסטוריונים שחשדו
    מאוד בכוונות ההצלה של הציונות,(שרובם היו,אם בכלל,מן הפה ולחוץ) לא הרחיקו
    לטענה שהציונות הארץ ישראלית יכלה ליצור איזה היפוך.

    6.הטענה שמדינת ישראל ניכסה את ה"שואה" לצרכיה הקיומיים,למרות שספק
    אם נקפה זרת לטובת הצלת יהודי אירופה ,אלא כשהמדובר היה בצעירים או נערים
    שאפשר היה לרתום בקלות למפעל הציוני,היא טענה רצינית שכבר נדונה וראויה
    ודאי לדיון נוסף,אבל לא עם אברך שוטה ובור,יהא אשר יהא.

  15. יואב Says:

    לדעתי אתם צריכים לתת הקרדיט הראוי לאלחנן אסתרוביץ' ככותבת אורחת. יעל חבר ראויה לקרדיט על ההבאה לדפוס ועל ההקדמה שכתבה.

  16. נבות Says:

    האם משקלה של ההנהגה הציונית גדול כל כך ,שיכולה היתה להציל את יהדות אירופה מהשמדה ? נשמע מאד לא רציני !
    האם המבצע בו השתתפה חנה סנש היה עלה תאנה ?
    האם השתדלות של חלק ממנהיגי העם היהודי ,למשל להפציץ את מחנות ההשמדה ,היתה מאמץ אמיתי וכן ,או גם כן מראית עין של ניסיונות הצלה ותו לאו ?
    ראוי להתיחסות לשם פרופורציה :
    1. שימוש מוגזם בזכר השואה לעידוד לאומנות ציונית ולאומנית.
    2. מערכת היחסים העכורה בין פלגי העם היהודי.

  17. odedgilad Says:

    אני ממליץ לקרוא את דברי הבלוגר הציוני דני בן-ישי, שכותב בצורה הרבה יותר מוצלחת על הקשר בין האנטישמיות והציונות: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=537180&blogcode=11545501

  18. ספרן Says:

    כמה הערות קטנות ומשמעותיות:
    1) ה"ציונות" כמו שמכנה אותה הכותב, לא הרוויחה מהשואה. ההפך הוא הנכון: היישוב החדש איבד כמה עשרות אלפים של ציונים אירופאיים שביקשו לעלות לישראל בדרך זו או אחרת. הוא איבד הרבה מהעתודות האנושיות (אני משער שזה פחות או יותר עולם המינוחים של כותב המכתב) שיכלו לסייע לו בחיזוק ההתיישבות בפלשתינה-אי בתקופת המנדט. זו טענה כל כך מוכרת שמגוחך בעיניי הניסיון לשכתב בצורה כל כך בוטה וגסה את ההיסטוריה.
    2) בתור מזרחי אני אומר, עדיף שהחרדים לא יפתחו את הפה בנושא הזה של יחסי מזרחים-אשכנזים ויחסי כוח ביניהם. וזה עוד לפני שאני מתייחס לשאלת היסוד של כוונה או אילוץ. כלומר האם כוונת היישוב היתה להביא אוסף של חוטבי עצים ושואבי מים, האם שלטה כאן תפיסת הרזבואר או שבאמת היתה בעיה כשקולטים כמות עצומה של אנשים בפרק זמן כה קצר. מי שמחזיק בתפיסה הראשונה, יכול להסתמך על חוקרים וחוקרות לא מעטים, כמו יהודה שנהב, אלה שוחט, סמי שלום שטרית, ולהבדיל יפעת וייס, פלד ושפיר וכו'. מי שבכל זאת מעוניין לדעת שהמציאות מעט (והרבה) יותר מורכבת כדאי שיחשוב על התנהלות מנגנונים מדיניים בכלל: בדרך כלל מדובר בשילוב של איוולת פקידותית, פרוטקציה וטיפשות. האם היתה אפליה? וודאי. האם היא היתה מכוונת? לעתים. האם מדובר בתכנית על שטנית של המדינה הציונית? לטעמי התשובה שלילית באופן ברור.
    3) והטענה החשובה ביותר מבחינתי נוגעת לטענות הכותב: מה שמרתק יותר מכל הוא מפגש הקצוות בין האנטי-ציונים החרדים לפוסט/אנטי ציונים החילוניים שאכן מאכלסים מקומות כמו ברקלי, ולהבדיל בכל האוניברסיטאות הארץ בחוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, לעתים גם היסטוריה, ספרות עברית, לימודי תרבות, מדע המדינה (פוליטיקה וממשל) וכו'. הטענות נשמעות כאילו יצאו מחיבוריהם של עדית זרטל, תום שגב, בני מוריס, אבי שליים, אילן פפה, חנן חבר, יהודה שנהב, עדי אופיר, ועוד ועוד. מה שמשותף למרביתם הוא הטענה כי מדינת ישראל ולפניה היישוב היהודי למעשה ניצלו את היהודים (המסכנים כמובן) ולחמו בכל כוחם כדי להרוג את היהדות התפוצתית (הנפלאה כמובן) לטובת הרעיון הציוני (המנשל את הפלסטינים כמובן). משלא הצליחו לעשות זאת בכוחות עצמם, הם רכבו על הגל של שנאת היהודים ששימשה כהוכחה לצדקת הדרך הציונית, כל זאת תוך המשך הריסת היהדות, המזרחיות, הפלסטיניות, האשכנזיות וכו'. ושוב, האם היו תופעות כאלה? בעיניי ברור שהתשובה חיובית. האם זה שומט את הקרקע מתחת לטענות בזכות מדינת ישראל ו/או היישוב? אם את/ה מאמין/נה לנורמן פינקלשטיין, נועם חומסקי והאנשים הנכבדים המוזכרים לעיל, כן. אם את/ה סבור/ה שיש עוד פנים ומורכבות גדולה בעניין, התשובה שלילית.
    אבל שוב, מה שמרתק בעיניי הוא מפגש הקצוות בין עמדות קיצוניות. תמיד מרתק לראות איך למעשה רוב הקיצוניים חושבים בצורה דומה וקונספירטיבית כמעט תמיד.

    • mousomer Says:

      אתה מגזים מאוד בפרשנויות האנטי ציוניות של הפוסט-ציוניים. יש מרחק בין ביקורת הציונות לבין קבלה ללא סייג של שטויות מהסוג שאתה מבקר. אתה משטיח ומגחך את הביקורת. כשאתה שם את אסתרוביץ' באותה סירה עם פינקלשטיין וחומסקי, אתה מוכיח בורות. אבל אתה גם מרים את קרנו של אסתרוביץ' שלא לצורך. הוא בוודאי אינו משכיל עד כדי כך.

    • רני Says:

      משפחתו של אילן פפה חזרה ארצה השמועה אומרת בגלל אנטישמיות הוא והם
      מכחישים, לחזור חזרו. משפחה זו מופיעה בכתביו כמי שנושעים, על ידו, מהאסון הציוני. כשהוא נסע לאנגליה אנגליה הייתה ברלין של היום. היכן תהיה ברלין של עוד עשרים
      שנה?

  19. חולי Says:

    הרסתם אותי עם התגובות,
    הבנדם מגיע לשכונה עם בוגטי שש עשרה צילנדרים, אלף מאתיים כוח סוס, כוכבת קולנוע במושב לידו, וכל מה שיש לכם להגיד זה שהוא עבר על הקו הלבן שבכביש…

    • גכיעגכיכ Says:

      נכון! במיוחד שרוב המבקרים בכלל נוסעים על סוברו פשע מקרטעת.

      • ספרן Says:

        הבן-אדם מגיע על טוסטוס משומש, עושה קולות שכבר שמענו עד לזרא (בחייאת, משנות השמונים מפמפמים את הנרטיב הפתטי הזה ללא הצלחה), ואתה מצפה שנמחא לו כפיים כאילו זה ג'יימס דין. מה שנקרא, אירוני.

    • שמואל Says:

      לא, חולי, הביקורת (או לפחות חלקה) היא שחוץ מכמה ביטויים שנראים יותר כמו פארודיה על המקור מאשר המקור (ואולי כאן האיכות שלהם, בין אם הפארודיה מכוונת או לא), וחוץ מקצת אריזה מחדש אין כאן הרבה חדש. במילים אחרות, זה רק נראה כמו בוגטי שש עשרה צילנדרים, אלף מאתיים כוח סוס, וכוכבת קולנוע; למי שמכיר את בעל "ויואל משה" ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, "זה מרגיש יותר כמו" תל אופן שבור (אגב תל אופן וחרדים: הפופולריות של זה בקרב אלו היא הרבה יותר מרעננת מאשר המכתב של אסתרוביץ').

      • דודי Says:

        באמת? חרדים על תל-אופן? אילו רק החרדים כולם היו כחרדי לב תל-אביב, והחילונים כולם כעזה צבי, החילונית האחרונה של מאה שערים…

  20. דרול Says:

    כשיואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר ביקש לעשות אזרחות אמריקנית , שלחו אליו פקיד ממשרד ההגירה , שיעשה לו "מבחן פרטי" באזרחות.
    "מה רשום על השטר של דולר אחד?" שאל אותו הפקיד.
    "בחיים לא ראיתי שטר של פחות ממאה דולר" , השיב האדמו"ר.
    תשובה זו יכולה להעיד על אופיו של רב' יואליש , כפי שהוא מכונה בפי החרדים, טרוריסט מניפוליטיבי, שניצל ממוות באמצעות רכבת המיוחסים של הסוכן הנאצי ישראל קסטנר ומאז הפך את המלחמה בציונות לעיקר עיסוקו.

    בעבר לא ראיתי הרבה מקום לשיתוף פעולה בין העשבים השוןטים של מזבלות נטורי קרתא לבין המוטציות הפוסט ציוניות שבקעו והזדחלו בתוך הפקולטות חסרות התועלת של האקדמיה הישראלית.

    לא ראיתי כזו התקרבות או שיתוף פעולה , כי החרדים אינם צבועים כמו הערבים. הם לא מסוגלים להנהן באדישות לנוכח תופעות חברתיות שהם מתנגדים להם. הם לא יסכימו לשתף פעולה במיזמים הקוראים לאחווה ולשיוויון , כשבפועל הם מאמינים בשנאה , ביהירות ובעליונאות.

    בזה שונים קיצוני החרדים מהמרחב המזרח תיכוני ולכן אני בספק רב אם היו יכולים להתערות בו , אלמלא הכדונים הציונים שפילסו להם קרחת יער בתוך הלבאנט, אבל זה לא הנושא.

    היום אני מתחיל לראות אפשרות של שיתוף פעולה בין נטורי קרתא לבין הפוסט ציונות , כיוון שכל מאבק צריך גיבורים ואילו הפוסט ציונים הם אוכלוסיה מנוונת ופחדנית , שמאז דרך הניצוץ מעוררת הרחמים , לא הראו שמץ של מעשי גבורה.

    הערבים נוטים אמנם להתנהג באכזריות ובאלימות , אבל הם אינם מסוגלים לייצר גבורה מיתולוגית כמו שזו מצטיירת בתרבות המערב. לכן אסתרוביץ' ויתר התולעים הרוחשות בנבלתו של רב' יואליש , הם אוצר בלום של הזדמנויות הרואיות בשביל הפוסט ציוניות המקרטעת.

    אני ממש לא סבור חכם במיוחד. יכולת הכתיבה שלו נוחבעת מהיותו חלק מתרבות הפאשקווילים , המנותקת מכל אמצעי תיקשורת אלקטרוני. בעולם הסגור יוצאות כל יום הרבה חוברות שעניינן הפצת שקרים ושנאה , אני אוסף אותן מדי פעם והרבה מתוכן מתוחכמות ורהוטות יותר מהמניפיסט הזה.

    • ד.ר Says:

      אולי תסרוק ותעלה את החוברות ותתרום ככה משהו בעל ערך?

    • ofrilany Says:

      דרול כל כך התאכזבתי. חשבתי כבר שאתה איזה נער גבעות מיסטיקן גזעני עם נטיות חרדיות. התברר שאתה סתם ימני שאוהב לגרבץ ולשנוא חרדים ושמאלנים, מין אראל סגל כזה. אני שוקל לחסום אותך. כל הקסם שהיה בך הלך לאיבוד.

      • דרול Says:

        לא טעית בהרבה , בהתחלה.
        יש לי המון נטיות חרדיות , אני קרוב אל החרדים הרבה יותר מאשר אל החרדלונים למינהם.
        אלא שכמו הרבה חרדים נורמאלים, אני רואה סכנה חמורה בפנאטים המתלהמים של נטורי קרתא , חסידי טטיטלבוים ושות' שעיקר עיניינם בחיים זה לנסות לחבל בניסיונות של החרדים לקדם את עצמם ואת החברה שלהם מתוך הגטו הריאקציונרי.

        בשנים האחרונות חלה פריחה בציוויליזציה החרדית המודרנית. נולד קולנוע חרדי , נולדה אופנה עילית חרדית , צצה ספרות מתח ופנטזיה חרדית ואפילו יש כבר איזו מסעדת סושי בבני ברק.

        בסך הכל מדובר באנשים טובים שכמהים להשתלבות בחברה מערבית נאורה , בלי להרגיש טמאים או חוטאים.

        התהליך הזה מאוד לא מוצא חן בעיני הפסיכים של כיכר השבת , ובגלל זה הם שולחים כל מיני מטורללים למשימות של השחתה ושנאה וקיטוב. הכל בשביל לחזור למלחמות של בית אגרון וחניון קרתא.

        כל פעם שאני בסביבת מאה שערים אני נתקל בחוברות ובפאשקווילים שעוסקים בעיקר בהכפשה של דמויות יותר מתונות בעולם החרדי.

        אסתרוביץ' לגמרי לא לבד ואם אתה כל כך מתפעל ממנו , אני יכול להכיר לך כמה הוגי דעות הרבה יותר מוצלחים מאותו המחנה.

      • ofrilany Says:

        טוב הרגעתי אותי, באמת. אני עדיין אוהב אותך

      • דרול Says:

        אני שמח שאתה רגוע ושמח שאתה אוהב אותי , אבל אני לא רגוע , כיוון שבחצר האחורית שלנו חיים שבע מאות אלף אנשים תחת כיבוש אכזרי.
        והם דווקא אנשים טובים , ישראלים, יהודים ,תרבותיים ונורמאליים ואף על פי כן הם נתונים במין כיבוש אכזרי , כמוהו לא ידעו גם הבדואים הטמבלים של הר חברון ואין להם כל מושיע לא בג"ץ ולא בצלם ולא הקרן החדשה .

        לאיש לא אכפת מהכבושים כי מי שכובש אותם אינו מדינת היהודים אלא אלחנן אסתרוביץ' וידידיו המשוגעים שמשליטים טרור ברחובות הערים החרדיות.

        אז אתם מבסוטים שאסתרוביץ' נכנס בציונים. אתה באמת חושב שזה מזיז להם? יד ושם יקבלו עוד כמה תרומות מקאיקים מזועזעים ואסתרוביץ', אחרי שיצא מהכלא , יזכה סוף סוף לשידוך עם טליבנית כלבבו וכו-לם יהיו מרוצים.

      • ד.ר Says:

        באמת שמתי לב שהבחור בן 31 ולא נשוי (לפחות לא פורסם אחרת), שזה חריג בצורה על-טבעית כמעט בנוף החרדי. ציפיתי שבאתר הזה לפחות יתייחסו לעניין. אולי ליצור איזו סימטריה מעניינת בינו לבין מחאת האוהלים, שגם בה השתתפו הרבה מאוד רווקות ורווקים מאוחרים? נראה לי יותר מעניין לנתח את אסתרוביץ ולהבין אותו (באופן דיאלקטי) מאשר סתם להלל אותו או לרדת עליו.

      • אויה Says:

        כפי ששמעתי ממקורות מוסמכים, הוא חזר בתשובה בילדותו עם אמו החוזרת בתשובה, שגידלה אותו כחד הורית.

    • דודי Says:

      אם נטורי קרתא משחקים דוקים עם ערפאת, למה לא עם הפוסט-ציונים?

  21. משה Says:

    הבחור, הדי מבולבל, לועס את הטיעונים הממוחזרים של נטורי קרתא בדבר הקשר הציוני העולמי שהוביל לשואה. נטורי קרתא עצמם לועסים את ספרו של משה שיינפלד 'שרופי הכבשנים מאשימים' שיצא בשנות החמישים. כבר כתבה על זה דינה פורת במאמר 'שותפיו של עמלק'. יש פה תערובת של כמה עובדות עם כמה בדיות ועם פרשנות היסטורית מפוקפקת למדי. כאילו היישוב היהודי שמנה פחות מ600,000 יכל להציל את שני מיליון יהודי הונגריה.
    חוץ מזה, כבר שנים רבות שלא מדברים על לוחמי מרד גטו וורשה בתור הגיבורים היחידים. אפילו חיים גורי (שהוא סוג של נציג המיינסטרים הציוני) כבר כתב על זה ש'התנגד מי שהבריח כיכר לחם'. הוא לוקח אנדרטה שנוצרה ב-1948 והוצבה ביד ושם בשנות השבעים בתור מייצג לגבורה ולתפיסה עכשווית. בדימיון של נטורי קרתא הציונים הם עדיין הפלמ"חניקים עם המכנסיים הקצרצרות והבלורית המתנפנפת. למה פה מאמינים לזה?
    ובנוגע ללהט, נו שוין. מה יש לומר.

    • משה Says:

      את החוברת 'שרופי הכבשנים מאשימים' אפשר לקרוא באינטרנט בכתובת http://www.hebrewbooks.org/35333

      ואגב, מעניין אם כל הניאולוגים תושבי הונגריה היו חושבים שאדון אסתרוביץ' הוא נציגם המוסמך. נניח, אפרים קישון היה מסכים לזה? בדמיון של אותו נטורי קרתא דה לה שמאטע, כל היהודים ההונגרים הם כמובן חסידים עם פאות מסולסלות וזקנים עבותים. זה מדהים, זוהי בדיוק הנקודה שבה דימוי היהודי האירופאי של בוגרי מערכת החינוך הישראלית מתלכד עם אותו הדימוי של נטורי קרתא.

    • סמולן Says:

      בשואת יהודי הונגריה לא מתו שני מליון, אלא 564,000 איש. היטלר לא עלה לשלטון ב 1936. הכותרת שבישרה על עלייתו ב"דבר" היתה "היטלר ראש ממשלת גרמניה". לפי האתר הציוני "עתונות עברית", מעולם לא היתה ב"דבר" כותרת שכללה מפלצת צורחת מנירנברג. רשימת השקרים הזו עוסקת רק בשורה הראשונה שבמאמר.

      בלי קשר, הדימוי של הבוגאטי עם 16 הצילינדרים והכוסיות מדויק לגמרי. מדובר במלך האמורי, או שמא המשיח האמורי: את הרטט מהופעת המשיח, לבוש בוץ ובידו חרבא דספרייא, אפשר לזהות בקלות גם מהירח. הייל, בן אסתר.

    • דן סגל Says:

      עצה טובה איך להציל כלל ישראל? הירושלמי מביא במסכת פאה, שיוסף הצדיק, הוכיח את האחים שהם מסתכלים בבנות הארץ, אמר להם מה אתה מסתכלים? אמרו לו "לנו זה לא מזיק". אבל יוסף שהי' קדוש אמיתי טען, שאפילו אם אדם הוא קדוש וטהור וחושב שההסתכלות לא מזיקה לו אעפ"כ אסור לו להסתכל! כי עצם הראיה היא כן מזיקה לו אע"פ שהוא לא מרגיש ההזק מיד.

      על זה מסביר ר' נתן ז"ל למה זה מזיק כל כך, משום שמהעינים של כל יהודי (גברים ונשים וילדים) יוצאים כאלה אורות חזקים, כאלה אורות נפלאים, כל החיות של האדם עובר דרך העיניים, אדם מעביר את כל החיות שלו, את כל הנשמה שלו, את כל הנפש שלו הכול הוא מעביר לאלה שהוא מסתכל עליהם, כי עצם ההסתכלות, עצם הראיה עצמה מעבירה כוחות, מעבירה חיות, כי האדם מלא תורה מלא תפילה מלא אלוקות, אבל כשמסתכלים על הקליפות, על בנות ונשים, על חרדקי"ם, על הרשעים, על הציונים, על הגויים, אז מעבירים להם את חיות וכח של קדושה, פשוט הוא מפסיד הקדושה שלו. וזה מה שהוכיח יוסף את האחים ומר להם: "נכון שלכם הראיה לא כ"כ מזיקה, אבל אתם שבטי ק-ה קדושי עליון, ובעצם רק בהסתכלות עצמה אתם מעבירים כוחות לסיטרא אחרא, כוחות לטומאה, ולכן אסור לכם להסתכל, וכ"ש לנו לדור חלש אם הרבה נסיונות שאנחנו צריכים ללחום "24 שעה כל יום" נגד היצר הרע, המפתה אותנו להסתכל בדברים האסורים.

      אדם שפותח את העיניים, לא משנה גבר או אשה, שהולך עם עיניים פתוחות ברחוב וכו' , אז ח"ו כל התורה שהוא לומד והמצות שעושה הולך לקליפות לסיטרא אחרא, התורה הולכת לאויבים, לרשעים, הכל הולך אליהם, הכל הולך למסינרים ומשמדים, הוא מחייה אותם! הוא נותן להם את הכח לרדוף אותנו! כי החיות שלהם ממך עובר להם, להחיות שלהם, לכח שלהם, זה בא ממה שלמדת תורה! למשל אם למדת 10 שעות ואמרת ששים ריבוא אותיות, עכשיו ע"י שהסתכלת וראית דברים אסורים, אתה החיית את כל הקליפות! כל ששים ריבוא האותיות עברו אליהם! אם לא היית מסתכל עליהם לא היה להם שום כח וחיות ולא היה לך הנסיונות להתגבר בקדושה כגון שמירת הברית שמירת העינים והמחשבה (הידים ידי עשו).

      אבל בצד הטוב: אם אדם יצא לרחוב בשמירת עיניים, בקדושה מלאה, אז הוא יעלה את כל הניצוצות שנמצאים בקליפות לצד הטוב! אדם שסגר את העין הוא שרף את כל הקליפות! בכל קליפה יש ניצוץ קדוש, ברגע שאדם עבר ברחוב בשמירת עיניים הניצוץ השתחרר לצד הטוב שלו.

      הניצוץ הקדוש שבתוך הקליפה הוא נמצא בבית הסוהר! וצועק אליך "אל תסתכל!, אחי רחם עלי! אל תסתכל עלי שחרר אותי! משום שכשאתה מסתכל על האשה וכדומה וכו' אתה קובר אותי! אתה קושר אותי עם עוד כבלים לצד הרע" והניצוץ מתחנן לכל בן אדם "אחי רחם עלי, שחרר אותי מבית הסוהר, אם תתגבר ולא תסתכל עכשיו, כשהייצר בוער בקרבך אתה תביא את הגאולה!!! עד עכשיו אף אחד לא גאל אותי ולא תיקן אותי, רחם עלי תוציא אותי עכשיו מהמאסר שלי, איך? רק אל תסתכל! כל אחד צריך לזכור שבפעם אחת שאתה לא מסתכל אתה מפיל את האין סוף חומות ואת האין סוף קליפות שסובבים אותי וכך בא הישועה".

      בני אדם בדור חלש שלנו, שהם רק בשר ודם צריכים מסירות נפש אדירה לשמור את העיניים, ברגע שהולכים בשווקים וברחובות יש להם ניסיונות נוראים, וע"י ששומרים את העיניים מעלים ומתקנים את כל הניצוצות שנמצאים שם.

      כשאדם מחליט למסור את עצמו לד' יתברך, הוא מיד מקבל רוח של עוז וגבורה אז הוא יכול ע"י הרוח הזאת לעשות מלחמות אדירות ולנצח את כל הרשעים, את כל המתיוונים, ולהביא את הגאולה כמו שזכתה חנה ע"י האור של חנוכה הורידה את נשמת משיח. "חנוכה" חנה-כו', חנה מסרה את הנפש בשביל ד' יתברך, היא עשתה הכול רק בשביל ד', ביקשה בן רק בשביל ד'. והיום למסור את הנפש זה פשוט דבר אחד, דהיינו לשבת וללמוד תורה הקדושה המגינה עלינו! היום למסור את הנפש זה לא לעשות מלחמה עם אף אחד, היום למסור את הנפש זה פשוט לשבת וללמוד ולהכניס את הראש בתורה הקדושה, בגמרא הקדושה וספרי מוסר וחסידות.

      מורי ורבותי אחי ורעי: לא לחינם יוסף הצדיק זכה להיות אחד ומיוחד. במה זכה למדרגה הזאת להיכלל בקדושת האבות ולצרף ב' שבטים למניין בני יעקב? כל המדרגה הזאת בזכות שעמד על המשמר, לא נכנע, והתרחק מהעבירה בכל מה שיכל להתרחק, ובזכות זה יוסף הצדיק זכה לגדולתו הנצחית. כתוב 'ויוסף הוא המשביר' – מכאן למדים על פי המקובלים, שאם בן אדם חס ושלום אין לו פרנסה, זה מתוך שפוגם במידת הברית, כי מידת 'ויוסף הוא המשביר' קשורה לפרנסה. וכדאיתא בגמרא, קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף וקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, שהכל קשור במידת היסוד. והדרך להצליח כבחינת יוסף: 'וינס ויצא החוצה'.

      כל אחד ימצא בדברים אלו חיזוק להתמיד בשמירת כל דבר שבקדושה ובפרט בשמירת בריתו של אברהם אבינו. הדור שלנו הוא דור פרוץ ביותר, לאחרונה התוודעתי במספר מקרים, בהם אנשים בני תורה, אברכים, יראי שמים, יושבים ועוסקים בתורה, נכשלים בכל מיני מכשלות שיש. ראוי שנגדור עצמינו בשגרת היום יום כדי שנביא על עצמינו הנהגה מיוחדת מאת הקב"ה שישמור עלינו מנפילות בעצת היצר.

      יה"ר שעל ידי קיום מצווה זו של שמירת עינים יזרז הקב"ה את ביאת המשיח והוא יכניע כל סוגי החמריות הזדון והרשע, התאוות הבהמיות, והקושיות והשכחה בתורה, ונהיה כולנו טהורים וקדושים, ונזכה לקבל פני משיח בקרוב מתוך תשובה שלמה.
      .

  22. אודי Says:

    אני קצת מופתע מעוצמת התגובות למכתב הזה. עוד דובר שמינה עצמו לנציג נרצחי השואה ("המה פסעו עמי באותו הלילה"?), עוד התקרבנות של מי שנציגיו יושבים בשלטון מזה עשורים ("להם יש צבא, תקשורת… ולי רק ספריי"), במה כל זה שונה מהלהג של הממשלה אותה הוא תוקף? אפשר לדון אם הטקסט עילג או לא עילג, דייק היסטורית או לא, אבל בעיקרו של דבר, הטקסט הזה הוא תמונת ראי של הגרסה הלאומנית אותה הוא חושב להפריך, וכמוה, עיקרו צדקנות.

  23. מוש Says:

    מעניין.
    בכל אופן נראה לי שאחת מהסיבות שלא הציגו בתשקורת הסטנדרטית הרבה מהגרפיטי הייתה בכדי לא להסגיר מראש את העדה של מבצע מעשה הונדליזם. כנראה כדי לא לאפשר לו לברוח.

    בכל אופן אני מסכים איתו בדברים מסויימים, וכן — כשיש חופש ביטוי אז גם דברים כאלו יכולים להישמע.
    זה לא נעים וצורם לאוזן ולעין, אבל זה עדיף בעיני מאשר להסתיר את זה.

  24. אייל שדה לביא Says:

    הוא הצד השני של אותו מטבע שהוא מנסה להוקיע: מטיל רפש מעוטר בפלפולי מלים ובשפה סחבקית ויעני מתוחכמת על קבוצה שלמה.

    הרעיון בכמה מלים: החילונים שונאים את הדתיים והם שהביאו לשואה.

    מה זה אם לא שנאת חינם צבועה בצבעים פסבדו-אינטלקטואליים ואנרכיסטים

    די לשנאה – משני הצדדים

  25. מימי Says:

    אוקיי הציונים הכריזו מלחמה על היטלר וגרמו לשואה, ווטאבר.

    מעבר לכך, אני רואה במעשה הגרפיטי ביד ושם שפלות ממדרגה ראשונה, ונסיון (אווילי) להתיל בקורבן דופי על העוון שנגרם לו.

    השואה היתה אסון הגדול ביותר שקרה לציונות בהרבה בחינות, ואסון לכלל האנושות בקנה מידה גדול. ההנצחה שלה והדיון עליה היא רלוונטית. אבל יש גם דיירך.

    מבחינה עובדתית לא מדובר בבוגטי אלא בספגטי (לא מבושל) 🙂

    גם מסכים שהעתונות המקומית היתה צריכה ועדיין צריכה לחשוף את שאר הכתובות כי תפקידה הוא להעביר אינפורמציה לקורא אבל ראינו שכבר העתונות הישראלית לא עובדת ככה.

    וזה פחות או יותר כל מה שיש לי לומר בעניין.

  26. אייל שדה לביא Says:

    יש דבר אחד שאני כן מזדהה עם צעקתו של אסתרוביץ', וזה העיתוי שלה: גם עכשיו מוקיעים מגזרים שלמים. מחאת הפראיירים והקריאות לגייס! לגייס! הן קריאות שנאת חינם

    היה ראוי אם היתה הידברות והקשבה בין כולם. אולי הפוסט הזה מעט פותח צוהר לעולם שלרוב קוראיו אין שום נגישות אליו

  27. איתן Says:

    אלחנן קרא כנראה את הספר: 'שרופי הכבשנים מאשימים'
    http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35333&st=&pgnum=6
    ושם נמצאים הפרטים והעדויות עליהם הוא מסתמך.

    מוזר לי שרוב התגובות כאן עוסקות באסתרוביץ' ולא בעניינים המחרידים שהתרחשו בתקופה החשוכה , המנהיגים הציוניים מתוארים כאילו הם שייכים לעם אחר. עצוב ומצמרר.

    • mousomer Says:

      אבל הטענה כאילו היתה למנהיגים הציונים השפעה משמעותית על מהלך המאורעות היא בדיחה עצובה. יש כאן דמוניזציה מטופשת של "האויב הציוני".

  28. יעל חבר Says:

    אלחנן אסתרוביץ הוא סופר. דחף הכתיבה שלו אדיר, הוא משיג עט וכותב על צדם האחורי של הפרוטוקולים של המשפט שלו. הוא מלא ברעיונותיו, אותם היטיב לשרטט בשעות ארוכות ורצופות של כתיבה קדחתנית. הוא מספר את סיפורו קדימה ואחורה בזמן, משלב בין תיאור צעדיו לפרישת דעותיו. מאפשר לחוויות (המשאית, השועלים, היער ועוד) להמחיש את דבריו.
    אלחנן אסתרוביץ הוא נביא. יש לו אמת שורפת והוא מוכן לאכול עוגת חרא למענה.
    אלחנן אסתרוביץ הוא יגאל עמיר. בשקט, לבדו, בתכנון ארוך, רקותיו הולמות, הוא פועל, ממתין, פועל, מסמן, מסביר ומצדיק לעצמו את מה שכל כך חשוב לו להסביר ולהצדיק לָעולם.
    אלחנן אסתרוביץ הוא אני. גם אני עומדת מול מציאות מקוממת, ואני חסרת אונים ומלאת איבה, וחושבת איך אפשר להעביר את המסר, שכל כך מדויק אצלי, לכל הטועות שם בחוץ. גם הוא, כמוני, יודע שדבריו ומעשיו לא ישנו את המציאות. מוסד יד ושם יוסיף להעביר את המסר החד-ממדי והשקרי שלו, ומקבלות מסריו יוסיפו להחזיק בהם באמונה עיוורת. א/נשים יוסיפו וישלחו את ילדיהן לאושוויץ.
    אלחנן אסתרוביץ צודק מאוד וטועה מאוד. כמו כולן. יש בהן אחדות, ואני כזאת, שהאמת שלהן חרותה כברק ומבקשת להכות כברק. הנה הברק הצליח להאיר, גם אם להרף עין, את האפלה הגדולה. הנה הברק בא וחלף, אבל השאיר אחריו כתם חרוך ושחור.
    התרשמתי עד מאוד מהסרט בן השעה וחצי שהביא איתן. הסרט מתחיל ללא קרדיטים. בסופו יש קרדיטים חלקיים: "מסמכים, סרטים ותמונות ארכיון – מנחם גרילק. Produced by 4fingers productions. כל זכויות ההפצה בארץ ובעולם שמורות לשופר ארגון להפצת יהדות". זהו סרט מרתק, חונק ומשתק. אני חושדת שאלחנן אסתרוביץ צפה בסרט זה, ואולי הסרט הוא זה שעורר אותו לפעול. בבית המעצר כתב מתוך הזיכרון מה שלמד מסרט זה, מהספר שמצטט איתן וממקורות אחרים. מרשימה מאוד יכולתו של אלחנן אסתרוביץ למצות ב-8 עמודים את הדעות שלמד, את עמדותיו, את רשמיו ואת תיאור מהלכיו באותו לילה.
    יש פער לא מוסבר בין יכולת הכתיבה שלו במכתב לבין כתובות הגרפיטי שיצר. אלה חתומות ומשונות ולא כל כך קומוניקטיביות. עבורו הן ברורות ומוצדקות כמו פסוקים מהתנ"ך. אבל גם פסוקים מהתנ"ך הם הרמטיים וחידתיים. הנה, למשל: הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל-בּוֹ. או: יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים. אלחנן אסתרוביץ מלמד אותנו פרק בַּקומוניקטיביות של דעותינו ושל מעשינו.
    אלחנן אסתרוביץ מתחיל את מסע הגרפיטי שלו בעדות המזרח. זהו מקום מוזר להתחיל בו ביד ושם. אבל, הנה גם הסרט עוסק בכך. הבאת חוטבי עצים ושואבי מים לחיזוק המדינה. אעלה בתמ"ר, דגניה, חטיפת ילדי תימן, מחיקת הזהות והתרבות וסכסוכם של בני עדות המזרח עם ארצות מוצאם. ובדרך נופלים חללים רבים. רק השבוע עלתה בטלוויזיה כתבה נוספת על מחנה המעבר הנורא בעדן: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=916181 ועוד לא אמרנו דבר על הבאת יהודי אתיופיה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3444241,00.html#n הדברים הללו נמשכים מתרמ"ב ועד היום וימשיכו הלאה, ובדרך נופלים חללים רבים.
    טענותיו של אלחנן אסתרוביץ היו ידועות לנו כמעט מתמיד. עדות המזרח, הנכבה, מניעת ההצלה במלחמת העולם, הפתרון הבלעדי שבהקמת מדינה ליהודים, סרבנות השלום. אבל תמיד אמרנו על הפשעים שנעשו ונעשים במסגרת המלחמות ובמסגרת הכיבוש ובמסגרת ההדרה וכן, גם במסגרת דיכוי היהדות והתרבות היהודית בידי הציונות, תמיד אמרנו: זה בקטנה, עשבים שוטים, לא היתה ברירה, ממילא זה לא היה עוזר, זה בקטנה, אבל באופן עקרוני הציונות היא הסיפור הנכון והצודק. כך צריך ונמשיך בדרכנו זו גם הלאה.
    אלחנן אסתרוביץ הוא דה האן, הוא הבוּנד, הוא כל מיליוני היהודים שבחרו לחיות שלא בישראל, הוא כל אלה שדחו, הדפו, מאסו ועזבו או מעולם לא קיבלו, את הציונות. אלחנן אסתרוביץ הוא הקול שאנו קוראות לו הזוי.
    וכן, אלחנן אסתרוביץ הוא ארץ האמורי.

    • סמולן Says:

      הייל, בן אסתר ?

    • מימי Says:

      איזה דיאלקטיקה פוסט-מודרנית נבובה ולהשוות את התלמיד שריסס כתובות גריפיטי יהיו אשר יהיו, בשם אידיאולגיה אקדמית או פוליטית, לרוצח רה"מ זה לא יותר או פחות מטמטום צרוף. ואפילו במונחים של דת, יהודית, לא קראת את עשרת הדברות?

      ואכן, הסלברטיזציה של רוצחים ואנשי עולם תחתון לצורך העניין היא תופעה לא פחות מענינת (ודוחה) מבחינה אקדמית וכללית ויהודית (שמוקיאה זאת) . הוא הכל או כלום הוא אחראי ולא אחראי ואולי לא היו הדברים מעולם?

      הסרט הוא בסדר נחמד לא הבשורה מסיני ולא מפ"ת אפשר לראות את שטייניץ אומר שטויות גם בנסיבות אחרות. וד"א הוא תומך בתרבות ובחוג למוסיקה רק שבאוניברסיטה שלו במסגרת תפקידו צומצמו רבות מהמחלקות למדעי הרוח אמנויות.

      ואולי צריך להשלים פערים של תודעה (כוזבת) בהגיון ועובדות? ולא בדישה חוזרת ולא נשנית בעוולות העבר שבעצם באה להנציח את המצב. ומי שמח ביותר להנציח את המצב? מי אם לא מי שמרוויח ממנו כלכלית תרבותית סוציו-אקונומית אדנותית(מעמדית) וכולי. תודה.

      אולי צריך באמת לשנות ולא להנציח את העוול שנקרא משרד הדתות שדרך אגב כן מדיר את הדתות שאינן יהודיות והוא כמעט גזעני במהותו. אבל כשהידיעות הם שמיכה של טלאים רעועים כל מי שמדבר יותר חזק ובצורה שמושכת יותר מבחינה לאומית ארכאית קדמונית כולו נשמע, ואלה הם בדיוק המקומות מהם הגיעו האסונות של הלאומניות האירופית.

    • חולי Says:

      מסכים לגמרי אתך יעל.
      הקטע של אלחנן הוא בעל ערך בעצם קיומו. הוא יצירת אמנות. הוא החליל של הילד, וכלל לא חשוב אם שתי מיליון שני מיליון או חמישים אלף. המסר הוא המדיה וכאן המסר הוא העשייה. אין ספק שהמעשה והמכתב הם חלקים אינטגרליים של תנועות המחאה באשר הם, ואחד הטובים שבהם.

      ערך רב אני רואה גם בתגובות שכאן. התגובות הכי אשכנזיות שיכולתי לצפות לקרוא, והן זכוכית מגדלת על הפערים שעדיין יש. ושכנראה גם יישארו…

      • mousomer Says:

        אני מסכים שלמכתב יש ערך.
        אני מסכים שהדיון בסוגיה חשוב.
        אני לא מסכים שהמכתב מציג עמדה מעניינת במיוחד.

        האם אני אשכנזי?
        מה זה בכלל אומר?

      • חולי Says:

        אם בוגאטי מגיעה לשכונה של בני עדות המזרח, דבר ראשון שהם יגידו זה "תביא פתיחה נראה", הדבר השני זה- "תגיד, כמה היא סוגרת?" והשלישי זה- "בחיית, תן סיבוב".
        הדבר הראשון שהאשכנזיים יגידו זה " זה לא אקולוגי," או "זה לא ציוני" או "זה מנקר עיניים". הדבר השני שהם יגידו זה "יש לו בטח בולבול קטן אחרת לא היה קונה את זה", והדבר השלישי- "נו, אז יש לו בוגאטי, ביג דיל, למנדלוביץ יש פרארי, אז מה? ואם הייתי רוצה אז תדעו לכם שגם לי היה…."

        יש הרבה נקודות מבט מעניינות וחשובות הרבה יותר באירוע הזה מאשר הדיוק ההיסטורי או הכישרון וכו'. הבנדם צועק כאן מהבטן, הכי חזק שהוא יכול, והכי עמוק שיש לו. כשמישהו צועק מכאבים לא אומרים לו תהיה בשקט השכנים ישנים, אלא מנסים לברר מה כואב כל כך.

        השאלות האמתיות שצריך לשאול כאן הן (בין השאר) איך זה שמצאו אותו בכלל? מה, בודקים לכם את האימיילים? איך זה שאותו תפסו ואת הרוצח של הבר נוער טרם? למה השקיעה המשטרה כל כך הרבה משאבים דווקא בזה ולא בדברים אחרים?

        כמובן, הוא פגע בסמל החשוב ביותר של הציונים. זה מה שאתם רוצים? שסמלים יהיו חשובים יותר מאנשים? כמו ההוא שנגע במקל הפז"ם ובטוח שהוא הוא לא היה בסדר…

      • הלכות כניעה וקבלת עול גלות Says:

        מכתב אחר שםירסם אסתרוביץ בסוכנות הידיעות הפלסטינית לפני כמה חודשים. מעניין שכאן הוא דווקא מייצג את שיקול הדעת וכובד הראש –
        http://hebrew.wafa.ps/index.php?action=detail&id=42419

      • שמואל Says:

        חולי, אני מבין שיש אנשים שמוצאים את המהותנות הגזענית שלך מרעננת, או יעילה, או משעשעת, או חס וחלילה נכונה, בין אם הם מזרחים או בין אם הם אשכנזים. אבל גמרתי בליבי אומר למחות מול אנשים כמוך, לאור האופנה לאחרונה במיוחד בחוגים שאמורים להיות הכי פרוגרסיבים ללכת על המהותנות הזאת בכיף.

        אין שום דבר "מזרחי" בהתנהגות שייחסת לנו ושום דבר "אשכנזי" בהתנהגות שייחסת להם. אני לא יודע ולא מתכוון לשאול אותך האם אתה אשכנזי שמשתמש בסטריאוטיפים שכביכול מחמיאים לעדות המזרח מתוך כוונות טובות באמת או מתוך כוונות רעות, או האם אתה מזרחי שמאמץ סטיראוטיפים כאלו מתוך כוונה לחגוג את הזהות שלך: אין לי עניין בפוליטיקת הזהות הזאת וגם לא בשאלת הסוכנות שלך.

        זה אמור להיות ברור מאליו, ובכל זאת כנראה שצריך להזכיר את זה שוב – גם אם אתה מודע לזה ולא שכחת והחלטת שתתעלם או שאתה לא מסכים: עבור חלקנו ואת חלקנו, הסטריאוטיפים האלו מדכאים. כי הם לא קשורים לתרבות מזרחית, והם לא קשורים לתרבות אשכנזית. רוב התכונות שמקשרים בארץ ל"מזרחים" הן תכונות שמאפיינות חתכים סוציו-אקונומיים נמוכים ורוב התכונות שמקשרים בארץ ל"אשכנזים" מאפיינות חתכים סוציו-אקונומיים בינוניים ומעלה. הקישור שנעשה בין התכונות לעדה מנציח, והופך לטבעי, תכונות שהן בעצם תוצאה של דיכוי ישראלי שהפציע מאוחר מאוד בהיסטוריה של היהודים המזרחיים. התגובה שלך מציבה עבורי ועבור חלק מחבריי ברירה די אכזרית: אם אני רוצה להגיב לך כמו שאני רוצה להגיב, אני כנראה אשכנזי או לפחות "משוכנז"; אם אני רוצה להיות "מזרחי" אני חייב להגיב אחרת, כמו שאתה מצפה ש"מזרחים" תגיבו. שוב, לא משנה אם אתה מזרחי שלוקח בדבריך מונופול על המזרחיות או אשכנזי שפשוט מכתיב למזרחי איך להתנהג. זה מדכא. המזרחיות שלי מתבטאת בקשרים משפחתיים, בזיכרונות ילדות, בטעמים, ובמסורת עשירה שמנחה אותי מבחינה מוסרית ואמנותית ואקדמית יום ביומו; זה מוזר וגם מכעיס כשאתה טוען שעזבתי אותה כי אני לא מתלהב מקשקושים של איזה אסתרוביץ'.

      • רני Says:

        המסמך עצמו הנו שיא האשכנזיות הסאטמרית כולל הטיפול הסאטמרי
        ביהודי תימן בפרט ויהודי במזרח בכלל.ההתנשאות של הנביא כותב הקטע מעל מי שקם ב 5 לעבודה נוסע ברכב ציבורי משלם מיסים והסיפור הנדוש הקלישאי ממשיך כידוע צבא מילואים ובלה בלה בלה, היא כעין וכאפס לעומת התנשאותו הרודנית מעל הלא אשכנזים. כותבים כאן מיתממים עד כדי אימבציליות ותולים בכותב, פסגת הריאקציה, כל מיני תיאוריות ובוקי סריקי. אם יעלה לשלטון הטאליבן ומטורפי האיסלם הנם אפס לעומתו. ביום הראשון ישרפו את הספרים הלא מועילים שבספריה הלאומית.

    • אלחנן אסתרוביץ Says:

      תודה יעל על כל המחמאות, בכל מקרה יש למכתב הזה גירסה קצת חדשה יותר, שהקלדתי אותה אח"כ אחרי שהשתחררתי למעצר בית.

      אני אפרסם אותה בקרוב.

      אלחנן

  29. אחאב Says:

    באשר ל"רוח האמורי",לא אוכל להעיד לכאן או לכאן,ובכל זאת הייתי מציע לקבל את
    משא הזעם הרהוט למחצה של אסתרוביץ עם 2 קילו מלח.ואני בהחלט מוכן לכפוף ראש מול הנזיפות של האברך באשר לקליטת בני עדות המזרח,באופן שאולי עדיף היה לנהוג כ"נטורי קרתא" והעדה החרדית האנטי ציונית – שהקפידו לא לקלוט אפילו בן עדות מזרח אחד בודד,נאדא,כלום! מאז ועד היום.(אמנם סייעו לכמה מיהודי תימן שלא רצו להיקלט בארץ,אבל לא קיבלו אותם לעדה).

    ועוד עניין קטן,אמנם הבחור משדר רטוריקה שבכל עת יכולה להתקבל על דעתם
    של בני "ארץ האמורי",אבל לא הייתי,כמובן,משליך מזה על יחסם לנשים,ושאר
    עניינים שהם בחינת מובן מאיליו שאינו צריך הוכחה בארצנו האמורית (היחס
    להומוסכסואליזם ,לטרנסג'נדר וכיוצא).

    וכאמור,אין ויכוח על הכתף הקרה שנתנה הציונות לשואת היהודים באירופה –
    ברם,לא הייתה ביידי הציונות (ואפילו יהודי אמריקה) שום דרך להפוך את הגלגל.
    ואי אפשר לדון בעניינים אלה בלא הרקע (ההתנגדות לשיבת ציון של החרדיות
    באירופה – והרבנים שהעדיפו שצאן מרעיתם ישארו במקומם גם אם הם
    מילטו עצמם בעור שיניהם.)יצחק גרינבוים (שלו עצמו היה בן שישב בגטו ורשה
    והיה בין מנהלי ההכנות למרד) ודאי שלא הייתה אישיות שבכוחה לשנות דבר וחצי
    דבר,וגם התקציבים שיכול היה להפנות מתוך רצון טוב ל"הצלה"היו נלעגים בהיקפם,וקרוב לוודאי שלא היו מגיעים ליעדם.וגם משלחת רבנים להיטלר לא הייתה משנה מאום.מערכת הטיעונים של האברך היקר אינה מחזיקה מים,אבל הוא באמת מצליח להעלות עשן שחור ומפויח.

    בקיצור,לא הייתי אץ למחבר את הטאליבאנים המקומיים עם "ארץ האמורי".
    ואלחנן אסתרוביץ אינו "סופר" ! לא קיים מושג כזה בתוך העדה החרדית
    הקיצונית (יש "בעל מחבר" הכותב חידושי תורה).- בקרב החרדיות היותר מודרנית זה קיים, אבל לא מעודדים זאת בלשון המעטה.בלהט שלו ובתפישת המציאות
    יש משהו חילוני גמור,אבל כאמור לא ישחק הדבר לטובתו בתוך החסידות אליה
    יבקש להתחבר.גם הם, ככלות הכל, גוברין יהודאין,היינו,בורגנות קשיחה חובבי
    סדר,משטר ומשמעת פנימית.גם מבחינתם המדובר בחריג פרוע,ויש להם דרכים מצויינות למשטר ולמסדר פרסונות בעייתיות שכאלה.

  30. איתן Says:

    מתוך מכתב של " רו"ח חיים יואבי רבינוביץ " המאשים את הרבנים בחוסר אחריות כשהמצב באירופה היה ברור והם בחרו לקרוא עוד דף גמרא.

    הצהרת בלפור

    ב – 21/11/1917, פורסמה הצהרת בלפור על הקמת בית יהודי בארץ ישראל שנקראה אז פלשטינה.

    כל המזרח התיכון היה אז בשליטת האימפריה העותומנית ללא חלוקה למדינות. אחד מחבלי האימפריה

    נקרא "פלשטינה". שם זה ניתן לארץ ישראל ע"י הרומאים שרצו למחוק את זכר עם ישראל. בלפור שהיה

    שר החוץ של האימפריה הבריטית לא שמע ב-1917 על "עם פלשטיני".

    2. האם שכחתם את ירושלים?

    הממשלה הבריטית הייתה בטוחה שלאחר הצהרת בלפור, העם היהודי באירופה ינהר בהמוניו לארץ ישראל, אבל העם היהודי לא נע ולא זז, גם קריאותיהם הנרגשות של הרב קוק ושל זאב ז'בוטינסקי לעלות לציון, לא נענו, מולם עמדת ההנהגה הרבנית שפסלה שיתוף פעולה עם הציונות החילונית, והאמינה שיש להמתין לימות המשיח. כך שהארץ שהייתה ריקה ושעריה היו פתוחים, אבל העם היהודי נשאר בגלות. צ'רציל שהיה אז שר המושבות הבריטי, וכמו כל אנגלי היה בקי בתנ"ך, שאל את וויצמן:

    האם יתכן שהעם היהודי שכח את ציון ואת ירושלים??? שאלה עצובה של גוי.
    אגב אותם רבנים הובילו את עם ישראל אל השואה, ותלמידיהם של אותם רבנים, מונעים כיום מתלמידיהם, מחד להבין ולהשכיל,

    ללמוד חשבון ואנגלית ומאידך לשרת בצה"ל.

    • רני Says:

      אני מודה לך מקרב לב. אני מעל 75 נולדתי כאן. זוכר את אבי, עלה ב1921 כחלוץ ציוני
      יושב בבגדי עבודה בלויים מול הרדיו ב 1944 ובוכה וצועק, "כמו שוויצמן צעק העם היהודי אייך, אני קראתי לאבי ואמי לאחי ואחיותי לבוא ואיש לא אבה, הרבי נגד הם אמרו ועכשיו הכל עלה בעשן".

  31. עמית Says:

    רור מה במכתב מאלף. ״הציונות אשמה בשואה״ אפשר למצוא בכל נאום של נטורי קרטא בכל אתר ניאו נאצי וברבים מהאתרים האיסלמיסטים. את הדיון על עדות המזרח זה מצחיק לשמוע מפי חרדי אולטרא קיצוני. במטותא, אל תדבר בשמי יא אסתרוביץ, הגזענות של בני עדתך על בני עדותי מתעלה על זו של כל האשכנזים החילונים בתקופת קום המדינה גם יחד. האמת שגם את הדיון לגבי השואה זה פתטי לשמוע מפי חרדי אולטרא קיצוני – הרי היו אלה הרבנים החרדים שקראו להשאר באירופה והטילו אסון על ציבורם בעוד שהיו אלה הציונים שקראו לברוח משם. ועכשיו אותם חרדים באים ואומרים שהציונים לא עשו מספיק כדי להוציא אותם משם. זה קצת צבוע ופתטי, לא? הרבנים החרדים אחראים לשואה יותר מכל ציוני, וגם הם לא אחראים לה. מי שאחראי לה זה האנטישמיות והגזענות של הלאומנות הגרמנית בתחילת המאה השעברה, ועוד כל מיני גורמים שהיהודים הם הקורבן ולא הגורם שלהם.

    אז מה מלהיב מסעיר או מביא ל״וואו״ במכתב הזה? העובדות שהוא מציין ברובן מוטעות, כמו גם בסירטון שאיתן קישר אליו ומביא ציטוטים שיקריים בעליל של הרצל (אותו ציטוט ששואלים עליו בקניון החילוני ״מי לדעתכם אמר אותו״ – עוות בעליל על ידי היוצרים החרדיים של הסרט הזה). אם להט חיפשתם תוכלו גם למצוא אותה בנוער הניאו נאצי בהונגריה של היום שמאשים את הציונים בשואה ומרסס גרפיטי בבית קברות יהודי או על בית כנסת. אין שום דבר במכתב שאני מוצא מלהיב, מחדש או מסעיר. כאמור, נאום נטורי קרטא/ניאו נאצי/איסלמיסטי ממוצע לולא האיזכור הציני של בני עדות המזרח.

  32. בת קול חכמי Says:

    האם נכון שיד ושם בנויי על אדמות דיר יאסין ? ???????????? האם משהו יכל לענות על כך????

    • דרול Says:

      ממש לא.
      דיר יאסין מצוי בערך שניים וחצי קילומטר צפון מזרחית ליד ושם.

      • סמולן Says:

        דרול, אלו זוטות. הנה היישום הסביר של מה שכתבת:

        — אלו זוטות. העיקר הוא שאפילו מקורות ציונים [כלומר אתה, דרול] מודים שמרחקו של יד ושם מדיר יאסין אינו עולה על אלפיים וחמש מאות מטרים, כמטווחי ריצת ערב של נער גבעות. הלוך ושוב, ועדיין לא עברת יותר מששת אלפים מטר. ועדיין, על אף ולמרות הקרבה הפיזית ויש שיאמרו – הרוחנית, ההיסטורית, הנארטיבית, העובדתית – אין ביד ושם שום איזכור לדיר יאסין, וגם לא לפשעים האחרים שבוצעו בשם הציונות ועל ידי הציונות. אם כן, אמור: יד ושם הוא יד, לעתים גם שם, אבל לא לעוולות באשר הן עוולות, פשעים באשר הם פשעים ופשעי מלחמה באשר הם פשעי מלחמה, אלא רק לעוולותיהם של אחרים כלפינו. זוהי עמדה פוליטית ברורה ומדוייקת, כמובן. או כפי שנאמר בזמנו על ידי מנהיגים חברתיים-לאומיים אחרים, בני זמנם של הציונים… [כאן יש להכניס ציטוט נאצי מתון].

      • דרול Says:

        שקול מילים או שתמצא על הנושא מחקר מפורט ב"לא למות טיפש"

      • סמולן Says:

        אני מעדיף מחקר, ומפורט זה בכלל שיחוק.

        והמקף הראשת צ"ל לפני "ויש".

      • עידו Says:

        "אדמות דיר-יאסין" =/= "דיר-יאסין". בבעלות תושבי הכפרים באזור ירושלים היו אדמות חקלאיות רחבות-ידיים. רבות מהשכונות הצפוניות (רוממה, קרית מטרסדורף/אונסדורף, סנהדריה וכו') יושבות על אדמות ליפתא לשעבר, בית וגן, קרית היובל, קרית מנחם וכו' יושבות על אדמות מלחה, וכו' וכו'.

  33. רתם Says:

    מעט באיחור, מתעורר אצלי החשד שהטקסט הזה הועלה למרשתת בגלל " שתי שועלים".

    • האמורי Says:

      כן, הוא קנה את עולמו בזכות שני השועלים.

      • יעל חבר Says:

        הוא שאמרתי: שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים…

    • סמולן Says:

      [לדרול, הנה עוד אחד: כך כותבים בעברית כהלכתה]

      "שתי שועלים" ? רוצה לומר, מדובר לגמרי בשועל, ועוד שועל. אבל כשהם ביחד, מתארע בהן משהו נשי, והם שתיים. כמו שיהודי הונגריה שהושמדו מונים לכאורה מעט יותר מחצי מיליון. אבל כאשר אסתרוביץ מחבר אותם באריתמטיקה שלו, את כולן, הן למעשה שתי מיליון נשים. אסתרוביץ מערער לא רק את ועל גבולות השיח ה"פוליטי" הסדור מבפנים, אלא גם את גבולות השיח התקין פוליטית, כביכול מבחוץ. הוא מאפשרת לנו לקרוא מחדש את המגדור החד מימדי של השיח גם בקרב נשות שלומנו. ההנשה שלהן ועל ידן מתגלה, בקליידוסקופ המשוכלל שלו, כתחבולה דוכיוונית המאפשרת לשחזר, ובקלות רבה מדי, את המיגדור והמיגזור הפטריארכלי הקלסי שהן כביכול יוצאות נגדו.

  34. איתמר Says:

    פה ניתן להבין שמדובר בגאון ספרותי: "התחלתי לרדת בחזרה את "יער ירושלים" לכיוון גבעת שאול, שתי שועלים חמודים שיחקו בין העצים, עמדתי כמה רגעים ונהנתי להתבונן בהם, עד שהם נעלמו, ואח"כ גם אני נעלמתי."

    בדגש על "עד שהם נעלמו, ואח"כ גם אני נעלמתי"
    הוא מתאר עצמו כמשתהה מול שני שועלים חמודים ואז מתאר את האופן שבו הוא נעלם מהטקסט כאילו שהוא בעצמו היה שועל חמוד ששיחק בין העצים לפני רגע. הוא שיחק בין העצים של יד ושם.

  35. עורך: טיפול שורש Says:

    מדהים, מרגש ומפליא, קשה מאוד למצוא א/נשים בעלי יכולת כזו מרשימה להבנה של מורכבות ולפעולה פוליטית כנה.
    ירבו כמותו בישראל!

  36. עג Says:

    למכתב יש פוטנציאל של ה"פתק" (נ נח נחמן ..) של השמאל הברסלבי.
    התכן מזכיר את הפרסומת למשיח שמופיעה לאחרונה בתקשרת (גם בהארץ)

    בחדרי חרדים חושדים שאלחנן סוכן שב"כ (שמפניה) – לא אתפלא אם גם המכתב מפוברק.

    כשקראתי את "אלחנן אסתרוביץ הוא סופר" – ושאר השתפכויות בהמשך ("שועלים") – נדמה שמתפתחת הערצה – החרדי הוא הערבי החדש.

  37. נעם Says:

    תענוג לראות את כל השועלים יוצאים מתוך המאורות. היפכא היפכא מסתברא. זו הרי לא הבעת הדעה הנטורא-קרתית של הבחור, ה"פורמאלית", הבלתי-ביקורתית בעליל, או האולטרא-ביקורתית. זו ההתנסחות המובלעת שיש לה קווי דמיון ל"ביקורת", ושל אפשרות ביקורתית של מי שבא מבחוץ באמת (הוא הרי לא באמת, מי באמת מבחוץ?), של מי שמעמת אפילו את "השמאל הביקורתי" עם אין אונותה של ה"עמדה הביקורתית" שלו. אבל בעיקר מסמן שוב את גבולות השיח המוכרים. באמת אם לא היה "היטלר" היה צריך להמציא אותו. אם לא היה אנטי "אנטי היטלר", היה צריך להמציא אותו. שאפו. 🙂

  38. יעל חבר Says:

    אלחנן אסתרוביץ מגזים ואיננו מדייק. זה נכון. אבל כך גם כל השואלוגים למיניהם. למעשה, אי אפשר לדייק בטקסט קצר כל כך, שנכתב בתנאים דחוקים, וגם לא בוויכוח מתלהם. למעשה, אי אפשר לדייק אפילו בדיון אקדמי מלומד.
    אלחנן אסתרוביץ רצח פרה קדושה, אולי הפרה הכי קדושה. התגובות הנסערות הזכירו לי את שלבי התגובה להודעה על מוות צפוי, ומעניין לבחון אותם גם כאן:
    הכחשה
    כעס
    התמקחות
    דיכאון
    השלמה.

    • סמולן Says:

      את אומר שאי אפשר לדייק בטקסט קצר כמו "בשואת יהודי הונגריה נהרגו _________ בני אדם", או "היטלר עלה לשלטון בשנת ________". כנראה שגם ציטוט ישיר כמו "כותרת העתון ,'דבר, בתאריך _______ היתה __________ " הוא קצר מכדי להיות מדויק. בכלל, הדיוק הוא תכונתה של האריכות. זו טענה מוזרה. אולי היא קצרה מכדי לומר אותה באופן אמיתי ?

      לא ברור גם מעמד ה"מגזים" שאת מייחסת לטעויות שלו. כאשר אסתרוביץ מכפיל כמעט פי ארבע את כמות הנספים מקרב יהודי הונגריה, זו הגזמה. אבל כאשר הוא מזיז בזמן את עליתו של היטלר לשלטון, זו אינה הגזמה, ובוודאי שהמצאת כותרת ב"דבר" היא לא הגזמה. אלו טעויות מסוגים אחרים.

      תרשי לי לפקפק. נשמע לי שמה שאת אומרת הוא משהו כזה: אסתרוביץ טועה בכל דבר שהוא אומר, אבל הסנטימנט הכללי בא לך ממש טוב. מסתדר לך בעין שהציונים רצחו שישה מיליון יהודים כדי להקים את מדינתם השנואה. בהנתן הסנטימנט האהוב, את חושבת – ביתר דיוק, מקווה – שאולי אפשר להצדיק אותו על ידי עובדות אחרות, אחרות לגמרי. צאי ומצאי אותם, ותוכלי לעשות סטייקים מהפרה ההיא. עד אז, את כמו אסתרוביץ, רק בעייתית: הוא כנראה מאמין בדברים שאין לראותם אלא כשקרים והזיות (הפרה חיה, נותנת חלב, ומעמידה עגלים), ואת לעומת זאת לא מאמינה בהם, אבל מאמינה במסקנות. זו אמונה צרופה במיוחד, שכן אין לה אישושים. אבל אפשר לחשוב, כנראה, שאנטי ציונית אמיתית היא מי שאוחזת בעמדתה גם בלי שום תמיכה, מרימה את עצמה בשרוכי הנעליים, ולא תלויה בשום דבר מחוץ לגטו שלה.

    • mousomer Says:

      אני יכול לדבר רק בשם עצמי.

      אני שמח שקראתי את המכתב. הוא מעניין, במבט ראשון. אחרי שקראתי אותו וחשבתי על הדברים, הגעתי למסקנה שהוא הרבה פחות מעניין כשלעצמו (כי הוא טועה כמעט בכל מה שהוא אומר), ומאוד מעניין כמייצג תופעה חברתית (גיוס השואה ככלי לניגוח הציונות בעדה החרדית).

      מרבית התגובות אינן "נסערות" כל כך. אם כי אני מודה שגם אותי מטרידה המהירות שבה מגיבים ימניים מנצלים את ההזדמנות כדי למצב את כל מי שמעז להציג ביקורת כאויב העם. אבל זה צפוי כמו שזה עצוב, ובהקשר הזה אכן לא מפתיעה תגובת המדינה.

    • רני Says:

      הוכיחו לך באלף מילים. 1. לא פרה. 2. לא קדושה. 3. מתה מזמן. 4. מוות טבעי.
      5. תמורת שחור ביד הרב הכשיר. 6. כך גם הוטרינר. 7. פשטו עורנ. 8. פירקו בשרה מעצמותיה. 9. חתמו מהדרין בדיו סגול. 10. מכרו במזומן במאה שערים, לא ארנונה, לא מס הכנסה, לא מע"ם. סוף סיפור. ואני חוזר המלכלך המלוכלך לא שחט שום דבר, גם לא בחלומותייך.

  39. יעל חבר Says:

    מהי השואה?
    מהו הקונטור שלה?
    מי הטובות ומי הרעות?
    הייתכן שהטובות הן גם רעות והרעות הן גם טובות?
    מהן המסקנות, הלקח?
    כל מי שאוחזת במילה "שואה" או בכל מילה גדולה אחרת (כמו: "מלחמה", "מדינה", "שלום", "כיבוש", "יהודים", "יהדות") עושה קיצורי דרך, מגזימה ואיננו מדייקת. אנחנו מתווכחות בדרך כלל על המסקנות, ומשאירות את טענות הבסיס מעורפלות. אלחנן אסתרוביץ הציב סיפור אחר לסיפור הציוני של יד ושם. אני אוהבת חלק ממסקנותיו, גם אם אינני מקבלת חלק מהעובדות שהוא מעלה. בכלל, "עובדות" זו גם מילה בעייתית.
    אבל במקום להתפלסף אציג את המסקנות שלי מה"שואה": אני נגד מדינת לאום, אני נגד הבחנות מדירות בין אוכלוסיות, אני נגד מלחמה, אני נגד הדרה. אני סבורה שהשואה היתה אסון לאנושות כולה, והיא קרתה פעמים רבות לאנושות, לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה, אחריה וגם היום וגם מחר. הדרך היחידה שלא תקרה שואה היא לא להרוג, לא להדיר, לא להתגזען. אלחנן אסתרוביץ קורא לשלום עם הערבים. זהו מסר חשוב. סיפורה של הציונות הוא שכפול הגזענות. מה הגזענים הבדילו את היהודים מן השאר, גם היהודים יבדילו את היהודים מהשאר. וכך הגענו עד הלום. גם סיפורו של ה"הלום" שונה בין אחת לשנייה. על כל אחת לקחת את האחריות בידיה: לא להרוג! לא להדיר! לא להתגזען!

    • סמולן Says:

      אהבתי את ההתחכמות, המרכאות, והמקום המעניין של ה"א הידיעה: "במקום להתפלסף אציג את המסקנות שלי מה"שואה"".

      טיפה יותר ברצינות: את באמת חושבת שרק גזענים מבדילים בין יהודים לבין ה"שאר" ? את חושבת שה"הלום" הזה הוא עבודה של יהודים בלבד ? כלומר, לא כמטאפורה לדיון ביקורתי, לא כחלק מסיפור חברתי שלם שנותן במה ומקום של כבוד לביקורתיות. את באמת חושבת שתוכלי להגן על תיזה שבה מרדכי מקלף הפך לרמטכ"ל ציוני ממש בלי שום קשר לרגעים שבהם החברים שלך רצחו את המשפחה שלו, ובמקביל לטעון שכל בידוק במחסום מייצר פיגוע מוצדק ?

      כתבתי למעלה על מבחן שרוכי הנעליים של השמאל. שמתי לב שיש לך בעיה כלשהי עם מושג העובדה, או העובדתיות. זו כנראה תגובה למה שכתבתי. אפשר לכן להניח שלא רק שאת באמת מזהה את עצמך עם השמאל המיסטי שתיארתי, אלא גם רוצה לייצר לו הגנה עקרונית. בהצלחה. שימי לב שכל העוולות – לדעתך – שאת מקבצת תחת "הלום" (הגענו עד) הן כנראה עובדות שכאלו מאותו סוג בעייתי עצמו. ואם "הלום" הוא לא מה שקיים בפועל אלא משהו אחר – מסוג שאת כנראה מכירה מצויין ומחבבת את אסתרוביץ כי גם הוא מכיר – אז טוב שאמרת את זה. אם זה כך, כלומר עד כדי כך הזוי – שיחקת אותה, אחותי. את הנערה בבוגאטי.

  40. יעל חבר Says:

    פשפשתי בכל חברי, איש מהם לא רצח את משפחתו של מקלף.
    פשפשתי בכל חברי ובני משפחתי, כן, כמה מהם הם רוצחים.
    מרדכי מקלף היה רוצח.
    רוצח הוא כל מי שרצח, תכנן, הורה, והשתתף במעשה רצח.
    כל הויכוח הוא על טובים ורעים. כלומר, למי מותר לרצוח ולמי אסור. ואני אומרת: כדי שלא להשתתף באשמה או בהדיפתה, כדי שלא תהיה שואה, צריך לא לרצוח. היטלר לא רצח איש במו ידיו במלחמת העולם השנייה. אבל זו לא היתה מתרחשת אילולי שיתפו הטובים והרעים פעולה איתה, ועשו את מעשי הרצח שהביאו לעשרות מיליוני הרוגים. את שהיה אין להשיב. אבל אפשר לבנות עתיד חדש. ואם רוצים שעתיד זה יהיה בלי מלחמה, פשוט צריך לא להשתתף בה. מוסד יד ושם משתתף ביצירת המלחמה (אי אפשר לבקר שם בלי להיות מוקפת בחיילים) וכל הכבוד לאלחנן אסתרוביץ שירק על זה.

    • סמולן Says:

      אני מוצא שזה די מגניב. את כותבת דברים, והם באמת ובתמים לא מחוברים. לא זה לזה, ולא זה למשהו שאינו זה. החברים שלך – כלומר פעילים פלסטינים, היא התנועה שאת תומכת בה כך או אחרת – רצחו את משפחת מקלף. במובנים רבים הכתיבה שלך מעודדת לשחזר את המעשה הזה – כלומר לעשות משהו דומה לו – בעתיד המיידי. אבל לא זה העניין, אלא ההתניה: את יכולה כנראה להגן על התיזה לפיה מקלף הוא רוצח כי שום דבר שהחברים שלך עשו לו – יאללה, שאת עשית לו – לא מצדיק את מה שעשה והוא מין סובייקט אשמה אוטונומי, ובמקביל – זו מילה חשובה במשפט הארוך הזה – לומר שאף רוצח פלסטיני אינו רוצח, כי הם דווקא מין אנשים שנדחפו על ידי הנסיבות. זה מה שמוזר ומעניין כאן, לא שאלת החיבה והתמיכה שלך ברוצחי משפחת מקלף.

      כלומר, אפשר היה לומר שמקלף עשה את אשר עשה באשמת הערבים שרצחו את משפחתו, ולכן הערבים ההם אשמים במה שמקלף עשה (פעולות תגמול, נניח). זו ארגומנטציה סימטרית לגמרי למה שאת מפעילה ביחס ליהודים. אבל היא לא נוכחת, ונראה שאת נוטה להתעלם ממנה, ולעסוק במקום זה במאצ'ואיזם פמיניסטי סמלי. לא שהמפ"ס שלך לא חביב, אבל האם באמת אין מקום לשום דבר אחר לידו ?

    • רני Says:

      אם לא הם אז מי ? הנה כבר מצאת פרה, הקדשת אותה ורשמת כתובת "הציונים רצחו את משפחת מקלף", עכשיו טלי צבע ומברשת וסעי למוצא ושם שחטי את הפרה הקדושה.
      יש לך עתיד בתור מועמדת לתואר נביאה.

  41. יסמין Says:

    חשבתי רבות האם להגיב לכתבה האם לנסות להפריך את האטענות של אסטרוביץ ? האם יש טעם בדבר ולו בגלל העובדה הפשוטה שעל כתובת המכתב היה חובה לבדוק כמה טענות לפני שהיא מעלה אותם באתר מכובד כשלכם.
    לפני שאגע בטענות אציין שבטענותיו אין חידוש, נחשפתי אליהם עוד בהיותי ילדה בכיתה ח בבית יעקב, אפילו כתבתי עבודה שהסתמכה על עיתון המודיע החרדי והקונטרס"שרופי הכבשנים מאשימים" שחולקו כלחמניות בקיטנת קיץ בכל תיבת דואר. כה הזדעזעתי "מהעובדות" על היהודים הרשעים שנתנו לאחיהם להשרף באירופה- המורה נורא התרשמה מהלהט האידיולגי שלי ונתנה לי 100 -אבל זה זה בסדר שאת נערה שגדלה לתוך הוויה שיש לה מטרה לחצוץ בין העולם שלהם לשלה.
    אבל י בגרתי ואותה עבודה שהותירה בי חותם לא נתנה לי מנוח, יש לומר שזה די הפחיד אותי לחיות ליד "החילונים האחראים בעקיפין לשואה"

    אז נתחיל בעובדות:יעל חבר, מן הדין היה שלא תבלבלי בין שתי הפרשיות -תוכנית אירופה של הרב ויסמנדל היושב בסלובקיה שנהגתה בשיתוף פעולה מלא בין גיזי פליישמן בת דודתו הציונית ונשיאת ויצו(אישה יקרה שנרצחה ושמה מעולם לא מוזכר בתעמולה החרדית-מעניין לציין תוך כדי את הגיוון של היהדות שהוכחדה:רב אנטי ציוני ובת דודה ציונית שמקיימים קשרי הערכה כל אחד וקהילתו) כמו כן כל ראשי הקהילה המתבוללים והנאולגים שיתפו פעולה עם התוכנית, בהמשך אשוב למעשיות של תוכנית הצלה הטראגית.
    ולפרשה השניה: של יואל ברנד שבו טען שאלף משאיות יצילו את יהדות הונגריה, פרשה בפני עצמה שהחלופה לה היתה רכבת קסטנר, באותו רכבת שהיתה מיועדת לעשירים ועסקנים (ביניהם דוד אבי ששילם הון רב והורד לטובת נוסע אחר ונשלח אל מותו) באותו רכבת נמלט הרבי מסאטמר שהבטיח לחסידו שהרעה לא תבוא אל ביתם.
    ונשוב "לתוכנית אירופה" אותו ויצסלני המוזכר לעיל, שלח את יהדות יוון למשרפות לאחר שקיבל את כל הזהב של הקהילה ואף אילץ אותם לקנות כרטיסי נסיעה למותם. הסיבות לעצירת יהדות סלובקיה היו פנימיות ולא הועיל להם בבוא היום בשנת 1944.
    נראה שאין למחבר המכתב ולכל מהללי הכתבה שמץ מושג מהו השמדת עם- יש לי שאלה נניח שראשי הצוענים היו מגעים להיטלר ואומרים לו בצורה נימוסית" בבקשה אל תהרוג אותנו" זה היה עוזר להם? נו להאמין בהבלים כאלה, שאילו ראשי היהודים היו מתכנסים ומדברים יפה עם היטלר זה היה עוזר? גם לארמנים זה היה עוזר לבקש יפה מהתורכים לא לרצוח אותם?
    לחשוב שאותם מפלצות ששדו מליונים מהיהודים, הלאימו את בתיהם, מפעליהם, ולא הניחן לשן זהב לחמוק מידיהם. האם אותם תאבי בצע האלה היו מסתפקים במליון דולר כפי שהציעו יוזמי "תוכנית ארופה" ואם קצת עבודה היסטורית הייתם מגלים שמאיר שלאב פעיל סוכנות משוויץ שלח את מרבית הכסף על ידי הברחות והכסף הגיע לידי אותו דיטר ויסצליני שהפקיד את הכסף בשוויץ בחשבון פרטי ולעג לאותם יהודים תמימים.
    למען האמת נעצבתי שקראתי את הדמגוגיה הזולה וחוסר הבנה של מצטטי המכתב, חוסר הבנה מהותית ביחסי הכח החרדים, באינטרסים של מעצבי ההיסטוגרפיה החרדית בנקמנות של הרב מסאטמר שרב החרדים לא מקבלים את הגירסאה הזאת , יכולתם לציין את החוקרת ד"ר פרבשטיין החרדית שחוקרת לא על מנת לנגח, היא מנסה להבין את המציאות האכזרית שהקהילות היהודיות פעלו בו-היא נותנת הסבר הגיוני לנאומו המפורסם של הרבי מבעלז שבו הבטיח לחסידו בהונגריה שהישועה קרובה-הסבר שמתבסס על כשלונות גרמניה באותו עת-הסבר שלה מנסה לתת הסבר, לא ליצור שינאה והתלהמות. אותו רבי מבעלז לפחות שתק לאחר השואה ולא ניסה להפיץ שינאה כבן דודו הרבי מסאטמר(שניהם אגב ביו מסוכסכים על רקע זה)
    לסיום אותו רב ויסמנדאל היקר שניסה להציל את אחיו מעולם לא כתב את הספר "מין המיצר" לפחות זה לא הודפס בחייו הוא ידע היטב שהציונים היו מוגבלים מאד ולואי ניצחון רומל הם היו מושמדים גם הם. לפחות הוא לא קנה את השקר האנטישמי הזה על יהדות שבוחשת ומסובבת את העולם על פי גחמותיה. עד היום מפיצי הספר מסרבים לענות מדוע זה רק הודפס לאחר מותו ומי באמת חיבר את הספר.

    אז יעל חבר-בבקה תעשי שעורי בית פעם הבאה.
    מקווה שתגובתי תפורסם

  42. מוקי קרטופלך Says:

    נטורי קרטא, דיוויד אירווינג, "ארץ האמורי", אחמדיניז'אד, ניקולס דונין- אותה מהפכה.
    וד"ל.

    בפראפזה על משפט הנמלים-
    הבלוגרים הרדיקלים כותבים בצחוק, אבל המוחמד מראחים הורגים באמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: