על התערוכה "איראן" ועל איראן באופן כללי

by

 יהושע סימון

התערוכה

לפתיחת התערוכה "איראן" בירקון 70 הגיע כתב גל"צ נחמד והכין כתבה על האירוע. כתגובה לדברים שנאמרו על ידי מארגני ופוקדי הפתיחה בכתבה , הוא הביא מדבריו של ח"כ דני דנון מהליכוד (שבין יתר הישגיו פירסם לאחרונה מאמר ב-USA TODAY נגד הדיון הציבורי בשאלת ההתקפה הישראלית האפשרית באיראן). אלה הדברים שאמר דנון לכתב התרבות של הצבא: "האיום האיראני הוא איום אמיתי. אי אפשר לטמון את הראש בחול. ולכן אומר לאותם אמנים, עם כל הכבוד, אולי אתם מבינים באמנות, בתרבות. אבל בענייני בטחון, אנא השאירו את זה לאנשי הבטחון לקבל את ההחלטות האלו".

את דבריו של דנון יש להבין במלוא חומרתם – בין רשלנות במקרה הטוב, להתרת דם במקרה הרע. כי מה שדנון אומר זה שאנחנו, אזרחיות ואזרחים, אלה שמחושבים על ידי "אנשי הבטחון" כ"נזק נלווה", לנו אין יכולת או זכות לדבר בעניין בו חיינו, חיי כולנו, מוטלים על הכף. אותו משטר שיוצא למלחמות בזבזניות תוך שהוא מפריט את טקסי הזכרון לחללים (אולי דרך טובה לממן מלחמות להבא היא לחייב באופן גורף נוכחות בטקסי יום הזיכרון ולגבות תשלום כניסה מופקע מכולם, עם הנחות סמליות למשפחות הנופלים), הוא משטר שאומר לאזרחיות ולאזרחים שאין להן מלה בעניין חישוביו שבהם הוא מבטיח לקפד את חייהם. מופקרים ללא מקלטים אפילו, אנחנו מנועים לפי הח"כ דנון מלהציל עצמנו מטבח בחסות מעשי הממשלה.

את תוכנית הפרטת המקלטים בישראל בצורת ממ"דים מטומטמים (מה עושה אדם בחדר ממ"ד אחרי ששרד התקפה? כשיפתח את הדלת, שמח על שניצל, הוא הרי יהיה תלוי באוויר 8 קומות מעל אדמת השכונה החרוכה בנתניה או ראשל"צ. כל שישאר לו הוא לגווע בצמא וברעב בחדר תלוי באוויר!) מפמפים בין היתר עם פרוייקט בשירות הקבלנים – תמ"א 38: בחסות הפחדה מרעידת אדמה (מודל קלאסי של צבירה פרימיטיבית שמראה כי לא הרבה השתנה מאז הספרדים הביאו את הגיהינום הקתולי לילידים בעולם החדש), הקבלנים "מחזקים" בניין כנגד הסכנה ומקבלים אחוזי בנייה מזורזים לקומות עליונות ופנטהאוזים בהם יסחרו – ממש ספר לימוד לצבירה תוך נישול.

הדמוקרטיה

אם נחזור לח"כ דנון, חייבים להודות שגם בעניין הנוכחי הוא כלל לא מקורי. אחד הדברים שמאפיינים את הדבר הזה שנקרא דמוקרטיה הוא הוצאה של הפוליטיקה מחיי היומיום. כאילו הפוליטיקה קורית אי-שם – במקום אחר. "אל תכניס פוליטיקה", "למה להיות פוליטי?" וכדומה, הם ביטויים להסכמה עם הפעולה הפוליטית המתמדת שבייסודה דה-פוליטיזציה של החיים. בתוך הדה-פוליטיזציה הזאת מתקיים מרחב כל כך מצומצם ועלוב של פוליטיקה, שהשאלות בתוכו מסתכמת בבחירות כמו – ערוץ 10 של רון לאודר או ישראל היום של שלדון אדלסון, האח הגדול של קשת או תחקירים של רז שכניק אצל נוני מוזס, שאול מופז או ציפי לבני; יש יותר בחירה בשאלה אם לאכול מצה מקמח לבן או מצה מקמח מלא.

עשור של פעילות בעולם האמנות המקומי ובמסגרות בינלאומיות גרמו לי להכיר בכך שאל מול הדבר הזה שנקרא דמוקרטיה, בהיות הפוליטיקה א-פוליטית, יותר ויותר הצעות פוליטיות ממשיות מוצאות מקלט באקדמיה ובעולם האמנות. בהיעדר מקום אחר, פרוייקטים שאפתניים שהם לא רק פוליטיים, אלא ממש עושים ודורשים להתערב בפוליטיקה, מוצאים מקלט בדיון אקדמי ובפעילות אמנותית.

את התערוכה "איראן" אפשר לראות גם לאור המציאות הפוליטית המוגבלת בתוכה אין מקום לרעיונות שהתערוכה מעלה. לכן אפשר רק להודות על כל תגובה, גם אם זו מופיעה רק בעמודי ובשעות שידור של בידור ותרבות – מסתבר שבלעדיהם אין כלל דיון פומבי מחוץ לקונצנזוס הצבאי. תערוכה פוליטית מציעה במקביל יחסים הווים עם המציאות הפוליטית והאסתטית ולא יחסי זכרון והיכרות מוקדמת; לא רק הנושא שעל הפרק דחוף היות שהוא קורה עכשיו, אלא גם המצע האסתטי מתעקש על הרגע, על כל הטעם החדש והרע שלו.

ככל שהתגובות במסגרות תרבותיות מושכות יותר תשומת לב, כך טוב יותר, ומבחינה זו הביקורת על התערוכה מאת גליה יהב – רצף אינטנסיבי של קטילות בטורים גבוהים – פועלת באופן הזה. זכור לי למשל איך כשראתה אור האסופה "לצאת!" נגד הגרניקה בעזה בדצמבר 2008, מדור ספרותי זיכה אותה בביקורת שהיא לא יותר מהגהה נוקדנית.

המתחים הפנימיים שלא ניתן לגשר עליהם מביאים את השלטון להשתמש תדיר באויב חיצוני. כך, התשובה למהפכת ההפרטה, למונופולים שהם התוצאה של מה שנקרא תחרות, לבעיית הדיור באיזור המאוכלס ביותר במדינה והיחיד עם מקורות הכנסה, לדור שסובל מכישורי יתר בתוך שוק עבודה פרימיטיבי, למציצת החיים בידי ההון, לאלימות הגזענית של השלטון – אלה ועוד דרישות שיכולות עוד לצאת מתוך מה שהתחיל בקיץ האחרון, לכל אלה התשובה אחת – תוכנית תקיפה הרפתקנית אל עבר רמות פרס. את הקריאה מהקיץ האחרון ששמה את ראש הממשלה הישראלי בשורה אחת עם עריצים מתנדנדים מהאיזור – "אסד, מובארק, ביבי נתניהו", יש להבין לא רק כהפללה של שלטון מקומי לא לגיטימי, אלא גם כתיאור של ברית ממש בין משטרים – אסד, מובארק, ביבי נתניהו. אבל, השימוש באויב חיצוני לא מצליח לגשר על המתחים אלא רק משמר רגעית את מראית העין של איזון המתחים. למעשה, לאורך זמן, האיום החיצוני מצטרף לרצף המתחים הפנימיים החופפים ולכוחות הסותרים, כך שהיום אנחנו נתונים במצב פרדוקסלי מדהים לנוכח המשטר הנוכחי.

אפילוג / תקציר מנהלים

אחד הנושאים שעלו בשיחות סביב אפשרות של תגובה איראנית להתקפה ישראלית, היא הסכנה להמשך החיים במרכז הארץ. אומרים שלעומת התל אביבים, המתנחלים חסינים. אלה, היושבים בקרבת ובתוך אוכלוסייה פלסטינית, נהנים ממגן אנושי שאותו אחמדינג'אד כביכול לא מעוניין לתקוף – העם הפלסטיני. שמעתי אפילו דרישה שבעניינים של אפשרות תקיפה באיראן, לחברי ממשלה מתנחלים ותושבי ירושלים לא תהיה זכות הצבעה מאחר והם מוגנים ולא יפגעו מתוצאותיה.

כשמפרשים את הדרישה הזאת מבינים שהדרך הטובה ביותר בשביל כל הישראלים להתמודד עם האיום האירני היא זכות שיבה מלאה לפליטים הפלסטינים. בהיותם מגן אנושי מהתקפה אירנית אפשרית, רק זכות השיבה של כולם לגבולות 48' תאפשר הגנה מלאה על כל הישראלים. כך, ניתן רטרואקטיבית להכריז על כולם כאזרחים ומיד לדרוש מהם, בכפוף לתקנות הצבא, לשוב לארץ במעין צו 8. בהמשך למדיניות מראשית המדינה, דפוסים של פיזור אוכלוסייה יופעלו בתחילת תהליך הקליטה על מנת לפזר את הפליטים הפלסטינים השבים באופן שיוויוני ברחבי הארץ. לזה אפשר להוסיף תוכנית אופרטיבית נוספת; למעשה ניתן ליישב את הפליטים הפלסטינים, הבנים החוזרים, בעזרת תמ"א 38 – אישורי בזק לבניית שתי קומות עליונות ופנטהאוז בכל בניין בארץ יישבו במהרה את הישראלים החדשים – הפליטים הפלסטינים. אל מול המלחמה המתחרחרת, מתברר שהדרך היחידה להציל את חייהם של הישראלים היא זכות השיבה. זו הדרך היחידה שלנו לשרוד.

הדימויים: גיא ברילר, הטיל נמרוד; רועי רוזן, צא (וידאו); חיה רוקין, להרוג את השמש , שלוש יריות שלוש דקות בשקיעה (וידאו); שחר פרדי כסלו, רטייה כפולה

תגים: , , , , , , , , , , , , , , ,

46 תגובות to “על התערוכה "איראן" ועל איראן באופן כללי”

  1. ראובן מירן Says:

    תודה על התערוכה ועל הרשימה הזאת. טיפות של שפיות בים של טירוף.

  2. א.ב. Says:

    מאמר מעולה!

    סוף סוף פוליטיקה כאן…

  3. shotef plus Says:

    ליישב את הפליטים הפלסטינים, הבנים החוזרים, בעזרת תמ"א 38- מבריק!
    אפשר גם לציין שעם עיתונאים בכירים כדן מרגלית, לדני דנון ממש אין מה לחשוש מדיון ציבורי. זה מלפני ארבעה חודשים. לא הרבה השתנה

  4. ברינגאיט Says:

    באיזשהו מקום בא לי שתהייה מלחמה,לא יודע…אני אוהב מה שנקרא אסונות בחברה הזאת,אני גר בישראל במרכז וכן אני יודע שיכול מאוד להיות שאני יסבול מאוד במלחמה כזאת,אני לא יודע איך אני ישב עם כול השכנים הטיפשים שלי באותו מקלט בגודל סלון, ימים, שבועות ואולי חודשים ומי יביא לנו אוכל וכול זה,אבל אולי לא יהיה לי משעמם כול כך כמו עכשיו,אני ממש רוצה לראות עשן שחור עולה מתל אביב,אני רוצה שיקרה משהו,טילים על תל אביב זה צ'קן קומניג הום טו רוסט,זה צדק חברתי,זה יכולה להיות הרפתקה,כשהול עובד טוב התוצאה זה שיעמום בילתי נסבל

  5. יורם Says:

    בטח שכתב גלצ היה "נחמד"
    הכל נחמד

  6. יואב Says:

    צריך להתייחס אל האיום האיראני כאילו אין בעיות חברתיות, ולדרוש צדק חברתי כאילו אין איום איראני. התערוכה והטקסט הזה מחמיצים את החלק הראשון של המשפט. בלעדיו זו משוואה מאוד מסוכנת.

  7. מדע אומלל Says:

    "למונופולים שהם התוצאה של מה שנקרא תחרות"

    כמה בורות כלכלית במשפט אחד…. והנה אני מבחין שבאותם מקומות בהם רגולציה רבה יש מונופול, ואיפה שהשוק חופשי אין…

    למה בארץ יש מונופול בחלב ובארה"ב אין?
    אל תתנו למציאות להפריע לאמת…

  8. גיא Says:

    הרעיון של תמא 38 הוא גאוני.
    גם פתרון לזכות השיבה
    וגם לבעיית הטילים.

  9. irity Says:

    אתה מעלה נקודות חשובות, אבל בעבר נידמה שרוח הפעילות שלכם הלעיגה בדיוק על מי שניסה ליצור מרחב שיח פוליטי. עכשיו אתם התקרבתם לאותו גבול, וסופגים אותה ביקורת, ממקורות יותר ציניים מכם שגם הדאחקות של רועי ארד לא מרגיעות אותם.

    בהזדמנות זו, מחפשת לינקים או משהו כזה לתערוכה שהצגת בה "מיני ישראל" ויצירות אחרות שלך, בדגמי לגו. יש סיכוי למצוא משהו אונליין ?

  10. יהושע Says:

    תגובה למדע אומלל (אני לא מצליח להגיב ישירות בהמשך לשיחה איתך): על טעויות וחצאי אמיתות אני שמח להבליג אבל לא על חוסר מקוריות. אין כזה דבר שווקים חופשיים קודם כל (מה גם שהדוגמאות שנתת – תחבורה, תקשורת, רשתות שיווק, כולן הפכו רנטות של מיסי-חיים בעולם הזה ומבנן הוא וודאי וודאי של קרטלים בישראל). דבר שני הדוגמא של משחק המונופול, כפי שניסחתי זאת, היתה לשם משל. אני מציע לך לבחון מושגים בסיסיים של צבירה תוך נישול ושאלות כמו מהי עבודה כדי להבין שמונופול הוא תצורה שבבסיס הסדר של שלטון ההון (=קפיטליזם), ולכן, היות וכל דיבור על תחרות כמשהו כביכול חופשי הוא שקר, אני רואה בדברים שלך לא יותר מתעמולה כנגד עבודה מאורגנת, שזה מאוד לא מקורי באקלים הפוליטי של הפאשיזם הטכנוקרטי של ההון.

  11. דרול Says:

    (מה עושה אדם בחדר ממ"ד אחרי ששרד התקפה? כשיפתח את הדלת, שמח על שניצל, הוא הרי יהיה תלוי באוויר 8 קומות מעל אדמת השכונה החרוכה בנתניה או ראשל"צ. כל שישאר לו הוא לגווע בצמא וברעב בחדר תלוי באוויר!)

    אני תוהה האם את המשפט המפגר הזה , מבסס הכותב על הידע שלו בביטחון או על הידע שלו בהנדסה.

    במחשבה שניה, זה לא עד כדי כך חשוב

  12. יהושע Says:

    להגיד שזה לא עד כדי כך חשוב זה משפט די מפגר. האמת גם וגם – ידע בטחוני והנדסי. ממ"דים מורכבים כפיר לאורך בניינים עם גישה דרך דירות. בהנחה שהבניין קרוס ופיר הממ"דים המחוזק עומד על תילו – מה קורה אז? אני בקומה 7 תקוע באוויר בלי דרך להיחלץ. כל מפעל הממ"דים הוא גילגול של החובה של המדינה להגן על כלל האזרחים לתוך המרחב הביתי. זו הפרטה קיצונית של הבטחון שלנו. במקום מקלטים ציבוריים בהם אנשים יכולים גם לעזור זה לזה במקרה שישרדו, כאן אנחנו סופגים את העלויות (דרך התמחור הקבלני במקרה של דירה חדשה או החובה על פי היתרי בנייה לפעול לפי הנחיות הג"א בכל תוספת בנייה – מה שמכונה שיפור מיגון), ונשארים לבד. במקרה של תמ"א 38, מה שקבלנים מציעים לדיירים הוא הגדלת המטראז' בצורת ממ"דים מאחר ואלה לא עולים להם כמו מטר דירה נורמלי בהיטל ההשבחה. כך, ההפחדה מרעידת אדמה, שהיא התירוץ לתמ"א 38, היתה לכלי שבו גם המדינה מתנערת מהבטחון שלנו (יש ממ"דים אז לא צריך מקלטים), והקבלנים יכולים לטעון שנתנו משהו בתמורה לאחוזי הבנייה שקיבלו כדי לבנות פנטהאוזים על הגג אותם הם מוכרים מבלי לחלוק הרווחים עם אלה מהם לקחו את אחוזי הבנייה (דיירי הבניין).

    • דרול Says:

      טוב,
      אם היית מתכנן ביניינים ואתה לא,
      אולי היית מתכנן ביניינים ככה , בלי הקשחה אופקית רציפה, אבל לא עושים את זה ,כי זה מאוד בזבזני , ומעשה ממש חסר טעם.
      איפה זה יכול לקרות? נניח בוילה שיש לה "חצאי מפלסים", אבל כזו וילה היא לא בגטבה שמונה קומות , כך שההיפוטזה לא נלעגת , אלא גם לא רלוונטית.
      אבל אולי מה שהביא אותך לכתוב את המשפט , הוא המומחיות שלך בביטחון ובהגנה , הלוקחת בחשבון הפגזה של קרני לייזר מדוייקות שיחתכו את כל הטבלות בדיוק מסביב לממ"ד.

      • נטליה Says:

        "הפגזה של קרני לייזר מדוייקות שיחתכו את כל הטבלות בדיוק מסביב לממ"ד."

        ?

        אבל זה בדיוק מה שיקרה אם הממ"דים "יעבדו": הם יצליחו לשרוד את ההדף בעוד שהבנין סביבם לא. זה לא ליזר, זה היות הממד"ים עמידים בפני ההדף. זה בדיוק הרעיון שהוגה הממ"דים הציני ראה בעיני רוחו, במקרה של ה-צ-ל-ח-ת הממ"דים.

      • דרול Says:

        גם את כמו ידידך , כנראה לא בדיוק מתפרנסים מתכנון ביניינים ומכאן חוסר השחר המקצועי.
        אם מדובר על הדף , כשל של מערכות ההקשחה האופקיות , יגרמו גם להרס הממ"ד , פשוט כי הוא יפול מגובה רב על הארץ ועליו יפלו עוד כל מיני אלמנטים במשקל רב.
        לכן כשל כזה , לא נלקח בחשבון בתכנון ממד"ים . מה שהממ"ד עושה , הוא מחליף את הקירוי האנכי , כלומר קירות וחלונות באמצעים עמידים להדף.
        (טוב, יש על זה ויכוחים מקצועיים שלא יגידו לך ולחבר שלך שום דבר) , ככה שבתסריט של פגיעה של בניין רב קומתי מהדף , יהיו כשלים של מרכיבי המעטפת האנכיים , אבל הרכיבים הנושאים לא יפגעו ולכן אותו אדם יוכל לצאת מהממד וללכת הישר אל חדר המדרגות , שהוא רכיב ההקשחה העיקרי של הבניין , לפחות בשיטות הבניה המקובלות בישראל.

      • נטליה Says:

        חולה על השנינות שלך.

        טוב, אז לא הדף. הוא נדבר על שמֶדֶף, בסדר? אפילו ניקדתי כדי שתבין את כוונתי!

        אם חדר המדרגות ישרוד, אז מי צריך ממ"ד? בוא נלך לחדר המדרגות! אבל אם צריך ממ"ד, זה אומר שקיים תרחיש (שמדף לעיל) בו הכל נהרס במידה כזו או אחרת חוץ מהממ"ד. שוב – אחרת לא צריך ממ"ד. זה לא בנייה, זה לוגיקה בסיסית.

      • דרול Says:

        כשלא מבינים על מה מדברים , אפשר להגיע לכל מסקנה מגוכחת ולכל היקש הזוי.
        האמת היא שישנו הרבה היגיון הנדסי מאחורי הממדים , שכן מאז שנות השבעים חלו שינויים מרחיקי לכת גם באיומים וגם בבניה ולכן אותם מקלטים תת קרקעיים חביבים , שנבנו בבלוקים ברעננה בשנות השמונים, כבר לא כל כך אקטואלים.

        ראשית כל , האיום המתוכנן אינו ארטילריה כבדה מטווח קצר , או הפצצת עומק של טייסת טופולבים שתיקח שכונה תל אביבית ותנמיך אותה למפלס האספלט. פעם , באמת היו מודאגים מאיומים כאלו , אבל היום מעריכים שחיל האוויר יטפל בהם במהירות.
        הממ"ד הוא תוצאה של איום אחר , של טילי קרקע קרקע , ארוכי טווח , חמושים בראש קרב קונוונציונאלי. אלו כלי נשק מאוד לא מדוייקים , שמשוגרים ביחידות בודדות או במטחים דלילים מאוד. הטילים האלו לא מסוגלים להשכיב בניין מודרני מבטון מזויין. יש להם פוטנציאל לפגיעה באנשים חשופים באמצעות הדף ורסיסים , ומול האיומים האלו , הממ"ד נותן הגנה סבירה.
        מצד שני , הבניה העירונית בארץ השתנתה מאוד. היום כבר בונים מגדלי מגורים לגובה עשרים או שלושים קומות. בבניין כזה יכולים להתגורר חמש מאות או שמונה מאות אנשים.
        גם אם היינו מבזבזים מיליוני דולארים כדי לבנות מקלט שיספיק לכולם , לא הייתה לנו שום דרך להכניס את כולם לתוכו בהתרעה של דקה וחצי.
        המעליות יתקעו ואנשים יהרגו פשוט בגלל שירמסו אחד את השני בחדרי המדרגות. הסכנה הזו הרבה יותר משמעותית מאותו סקאד בודד שיכה בבניין בהסתברות של אחת לחמישים אלף.
        לכן הממ"ד הוא הפתרון ההגיוני ,מבחינה עקרונית. השאלה עם הממדים שעושים היום , הם הממדים האופטימליים, היא שאלה אחרת , שנמצאת הרבה מעל הרמה המיקצועית של הבלוג הזה , אבל אני מקווה שהצלחתי להמחיש לך , שכשמבינים משהו באיזה נושא , אפילו הלוגיקה עובדת.

    • ofrilany Says:

      קטעי תמליל ריאיון טלפוני שערכתי עם בונה מקלטים אטומיים, אורן סקורניק:

      מה הופך ממ"ד למקלט?

      מכניסת חוק הממ"ד לא בונים מקלטים במדינת ישראל, רק ממ"דים או ממ"קים או ממ"סים. מקלט אטומי צריך להיות מתחת לפני הקרקע; עם אלמנטים מתכתיים שעומדים בעומסים גבוהים של הדף. יש מאפיינים אחרים. וכמובן להתאים לשהות יותר ממושכת. אבל הנושא של התוספות הוא כיד הדימיון.

      אנחנו מספקים תכנון של מקלטים אטומיים ללקוחות שמעוניינים. כשאנחנו יושבים עם בנאדם אנחנו אומרים: אני יכול להגדיר לך שאם תהיה נפילה של פצצה כמו בהירושימה עם טווח כזה או אחר, אז כדי להתמודד עם מצב כזה צריך מקלט כך וכך. המקלט צריך להיות מתחת לפני האדמה. במצב של פגיעה ישירה צריך להעמיק. אנחנו לא עוסקים עם פגיעה ישירה. אנחנו לוקחים בחשבון טווח מסוים.

      אנחנו משלבים בזה מומחים שמתמחים בזה. תהליך התכנון של מקלט כזה נעשה באמצעות יועצי מיגון ומהנדסים כשמתכננים מקלט אטומי, זה מתחיל בשאלות כמו: איזה סוג של מטבח אתה רוצה? איזה אוכל יהיה לך? איזה גודל מיטה תהיה לך? מה גודל הגנרטור וכמה דלק.

      אבל בניגוד למצב של מקלטים כימיים-ביולוגיים אתה יכול לעצור נשורת רדיוקאקטיווית, אתה חייב ליצור הפרדה בין המיקום של המכונה המסננת לבין אזור השהייה של האנשים.
      אתה לא מתכנן מקלט אטומי לשהייה של 48 שעות. זה לוקח בחשבון שהייה ממושכת יותר. מדובר על שהייה של כמה ימים, או לפחות שבוע. למקלט כימי-ביולוגי יש תקנים והגדרות מאוד מאוד ברורות. במקלטים אטומיים הניסיון הוא מצומצם, הוא מבוסס למעשה רק על הירושימה ונגסקי, אבל היום מדובר על פצצות הרבה יותר חזקות. לכן אין תקנים.
      זה מצריך תשתיות של מים וביוב, שטחי אחסון, מערכות תומכות. יש כאן מרכיבים שאמורים לשרת אוכלוסייה שתהיה מנותקת לפרק זמן יחסית ממושך.
      יש היום מקלטים אטומיים שיושבים על מסילות נעות בתוך מנהרה, שהוא נע כדי שלא יידעו איפה הוא נמצא. הנושא הוא דינאמי.
      העיקרון של מקלט אטומי הוא לעמוד בפני הפיצוץ עצמו, כלומר בפני הדף וחום; לעמוד בפני קרינה; ולשרוד אחר כך ולקיים אורח חיים בתוך קפסולה שנותנת מיגון. על בסיס המרכיבים האלה מתכננים את המקלט בהתאם לדרישות ולצרכים.

      מה העלויות?

      מתוך הניסיון שלנו, כשאדם מתכנן בית, אז אם לוקחים בחשבון תכנון מוקדם שמשתלב עם התכנון של הבית, ההבדל בין ממ"ד למקלט אטומי הוא לא כזה גדול. זאת תוספת של 100 אלף שקל ביחס למחיר של ממ"ד כדי להגיע למקלט אטומי בסיסי. הציבור לא כל כך ער לעניין הזה, חושבים שמקלט אטומי הוא לוקסוס לאנשים בעלי ממון רב. מקלט אטומי בסיסי שמספק את הצורך הבסיסי של הישרדות זה בערך 100 אלף שקל.

      זה תחום שלא מאוד מפותח בארץ. מדובר על סיטואציה שמזמינה המון הדחקה. אנשים נורמליים לא קמים בבוקר וחושבים על דברים כאלה. רוב הציבור לא רוצה לחשוב על זה… התחום הזה באופן טבעי לא נוח לחשוב עליו

      פנו אליי אנשים הם לא בהכרח בעלי ממון. זה עניין מאוד אישי. יש אנשים שקיים אצלם חשש מאוד כבד ואומרים שבשביל השקט הנפשי שלהם הם מעוניינים לפעול בהתאם

  13. Doron Shamia Says:

    כל כך הרבה מלל כדי להגיע ל: "כשמפרשים את הדרישה הזאת מבינים שהדרך הטובה ביותר בשביל כל הישראלים להתמודד עם האיום האירני היא זכות שיבה מלאה לפליטים הפלסטינים. בהיותם מגן אנושי מהתקפה אירנית אפשרית, רק זכות השיבה של כולם לגבולות 48' תאפשר הגנה מלאה על כל הישראלים."

    הצדקת המבוקש מעולם לא היתה שקופה כל כך.

  14. דודי Says:

    כמעט חצי מהאזרחים הישראלים שנהרגו מירי טילי חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה היו ערבים, מחיפה ומיישובים בגליל. ערביותם לא נתנה חסינות לא להם, ולא לשכניהם היהודים.

    כך שלבעלי בריתה של אירן אין רתיעה מיוחדת מפגיעה בערבים.

    אני מניח שאם תהיה לאירנים פצצה גרעינית, הם לא ירוצו תיכף ומייד להטיל אותה על תל-אביב. שימוש כזה לא רק שיהרוג ערבים רבים, אלא גם עלול לעלות במותם של אירנים רבים ממכת נגד ישראלית, ויגרום צרות קשות אחרות לאירן. סביר שהם ישתמשו בה כדי לנסות ולהרתיע את ישראל, בעימותים מן הסוג שראינו בשנים האחרונות בלבנון ובעזה.

    • יהושע Says:

      היי דודי – זה מעניין. מה שאתה מתאר זה בעצם מצב שבו פצצה איראנית טובה לנו. מאחר והיא מייצבת את האיזור על בסיס מודל של מכה-שנייה וכו' מימי המלחמה הקרה. כדאי לך לבוא לראות את הסרטים של אדם קרטיס ב"חללית" ביום ה' הקרוב במסגרת התערוכה איראן.

      • נועם א"ס Says:

        טוב – אם יש איזשהו היגיון באובססיה הביבי-ברקית למנוע את הגרעין האיראני זה בדיוק זה: שבתסריט מתבקש של מאזן אימה, כבר יהיה הרבה יותר מסובך ומסוכן לרכב על הסוסים לתוך מושבת האינדיאנים, לשרוף את הבקתות ולירות לכל כיוון אפשרי – ועל זה אי אפשר לוותר.

      • נטליה Says:

        אוי ואבוי, אם גם נועם א"ס מתחיל להשתכנע בתקיפה באיראן, אנחנו על סף קטסטרופה. גם זה וגם דורקינס שמתיר פתח לאפשרות שקיים אלוהים – זה קצת יותר מדי לחודש אחד.

      • דודי Says:

        ומה בעניין חוסר התוחלת שבמגן האנושי הערבי?

        לגבי מאזן אימה והאנלוגיה למלחמה הקרה: הנשק הגרעיני שבידי ברה"מ וארה"ב הפחית כנראה את הסכנה של התנגשות ישירה בין השתיים, שצבאותיהם חנו אלה מול אלה ב-1945. אבל הוא לא מנע מהן להיות מעורבות במישרין ובעקיפין בשורה ארוכה מאד של סכסוכים – מקוריאה ועד ניקרגואה, ומאפגניסטן ועד קונגו.

        בין ישראל לבין איראן ממילא לא תתכן, טכנית, מלחמה קונבנציונאלית, שנשק גרעיני יכול להרתיע מפניה.

        ישנם מאבקים בין ישראל לבין ארגונים הקשורים לאירן, ובראשם חיזבאללה. הם לא ייפסקו כאשר לאותם ארגונים תהיה מטרייה גרעינית אירנית. גם כיום ישנם בלמים מסוימים על שני הצדדים, מעין גבולות משחק (למשל – ישראל אינה מתנקשת בבכירי החמאס ואילו הארגונים בעזה אינם יורים על ת"א, אע"פ שכנראה לחלקם יש יכולת לעשות זאת). נשק גרעיני אירני ישנה במשהו את כללי המשחק לטובת החיזבאללה, הג'יהאד ושאר חברים, שיוכלו לפעול ביתר תעוזה. אני לא רואה בזה מקור לששון ולשמחה – ומה גם שהעניינים יכולים תמיד לצאת משליטה ודווקא כן להסתיים בפיצוץ גרעיני.

        (אגב, לא כל ידידיה של אירן נאבקים דווקא נגד ישראל, יש להם מעורבות בעוד זירות).

      • נועם א"ס Says:

        שתי הערות קטנות על הדברים של דודי:
        – בלי קשר ל"מגן האנושי" הערבי, איראן לא תפציץ בנשק גרעיני את אל-קודס. וכיוון שהשפעתו של נשק כזה היא לשנים אם לא לדורות, היא גם תימנע מנזק סביבתי עקיף ברדיוס סביר – הברברים האלה במזה"ת ידועים בכבוד המוגזם שהם רוחשים לאדמה דווקא ואיראן לא תהיה זו שתיזכר בהיסטוריה כמי שהרעילה את האדמה הזאת. האיראנים, באופן משותף הן לשלטון הנוכחי שם והן ל"עם", רצים חזק על הטיקט של ההגמוניה ההיסטורית שלהם באזור לאורך 3000 שנה (עם הפסקות) – עניין עם וותק "שורשי" יותר גם מהאסלאם (אבל אפשר להזכיר את זורואסטר/זרטוסטרא, שיש סברה שהיווה מקור למונותאיזם היהוויסטי…). יש להם הרבה יוקרה לשמור עליה, ומעט מאוד להרוויח מלהפוך לאסון של האזור כולו. למרבה הצער, המשפט האחרון היה אמור להיות מתאים גם למעצמה האטומית הקיימת במזרח התיכון, אך בפועל… עצוב מאוד. בכל מקרה, מודל "השואה השנייה" נראה כמו תרגיל כל כך בסיסי, כל כך מתבקש, בפסיכולוגיית המונים, שצריך להתפלא איך א/נשים בולעים את זה. עוד מליון ושתיים שנה, כשבעזרת השם המין האנושי ילמד איך להתקיים בלי מירוצי חימוש פנטסטיים, תהיה רק מדינה אחת שעליה יירשם שהשתמשה בפועל בנשק גרעיני – ההיא שמולה האיראנים, מסיבותיהם המוזרות והפנאטיות, מסרבים להתקפל. כל היתר, פנאטיים או לא, לא רוצים את הלכלוך הזה על השם שלהם כמו שאתה או אני לא רוצים אותו.
        – מאזן אימה והשפעתו על העימותים המקומיים, חיזבאללה וכו': ככלל יסוד אני דבק בהנחה שככל שהכוחות יותר מאוזנים ככה ליותר "צדדים" יש מה להפסיד, ופחות יכולת לבטח את עצמם מהפסד כזה. בגדול, כמה שיותר איזון – ככה פחות אלימות ממשית. "הגליצ'ים" ההיסטוריים מהכלל הזה הם רק השיעורים שאנחנו כנראה צריכים לחטוף בשביל להפנים אותו בדרך הקשה (לא אוהבים בטוב, מה לעשות).

        נטליה (הי!):
        אני עדיין חושב שלא יתקפו בסוף, או בואי נאמר ככה – מה זה "בסוף"? כמו שהצביע חגי רם ב"העוקץ" – לא לפני ה-29 במאי (יש הופעה של מדונה בארץ וקבוצת פייסבוק שהוקדשה להבטחת מהלכו התקין של האירוע ללא הפרעות ארטילריות, משהו לא נורמלי). אף אחד לא "יודע" אם נתקוף או לא – גם לא ביביברק בעצמם, והם גם לא יידעו עד לרגע ממש שבו יורו על התקיפה. מה שאומר שהם יימשכו על העניין הזה כל עוד זה ימשיך להחזיק מומנטום, וכשזה ייגמר (אפילו זה ייגמר מתישהו), אז נראה… אני סוגר על פיפטי-פיפטי (ואני גם לא בטוח שאני מעדיף את החלופה: ייבוש בינלאומי של איראן – העולם, הרי, יצטרך לתת משהו "גדול" בשביל שנתניהו וברק יוכלו לרדת מהעץ הזה). מה שכן, חשוב להצביע על האמביציות שמכוונות את התרחישים הרלוונטיים: במקרה הזה, חשש אמיתי של הקאובויים בממשלה ובצה"ל שאוטוטו הולכת להם האופציה לזרוק זין על כל העולם, ושצריך להזדרז עם התוכניות. המשפט "הם מבינים רק כוח" הוא, הרי, רק עוד אחת מהפריבילגיות של זה שמחטיף מתי שבא לו – לזה שחוטף אין ברירה אלא להבין עוד הרבה דברים עם כל כאפה בדרך. אבל אין כמו מי שיותר מדי התרגל להחטיף בשביל להבחין כשהפריבילגיה הזאת שלו מתחילה להיות מאוימת, ובאמת את המשפט הנהדר הזה כבר כמעט לא שומעים יותר, כי איכשהו עולה הרושם שאולי צריך להתחיל להבין גם דברים נוספים (או לפחות להצניע את זה שמה שלא הבנת עד עכשיו, יותר כבר לא תבין).

        לגבי דורקינס (מלשון "דורק", אני מניח) אני חושש שהבשורות יותר קשות: ברור שיש אלוהים, איזו שאלה בכלל. לא צריך את דורקינס בשביל זה. [עוד באירופה לא יכולתי להימנע מהאירוניה שהמילה enjoy בסלוגן על האוטובוס שלו, There is probably no god. Now stop worrying and enjoy your life, היא מימוש אחד לאחד של האבחנה של אתיאיסט אחר, סלבוי ז'יז'ק, על האופן שבו "תהנה!" או "תהנה מהחיים שלך!" הוא-הוא ציווי הסופר-אגו הדכאני והבלתי-אפשרי-למימוש של הליברליזם].

      • יובל א Says:

        מאזן-אימה הוא רעיון רע. הדיון מניח משום מה שמאזן אימה ישאיר את שאר מדינות האזור בחוץ ולא יניע מרוץ חימוש גרעיני, ושמשום מה למרות קיומו של מרוץ כזה טכנולוגיות וחומרים לא ייגנבו, יימכרו, יזלגו להשד-יודע-מי.
        מה שנחוץ הוא מהלך אמיתי לפירוז אפקטיבי של האזור מנשק להשמדה המונית. דימונה תמורת בושהר. וננטאז. וכל השאר ומה שיש ומה שיהיה ובכלל.
        זהו שיוני שינוי של 180 מעלות במדיניות הישראלית – חזרה לכיוון שננטש עם רצח רבין: מהלך לשלום אזורי, יוזמה נחרצת לסיום הכיבוש, ופירוז מנשק להשמדה המונית.

      • נועם א"ס Says:

        אותי הרבה יותר מדאיג, באמת הרבה יותר, תהליך הרובוטיזציה של שדה הקרב "בשטח". כל כך הרבה יותר מדאיג, שאני לא מבין איך אף אחד לא מודאג *מזה* (אה, כן – כי כמו עם האטום, אין מה להיות מודאגים אם רק אנחנו מחזיקים בזה). לרובוטים אין אלוהים, אפשר לשאול את דורקינס.

      • יובל א Says:

        גרסה קצרה שלא מחייבת אישור?

        נעם: אני לא יודע מי זה "אף אחד":

        Call for Papers for a Special Issue with Ethics and Information Technology on
        “Armed Military Robots”

        Ethics and Information Technology is calling for papers to be considered for inclusion in a Special Issue on the ethics of armed military robots, to be edited by Noel Sharkey, Juergen Altmann, Peter Asaro and Robert Sparrow. The need for this Special Issue became apparent at the Berlin meeting of the International Committee for Robot Arms Control in September, 2010. This meeting expressed deep concerns about the proliferation and development of armed military robots and identified a pressing need for more international discussion of the ethics of these systems: http://www.icrac.co.uk

      • נועם א"ס Says:

        תודה על הלינק החיוני – חתמתי את שמי מיד. עכשיו רק צריך כותרת בישראל היום: "קשה, נועז, אפשרי: חיסול ההתחמשות הרובוטית של ארה"ב וישראל".

      • יובל א Says:

        אתה יכול לנסות למצוא את החוברת של כתב-העת האמור שהוקדשה לנושא, לראות מה תת-הנושאים ה"חמים", ואולי ליזום כנס או יום עיון? יש לא מעט אנשים בארץ בתחומים שונים באקדמיה העוסקים בנושאים משיקים. מי יודע, אולי הדרך תוביל לכותרת ב"ישראל היום"?…

      • נועם א"ס Says:

        אני?! אם אני מצליח לארגן ארוחת בוקר זה נחשב יום טוב.

      • יובל א Says:

        תמציא רובוט.

  15. netawe Says:

    עם כל הביקורת שיש לי על אופן הביצוע של תמ"א 38, לא צריך לזלזל או להמעיט בנזק שרעידת אדמה יכולה לגרום באזורנו. קודם כל, רעידות אדמה לא הורגות אנשים. מבנים שנופלים ברעידות אדמה הורגים אנשים. זה ההבדל בין seismic-hazard לseismic-risk. דבר שני, זה בשנות קיומה של המדינה לא היתה רעידה חזקה במרכז הארץ (לא סופרים את 1995 שקרתה במפרץ עקבה, למרות שהיא טלטלה בניינים במרחק 400 ק"מ ויותר), לא אומר שאחת כזו לא תקרה בקרוב. אפילו רעידה בינונית כמו 1927 גרמה להרס רב של בתים בירושלים, בעיקר בגלל בנייה לא מחוזקת (טוב, עוד לא המציאו אז תקנים למיניהם). שלא להזכיר את 1837 וצפת.

    אגב, בניין לא צריך להיות כשיר למגורים אחרי רעידת אדמה. הוא רק צריך לא לקרוס לגמרי, כדי שמי שהיה בפנים ישרוד.

    • דרול Says:

      תמ"א 38 היא מהלך ביורוקרטי שנועד ליצור רווחים לפוליטיקאים ולכרישי נדל"ן , על ידי דרדור איכות החיים של המגזר העירוני.
      אין שום קשר בינה ובין רעידות אדמה.

      • netawe Says:

        תקרא את המשפט הראשון שלי.
        אני לא פוליטיקאית ולא כרישת נדל"ן. אני גאולוגית שדואגת מה יקרה פה ביום שאחרי. בעיקר אצל מי שלא מקפיד על בניה עמידה, ושהממשלה לא ממש תדאג לו ביום ההוא (ע"ע פלסטינים, דרוזים, ערביי ישראל, עיירות הפיתוח, ועוד).
        אם יש דרך יותר טובה לשכנע קבלנים לבנות בצורה שתציל חיי אדם, אנא ספר לי על כך. לא, רגע. ספר לפוליטיקאים, מה אני יכולה לעשות? אני רק גאולוגית.

      • דרול Says:

        הבעיה היחידה שלי עם מה שכתבת, הינו הקישור שעשית בין תמ"א 38 לבין רעידות אדמה.
        אין קשר כזה.

        לגבי המדיניות המששלתית , הייתי מעדיף שהמדינה תטפל בעברייני בניה בצורה מאוד פשוטה, תהרוס את המבנים שהם בונים.

        השאלה הנשאלת , היא האם בניה ערבית שמאושרת על הרשויות המקומיות של הערבים , מבוקרת באותה רמה כמו בניה ברשויות ישראליות רגילות.

        כאן באמת רובצת סכנה שצריך לתת עליה את הדעת , אבל זה לא קשור לתמ"א 38.

  16. א.ב. Says:

    מילא האנרגיות והכספים שהמדינה שלכם מוציאה על "הגנה" "ביטחון" וכול זה…
    אבל לא חרם על האינטרנט?

    יללה תעשו כבר שלום, ולא תצטרכו, לא ממדים ולא מקלטים אטומיים, ויותר חשוב- כולנו לא נצטרך לסבול את כל הדטרולים האלו, וכל הדיונים העקרים והמיותרים בטוקבקים…

    • יהושע Says:

      א.ב. אני איתך. הייתי שמח לתגובות אחרות לגמרי. דרול – התחלת באיפיון ההתייחסות לממ"דים בטקסט בתור "טקסט מפגר", אח"כ עברת להסכמה מלאה עם הצגת הממ"דים כמניפולציה וסיימת בתועבה השגורה (מחוץ לתגובות ב"אמורי") של רדיפת החלשים ביותר. כמה דברים – א', לעניות דעתי אתה לא מחבר אמין או נכון יותר לא מחבר כלל, אלא עושה רושם של מגיב אוטומטי (אולי אתה תוכנה?). ב', המסקנה הסופית אליה הגעת בסדרת התגובות שלך היא מעוותת ולא קשורה למציאות – את השלטונות יש לשלוח לרדוף אחרי אזרחים שזוכים כבר-עתה לרדיפה מידי השלטון?! (זה ההגיון הטאוטולוגי של הפאשיזם: כמו גזר דין מינואר לאנשי המאהלים: מעצר בבית למחוסרי דיור!). את הליברליזם המהופך שלך – זה ששונא את כולם באופן שווה (אני משער שכפי שאתה שונא ערבים אתה שונא גם שמאלנים), תחליף בדאגה לילדיך ולילדי שכניך, להם אין מקלטים במקרה של התקפה שתפעיל האוליגרכיה הצבאית-כלכלית הישראלית כנגד איראן. וזה פרי הפקרה של המשטר. אם כבר, צא ולמד מה האזרחים המופלים חווים היום ותבין מה אתה תחווה בקרוב מאוד מאותו המשטר. כי אולי אתה חש עליון כיהודי במדינה של יהודים, אבל לפני שהיא של יהודים, היא מדינה – כלי של ההון לשלוט בחברה. ומאחר ואתה מגיב ב"ארץ האמורי" באופן בו אתה מגיב, אני מזהה שאתה לא בעל הון. ועל כן, אם אתה לא תוכנת תגובות, בסופו של דבר אנחנו באותו הצד ("נזק נלווה"). אז כמו שאומרים – צא מהמטריקס, שינקין!

      • דרול Says:

        אם הבנת לרגע שסברתי שהממ"דים הם מניפולציה, גם בזה אתה טועה.
        לממ"דים יש הגיון הנדסי ובטיחותי בהתחשב באיומים שנלקחו בחשבון ובהתחשב באופי הבניה.
        הם מתאימים לתל אביב ולרחובות ולפתח תקווה ולבת ים , ואינם מתאימים למקומות שחשופים לארטילריה כבדה בטווח קרוב כמו קריית שמונה ונהריה.
        אז אתה מוזמן להתלהם ולהשתלח במשרדי הממשלה שכופים על תושבי קרית שמונה לבנות ממ"דים למרות שמומחה כמוני , אמר שזה לא כדאי , אבל בינינו זה לא מה שמעניין אותך.
        מה שמעניין אותך זה למכור כאן תיאוריות מניפולטיביות , על מציאות שאתה לא ממש מבין.

  17. אקטואליה Says:

    ובהארץ קטלו את התערוכה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: