כל העולם כולו גשר צר מאוד

by

כבר לפני כמה חודשים, מישהו החליט שהמחאה החברתית היא הכי has been. עד כדי, שבתקשורת מצד אחד ובחוגים רדיקליים מצד שני ממש אסור להזכיר את הנושא הזה – ואם הוא מוזכר הוא מתקבל בתנועה מזלזלת. כשמדובר על המחאה החברתית, מותר ואפילו מומלץ להיות ציני. זה מוזר, כי פרויקטים מופרכים הרבה יותר של השמאל נהנים בתוך המחנה ממעמד מקודש, ויוצרים במהירות אווירה של "שקט, מוחים". כמובן, תמיד יש ביקורת, אבל היא תיכתב רק בהודעות אישיות בפייסבוק, ולא על הקיר – לפחות עד שקורה משהו ממש חמור.

אבל לא כך המחאה החברתית. כבר חצי שנה, נראה שהמחאה משמשת מבחינת לא מעט אנשים לצורך תרגיל אקדמי בחידוד תיאוריות סוציולוגיות ופוליטולוגיות. אומרים שהבעיה היא שהמחאה הדירה ערבים, ואומרים שהבעיה היא שהיא הדירה מזרחים; אומרים שהבעיה היא שלא היתה אלימות, ואומרים שהבעיה היא שלא היו דרישות. כשאני שומע שיש כל כך הרבה טענות שונות, אני מגיע למסקנה שכנראה הסיבה לביקורת היא בכלל אחרת. במיוחד, כשהטענות האלה גם סותרות אחת את השנייה. למשל: מגוחך להתלונן שהשתתפו במחאה רק תל אביבים, ובו זמנית שהשתתפו בה אנשים שהולכים למילואים בעזה. אם אתם רוצים מחאה עממית, איך אתם רוצים שהיא תהיה פוסט-ציונית טהורה? כאילו – איפה אתם חיים? אנשים בשמאל נעים בין שנאה עזה לעם בישראל, לבין פנטזיה על איזה עם רפאים טהור ומדוכא שבעצם רוצה כל הזמן לצעוק סיסמאות של חד"ש אבל פשוט מצנזרים לו את הטוקבקים. למעשה, האמת ידועה – כמה אנשים יש כאן שלא טבלו את הידיים בדם הפלסטיני? אבל כל הרעיון של המחאה היא שאנשים יוציאו את הידיים מהדם ויעשו איתן משהו אחר.

יש כאן סוג של נרקיסיזם של "המחנה". אנשים חווים למעשה את הקולקטיב שלהם בתור המחנה הרדיקלי. אבל זאת מנטליות של אוהדי קבוצות כדורגל כושלות, לא פוליטיקה.

לכל אלה שמבקרים את המחאה החברתית מנבי סלאח: מה בעצם אתם רוצים? הייתם מצפים שמיליון אנשים בישראל יסעו לנבי סלאח? הרי זה מופרך לגמרי, וזאת תהיה הפקעה של המאבק הפלסטיני מידי הפלסטינים. "שדפני ליף תלך לרמאללה", אמרו בקיץ. אבל אתם כל כך בטוחים שרמאללה זקוקה עכשיו לדפני ליף? יש כל מיני דברים שאפשר לעשות לגבי זה, אבל נכון לעכשיו יש שני קולקטיבים לאומיים בין הים לירדן. ישראלים צריכים להתנגד למהלכים הרצחניים של הממשלה שלהם, ולתוכניות הרצחניות עוד יותר, אבל אין שום סיבה לצפות מהם לעשות בשביל הפלסטינים את המאבק שלהם.

בכלל, אני מעז לומר בזהירות, ניכר שהפרויקט הלאומי הפלסטיני נמצא כרגע בתקופת התארגנות ו-re-alignment שתוצאותיה לא ברורות. דברים מאוד גורליים קורים מסביב, ובהיותו צורה של לאומיות ערבית הפרויקט הפלסטיני מעולם לא היה מנותק מההתרחשויות במרחב – כלומר בעיקר מההתפתחויות בסוריה ומצרים. אבל זה לא אומר שצריך לחכות לאבו מאזן, פיאד או הנייה. למרות היותנו יהודים כובשים, כבני אנוש יש לנו זכות להתקיים באופן פוליטי.

לגבי הטענות שבאות מכיוון המאבק המזרחי: מהתחלה היה ברור שהמחאה היא תנועת התעוררות עם דומיננטיות אשכנזית לא מועטה. ובכל זאת, אני חושב שאתם טועים בביקורת עליה. אני יכול לומר באחריות שבין האנשים שהיו ברחובות היו הרבה יותר שיתופי פעולה בין מזרחים לאשכנזים, משהיו אי פעם בתנועות שמאל אחרות. מה עוד, שלפי התרשמותי התנועה המתעוררת שהתפרצה אתמול היתה כבר הרבה יותר פריפריאלית והרבה פחות בורגנית – כמו חלק מההפגנות שהיו בקיץ.

כך שאני לא כל כך מבין. אפשר לשלול כל צורה של מחאה, ולמצוא בה שכפול של הסדר המעמדי הישן. כבר טענתי שרק לפני המבול היה מבנה פוליטי שונה באופן אבסולוטי. אבל השאלה היא מה האלטרנטיבה, ואת מי זה משרת. לצערי, אני חושש שבקונסטלציה הנוכחית הביקורת הזאת משרתת רק את ביבי ואת הממשלה הצינית והמפלצתית שלו.

אני חוזר ושואל: מה אם כן המקור לבוז התהומי של רבים בשמאל העמוק כלפי המחאה? נדמה לי שאנחנו חוזרים למושג "סחים", שתמיד מבצבץ יש מאין בהתייחסויות להפגנות. אבל זה הרי היה מהתחלה, לא? מהתחלה אנשים התלוננו שברוטשילד יש מוסיקה גרועה ואנשים לובשים שרוואלים. אני טוען שזאת בסופו של דבר הביקורת האותנטית ביותר על המחאה החברתית: ביקורת של אנשים שנוסעים לברלין, ונגעלים מהרעיון שהם צריכים לסבול אנשים שנוסעים להודו.

אז צריך להגיד את זה במפורש: הזלזול הזה הוא ממש דוחה, ובמידה רבה גזעני. תחת מסווה של ביקורת חברתית, יש כאן ביקורת של הקצפת הגלובלית של האליטה כלפי השכבות שמתחתיה – אשכנזיות או מזרחיות. כשאני רואה מישהו נורא ציני כלפי המחאות על שכר הדירה או על מחיר החשמל, אני מחכה בדרך כלל לחופשה הבאה, לרגע שבו הוא יסע לחו"ל ויפרסם בפייסבוק את הדירה הרחבה והמוארת שלו במרכז תל אביב. בדרך כלל זה מסביר הכול.

אז מי שרוצה ויכול לצקצק מברלין, שיעוף לברלין וייהנה שם, אבל שלא יפריע לאנשים שממש חיים כאן, ורוצים לנסות לעצב את החיים שלהם.

אישית, לא אכחיש שגם אני התייאשתי בנקודה מסוימת מהתוחלת של המחאה החברתית. חשבתי שהרעיון של התקפלות וחזרה לאוהלים "בקיץ הבא" הופך את כל העניין לסוג של מחנה קיץ, ושבאותו "קיץ הבא" זה כבר יראה באמת כמו קרנבל של סלקום. אבל ממה שראיתי בימים האחרונים, נראה לי שהמחאה של 2012 דווקא מחושלת יותר.

והגודל בכלל לא משנה. כיף לצעוד ולצעוק, גם כשיש מסביבך רק 15 אנשים. בסופו של דבר, אני מתעקש שהמחאה החברתית היא פעילות אקזיסטנציאלית יותר מאשר פוליטית. היא כמו תנועות המצוקה של מי שנחנק, או אם תרצו, של מי שמנסים לסמם אותו והוא מנסה לבעוט ולהתנגד.

בעיניי, המחאה החברתית היא האופק לקיום שלנו. מעבר לגבולות שלה יש רק מוות – מוות במובן המילולי ביותר.

לפעמים יש לנו נטייה להכניס את המציאות לתוך דפוס עלילתי של סיפור קצר, או אפילו של פרק בסיטקום. היתה מחאה, היתה דפני ליף, היו רגעי שיא, ואז היא איכזבה ושקעה והסיפור נגמר. עכשיו, לדבוק בסיפור הזה זה "פאתטי", זה כמו להתלונן על זה שבן גוריון פירק את הפלמ"ח.

אבל אפשר לראות את הדברים אחרת – לא כמו סיפור קצר אלא כמו רומאן ארוך של דוסטוייבסקי. ברומאן כזה הגיבורים מתאהבים, מפתחים אובססיות, ורבים ריבים מחרידים, אבל הריב הוא אף פעם לא סוף הסיפור. אחרי הריב הדמויות מתאהבות שוב, שוב מאיימות לרצוח אחת את השנייה, וחוזר חלילה. עולות דמויות חדשות, מרשימות, אפילו באמצע הרומאן או בשליש האחרון שלו. ואולי אפילו לא שמענו על דפני ליף הבאה.

הגיע האביב, ובאביב אנו יוצאים לרחובות. כאשר הארנבות והשועלים יוצאים באביב ממחילותיהם כדי ללחך עשב, לטרוף ולהזדווג, אף אחד לא אומר להם: "כבר עשיתם את זה באביב הקודם".

בקיצור – שום דבר לא נגמר, אלא אם תרצו שהוא ייגמר. להיפך – משהו חדש נולד.

תגים: , , , , ,

47 תגובות to “כל העולם כולו גשר צר מאוד”

  1. תהל Says:

    אויש עפרי אני ממש אוהבת אותך

  2. Doron Shamia Says:

    תודה(!) לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר. אז אצטרך למילותיה של בתמיצווש, לאמר, נשבר התחת מה"שמאל" המלא אגו, מ"מובילי" מאבק מטעם עצמם שטורחים להצטלם עם כל גוש מפגינים בן 35 איש ולהעלות את התמונות מיד לפייסבוק, מ"מי שהיה כבר 15 שנים פעיל חברתי" ולכן יודע טוב יותר מה צריך לעשות. תאכלו תחת.

  3. Ofer N Says:

    כן, שדפני תלך לרמאללה. או לבלעין. אם היא לא טורחת לעשות כלום בעניין, וגם לא להגיד כלום (שום דבר משמעותי), ולמעשה טורחת רק לנסוע ללונדון כדי להשתתף באירועי הסברה ישראלית – צריך לבקר אותה. ואם היא לא עושה כלום, היא לא "מוציאה את הידיים מהדם" (הניסוח של עפרי).

    אגב, הלכתי להפגנות J14 בקיץ, וכנראה אלך גם השנה.

  4. ד.ר Says:

    שווה לקרוא את זה על רקע המאמר הבא:
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1676371
    (תקציר מנהלים: אסד וכו' הכניסו את הכיבוש לפרופורציה גם אצל הפלסטינים)

    מעניינת גם ההערה על הפלמ"ח. מישהו יודע מה מקומו של המהלך הבן גוריוני הזה בשיח השמאלני המקומי? זכור לי שהסרט "כן לשבור" של ג'אד נאמן על שביתת הימאים הופך את זה לאישיו המרכזי שלו, אבל לא ידוע לי על אף טקסט אחר שנושא את הדגל הזה. אולי אורי אבנרי?

  5. גור Says:

    אני לא מבין מאיפה קיבלת את היכולת להקים אותנו שוב מהספה ולגרום לנו לצאת לרחובות, והכל בכמה מילים.

  6. גל אמיר Says:

    הסכמתי עם כל מילה. אחד באפריל?

  7. תומר פרסיקו Says:

    word! צריך להפסיק לפחד להיות קצת סחים.

  8. ברינגאיט Says:

    לא יודע מזה השמאל העמוק או המחנה אבל הקיץ שעבר היה טיפשי ,לא באמת קרה משהו,זה היה שטויות,פעם ראשונה שנחשפתי למונח "סחים" כאן וזה באמת זה,הם כולם סחים שם בלי קשר איזה בגדים הם לובשים או אם הם נוסעים להודו או לברלין,הם זעיר בורגנים מסריחים,על מה יש לדבר בכלל? הם קנויים,הם לא פונקציה, הם פאנקייקים שטוחים של אמא עם סירופ על הראש,אתה משווה אותם לערנבות ושועלים?אני אומר שהם דגים על חכות,הם לא הולכים לשום מקום מותק.

  9. מיקי Says:

    לא צריך להפריז בחשיבות ה"מחאה". סתם חגיגה לצעירים לעת חופשה והופעה חינם של ריטה ושלמה ארצי. היא לא תחזור על עצמה הקיץ כי נמאס. כל שעשוע טוב פעם אחת בלבד, ותמיד צוות בידור צריך להמציא שעשועים חדשים במימון של גופים אחרים.

    • Doron Shamia Says:

      פקחת את עינינו מיקי. תודה. אני מניח שנמצא אותך באלפים השוויצרים נופש הקיץ?

    • נועם א"ס Says:

      כדאי שתתחיל להתרגל. המחאה, הפסטיבל עצמו, היא הרפובליקה, והיא לשנים. מתוך הדייסה הזאת, עם כל השלמה ארצי והריטה, שוב ושוב ושוב, יצמח מה שיצמח

  10. Eyal Says:

    טקסט יפה.

    באמת יש שאיפה אירופוצנטרית מרוחקת (ומודחקת?). כאילו אנשים לא רוצים להתערבב עם ה"עמחא", ומעדיפים להתרחק ממנה (ועל הדרך גם מדמיינים את ה"שַם" כמשהו נאור). בעיניי זה בדיוק הדור-הבא של הגזענות הלבנה (מרצ?), שמתנשא על האנשים האמיתיים, שבסה"כ משתתפים במעשה פוליטי. הם קודם כל רוצים שאנשים יהיו כמוהם, והם רוצים להוביל ולקבוע מה ראוי. בתוך כך, "מאבק" הוא תמיד גם השלכה של הדמיון שלנו – איך היינו רוצים לראות את עצמנו, את האחרים ואת העתיד, ולכן זה לא לגמרי מפתיע שרבים מערבבים את המציאות הפוליטית עם שאיפות-כמוסות להידמות לאיזו תיאוריה פילוסופית-פוליטית אבסטרקטית, או למקום/זמן אחר – אולי מתוך פסיכולוגיה לא-מודעת (גזענית?), ולא מתוך הקשבה והתבוננות בנעשה סביבם, שמשתתפת ומקבלת את חוויות היום-יום המציאותיות של האנשים.

    או בקיצור, אני מסכים.

  11. נירית Says:

    יפה מאד
    פקחת את עיניי
    תודה

  12. tzik Says:

    עפרי, הסכמתי כל כך, שמהזעזוע נסגרתי בשירותים ובכיתי איזה רבע שעה.

    יאללה, רק שיהיו אביב וקיץ שמחים. שהאדמה עוד קצת תרעד.

  13. יואב Says:

    המחאה והשמאל צריכים להיפרד כידידים. גם כך זה לא היה חיבור מוצלח במיוחד. שהשמאל יעשה מה שהוא טוב בו – להקים עמותות, לטוס לברלונדון ולקבל תרומות מחו"ל; ושהמחאה תמשיך בשלה. גם כך כל שמאלני שרוצה להיות חלק מהמחאה נאלץ בפועל להשהות את כל ההביטוס השמאלני הרגיל, כלומר להיות קצת סחי. פשוט צריך שזה יהיה הפעם ברור מהתחלה, בלי להתפתל ובלי מפחי נפש. הצהרת הכוונות הזו תעשה טוב לכל הצדדים המעורבים.

    קריאה מומלצת: עוד לקחים מקיץ 2011.

  14. תהל Says:

    אני בעד להפסיק להשתמש בשמאל-ימין הישראלים השחוקים כל כך. הם איבדו משמעות בעיניי כי נהפכו לסמן של פתרון מדיני ואין בהם כלל כדי להעיד על נטיות שמאלניות ימניות בתחומי כלכלה-חברה. אנחנו רואים את הנביטה של תנועה חדשה לחלוטין שההגדרות המפלגתיות הישנות לא רלוונטיות לה יותר

  15. irity Says:

    נגע לליבי "האנשים שנוסעים לברלין נגעלים מאלה שנוסעים להודו", ענק ! כדאי לזכור שתרבויות אלה אינן זרות לחלוטין (הלשון והשפה "הינדו-ארית" ויש הפרסים בתווך), אבל בארץ זה יוצא די נכון, החיתוך הזה התרבותי-פנים אשכנזי. אם אפשר היה, הייתי מחלקת את זמני חצי שנה בהודו וחצי שנה בברלין, וכותבת גלויות לאנשי המחאה הנפלאים, ואולי איזה פוסט או שניים ל"האמורי".

    לעניין המחאה, אין לי מה לאמר כניראה שצריך להשאיר את העתיד לכם, הצעירים. הבעיה היחידה שאני ראיתי במחאה זה שהיא "לא הולכת עד הסוף" ולכן, ובהתחשב בתחכום של הצד השני (הטייקונים וחבריהם) זה ניראה די סתמי. אבל אולי אני טועה, הנה נועם איןסוף אומר שזו הרפובליקה עצמה שוממנה יצמח הכל. אולי, אין לדעת.

    מסכימה לחלוטין שאפשר לוותר למי שאינו רץ לרמאללה. אגב רצתי לשם לא מזמן, וגיליתי, אהוי, שגם הפלסתינים נמצאים בתור לשנור, מאותם טייקונים. אז שכל אחד ידאג לתור שלו, כניראה זה נכון יותר לתקופה הקרובה.

    The term Aryan originates from the Sanskrit word ārya, in origin an ethnic self-designation, in Classical Sanskrit meaning "honourable, respectable, noble".[3][4]
    In the 18th century, the most ancient known Indo-European languages were those of the Indo-Iranians' ancestors. The word Aryan was therefore adopted to refer not only to the Indo-Iranian people, but also to native Indo-European speakers as a whole, including the Greeks, Latins, and Germans. It was soon recognised that Armenians, Balts, Celts, Albanians and Slavs also belonged to the same group. It was argued that all of these languages originated from a common root—now known as Proto-Indo-European—spoken by an ancient people. The ethnic group composed of the Proto-Indo-Europeans and their modern descendants was termed the "Aryans".

    • ofrilany Says:

      לגמרי, ההיפותזה האינדו-ארית. לגבי עניין הכשלים של המחאה – אפשר רק לקוות שנלמד מהטעויות.

      • irity Says:

        היפותיזה ? חשבתי שזה מדע "קשה". אשמח לשמוע מהידענים בנושא.

        לא יודעת אם נעשו טעויות במחאה, השאלה הפתוחה היא לענ"ד מה היו הכוונות, או המטרות, ומי מוביל את זה. דעתי שלא התקבלה, היא שמנטליות ה "דף החלק" בעוכרי הצעירים בכל דור ודור. יש נתק שמייצר מצב נוח של טבולה רזה, והתשה של הדורות הצעירים. זה עלה פה בקשר למורשת המאבק המזרחי, וגרוע מזה המצב בגיזרה האשכנזית. בתור "שכבה שלטת" או כזו המואשמת בזה ומותקפת, החלל שנפתח לשיח פנימי הוא כמעט לא קיים, כי אי אפשר לכבס כביסה מלוכלכת בזמן שאתה חלק מאליטה מותקפת לכאורה או באמת. היתה התבטאות שבוע שעבר של א.ב.יהושע בקשר ל"שיח השואה המושתק" והוא חטף מיד על הראש מאשכנזים מכל הכיוונים, כדי שהנושא יישאר מתחת לשטיחים. יום לאחר האיומים שהוא השמיע ליהודי הגולה, הגיע לרווחת כולם הפיגוע בטולוז, צא ולמד. לא הרבה השתנה. דפני ליף בהחלט הכניסה מילים מרעננות לדיאלוג הבינדורי , שאפו על זה, ניראה מה הלאה.

  16. יעל Says:

    תודה על הטור, אני מסכימה מאוד וחושבת שאתה מעלה פה עניין חשוב שלא נדון מספיק- הצורך של חלקים בשמאל הרדיקאלי לעסוק בעיצוב ושימור של הזהות העצמית שלהם. אני חושבת שבמובן מסויים המחאה החברתית של הקיץ האחרון היוותה היא אתגר רציני לאותם האנשים בדיוק משום שאותה קבוצה של "סחים" היא שהוציאה את המוני ישראל לרחובות.

  17. רשלן מתוק Says:

    כתוב נהדר ומסכים עם כל מילה,
    Those who can protest
    Those who can't criticize

  18. יסמין Says:

    מה שהכי מעניין פה זה, כרגיל, לנסות לשרטט את גבולותיו של "השמאל" וגם את "השמאל העמוק", שהוא כמו הרבה פעמים בבלוג זה אקטיביסטים צעירים, משכילים ומודעים לעצמם ממרכז הארץ וביתר דיוק מתל אביב.
    ממה נפשך עפרי, כמה וכמה מזקני השמאל היו שם כשזה קרה והתרגשו עד עמקי נשמתם, כמה מהם לחשו על אוזניהם של הליפיות והקונטסים, כמה מהם עשו ימים כלילות ברוטשילד ובלוינסקי ואיפה לא. אבל מישהו כנראה החליט, והמישהו הזה היה כנראה ברלינופיל אשכנזי משכיל, ועכשיו כרגיל כל "השמאל" עומד (שוב) למשפט שדה בארץ האמורי על חוסר רלבנטיות, תקיעות, צייקנות ואליטיזם.
    אשר לי, למשל, שמאלנית עמוקה בעל כורחי שכמותי, אני התרגשתי מאוד, *ובה בעת לא היו לי ציפיות גדולות*. נדמה לי שכבר כתבתי את זה אפילו כאן, אבל אני אחזור על זה. מה שקרה בקיץ שעבר היה רק יריית הפתיחה, תחילתו של שיח במקום שהכחיד בשיטתיות כל שיח, כל שיחה, כל חקירה וכל הקשר וקישור. זה היה נהדר, זה היה מצוין, זה היה מעודד. לי היה ברור שלא יקרה שום דבר משמעותי בטווח הקצר, אבל שהחלה הספירה לאחור. החיבורים שנוצרו ממשיכים והמשיכו לאורך כל החורף, ואנשים שאתה אינך מצטט פה, שמאלנים מהסוג שלא עובר פה את הסף, אבל בהחלט שמאלנים עם קבלות, קרעו את התחת כל השנה במעברה, בתראבוט, ישבו בכל מיני ישיבות עם אנשים והצליחו למנוע פינויים, בבאר שבע, בירושלים, בפרדס חנה וביבנה, מקומות שהמצקצקים שלך לא יודעים איפה הם.
    המחאה היא ישראלית, ולפיכך עד שהיא תגיע לכיבוש ייקח עוד הרבה זמן, עם בכלל. אחרי הכל הכיבוש די טוב לכלכלה של הרבה ישראלים וצריך להבין את זה. אני באופן אישי לא חושבת שהפלסטינים יתנגדו אם מיליון ישראלים יביעו את דעתם נגד הכיבוש, ממש לא אכפת להם "המאבק שלהם", הם עם די פסיבי בכל הקשור למאבקים (והישראלים מעולם לא הבינו איזה מזל יש להם בעניין הזה), הם רק רוצים לחיות. אבל מותר לשמאלנים גם להסתכל מרחוק, אחרי שהם מוציאים את נפשם בנבי סאלח ובבלעין ובעוד המון מקומות מאז האינתיפאדה הראשונה – 1987 להזכירכם, כבר אז היו אנשים שהיו נוסעים לכפר ביתא ובונים שם שוב ושוב את הבתים שהצבא היה הורס, וכבר אז הם קראו לזה ועד הסולידריות – ולהגיד לעצמם יופי, המיין סטרים הישראלי עובר לאט לאט פוליטיזציה. אין לנו מה לעשות פה עכשיו. נתמוך מרחוק ונחכה, תודה לאל עכשיו זה לא תלוי רק בנו, אבל מה שבנפשנו לא נמצא כאן. אותנו עדיין צריכים בנבי סאלח. מה כל כך רע בזה?

    • יובל א Says:

      תודה יסמין.
      ונוסיף – כמה קצר המרחק מהכעס על מי (מי באמת???) שרואים רק את הכיבוש ולכן "עיוורים" לערכה הקיים גם אם מגוזם של המחאה שאולי תהיה, ל"לא צריך ללכת לרמאללה" ולעג להולכים לנבי סלאח. זה קצת מוכיח את טענות המסתייגים…
      והדאגה מסכנות הליברמניזציה או לפידיזציה של המחאה הן במקום. וכך גם השאלה אם המחאה תסונף לגל האנטי-דמוקרטי או תעמוד מולו.
      ועוד דבר – בין שאר הדברים המאד ישראליים במחאה יש גם נרקיסיזם. כמו ילדי הנרות או בני תשחורת באושוויץ, גם כאן ההתפעלות העצמית הגיעה בערך שתי דקות אחרי החוויה הראשונית.

  19. smolan2 Says:

    באופן מפליא אני מוצא את עצמי מסכים עם יסמין. אולי יש לה עוד תקווה. מכל מקום, לא ברור בכלל מדוע הקריאה להמשיך את הקיץ, כל קיץ – זיונים, סמים, דיבורים שטחיים ודגמים של גיליוטינות, מה רע – צריכה לבוא יחד עם הכפשה עצמית. צא סחי לרגע, וקרא לשמאל לבוא שוב לחופשה הכיפית מלפני שנה. תמיד טוב להטיף ללא מודעים.

  20. עומר Says:

    אז מה, מארגנים משהו לאחד במאי?
    http://occupywallst.org/article/6-ways-to-get-ready-may-1st-general-strike/

  21. יריב מוהר Says:

    תודה על ניסוח מעולה, מוקפד וגם משעשע של מחשבות שעבור גם לי בראש. ובעיקר, ולפני הכל, וקסו חשוב שמחבר אותנו למציאות קונקרטית של מצוקה וניסיון לפעול כנגדה כמיטב האפשר בהקשר פולטי סבוך ביותר.

  22. דרול Says:

    אתה לא מבין ,אבל אני מבין טוב מאוד.
    אם בנאדם יכול לנסוע לברלין וללקק מאיזו אנה מריה קרם באווריה, למה לו להזיע ליד הצ'וחים ברוטשליד או בבן יהודה ?
    ואתה יודע מה הכי גרוע? הכי גרוע שכבר אסור לו להגיד שהוא שמאלני , כי אז הלכה האותנטיות ושוב הוא פוטש סוג ג' של ערוץ 2 ושל מערכת הארץ ,כדי להפיל את ביבי , שכרגע לא רואה ממטר אפילו את ברק אובאמה.
    לכן , צריך להגיד לאנשים האלו , במקום להזיע בפארקים או להזיע כדי לחפש תירוצים למה לא הזעתם בפארקים , פשוט סעו לברלין ואחרי שתמצו את גרטרוד , לכו ותבקרו בכמה אנדרטות.

  23. יוסי Says:

    אני דורש להפריד בצורה ברורה בין הקולקטיב המרושע והלא ברור של "הנוסעות לברלין" לבין הקבוצה הברלינאית, להזכירכן אנחנו בק"ק ברלין היינו הראשונים לפתוח אוהל וכמה אפילו חזרו לארץ בשביל להשתתף במהפכה לכמה שבועות.

  24. ליברטריאן Says:

    אני רק רוצה להציג צד אחר כאן, צד יחסית שקט בדיונים.

    אני שייך לקבוצה (שבגלל שהיא שקטה, אין לי מושג כמה גדולה או קטנה היא) שפשוט לא הסכים מהיום הראשון עם עקרונות המחאה. לא הסכמתי כמעט לשום מילה שליף או מארגנים אחרים אמרו, לא הסכמתי עם רוב הפתרונות, אני לא מסכים עם מדיניות הממשלה וגם לא עם המדיניות החליפית שהמחאה מציגה.

    כאשר הלכתי לרוטשילד, שוחחתי עם עשרות אנשים, קראתי את עשרות המייצגים, ומצאתי את עצמי חולק עם רובם ככולם. לא השתתפתי בשום הפגנה, לא כי אכפת לי איזה בגדים הם לובשים או מה הם מעשנים, לא אכפת לי צבע עורם או כובעם. פשוט לא הסכמתי עם השלטים המונפים בהפגנות.

    לכן השורה התחתונה שלי היא שאני שמח שהמחאה לא הצליחה. אני חושב שהחלקים שכן הצליחו גרמו ליותר נזק מתועלת, הן בגלל הרעיונות המקוריים והן בגלל היישום הכושל של הממשלה. אני מקווה שהמחאה לא תתחדש שוב בקיץ.

    יכול להיות שכאן המקום לפרט עם מה אני כן מסכים ובמה אני כן תומך, אבל אני לא חושב שזו הבמה. הרצון שלי היה להציג צד קצת אחר של המחלוקת הזו.

    בקשר לתבניות שעלו ברשומה.
    ברלין: לא נסעתי
    הודו: לא ביקרתי
    פוליטי: פתק לבן, או: לא מזוהה עם אף מפלגה
    מדיני: קץ לכיבוש (ולא לשום דבר אחר)
    כלכלי/חברתי: ליברטריאן-חברתי (אין ייצוג ישראלי רישמי לעמדה הזו)
    תורם: לאגודה לזכויות האזרח ואונסקו
    ציר בלעין-רמאלה: לא הייתי
    עדה: מזרחי

    • עומר Says:

      פוסט אורח! לאלתר!

    • יואב Says:

      ליברטריאן, קצת מוזר שמצאת את עצמך חולק על "רובם ככולם" של המפגינים. אחת הדרישות שעלתה מן המחאה היא מה שמכונה "פירוק הריכוזיות". האם גם על דרישה זו חלקת? האם שמחת שדרישה זו נכשלה?

      לפי דבריך אני מניח שכן, אתה נשמע טיפוס כזה שיחלוק על הסוציאליסטים-קומוניסטים שישנו באוהלים רק כי הם לא אנרכו-קפיטליסטים כמוך. שזה סבבה, רק בקשה אחת – נמאס לי לקרוא את כל חברי התנועה הליברלית מתבכיינים על הריכוזיות, אבל לא צועדים עם העדר כי לא כולם במחאה נשבעו אמונים לערכים הקפיטליסטיים. אנחנו שונאים טהרנים.

      • ליברטריאן Says:

        שלום יואב,

        1. אני לא קפיטליסט, אין לי מושג מאיפה את זה. אני גם לא אנרכו-קפיטליסט, אין לי מושג מאיפה הבאת גם את זה. "כל חברי התנועה הליברלית" – גם כאן אני לא יודע על איזו תנועה אתה מדבר.

        2. עיניינית לשאלתך, אחרי שנפתרנו מכל מיני תארים. ריכוזיות לא מעניינת אותי. היא (או חסרונה) לא ערך בפני עצמו בעיני. לפעמים ריכוזיות היא משהו חיובי, לפעמים היא שלילית. גם בישראל, ריכוזיות יצרה דברים נפלאים, ועשתה נזק רב בתחומים אחרים.
        לדבר באופן גורף נגד ריכוזיות (ומקביל ליצור ריכוזיות בלתי נסבלת אצל הממשלה) זה משהו שאיני מסכים איתו.

      • יואב Says:

        אתה תומך בהורדת מס הבלו?
        אתה תומך בהפחתת כוחו של המונופול הממשלתי על החשמל?

        בשבת האחרונה התקיימה הפגנה שעיקרה היה הפחתת מחירי הדלק והחשמל. זו אולי ההפגנה שהתניעה מחדש את המחאה שאתה מקווה שלא תחזור.

        האם תשמח כשהמחאה הזו תיכשל?
        אם ההפגנה הזו הייתה נושאת פרי, אתה חושב שהיה בכך יותר נזק מתועלת?

        אני מנחש שהתשובה היא לא. אז אם ככה, מדוע לא הלכת להפגין? זה בגלל משהו רווחה משהו סוציאליזם משהו קומוניזם?

        ליברטריאנים, אתם לא ראויים לחופש שאתם לכאורה תומכים בו, אם אתם מתנהגים כטהרנים ולא מוכנים לצעוד ליד סוציאליסטים ואחרים בהפגנות שעל תכנים רבים שמושמעים בהן אתם תומכים. נדמה לי שההגדרה של אדיוטים שימושיים מתאימה במקרה שלכם.

      • ליברטריאן Says:

        יואב, כל כך הרבה שנאה ולעג, על שום מה?

        אענה שוב עיניינית לטענות שלך.

        1. הורדת מס הבלו? תלוי במה מחליפים אותו. לתמוך בהורדת מס, מבלי להגיד מאיפה זה יגיע, או לחלופין לא לשקול מסים אחרים שאולי אני מעדיף שהם ירדו לפני הדלק, זה כמו להתחיל משפט בלי

        2. הפחתת כוחו של המונופול הממשלתי על החשמל. מה זה אומר בכלל?

        אם תגיד ספציפית איזה פתרון אתה מציע להורדת מחירי החשמל או מה עושים בשביל הפחתת כוחו של המונופול הממשלתי בתחום החשמל, אשמח להגיד לך אם אני מסכים או חולק איתך, וגם אשמח לצעוד איתך יחד אם אכן נגיע להסכמה.

        3. מדוע לא הלכתי להפגין. ובכן, מעבר ל-2 ההסתייגויות למעלה, אני קצת לא מבין את הגישה הזו. אני משתתף בהפגנות כשאני מרגיש שהן תואמות את ההשקפה שלי (וכבר השתתפתי בהגנה אחת בשבועיים האחרונים), בנוסף לדרכים אחרות בהן אני תורם לעקרונות שאני מאמין בהם.

        4. משהו רווחה משהו סוציאליזים – אתה שוב מפספס, בשום מקום לא כתבתי שאני נגד רווחה או נגד סוציאליזם, ומעולם לא השתמשתי במונחים האלה לשום תירוץ או הסבר או הבעת דעה.
        להיפך, יש מקום נכבד לרווחה וסוציאליזם בעולם שלנו.

        5. אידיוטים שימושיים. תראה, יש בך הרבה כעס מאוד אישי שמופנה לאנשים זרים ברשת. כינוי כנאי, הכללות, שנאה – אף אחד מהם לא מוסיף לדיון, והם יוצרים ניכור במקומות שצריך ליצור דווקא קירוב. אין לי דבר נגדך, אני לא מכיר אותך. הייתי רוצה להכיר את הדעות שלך, אבל בינתיים לא שמעתי אף דעה ברורה מתחילה ועד סופה. זה בסדר, גם אני לא פירטתי כאן את הדעות שלי, וגם הסברתי למה. אני לא מתכוון לחטוף את הבלוג כדי לקדם דעות אחרות. המטרה שלי היתה להציג נוכחות אנשים שלא מסכימים עם רעיונות מחאה ללא קשר לאנשים שעומדים מאחוריה או האוכלוסיה שאותה הם מייצגים [בניגוד לרעיון הכללי שעמד מאחורי הרשומה].

    • ליברטריאן Says:

      אגב, דוגמא אקטואלית בנוגע למס הבלו.

      המס ירד. וברגעים אלו נתניהו מכנס ישיבה דחופה לדון בקיצוץ רוחבי למימון הורדת המס. האם לדעתך, בהכרותך עם רה"מ, השרים, הוועדות והעומדים בראשם, הרכב הקואליציה ומאזני הכוח, תצא נשכר מהמהלך או נפגע? האם זה יבוא על חשבונך או על חשבון אנשים שלא אכפת לך מהם? האם האינטרנס שלך ייוצג כמו שצריך? או שעכשיו אתה צריך להתכונן להפגנה הבאה שלך שתדון בהשלכות החדשות?

      אגב, בנימה אישית, מאחר ואני כמעט ואיני נוהג, אין לי ספק שמצבי יהיה גרוע יותר. אבל זה מחוץ לדיון, כי אני לא מתנגד להורדת המס על הדלק כמו שאיני מתנגד להורדת שום מס. אני כן חושב שצריך לדון בתקציב בכללותו ולא בסעיף כזה או אחר בכל פעם.

  25. יוסי לוס Says:

    מסכים אתך על הכל, חוץ מהירידה הקטלנית על "אלה שנוסעים לברלין" שהיא לא רק מוגזמת ולא מדויקת אלא גם לא מועילה. במקום להגיב להשמצות ריקות מתוכן בהשמצות ריקות מתוכן עדיף להמשיך לעשות את הדברים הנכונים.

  26. Stavit Sinai (@Stavitsinai) Says:

    After more than 20 years of Zionist brain-wash, I earned my right to "fly" to Berlin, "enjoy" myself, and say whatever I want (interfere in Ilani's words) on the "revolutionary" J14 Zionist

  27. אורנה Says:

    בתור סוציולוגית שמחתי ממש לקרוא את הניסוח הכל כך מדויק: "הזלזול הזה הוא ממש דוחה". אני רואה איך בכירי הסוציולוגים שלנו נהנים כל כך להשחיז מילים ולצחצח חרבות נגד המחאה שלטענתם היתה של "המפונקים" ולא בעד הערכים החשובים "באמת", והאמת – הזלזול הזה ממש דוחה. תודה על כל מילה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: