יבשה באופק: מניפסט למפלגת פיראטים ישראלית

by

טל מסינג ויואב ליפשיץ 

מזה שנים רבות שהשמאל הישראלי מצוי בשבר אידיאולוגי עמוק. אין חזון, וללא אידיאולוגיה לא צומחים מנהיגים. בעוד לימין דווקא יש חזון, והחזון הזה הצמיח מתוכו את המנהיג נתניהו, האמת הפשוטה היא שלרבים בשמאל פשוט אין למי להצביע. למי נצביע, לשלי יחימוביץ? לזהבה גלאון? מי בכלל נמצא ברשימה של חד"ש חוץ מדב חנין? אחרי מי נלך – דרור פויר? אורי משגב? אם ככה עדיף כבר להצביע יאיר לפיד.

השבר הזה מוביל לכך ששמאלנים רבים מוצאים עצמם מצביעים למפלגות שהיו צריכות כבר לעבור מן העולם, כמו למשל המפלגה הקומוניסטית, או גרוע מכך – הם מתפקדים לליכוד. כפי שבקיץ אנשים קראו ל"מדינת רווחה" רק כי לא הכירו שפה חדשה, כךאותם אנשים, רובם אבודים אידיאולוגית לטעמנו, מצביעים למפלגות כמו הקומוניסטים או הסוציאל דמוקרטים רק כי זו השפה שהם רגילים לדבר בה.

את ההעדר הזה אפשר וצריך להפוך ליתרון, והפתרון לדעתנו הוא מפלגת פיראטים ישראלית. המבנה הפיראטי הוא מראש הוריזונטלי, חסר מנהיגים. חוסר האונים הכריזמטי של השמאל יכול להפוך כך לכוורת מבוזרת של רעיונות.

הרעיון צמח בשבדיה, שם תנועת הנוער הפוליטית הגדולה ביותר היא של המפלגה הפיראטית. כבר היום קיימת פעילות של מפלגות פיראטים ברוב העולם, למעשה כמעט בכולו חוץ מבאפריקה והעולם הערבי. החדשות הטריות הן שעכשיו, לפי סקר חדש, המפלגה הפיראטית צפויה להיות המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט הגרמני – לפני הירוקים, הליברלים והשמאל.

הרעיונות שמקדמות מפלגות הפיראטים ברחבי העולם חופפים רבות עם העקרונות שתנועות ה-Occupy מבקשות לקדם, ולא בכדי. הנושאים העיקריים אותן מקדמות מפלגות הפיראטים – מלבד הפיראטיות הטכנולוגית של זכויות יוצרים ופטנטים – הם דמוקרטיה ישירה, חופש ביטוי, משפט הוגן, שקיפות שלטונית והחלשת כוחם של הלוביסטים, חופש מידע, פעולה על בסיס קונצנזוס, הגנת הפרטיות ועוד. כל הנושאים האלו קשורים ונובעים מתוך ההוויה הטכנולוגית של הפיראטים. מומלץ לעיין בהסכמות אליהן הגיעו אנשי מפלגות הפיראטים האירופיות השונות; במצע הטכנולוגי של הירוקה-מימד, שייתכן שהייתה פיילוט למפלגת פיראטים ישראלית בראשות מלכיאור עב הזקן. ואכן הפיראטיות היא צורת חיים "ירוקה" למדי, מינימליסטית ובת קיימא.

מפלגת הפיראטים היא הצעה לפוליטיקה  ממשית, של השטח, של היבשה. מפלגת הפיראטים היא מפלגה כנה, לא אירונית, המפלגה של תשעים ותשעת האחוזים. כנות היא עצם העניין: המפלגה הפיראטית מזדהה עם מצבה המרופט של אידיאת המדינה. למעשה, ההוויה הפיראטית מרופטת ובלויה בהגדרתה. במבנה הפיראטי המבוזר אין מנהיגים, אלא כולם מנהיגים. דווקא המבנה הזה, שנשען על בסיס אידיאולוגי איתן, יצמיח מתוכו מיקרו-מנהיגים, כפי שאלו צומחים בשכונות ובאסיפות העם מאז הקיץ האחרון.

בהקשר של השפה יש לציין כי לרוב השמות של המפלגות הישנות אין תוכן והן מנותקות מהמקור שלהן – עבודה, ליכוד, מרצ השמרנית (חוק הספרים אותו מקדם ניצן הורוביץ הוא ההיפך הגמור מפיראטיות), וקדימה –  הריקה מכולן. לעומתן הכינוי "פיראטים" עמוס במשמעות, הן מיתולוגית, הן עכשווית, והן עם מבט אל העתיד. תהל כבר כתבה שאנו חברת נוודים עירונית. ובכן, פיראטים הם נוודים, והנוודים הם פיראטים.

עם זאת, חשוב לציין שיש הבדל מהותי בין הפיראט לנווד. הפיראט אינו זורם עם העולם, אלא מתנגח בו וברוחות הסוערות. אם הנווד הוא חסר יעד, הפיראט מנווט את ספינתו במיומנות. אם הנווד לא שואל שאלות, הפיראט מכיל את האופל, העוני, הכיעור והכאוס של העולם. ואולי חשוב מכל: שלא כמו הירוקים, הפיראטים אינם פציפיסטים ולא נרתעים מעימותים. פיראטים הם מסוכנים וקצת מפחידים, וזה בסדר גמור – הפוליטיקה הישראלית כיום נעדרת סכנה. עם טוב לב לבדו לא נוכל לנצח. גם המחאה הרי עוברת מן השלב ההיפי לשלב האנרכיסטי הגאה, שלב ה"לא נחמדים".

הפיראט הוא ישות חסרת טריטוריה, שגבולות הגזרה שלה, קווי הרוחב והאורך משתנים תדיר, לפי מצב רוחו של הים, גובה הגלים ומזג האוויר. הפיראט אינו כובש, שכן אין לו צורך בכך. מצד שני, אין לו רגשת אשם על הבזיזה שמכתיבה לו המציאות. הפיראט המודרני משייט על האקס-טריטוריה של האוקיינוס הדיגיטלי.

האתוס הפיראטי מקביל במובנים רבים לאתוס הנדודים של היהדות. היהודים הם הרי הפיראטים/נווודים המקוריים. ישראל היא פיסת אדמה בעלת גבולות דינאמיים, ספינת מעפילים שמעולם לא הטילה עוגן,. במילים אחרות: ישראל היא מדינה פיראטית, ולכן היא צריכה מפלגה פיראטית. מדינת ישראל מעניקה לכל יהודי שנולד אי שם על פני הגלובוס את האפשרות האוטומטית לאחוז באזרחות כפולה, את היכולת המולדת לבחור בחיי נדודים לו ירצה בכך. כל יהודי בעולם למעשה נולד כפיראט. כמובן שישראל מעניקה את האפשרות הזו כדי לקרוא ליהודי העולם לשים "סוף לנדודים", ומהבחינה הזו מפלגת הפיראטים היא אולי פוסט-ציונית, במובן החיובי של הביטוי: היא ממשיכה את הציונות, לא מתנגדת לקיומה ההיסטורי.

ועתה הגיע הזמן שגם היהודים בישראל,אוניית המעפילים שהפכה לטיטאניק, יזהו את היסוד הפיראטי בתוכם. מוטב עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי. בניגוד לאופורטוניסטים עם הראייה הצרה שמתפקדים לליכוד, אנו הפיראטים מסתכלים אל האופק ורואים את היבשה.

מפלגת הפיראטים איננה בהכרח שמאל, כשם שאיננה ימין-שמרנית, ולכן היא מתעלה מעל הסחטנות המובנית של הפוליטיקה הישנה. פוליטיקת הקטבים מתה עם הופעתם של 99%. זה כבר לא "אנחנו" ו"הם", אלא רק אנחנו. פיראטיות היא התשובה לריק האידיאולוגי של השמאל הקפיטליסטי (מהעבודה עד הקרן החדשה).

מפלגות הפיראטים העולמיות התפתחו מן הגישה שכולנו שודדים, ושכולנו ילידים של כלכלת השיתוף. כולנו מסכימים, במודע או לא, על הצורך בהורדות "בלתי חוקיות", ולא מסוגלים לדמיין עולם בלעדיהן. כולנו סחים ששולחים שירי יוטיוב אהובים לחברים, ללא תלות בשיוך פוליטי. קחו את ביתנו, אך לעולם לא נוותר על חשבון הפייסבוק שלנו. כולנו מקיימים את החזון האוטופי של "מידע רוצה להיות חופשי", עליו מושתת האינטרנט, ולשם כך אנו שודדים. שודדים מידע ממקום למקום. משתתפים ברפרודוקציה האינסופית שלו. חשוב להבין זאת: היום כולנו פושעים פיראטים, בעל כורחנו, כולנו אנרכו-סחים.

הפיראטים, כמו הציונות הפרגמטית, מתבוננים במציאות בעין אחת ועליה רטייה: הקטסטרופה כבר פה, וכדי לשרוד אנו שודדים. הקיום שלנו היום הוא קיום של שורדים שודדים, והגיע הזמן שגם האנטי-ציונים יכירו בזאת, ויסתכלו למציאות בעין האחת.

עפרי כתב שהעתיד הוא אוהלים, שזו הטכנולוגיה שלנו. וכך בעולם בו רכוש הוא גניבה, ספינתו של הפיראט תהיה האוהל. אנשי האוהלים הם פיראטים אורבניים, הפיראטים של חוף הבטון עליו אנו פוסעים. אם האוהלים הם רשת, והרשת היא פיראטית, הרי שהמפלגה שצריכה לצמוח מפוליטיקת האוהלים, היא מפלגת הפיראטים.

הצעתנו כפולה: זהו מרחב פתוח של פעולה, ומרחב פתוח של משמעות. אנחנו לא מתיימרים לדעת כיצד תיראה מדינת הפיראטים, אך אנו מסתכלים תחתינוורואים רבבות רפסודות שעליהן להתאחד. יכולנו לדבר על הון שיתופי, כסף דיגיטלי, אוטופיה אוטרקית ורעיונות אחרים, אבל זה יהיה לא אחראי מצידנו. אנחנו מציעים לכתוב את המצע הפוך, בקוד פתוח: המצע יצמח מתוךההכרה בקיום הפיראטי וקשת הפרשנויות שנפרשת מתוכה. הלאה הטכנוקרטיה של הפוליטיקה הישראלית, ויאללה דמוקרטיה נזילה! בואו נפנטז על המיתולוגיה של הים! במקום לזרוק את הערבים לים, נזרוק את עצמנו לים!

תגים: , , , , , , , , ,

83 תגובות to “יבשה באופק: מניפסט למפלגת פיראטים ישראלית”

  1. ofrilany Says:

    רעיון מעולה, אבל מי יקים את המפלגה? מי ברשימה? גיא לרר?
    ועוד הערה: כדאי להכניס עוד צורות של כלכלה פיראטית למצע, כמו דיסקים צרובים, חיקויים של לואי ויטון, חגיגת ומיץ גת. אגב – אפשר לאחד כבר עם שרידי עלה ירוק. ממילא פייסבוק זה הסם הכי חזק שיש.
    היתה לי עוד הערה אבל אני לא זוכר כרגע.

  2. נטליה Says:

    לא מדבר אלי. אין לי פייסבוק. הורדות? זה הקטע? (הן פשוט מוזכרות יותר מדי פעמים בפוסט). מה עם העולם השלישי? התייחסות אליו? איך פייסבוק/הורדות (חוות סרוורים, בזבוז חשמל בלתי מתקבל על הדעת) מסתדרים עם מצע ירוק? מתמיה.

    • ofrilany Says:

      אין לך פייסבוק אבל לרוב האוכלוסייה יש, וזאת הישות הפוליטית שהרבה אנשים חיים בתוכה. ומה הקשר לעולם השלישי? את מכירה איזו מפלגה ישראלית שמדברת על העולם השלישי? העולם השלישי אגב יותר מחובר לאג'נדה של אינטרנט פתוח מאשר לכל מיני מדינות רווחה שנועדו לאזרחים בלבד.

      • יואב Says:

        יותר מזה, עולם שלישי מאוד מתחבר לנושאים כמו פטנטים על תרופות ומשמעותם, שהם בליבת המצע של מפלגות הפיראטים.

      • נטליה Says:

        הו, עריצות ההווה. פייסבוק, משהו של עשר (או פחות) השנים האחרונות כאג'נדה פוליטית. וואלה.

        אין מפלגה ישראלית כזאת, שלוקחת בחשבון את העולם השלישי, אבל כל מפלגה עם יומרה אקולוגית אמורה לעשות זאת, וכאן היתה יומרה.

        לגבי הפטנטים על תרופות ומשמעותם – מסכימה לגמרי.

      • ד.ר Says:

        האמת היא שעד כמה שאני מכיר את הקונספט מאירופה (לפחות מגרמניה) מדובר במפלגות שצמחו מתרבות הרייבים, כך שזה לגמרי ניינטיז.

    • ofrilany Says:

      אבל כמובן, תמיד יותר נכון להקים את מפלגת "החמיצות והמרירות כאידיאולוגיה". הסמל שלה יהיה גלולת ציאניד.
      זה גם לא מזיק לסביבה.

      • נטליה Says:

        אד הומינם. לא יפה. יש הרבה אנשים בלי פייסבוק. אתה לא יודע עליהם, אולי כי אין להם קבוצה בפייסבוק.

      • קרמיט Says:

        נטליה מאמי אני בעדך!

  3. א.ב. Says:

    לא הבנתי,
    אתם בעד מדינה אחת או שתיים?

  4. ד.ר Says:

    לא יכולתי להתעלם מהתמונה של משה דיין שמקשטת את המאמר. מדובר ביותר ממחווה שנונה: דיין, שודד העתיקות, רודף השמלות, באמת היה סוג של פיראט. כמוהו גם אנשי צבא ישראלים אחרים, מתקופת הפלמ"ח ואחר כך. מהי הציונות המוקדמת אם לא תנועה פיראטית, סמי-לגאלית, שעשתה שימוש בכל מיני תחמונים וקריצות כדי לקבוע עובדות בשטח? "השבוי" לס. יזהר למשל בהחלט מתאר סיטואציה פיראטית, של לקיחת שלל ובני ערובה על סיפון הפלוגה.
    דבר זה מדגים את הקשר המורכב, הלאו-דווקא-מנוגד, בין ריבונות לפיראטיות. אוגוסטינוס כותב על הקיסרים העתיקים שמתנהלים כשודדי ים בקנה מידה עצום; זה מדויק. העניין הוא שגם הפיראטים עצמם, בעיקר אלה בעידן הטרום מודרני, התנהלו בצורה ממלכתית או חצי-ממלכתית, תחת צ'ארטרים ממשלתיים כאלה ואחרים. הקפיטליזם המוקדם התבסס במידה רבה על הנזילות הפיננסית והמסחרית שסיפק ה"סחר החופשי" הפיראטי בתבלינים וכדומה. גם כיום, ארגוני ביון ומדינות עושות שימוש נרחב בכל מיני גורמים ימיים שעומדים מחוץ לחוק (קדאפי למשל הצטיין בזה).

    נראה לי, אחרי כל דברים אלה, שניתן לומר כי הפיראטיות לא עומדת בניגוד לפוליטיקה ה"ישנה", אלא מייצגת סוג של תשוקה, שתמיד קיימת בקרבה במידה כזו או אחרת. היא הפילגש, שלא לומר הזונה, של הפוליטיקה הממסדית. העקרון של מפלגת פיראטים (אגב, שווה לחשוב על הקירבה בין המילים party ו"פרטיזן", בן דודו הכסאחיסט של הפיראט), בהתאם לכך, אינו דווקא בקריאת תיגר, אלא בנסיון לשלב אחרת את הטרנסגרסיה לתוך הפוליטיקה. אולי בצורה פחות פלמ"חניקית ויותר חביבה.

    חוץ מזה, שמכל ג'אנר ה"עצות לאוהלים" שמתפשט עכשיו, זה by far הטקסט הכי טוב והכי פחות מעצבן.

    • יואב Says:

      זה מדויק מאוד. באחת מן הגרסאות המוקדמות של הטקסט כתבנו שזו למעשה שפה פוליטית ישנה-חדשה. הציונות היא בהחלט תנועה פיראטית, וגם ישראל היא מדינה פיראטית, ללא גבולות. מהן ההתנחלויות אם לא מעשה פיראטי? ותודה על המחמאות!

      • Assaf Says:

        בדיוק יואב.

        חוץ מאבות וקברניטי הציונות המעשית, המדינה, הצבא, מפעל ההתנחלויות, והכלכלה הישראלית – אתה יכול להוסיף לרשימת
        הפיראטים גם את השיטה המפלגתית הישראלית, ובעיקר מפלגות הסטארט-אפ הצצות כל מערכת בחירות.

        מהן ד"ש, ש"ס, צומת, "מפלגת המרכז", שינוי, מפלגת הגמלאים, ישראל ביתנו ועכשיו הבלון של יאיר לפיד – אם לא מפלגות פיראטיות שכל מטרתן היא השתלטות על נתח מן העוגה הפוליטית וחלוקה זריזה של השלל? גם אם פה ושם היו באחת המפלגות האלה תמימים שהאמינו באיזשהן כוונות אחרות ובמצע פוליטי ממשי, הם טבעו מהר מאוד בים שורץ הכרישים של המציאות הפוליטית הישראלית.

        אז עכשיו נזכרתם להקים "מפלגת פיראטים"?
        אם הפיראטיות היא רק אמצעי להשגת חזון חברתי חדש – ונשמע שלשם אתם חותרים – נו טוף… כאמור, בהצלחה בניסיון לנצח את אלופי העולם במשחק אותו הם המציאו.

        אם אתה רק מציע לישראלים עוד אמצעי למתג מחדש את המדינה ברוח הדור הצעיר של מערב אירופה – יכול להיות שיש קונים לרעיון. אבל התוצאה בשטח תהיה פחות-או-יותר ההיפך הגמור מן הכוונות שלכם.

        ואם סתם רציתם לכתוב פוסט עם כותרת מגניבה בהאמורי – אז שיחקתם אותה. חג שמח!

      • Assaf Says:

        קדימה. איך יכולתי לשכוח את קדימה? מפלגת הפיראטים הראשונה בהיסטוריה הישראלית שהצליחה להשתלט על ראשות הממשלה ממש. ואכן, הקדנציה הקצרה שלהם בשלטון הצליחה לייצר שתי מלחמות, וגם מספר שיא של כתבי אישום. אני לא לגמרי מעודכן: כמה שרים של אותה ממשלה יושבים עכשיו בכלא, או עומדים למשפט – כולם על סוג זה או אחר של שוד?

        לא במקרה שכחתי את קדימה. זה מראה עד כמה הפיראטיות בישראל הפכה לממוסדת – כבר כמעט אי אפשר להבדיל בין מפלגה "אותנטית" לכזו "פיראטית". אם בראשית ימי המדינה הפיראטיות היתה, בדיוק כמו שאתם מציעים, גם קריאה לדגל וגם אמצעי להשגת מטרות גדולות יותר (אז: תחיית והתעצמות העם היהודי ובניית מדינה חזקה, אצלכם: הקמת חברה צודקת, גמישה ואוניברסלית או משהו כזה) –

        אזי בישראל של המאה ה-21 הפיראטיות היא כבר מקצוע מבוסס ומוטמע עם אינספור תת-התמחויות. מה מקצוע? הפיראטיות היא התשתית והמסגרת של כל הסיפור. לחובבנים אין שום סיכוי במשחק הזה, בעיקר אם הם לא ממש מזהים עם מה ועם מי יש להם עסק.

      • Assaf Says:

        (בעצם גם רפ"י של בן-גוריון היתה מפלגת פיראטים שתפסה לזמן קצר את ראשות הממשלה. אבל קדימה עדיין שברה כמה וכמה שיאים)

      • יואב Says:

        לפני שאגיב, אני רק רוצה להבין מי אינם פיראטים לדעתך? העבודה, הליכוד? למה מרצ אינה פיראטית? האם חד"ש היא מפלגה פיראטית? כיצד אתה נותן סימנים במפלגות?

      • Assaf Says:

        בהנחה שאתה שואל ברצינות ולא מתחכם, הנה מדד פשוט ודי מובן מאליו.

        מפלגה המייצגת זרם רעיוני או דרך חיים ברורה ומבוססת לאורך שנים רבות (נניח, "ימין" ו"שמאל"), אינה מפלגה פיראטית.

        מפלגה המייצגת פלח אוכלוסייה ברור, משכנעת מספיק מחברי אותו פלח שהם זקוקים לייצוג כזה, ועושה זו באופן גלוי לאורך זמן – גם היא לא מפלגה פיראטית.

        אבל מפלגה שקמה יש-מאין, מנופפת בדגלים שאין ביניהם לבין הנפשות הפועלות בראשותה כל קשר, ובעיקר – ברגע שהיא מגיעה לאיזשהן עמדות כוח, מתברר שהמוטיבציה העיקרית אם לא היחידה של המושכים בחוטים היא הפקת תועלת אישית מהירה וחזירית ולעזאזל התוצאות – זו מפלגה פיראטית. גם אם למשך כמה שנים היא מצליחה להונות פלח אוכלוסייה מסויים לחשוב שהיא מייצגת אותו.

        עכשיו אתה מוזמן להתווכח עם הכללים האלה (מן הסתם יש גווני ביניים), או להחיל אותם על המערכת הפוליטית הישראלית.

      • יואב Says:

        אם ככה, אז אני לא מבין מדוע ש"ס – שמייצגת ציבור, דרך חיים ואידיאולוגיה – היא פיראטית בעיניך, ומרצ, שהוקמה ע"י חיבור של כל מיני מפלגות, ובדרך נוספה לה גם יחד של ביילין במהלך אופורטוניסטי, היא לא. שוין.

        לעניין עצמו, אני לא ממש מבין מה אתה רוצה. יכול להיות שלא נצליח לפיראטים הממוסדים, כפי שאתה קורא להם, אנו חושבים שדווקא יש סיכוי לא רע למפלגה כזו לזעזע את הניצול המובנה של השיטה הישראלית. קשה לי לראות כיצד מפלגה שהדנ"א שלה הוא דמוקרטיה ישירה, השתתפותית, נזילה, חופשית ושקופה תהיה שכפול של כל אותן מפלגות שמנית. בכל מקרה, מראש איננו בונים על קולותיהם של היורדים (עפרי אמר ברדיו שמותר להשתמש במילה הזו).

      • יואב Says:

        אגב, משהו בקשר לחוסר הכנות של מרצ. מדובר בסופו של דבר במפלגה שאף היא משרתת את בעלי ההון שרוצים לגדר את הידע ולהרוויח עליו. נגענו במאמר בחוק שמקדם הורוביץ בנוגע למחיר מינימום לספרים, אך כבר בשנת 2006 זהבה גלאון הייתה שותפה להצעת חוק שביקשה לאסור על שיתוף קבצים ברשת!

      • Assaf Says:

        יואב,

        לא היה לי זמן להגיב בזמנו, אבל יש פה נקודה ששווה הרחבה. התבייתת על כמה אי-דיוקים בכתיבה החפוזה של תגובות, והיסקת שאני גוזר גזירה לא-שווה בין מרצ ובין ש"ס.

        נכון, ש"ס היא מפלגת הסטארט-אפ היחידה שהצליחה לשרוד את העשור הראשון לחייה (ישראל ביתנו של ליברמן מתקרבת עכשיו להיות השנייה). והיא מייצגת ציבור די ברור ומאוד נרחב. אבל מה שפיספסת, הוא שש"ס היא בעצם הדבר הקרוב ביותר בישראל למה שאתם מטיפים אליו: מפלגת פיראטים אמיתית.

        הנה מה שכתבתם:

        "מפלגת הפיראטים היא הצעה לפוליטיקה ממשית, של השטח, של היבשה…. המפלגה הפיראטית מזדהה עם מצבה המרופט של אידיאת המדינה."

        אין בישראל מפלגת שטח בהיקף וביסודיות של ש"ס. יתר-על-כן, מהו הסמל המסחרי של ש"ס, אם לא רשתות תחנות הרדיו הפיראטיות, רשתות החינוך הפיראטיות, רשתות המידע המופץ בשטח בדרכים מאולתרות, כו' וכו'? אפילו ההסתבכות הכרונית של ראשי ש"ס בפלילים קשורה לאותה קריאת תיגר בסיסית על "שלטון החוק", וקביעה בשטח שהחוק בא לחזק את הלבנים והעשירים על חשבון המזרחים העניים.

        השורה התחתונה, עם זאת, היא שבסופו של דבר ראשי ש"ס עובדים על הציבור שלהם. כמו שאר ראשי המפלגות. וגם כמו ראשי "מפלגת הפיראטים" שלכם, אם אי פעם תקום ותגיע לתוצאות כלשהן.

      • יואב Says:

        רק אסף, היושב לו בחו"ל ובמרומים, שיודע כליות ולב, לעולם לא יעבוד על הישראלים. הוא הרי פרש מהם.

        אסף, מצטער על המילים הקשות, אבל הרווחת אותן בתגובתך האחרונה. מי שנוכל מוכח בינתיים הוא רק אתה. כשציטטת אותי ואת טל, *בכוונה* השמטת מדברינו את המשפט הבא שסותם את החלל בין שני חלקי הדברים שציטטת: "מפלגת הפיראטים היא מפלגה כנה, לא אירונית, המפלגה של תשעים ותשעת האחוזים. כנות היא עצם העניין".

        אין מנוס מן המחשבה שזוהי שרלטנות מכוונת, שנועדה לגנוב דעת וללכלך.

      • דרור בל"ד Says:

        "מפלגת הפיראטים היא מפלגה כנה, לא אירונית, המפלגה של תשעים ותשעת האחוזים. כנות היא עצם העניין". – זו בדיוק ההונאה.

      • יואב Says:

        מעניין שעיקר ההתנגדות לרעיון היא מצד האנטי ציונים מחד, ומצד אלו שחיים חיי פרישות בחו"ל מאידך – כלומר אלו שגם כך לא אמור לעניין אותם אם זו הונאה של הציבור הישראלי או לא. במילים אחרות, מי שאינו כן הוא כנראה אתם.

      • Assaf Says:

        חס ושלום, לא האשמתי אותך ואת טל בניסיון הונאה.

        את ההונאה יבצעו אחרים שיקפצו על העגלה – ברגע שיחשבו שמשתלם לקפוץ עליה.

        מהטלת הבוץ האישית אתעלם. כאמור, לא התכוונתי להטיל בך בוץ אישית, ואני מצטער אם השתמע כך.

        בכל אופן, אם אתה עוקב אחרי אישית אז אתה יודע גם ששהותי הממושכת בחו"ל היא בין היתר תוצאה של מבצע הונאה מוצלח במיוחד שהמערכת הפוליטית-תקשורתית ביצעה בציבור הישראלי (ע"ע למשל הראיון האחרון עם אלדד יניב).
        העובדה שאני מצביע על בריכת הכרישים ככזו אינה מתוך לעג, התנערות או התנכרות, אלא להיפך: עצה ידידותית ממי שסבל מכך בגוף ראשון.

      • Assaf Says:

        ובמשפט אחד: במציאות הישראלית הנוכחית, עדיף להישאר מחוץ למערכת המפלגתית – רק כך אפשר להשיג הישגים בר-קיימא.

      • דרור בל"ד Says:

        משפט כמו "האנטי ציונים… – כלומר אלו שגם כך לא אמור לעניין אותם אם זו הונאה של הציבור הישראלי או לא" אינו רק הונאה אלא גם הוצאת דיבה. ההונאה היא כי הכותבים סבורים לכאורה כי הם מייצגים 99% מהציבור (להוציא ערבים וחרדים).

        הדה לגיטימציה של הציבור האנטי ציוני בארץ תחזור אליכם כבומרנג. ביבי יזיין לכם את הצורה כשהאנטי ציונים יחרימו את הבחירות. זה כבר קרה ב96, כשהמחנה הנאור שלכם, 99% מהציבור היהיר, העמיד פושע מלחמה כמועמד מולו.

      • יואב Says:

        בניגוד אליך, אני לא סבור שרוב החרדים או הערבים הם אנטי ציונים. הם אולי לא ציונים, אבל לא אנטי ציונים.

  5. עמוס Says:

    חברי הכנסת בסיעת חד"ש, מלבד דב חנין, הם מוחמד ברכה, עפו אגבריה, וחנא סוויד. זה ששני גברים לבנבנים ומרושתים בוחרים להתנשא על בערך כל דבר מקומי — הם הרי אנשי העולם הגדול — אומרת דרשני. פה, בפיסת האדמה הקטנה הזאת, יש עוד עמים שנאבקים על זכותם להגדרה עצמית ועוד מיני דברים יבשושיים כאלה. ויש כאן גם רק מפלגה אחת שגם בהגדרתה וגם בפועלה היא יהודית-ערבית משותפת, מפלגה שמתמודדת בצורה עקבית כבר 90 שנה בשביל לענות על אתגרי הקיום פה. אבל במקום לראות את היופי והאתגר בזה הכותבים מעדיפים להתמקד בהורדות ובאייפד שלהם, וזורקים לפח את המפלגה הקומוניסטית. זה מעיד יותר על איך הכותבים חווים את הפוליטיקה וזכויות היתר שלהם מאשר על המצב הממשי.

    • יואב Says:

      אתה צודק, קשה לנו לראות את היופי בקומוניזם בכלל, ובמק"י שכחלק מ"אתגרי הקיום פה" תומכת במשטרו של אסד בפרט. אגב ממשות ואד הומינם, תקן אותי אם אני טועה, אבל דב חנין גר באיזור רמת אביב, לא?

      אגב "העולם הגדול", קומוניזם זו המצאה ישראלית? מרקס נולד בקיבוץ?

      רק דבר אחד לא מובן לי – היכן התנשאנו על "בערך כל דבר מקומי"? מקסימום התנשאנו על כותב כלשהו ב"הארץ". על הציונות והממשות של הקיום פה אנחנו דווקא לא מתנשאים.

      • א.ב. Says:

        המאמר נחמד, עכשיו אתם הורסים הכול עם התגובות…

      • יואב Says:

        למה, כי פוצצנו איזה בלון?

      • עמוס Says:

        אני לא תל אביבי, ואין לי מושג איפה דב חנין גר. פעם כשבאתי לבקר חברים בשכונת שפירא יצא לי לראות אותו רוכב על אופניים בדרך לאנשהו, ובזה בערך מתמצה המעקב שלי אחריו. אם זה מעניין אותך יותר ממני שיהיה לך לבריאות.

        ואם אתם כה חדי עין אני אשמח להפניה שמראה שמק"י "תומכת במשטרו של אסד". העמדה של מק"י בעניין גלויה וברורה, ומפורסמת גם בעברית וגם בערבית. נכון שיש כמה, ובהם גם בעלי השפעה, שמחזיקים בעמדת מיעוט אפולוגטית. לא רק שזה לגיטימי, הקיום של עמדת מיעוט זה דבר שמעיד על דיון חי. אם היו מבקשים מהם לא לבטא את העמדה האישית שלהם (שהיא, שוב, לא העמדה של מק"י) בטח הייתם צועקים "סטליניזם!".

        אגב כשלים לוגים, אני היחיד ששם לב לסתירה בזה שהקטע נפתח בתלונה על העדר מנהיגים בשמאל היהודי (את זה הפלסטיני, למעט אולי אחמד טיבי, בכלל לא מכירים) כאינדיקטור לחולשה שלו — ואחרי זה מציע מיקרו-מנהיגים חסרי-כח?

      • יואב Says:

        עמוס, חסוך מאיתנו את ההתפלפלויות על מק"י. אגב, אני נתקלתי בחנין לפני כחודש וראיתי שיש לו אייפון.

        כן, זה כשל לוגי בעיקר אצלך.

      • יואב Says:

        כתבנו על כך שהפוליטיקה הישראלית אינה כנה, ומק"י – על ההתפתלויות שלה בסוגית "רצח עם – בעד ונגד", ממש אינה שונה. גם השימוש האינטרסנטי בז'רגון זכויות האדם, שאגב – גם הוא שפתו מ"העולם הגדול", שאינו נשען על המשנה הקומוניסטית, הוא חלק מחוסר הכנות שלה.

      • עמוס Says:

        איפה ראית התפתלות בסוגית רצח עם בעד ונגד? יש עמדה ברורה שמפורסמת לכל גם בעברית וגם בערבית. אם יש מישהו שמחפש לסבך דברים שהם ברור לכל זה רק אתה.

        אם אני בכל זאת מנסה לעקוב אחרי הלוגיקה שעומדת מאחורי הדברים אז אני רואה שקודם החלטת שהקומוניזם מת, ועכשיו אתה מנסה להוכיח את זה באמצעות זה שלדב חנין יש טלפון סלולרי. (ואפילו, רחמנא ליצלן, אייפון.)

    • יואב Says:

      אגב, אפשר להגיד שלא אנו זורקים את המפלגה הקומוניסטית לפח, אלא בגדול ההיסטוריה זורקת אותה לפח הזבל של ההיסטוריה.

  6. מדע אומלל Says:

    רוב ה"פיראטים" בשוודיה ליברטריאנים.

  7. נטליה Says:

    מה עם עבודה? יש איזו התייחסות לזה שצריך לעבוד 9-10 שעות ביום? אם תהיה הורדה של שעות עבודה, או איזה מהלך לוגי שמביא לזה, אני מצטרפת.

  8. א.ב. Says:

    טוב בעצם למה להיות כל כך נגטיבי…
    הנה משהו חיובי שקשור בפירטים:

  9. yael Says:

    לפי דעתי הפיראטים הכי גדולים הם הטייקונים… גוזלים מאיתנו כסף, אוצרות טבע, כל חלקה טובה, לרווחתם האישית, ולא מדובר בזוטות כמו הורדה פיראטית מהאינטרנט, לזה אפשר לקרוא כייסות של כסף קטן, זה לא בליגה של הפיראטים האמיתיים. אני בעד גרילה אם כבר.

    • יואב Says:

      המנגנון שמאפשר את שוד אוצרות הטבע, למשל, הוא המדינה. אותה מדינה שאמורה להגן עליהם מפני אותו שוד ממש. מדובר בשוד שיטתי ומאושר כדין, לא פיראטי. למעשה זהו כלל אינו שוד במובן החוקי, אלא מנגנון העברת כספים מנוהל היטב, בדיוק כמו מיסים או כל תשלומי העברה אחרים.

      בזמנים בהם החוק עצמו הופך לשודד, המעשה הפיראטי הוא מעשה רובין הודי – הפיראטים הם פורעי חוק מוסריים, או כמו שניסחה זאת באופן מדויק נאוה לוי-זקין: "אני פושעת במלחמה על יוקר המחיה".

      תפיסת העולם הפיראטית אינה נגמרת רק בהורדות של מוסיקה.

  10. מאפיוזו Says:

    מביאליסטוק עד ווהלין
    מליטא ועד פולין
    כל העם כבודנו ימלל
    איזה חברה יאט
    יידישע פיראטען
    שירבו כמותם בישראל!

  11. irity Says:

    נחמד ומרענן.

  12. דרול Says:

    אני בעד בתנאי שיוחזרו הכבלים הפיראטיים.

  13. Assaf Says:

    טל ויואב,

    רציתי להוסיף שיצא לכם אחלה פוסט. עליתם כאן בעצם על הקוד הגנטי של ספינת הפיראטים ששמה מדינת ישראל.

    אבל (כמו שרמזתי בתגובותי למעלה) אם אתם חושבים שקברניטי הספינה שכחו שהם פיראטים, טעות מרה בידכם. אתם גם טועים כשאתם כותבים על שבר אידאולוגי בשמאל. השבר משותף החברה הישראלית. ביבי לא מייצג, כמו שאתם כותבים בטעות, איזשהו "חזון" שמשותף לפלח משמעותי בחברה הישראלית. החזון של ביבי הוא ניאו-שמרנות: תנועה אידאולוגית שהוקמה על-ידי חבורה מצומצמת של יהודים אמריקנים, ושניתן לזקק את תפיסת העולם שלה כפיראטיות ממוקצעת.

    אם מקימי המדינה עסקו בפיראטיות כי זו היתה הדרך המעשית המשתלמת ביותר להגשים את המטרה הבלתי-אפשרית-בעליל ששמו לעצמם, וגם כי זה פשוט כיף – אז בימינו קורה בדיוק ההיפך.

    הצמרת הכלכלית-פוליטית-צבאית של המדינה מוכנה להקריב את המדינה עצמה, ובלבד שתוכל להמשיך לעסוק בפיראטיות, פשוט כי זה מקצוע משתלם מאוד במובן הצר ולטווח הקצר.

    זה השבר, והוא השבר של החברה כולה. מה לעשות בקשר לזה? לא בטוח שהתשובה נמצאת דווקא בחזרה לפיראטיות המקורית.

    • יואב Says:

      אתה צודק, יש שבר בחברה הישראלית, למעשה יש מספר שברים. אתה טועה, נתניהו כן מציג חזון, לא רק כלכלי, ורבים בוחרים בו. השמאל לעומת זאת נכשל שנים רבות מלהציע חזון ממשי, לא פנטזיות בניחוח אירופי, שיסחף אחריו את ההמונים שגם הם קורסים. את התוצאות של זה ראינו בקיץ האחרון.

      ואם אחרי הקיץ האחרון המפלגה היחידה בעלת סיכוי להחליף את נתניהו היא קדימה, אז כנראה שלשמאל כבר אין מה למכור. כי קונים דווקא יש.

      כפי שכתבנו, מפלגת הפיראטים היא מפלגה "של העם", של 99 האחוזים. כולנו הקברניטים, זוהי הבשורה שיצאה מהאוהלים. אנו רק מציעים עוגן, מסגרת רעיונית מקיפה יותר, הצעה למסגרת פוליטית שלא מנותקת מההוויה הישראלית, בעודה מתכתבת עם רעיונות מן העולם הגדול (וזה בעצם מה שהיה באוהלים).

      • Assaf Says:

        נתניהו מייצג חזון, אבל זה לא החזון של הימין הישראלי על רבדיו – אלא חזון מיובא מן החוף המזרחי של ארה"ב.

    • irity Says:

      אסף זה כאילו GOES WITHOUT SAYING שזה מיתוג הפשע למשהו חביב, אבל להגיד את זה, יוצא שאתה "כבד" וחסר חוש הומור, זה בדיוק מיתוג, הלא כן?

      דבר דומה נעשה בהוליווד בקשר למאפיה האיטלקית, וקורבנות הפשיעה מתבקשים לחייך ולקבל את זה באלגנטיות, כי העיקר זה הסגנון.

      בקיצור, הנושא די אבוד במתכונת הקודמת של דיון רציני, מדובר היום בשדה אחר, לא שאני שם, אבל ניראה לי שהשלמתי עם חלוף העיתים והצורך לפחות לא לחזור לאותה תגובה שלא מפיקה תוצאות רצויות מבחינה מעשית כלשהי.

  14. chicky00 Says:

    עוד הערה חשובה: התנשאתם על הערבים ואפריקה, אבל יש מפלגה כזו במרוקו ומפלגת הפיראטים הטוניסאית חמה מאוד, והיא הראשונה שהצליחה להכניס שר לממשלה כלשהי, הבלוגר סלים עממו, קלינג הטוניסאי, תומך בקנאביס ובחופש האינטרנט, מונה לשר הספורט והנוער בממשלה המהפכנית ועזב זמן קצר אחר כך כשהממשלה חסמה אתרים. תוניסיה שטוקהולם שוהם – אותה מהפכה! http://en.wikipedia.org/wiki/Slim_Amamou http://en.wikipedia.org/wiki/Tunisian_Pirate_Party

  15. יריב מוהר Says:

    הפיראטיות יכולה לאתגר את המדינה להיות טובה יותר באופנים מתקבלים על הדעת, בכך היא אולי חביבה (וזה מבלי לדבר על עמלותיה האסתטיות)…

  16. ק.א. Says:

    אבל הנה המאפיונרים, הסאדיסטים, מצליחים, במה שנראה ללא קושי מיוחד, (פעם אחר פעם!!) לתעתע בתמימים. כמאמר הפתגם: פראיירים רק מתחלפים (אחרי שהפראיירים הישנים מתים). גשו תראו בגוגל ווידאו: (George Bush War Crimes (18 only. אז למה לא אכפת למין האנושי שג'.בוש, עוזריו ויועציו, ויורשיו – תאומיו – המכהנים הנוכחיים בבית הלבן ובכנסת ישראל, ממשיכים בהונאה שלהם? מה צריך עוד להתרחש כדי שהאסימון יפול סוף כל סוף?

    • דרור בל"ד Says:

      "מה צריך עוד להתרחש כדי שהאסימון יפול סוף כל סוף"?
      מאמר בארץ האמורי שכותרתו: "ההוקעה כתרבות, או: הפוטנציאל החתרני של עפרי אילני".

      אחד המאמרים היהירים ביותר שנכתבו מאז 1948, אם לא היהיר שבהם. ראשית, יש לקרוא לעפרי אילני להוקיע את הכותבים משורות השמאל. שנית, יש לומר לכותבים כי האמת הפשוטה היא שלכל מי שמצוי בשמאל יש למי להצביע, ומי שבחר לא להצביע עושה זאת מכיוון שהוא מחרים את הבחירות לפרלמנט הציוני, ולא בגלל השאלה "למי נצביע…".

      להבדיל מאנשי השמאל, גם לפיראט הציוני יוסי גורביץ יש למי להצביע: "היא [מרצ] עשתה שגיאה של תמיכה ב"עופרת יצוקה. קל לי לסלוח לה על השגיאה הזו, לא מעט משום שזו היתה השגיאה שלי-עצמי; היממה הראשונה של "עופרת יצוקה", עם הריגתם של השוטרים של חמאס – אנשים נושאי נשק – נראתה לי כמו מהלך סביר בהחלט". מתוך: "אז למה מרצ" – מופיע באתר "החברים של אהוד ברק".
      המאמר של גורביץ אינו שונה במהותו ממאמר זה. שני המאמרים מכירים באידאולוגיה הציונית כפיראטיות לשמה, ובכל זאת הם תומכים בה: "הפיראטים, כמו הציונות הפרגמטית, מתבוננים במציאות בעין אחת ועליה רטייה: הקטסטרופה כבר פה, וכדי לשרוד אנו שודדים. הקיום שלנו היום הוא קיום של שורדים שודדים, והגיע הזמן שגם האנטי-ציונים יכירו בזאת, ויסתכלו למציאות בעין האחת". היות והדברים עצמם אינם ראויים לתגובה אגיב לתמונות.

      "את השאלה המזוקקת ביותר על העתיד שאל בירושלים את השר יגאל אלון ב-1972 תלמיד מכיתה י"א: "מה אתה מציע לתלמידים בני גילנו בשכם לעשות?" אלון דיבר כמובן על השלום, אבל לא הציע דבר משום שהתנגד למדינה פלסטינית. מפי משה דיין – כך אמרו – יצאה בשורה בהירה יותר: הם יחיו חיי כלב". מתוך: "לפני מגרון – חברון" – יצחק לאור, הארץ.
      גם שרבוב תמונת המאווי מרמרה והצגתה כחלק מהפיראטיות אליה חותרים הכותבים מלמדת על נרקיסיזם אירופוצנטרי-אשכנזוצנטרי. יש להזכיר למי ששכח ולהבדיל, למי שרוצה להוליך שולל אם מתוך יהירות ואם ממניעים אחרים, כי לא נוסעי המאווי מרמרה הם הפיראטים אלא דווקא שליחי הצבא הציוני. כמאמר הפתגם הטורקי, כל פיראט יבוא יומו
      http://electronicintifada.net/blog/ali-abunimah/mavi-marmara-lawyers-pursue-criminal-complaints-against-israelis-declare-un-report

      אין צורך להשיא עצות לאנטי ציונים. ממילא יגיבו אליהם בטווח שבין בוז תהומי להקאה – תלוי בגובה הגלים ובגודש הבחילה. עיקר ההסברה האנטי ציונית מתבססת על ההכרה כי הקטסטרופה כבר פה, וכדי לשרוד הציונים שודדים. מסע הדה לגיטימציה מתבסס הוכחה כי הקיום שלכם היום הוא קיום של שורדים שודדים.

  17. ע.ב. Says:

    "במצע הטכנולוגי של הירוקה-מימד, שייתכן שהייתה פיילוט למפלגת פיראטים ישראלית בראשות מלכיאור עב הזקן. ואכן הפיראטיות היא צורת חיים "ירוקה" למדי, מינימליסטית ובת קיימא"
    הלו!!! התנועה הירוקה חיה, קיימת ומקיימת!
    התנועה הירוקה כבר מזמן אינה פיילוט 🙂

    • יואב Says:

      התנועה הירוקה קיימת, אך המצע הטכנולוגי נכתב של הרשימה המשותפת הירוקה-מימד נכתב במיוחד לצורך הבחירות האחרונות ע"י יהונתן קלינגר, דורון אופק ועירא אברמוב. קלינגר, אגב, מתמודד בימים אלו על מקום ברשימת העבודה לבחירות הקרובות. כך שאני חושב שבהחלט ניתן להתייחס לחלק הזה במצע כפיילוט, שמטרתו הייתה למשוך את כל אותם אנשים שאינם מזוהים כ"ירוקים".

      • michael kordova (מיכאל קורדובה) Says:

        מאז הבחירות התקבל המצע הטכנולגי לחלק בלתי נפרד מכלל המצע ולפחות אחד משלושת האנשים עדיין פעיל בתנועה הירוקה. המילה ירוק אינה רק קשורה לסביבה אלא לאדיאולגיה שלמה שכוללת בתוכה המון דברים כולל חברתי, רוחני וכמובן גם טכנולוגי. אני חושב שהמצע הטכנולגי נכתב כדי שלתנועה תהיה אימרה ולא רק כדי לאסוף חברים.

      • יואב Says:

        אני מסכים. אני גם לא רוצה לקחת משהו מהתנועה הירוקה. כל כוונתי הייתה שהמצע שעלה בפעם הראשונה בבחירות האחרונות, היה בעצם הנסיון הראשון לגבש מצע טכנולוגי, והוא, בין היתר, שכנע כמה אנשים שאני מכיר להצביע עבור הרשימה. הכוונה היא שהמצע אינו פיילוט עבור התנועה, אלא עבור הפלח באלקטורט אליו הוא פנה.

  18. michael kordova (מיכאל קורדובה) Says:

    רק לדייק בבקשה. התנועה הירוקה איננה פיילוט. היא חייה ונושמת גדלה ומתחזקת. למעשה, בימים הקרובים (20.4.12) היא מכנסת ועידה מפלגתית כדי להתחיל את האיחוד עם הירוקים. https://www.facebook.com/events/214001902032605/
    כמו כן את המצע הטכנולגי שלה ניתן לקרוא כאן באתר החי וקיים שלה ולא באתר מימי הבחירות : http://www.yeruka.org.il/technology

  19. ברינגאיט Says:

    פיראטים לא מצביעים בבחירות

  20. hillelhak Says:

    לדעתי הקליפ של לו הייתי פיראט של useless id היה מתאים יותר בסוף 🙂
    אני מסכים עם הרעיון שצריך כאן מפלגת פיראטים שתייצג את ה 99% אבל גם מסכים שהציבור יהיה חשדן כלפי עוד מפלגת "אנחנו נייצג את הבלתי מיוצגים ונביא את הסדר החדש" (עד כמה שפיראטים וסדר הולכים ביחד 🙂 )

    • סמולן Says:

      ריצ'רד פוזנר קרא לארהן ברק "שודד ים משפטי". זאת אומרת, יש לנו פה היום רק סדר פיראטי, ומי שנדפק הם אלו שלא באו טוב לקפטן בליצליכט.

  21. תומר Says:

    דווקא פיראטיות, שבה למי שיש כוח ותעוזה לקחת לעצמו היא המערכת שאתם מציעים? זה "נועז" ונקרא מגניב אבל זה באמת מה שאנחנו צריכים?

    האם ה"פראטיות" שאתם מציעים תוכל לנווט אותנו לאן שאנחנו צריכים או שרק תגרום למדינה הזאת להיות ספינה חסרת מנהיג שמתנדנדת על הגלים (הסוערים, יש להגיד) ונסחפת לכאן ולכאן ע"פ כיוון הרוח?

    למיטב הבנתי (ואני לא ממש מכיר) מערכת פיראטית לא תהיה בהכרח טובה לבניית מערכת חינוך, לניווט המערכת המוניטרית ויוקר המחיה, לשמירה על מדיניות רווחה, שווין זכויות וכו' (בטח יש עוד נושאים חשובים שהשמטתי).

    הרעיון של שלטון הוריזנטלי, שקוף ופתוח בו המושלים הם הנמשלים (או לפחות משפיעים על הדרך) יש פוטנציאל גדול שעוד לא ברור איך ניתן לממש אותו (דרך הרשת והעולם המקוון כנראה) אבל לשים את זה בקונטקסט של פיראטיות להמונים לא נראה כדרך הנכונה…

    בכל מקרה, היה מעניין לקרוא ודיונים כאלה אולי עוד יובילו אותנו ל"דרך הנכונה"

    • טל Says:

      היי תומר,
      תודה על התגובה הרצינית. למעשה, "הפיראטים" הם רק דימוי, שמתוכו ניתן לגזור אופני פעולה ויצירה. זו אסתטיקה שמתוכה נובעת אתיקה.

      המודל הפיראטי נשען על עקרונוים טכנולוגיים ורוחניים מבוססים למדי. אני מציע לך (ולכל שאר המשתתפים בדיון) לעיין ולקרוא כאן על דמוקרטיה נזילה: http://liqd.net/en/

      זו מערכת מתקדמת, מאוזנת ועדינה שהושקעה בה מחשבה רבה. כן, גם פיראטים מסוגלים להתארגנות מורכבת. קפוץ על האונייה והצטרף.

      גודספיד,
      טל

      • Doron Shamia Says:

        מצטער להתערב, אבל קראתי (את רוב הטקסט שאיננו בגרמנית בלינק המצורף). הרעיון של דמוקרטיה ישירה איננו חדש, וישנן פלטפורמטות רבות וקבוצות לא מעטות שמנסות ליישם אותו. הצרה היא שרוב האנשים עצלנים מדי וטפשים (ואני אומר זאת בחיבה רבה למין האנושי) מכדי לרצות להשתתף בקבלת ההחלטות, או להבין את המשמעויות שלהן. התוצאה של "פיראטיות" מהסוג הזה הוא, שוב, שכבה של אינטלקטואלים לא עניים שמסוגלים לנווט את המערכת. קצת ליברטריאני עם טוויסט, ולא בטוח שיותר טוב מדמוקרטיה יצוגית (בהנחה שהנצגיגים אינם מושחתים או רעים – סמיילי).

  22. רתם Says:

    מה זה " הצעה לפוליטיקה ממשית, של השטח"? האם אינך יודע על כל אותם א/נשים שפועלים בשטח יום יום, עבודה אפורה ושוחקת למען חברה יותר הוגנת ואנושית? או שאתה יודע ומבטל אותם כלאחר יד? יואב וטל, העבודה לשינוי העולם היא אפורה מאד. הפיראטיות שאתם מדברים עליה, נשמעת נוצצת ומפתה כמו בובות הפיראטים שלצד בובות הברבי המתקתקות. בזמן האחרון אני שמה לב שבחנויות מתנות וצעצועים לילדים, המגדור הוא : ברבי וורודות, פיראטים תכלכלים. מכאן יוצא שאני מעט חושדת בכתיבתכם בחוסר מודעות מאד מגדרי לאחרים, מעט ילדותי.
    אם אתם ככה מחפשים השמאל לאן, ומתחילים בזריקה לאוויר של מי שם חוץ מחנין, מה אני אגיד? אני לא רוצה להעליב ולכתוב שלא עניינית, אבל זה ה דיבור בהא הידיעה של ה גבר ה לבן

    • יואב Says:

      לא הבנתי מה הקשר בין הטרוניות שלנו על השמאל, או לזה שחוץ מחנין אף אחד בחד"ש לא משמיע את קולו, לעניינים מגדריים, חוץ מזה שאנחנו שני גברים לבנים, שזו כנראה התשובה הניצחת לכל טיעון ענייני שנעלה.

  23. דגנית גנזלר Says:

    מעניין, כנה, ומשובח. מגרעה אחת לכל הכתוב-הצורך בהגדרות. אכן אנו מוצאים את עצמנו שועטים אל עבר עולם חדש ואו כמה טוב אבל, אחת השיטות של המערכת הקיימת לשמור את עצמה מעל להמונים ובעלת כוח היא שיטת ה"הפרד ומשול". תמיד דאגו שיהיו חילוקים- שמאל ימין, חרדי חילוניֿ, ערבי יהודי ועוד ועוד. כוחן של מילים רב הוא וכך גם כוחם של הגדרות שמובילות להכללות שבסופו של דבר מוצאים אנחנו את עצמינו לבד. בעולם חדש ונקי נפגש כשווים, בין אם בנפש פיראט, נווד, כולנו אחד מני רבים-כולנו אחד ואת זה חשוב לזכור.

    • ליה Says:

      למה כולנו אחד? ואם אני לא מרגישה שייכת? למה את חושבת שאם נבטל את ההגדרות זה ישנה את תחושת הבדידות והניכור שלי? לא חושבת שההגדרות הן שגורמות לתחושת הבדידות שלי. אני זו אני, לא מתחברת ל-99.9% מהאנושות ויש לי בעיה דווקא עם התפישה של כולנו אחד מני רבים – כולנו אחד!

  24. קארל וולך Says:

    לכתוב טקסט זה אחלה, לפרסם אותו גם אחלה – ומה עם מעשים?

  25. האזרח דרור Says:

    מאמר יפה וסוחף גם אם לא תמיד מדייק.

    המפלגה הירוקה היא הפוטנציאל הטוב ביותר להפוך למפלגת פירטאים, כי היא מפלגה קיימת שאין לה מה להפסיד ויהיה לה קשה להכנס לכנסת בלי דמוקרטיה נזילה.

    לחלק מה"ירוקים" יש דווקא טונות של אידאולוגיה, היא פשוט מורכבת ומפחידה ועמוקה מדי מכדי שרוב האנשים ירצו להודות בכך. וזה קצת בניגוד ל"פירטאים". הכלכלה האקולוגית מודעת היטב ליתרונות הסביביתים והכלכליים של הקוד הפתוח , נתונים פתוחים והאפשרויות שיש בדברים אלה, ומצד שני למגבלות של הדברים האלה (זה אפשרי במחקר של תרופות, ובסרטים – בהנחה שמישהו משלם או מכין את המוסד החברתי שמאפשר ליצור אותם, זה הרבה יותר טריקי בדברים שנראים מובנים מאליהם לתושבי העולם הראשון – כמו בתים).

    החזון שאנחנו צריכים הוא חזון מאקרו. יש חזון כזה לחוגי הקיימות – כלכלת מצב יציב. אחרי שיודעים מה המאקרו , אפשר לרדת למיקרו. פיראטים זה אחלה דבר לסרט , אבל בפועל הם שודדים ותלויים בכך שאחרים יהיו איכרים או סוחרים שאפשר לשדוד אותם. זה לא מקיים במיוחד, ואכן למרות הצלחתם בהתפשטות, הפיראטים הפכו בסופו של דבר למשהו אחר.

    מדווז, דיימונד ודיילי נותנים בסיס שמכיל בתוכו גם את הרעיון של דמוקטריה ישירה, קבלת החלטות בקונצנוזס וקוד פתוח אבל גם עוד דברים.

    אני מסכים שהירוקים צריכים להיות מעט "חננות" בצד המדיני, ולדעתי דיימונד נותן את הרקע לזה (גם אם הוא לא מתכוון).

  26. Yagdash Rodion Says:

    היי
    כל דקה מתגלים דברים חדשים
    רק ביום שישי חשבתי שאני הראשון שפתח דף בפייס בעניין

    מפלגה, פיראטים, חי ונושם:
    https://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA/122998211089382

    All aboard, קפטיין משה דיין קם מהקבר ומשיט :DD

  27. שלי Says:

    הישראלים המציאו את הפירטיות ממזמן , מי הראשון לעקוף את התור, כל התרבות הישראלית נשענת על תרבות ארץ המוצא אפילו את לחן התקווה גנבו, שמעתי נעימה של לחן התקווה בנעימה עתיקה של העם הצ'כי במהלך טיול במקום.

  28. פרופ' יהודה קידר Says:

    שלום אפשר להשיג תוך יממה אחת, שכן גם רבין וגם ערפאת הסכימו ב- 1994 על התכנית הדו-שילטונית/שיוויונית "ארה"ב של מדינת ישראל ופלסטינה –
    The United States of Israel and Palestine -USIP , דו-שילטוני דאה :
    Political Condominium
    http://www.hopeways.org
    USIP
    תכנית מוסכמת גם על ידי Obama ראה :
    http://www.amazon.com/Pax-Obama-Visions-Envisions-Changes/dp/9657238463
    לפרטים 0544431273

  29. ליה Says:

    שתי הערות/שאלות/הסתייגויות:
    1) מה זה בדיוק פעולה על בסיס קונצנזוס?
    2) לא משנה אם פוליטיקת בקטבים הישנה מתה, אני לא מרגישה את עצמי חלק מה-99% אלא שייכת ל-1%. אני החריגה, ושייכת למיעוט אפסי ונדיר. אני בודדה ולא שייכת.

    • ליה Says:

      את התגובה הקודמת כתבתי אחרי שקראתי את המניפסט ולפני שקראתי חלק מהעקרונות הפיראטיים. עכשיו אני מבינה שהיחס של 99% מול האחוז הבודד מדבר על חלוקת המשאבים והעושר הבלתי שיוויונית בשיטה הכלכלית הקיימת, ולכן במובן הזה אני בהחלט חלק מה-99% ולא מהאחוז הבודד שאליו מגיע רוב העושר בצורה כל כך לא פרופורציונלית. אבל במובנים אחרים אני לגמרי לבדי ומפגשים עם אנשים אחרים רק מדגישים את תחושת הבדידות שלי.

    • יואב Says:

      בפעולה על בסיס קונצנזוס מבוטאת ההכרה שנסיון של הרוב להכריח את המיעוט לפעולה או לכפות עליו החלטה שמנוגדת לזהות שלו נדון לכשלון.

      שתי דוגמאות פוליטיות: הדוגמא הראשונה היא גיוס בכפייה של חרדים. זה לא הולך לקרות. לא משנה כמה הרוב חושב שזו זכותו, הקהילה החרדית פשוט תתנגד לכך. כולם יודעים את זה, אבל משחקים משחק פוליטי כאילו הם יכולים לפתור זאת. הדרך היחידה היא באמצעות קונצנזוס, פתרון שיגובש ביחד עם החרדים ולא על גבם. עדיפות לפתרון שיצמח מלמטה, ולא יוכתב ע"י הפוליטיקאים החרדים (או החילונים). הרי יכול להיות שיש חרדים רבים שמעדיפים לשרת בדרך כזו או אחרת, אך הפוליטיקה החרדית מונעת מהם להשמיע את דעתם.

      הדוגמא השניה היא ההתנתקות. המהלך הושג באמצעות אופורטוניזם של פוליטיקה נציגותית, לא אחרי קונצנזוס בקרב העם. לא משנה כמה השמאל שמח במהלך בזמנו, בסופו של דבר התודעה הציבורית היא שהמהלך נכשל, וזה מפני שנכפה על הציבור ללא שהיה קונצנזוס על כך. מהלך מדיני שיש סביבו קונצנזוס הוא מהלך מדיני בר-קיימא, שיש סיכוי שהציבור, גם הישראלי וגם הפלסטיני, ישמרו עליו. הסכם שלום הוא רק סופו של מהלך כזה, הפתרון הוא הידברות בין שני העמים עצמם, כלומר בין האנשים, בנסיון להגיע לקונצנזוס. כאשר הציבור ירגיש חלק מן המהלך, יהיה הסכם שיחזיק מעמד.

      בנוגע לשאלה השניה שלך, אנחנו חושבים שכן חשוב להבנות אתוס מחבר, שכולם יכולים להרגיש חלק ממנו. זה מה שאנחנו מנסים לעשות. לכן הדיבור על ה-99% הוא דיבור שתואם את הפוליטיקה שלנו, את ראיית העולם שבסופו של יום כולנו קורבנות של אותה השיטה (אם כי בדרכים אחרות וודאי). זו פוליטיקה מקרבת ולא מפרידה. אולי זה מה שיפתור את תחושת הבדידות אצל אנשים רבים, שבעיניי היא תוצאה (בין היתר) של פוליטיקת הזהויות.

      • ליה Says:

        יואב, אני מקבלת את מה שכתבת בשלוש הפסקאות הראשונות אבל עדיין לא בטוחה בנוגע לפסקה האחרונה בתגובתך. לא יודעת איך זה אצל אחרים אבל אני לא בטוחה שתחושת הבדידות שלי היא תוצאה של פוליטיקת זהויות. התפישה שכולנו אחד, של ביטול זהויות והגדרות מרתיעה אותי ולא גורמת לי להרגיש שייכת. זה רק מדגיש את הבדידות.

      • יואב Says:

        אני ממש לא מדבר על ביטול הזהויות. אני אצטט טקסט אחר שלי ושל טל שהקראנו בערב האמורי האחרון:

        "אנו לא יוצאים נגד הרב תרבותיות או מגוון הזהויות, להיפך, אנו טוענים שהמגוון, העודף הסמיוטי, מעקר מכל תוכן את הפוליטיקה הייצוגית, המודל החד מימדי. כמו כן, אנו לא רוצים לבטל כליל את פוליטיקת הייצוגים, כבודה במקומה מונח, אך היא התאימה לטכנולוגיה של זמנה, לטלוויזיה ולפרלמנט הייצוגי. היא כבר פחות משרתת את, או הופכת חסרת ערך בעידן המידע ואת הפוליטיקה הדיגיטלית, שבה ההמון יכול להגיע להכרעות ולהשתתף בקבלת ההחלטות, ולא צריך “נציגים”."
        http://blog.israelipirates.org.il/post/40264408146

        אנחנו יוצאים נגד פוליטיקת הזהויות, שהיא פוליטיקה מבדלת מטבעה, ולא נגד ריבוי הזהויות. תחושת בדידות יכולה להיות משוייכת למספר דברים – חלקם מאפיינים אישיים, פסיכולוגיים או סתם סוציולוגים, שאני לא חושב שזה המקום לדבר עליהם. אבל אם אנחנו מדברים על פוליטיקה ועל בדידות פוליטית, אז פוליטיקת ההוקעה, של מי שלא מחזיק באותה הזהות באופן שאני תופס אותה, מוביל פעמים רבות לבידוד קבוצתי ואף לבדידות אישית.

        פוליטיקה מצריכה שיתוף פעולה (ע"ע על פעולה על בסיס קונצנזוס). אנחנו מנסים לנסח זהות שכן גורמת לאנשים להרגיש שייכים, גם לאלו מאיתנו שהם רדיקליים חופשיים, ויש רבים כאלה. רובנו "פליטים" של זרמים כאלו ואחרים, חושבים עצמאיים, שמבינים שיש כאן איזה מבנה, שיטה, שיש להילחם בו, והדרך היא לא באמצעות זהויות שונות (שתמיד יהיו), אלא באמצעות מציאת זהות מאחדת (בנוסף לזהויות האחרות השונות). אני חושב שזו משמעות האמירה כולנו 99%. זה לא אומר שאנחנו לא פמיניסטיות או סוציאליסטיות או ליברלים או דתיים. אבל יש גם שיטה כלכלית-פוליטית שמדכאת את כולנו יחדיו ועלינו למצוא דרך פוליטית להילחם בה יחדיו, כך שכולנו, כקולקטיב וכבודדים בעלי זהויות שונות, נרוויח מכך.

  30. ליה Says:

    יואב, אתה מדבר נגד "פוליטיקת ההוקעה, של מי שלא מחזיק באותה הזהות באופן שאני תופס אותה" שמובילה לבידוד קבוצתי או אישי. ומה לגבי אנשים שהזהות שלהם מבוססת על פוביות ושנאות קולקטיביות? מה לגבי גזענים, הומופובים, קסנופובים, מיסוגינים, מיסואנדריות, אנטישמים ואחרים/ות? האם אין להוקיע גם אנשים כאלה? האם צריך לתת לשנאות ולפחדים הפוליטיים שלהם לגיטימציה?

  31. ליה Says:

    או במילים אחרות, איך צריך להתייחס אל אנשים כמו אלו שציינתי בתגובה הקודמת?

    • יואב Says:

      צריך להוקיע גילויים של גזענות או הומופוביה. אבל גזענים, הומופובים, שוביניסטים ועוד הם חלק מאיתנו. למעשה הם כולם, הם כולנו. אין מי שאינו גזען, בדרך כזו או אחרת. אם נוציא את כולם מחוץ למחנה, לא ישאר אף אחד במחנה. וזה גם לא יעזור, כי לאותם אנשים עדיין יש זכות הצבעה והם עדיין סובייקטים פוליטיים. הם פועלים בעולם.

      הזהות של מעט מאוד אנשים היא "גזענים". סביר להניח שהם לא חושבים על עצמם ככאלו. השאלה מה עושים עם גילויי הגזענות – אם מנסים להגיב אליהם בצורה קונסטרוקטיבית או בצורה שתמיד נכשלת ואף מעצימה את השנאה, פעולת ההוצאה מחוץ למחנה (מי "באמת" שמאלני, מי "באמת" פמיניסט וכו').

      למשל, אני חשבתי שזה מגוחך שמעיפים את המרזלים ממאהל רוטשילד. עד שהם הגיעו לתל אביב, והיו סופגים אווירה מינית משוחררת בעל כורחם, אולי מדברים עם אנשים (גם אם עם אמוציות רבות), נמצאים באותו המרחב ואולי משנים במשהו את דעתם – העיפו אותם בבושת פנים. מה הפעולה הזו השיגה? הרי בחיבור ובשהות באותו מרחב דמוקרטי, של הידברות, היה סיכוי רב יותר לתזוזה בעמדות (שהרי ההסתגרות של הקהילות השונות היא זו שמקבעת עמדות, והחיים במשותף יש להם סיכוי לשנות אותן), וגם אם לא, היה סיכוי לחיבור פוליטי משותף, לפעולה משותפת. במקום זאת היה הפרד ומשול, אותו הפרד ומשול שבסופו של דבר התפשט למחאה החברתית כולה (וראי דיבורים בסגנון, "המחאה לא מספיק שמאלית אז אני לא אצא לרחוב", או "המחאה יותר מדי שמאלית אז ארחיק עצמי ממנה" – שמגיעה בעקבות נסיון השמאל לכפות את הייצוג שלו על המחאה, או "המחאה היא מחאה של אשכנזים" וגו').

  32. ליה Says:

    יואב, איך פיראטים יכולים להוקיע גילויים של גזענות, שנאת נשים והומופוביה ועוד מבלי להוציא מחוץ למחנה ובלי צנזורה? איך מגיבים אליהם בצורה "קונסטרוקטיבית" שגורמת להם להבין שמשהו לא בסדר אצלם ולא רק אצל הערבים, הנשים, החרדים, ההומואים וכו'?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: