הקרנבל של צעירי הבורגנות

by

עודד היילברונר

I

האם שקיעת מחאתם של הצעירים הבורגנים התל-אביביים קשורה לאופיים הקרנבלי והלא אלים של מחאתם? מחאת הצעירים הבורגנים  (שרק מיעוטם  בעלי תודעה אנטי-בורגנית)  ברחבי העולם במערבי ואף זאת התל-אביבית נעזרת (כמעט) תמיד בתרבות הויזואלית. מופעי הרחוב של מחאה זאת הנם קרנבליסטים באופיים: הם כוללים מוסיקה, כרזות, מסכות, ריקודים, אופנת רחוב, מסיבות עיתונאים מתוקשרות ומופעי סטנד-אפ המלווים ברטוריקה לוחמנית כנגד חוסר הצדק, אכזריות ועיוותי השלטון הקיים. למרות התנגדותם לתרבות הקפיטליסטית הנצלנית הם נעזרים בה תדירות להפצת הצהרותיהם ופרסום מעשיהם.

סמלים ודמויים ממלאים תפקיד מרכזי במחאה. בניגוד להפגנות ומחאות של הסובלים האמיתיים,שבעבר, או לפחות עד שנות ה-60 של המאה ה-20 מחאותיהם היו בעלות אופי מהפכני ולעיתים אף היוו חזרה גנרלית למהפכה אלימה, בקרנבל הבורגני מופעי אלימות כמעט ואינם מורגשים. המוחים מתנגדים להפעלת כוח ויש לקחת את איומיהם לנקוט ב"פעולה ישירה" רק באופן סימבולי. ההצגה חשובה מהפעולה.

ניצול התרבות הוויזואלית ואופיים הקרנבליסטים של ההפגנות מאפשרים לבורגנים הצעירים לא רק להצליח בהפצת המחאה אלא אף להציגה כמחאת מצוקה אותנטית שמייצגת את רצון העם ("הדורש צדק חברתי") ואת השכבות הנמוכות שכוחם המחאתי הולך ופוחת בעשורים האחרונים עקב חוסר יכולתן לקרוא, לערוך וליזום שינוי עמוק. זאת, בשל זרותם לתרבות הרשתות החברתיות הויזואליות ולשולטים ברשתות התקשורת. וכך, אין זה פלא כי במרבית הקריאות למהפכות, לשינויים ולרפורמות שאנו מכירים בעשורים האחרונים במזרח אירופה, במערב ולאחרונה בארצות ערב היתה מעורבת בורגנות צעירה, ולעתים זו עמדה בראש המאבק.

צעירי הבורגנות שדורשים שינוי רואים עצמם כאוונגרד המוביל את המחנה. אוונגרד זה יהיה בדרך כלל בעל תודעה אוניברסאלית, שמאלית בתפיסותיו הפוליטיות, בעל סף אלימות נמוך. בין שורותיו יהיו בעיקר סטודנטים, אינטלקטואלים ומספר מועט מבני המעמדות נמוכים. מקורותיו המודרניים בתנועות הפוטוריזם והדאדא האירופאים וממשיכי דרכם הסיטואציוניסטים הצרפתים. זו האחרונה הנה דוגמא לתנועה בורגנית אנטי-בורגנית שפעלה באמצע המאה הקודמת בצרפת, ובין אוהדיה היו אף אחדים ממנהיגי הפאנק האנגלי. הם ראו בעצמם אוונגרד אנטי-קפיטליסטי שעשה שימוש נרחב בתרבות הקפיטליסטית להפצת משנתו. הסיטואציוניסטים חסרו כח משיכה המוני,אך השפעתם מכרעת להבנת הדינמיקה של מחאת צעירים בורגנים החל מהסטודנטים של פאריז ב-1968 דרך מחאת הפאנק של צעירי לונדון, ההפגנות נגד הגלובליזציה והמלחמה בעירק בלונדון של ראשית המאה ה-21, ועד צעירי רוטשילד. בכל אלו באו לידי ביטוי יסודות קרנבליסטים-מחאתיים ללא אלימות או בעלי סף אלימות נמוך.

לאוונגרד הקרנבליסטי של הבורגנים הצעירים היו אף בנים חורגים: הקבוצות האוונגרדיות האלימות: קבוצות באדר-מיינהוף והבריגדות האדומות בגרמניה המערבית ואיטליה, וקבוצות מאואיסטיות וטרוצקיסטיות במערב אירופה של שנות השישים והשיבעים. ילדי היטלר, מוסוליני, לנין, מאו וצ'ה ראו עצמם כאוונגרד שיסחוף את המעמדות המדוכאים. מעשי האלימות כנגד סמלי הקפיטליזם המערבי נבעו מעמדות אידיאולוגיות קיצונית בהשפעת האנרכיזם האירופאי, התנגדות לדור הפאשיסטי והנציונל-סוציאליסטי של הוריהם, אך בעיקר ומן האמונה הלניניסטית שאוונגארד אמיתי אינו ממתין להמונים כדי ליצור מהפכה. הפעולה הישירה של מעטים היא זו שתביא בסופו של דבר את ההמון וביחד תתבצע מהפכה. על פי חזונם של חברי באדר-מיינהוף או המאואיסטים הצרפתים קרנבל הראווה האלים היה צריך לפלס את הדרך להמון "המדוכא". אך זה האחרון בושש להצטרף.

כיצד משתלבת "מחאת רוטשילד" בדגם שהוצג עד כה? נתחיל בסוף: מידת ההצלחה של קרנבל המחאה הנוכחי בערי המערב עדיין אינה ברורה. היעדרה של אלימות או סף האלימות הנמוך שהופעל עד כה זיכו אותם בנקודות בתקשורת שנמנעה עד כה לגלוש לעמדת "פאניקה מוסרית" אותה היא בדרך כלל מאמצת כאשר צעירים ממעמדות נמוכים (טדי בויס, פאנק, מודס, chavs באנגליה), או מהגרים (צעירים ממוצא צפון אפריקאי בצרפת או פקיסטנים מוסלמים באנגליה) מביעים במעשים את מחאתם. אף התקשורת הישראלית חבקה את צעיריה הבורגנים,אולי בשל ארגון הקרנבל המחאתי והימנעות מ"פעולה ישירה". ובכך מיישרת התקשורת והמוחים הצעירים קו עם חבריהם ברחבי העולם.

II

 על כל פנים, לסיטואציה בישראל יש קווים יחודיים.

הדעות המגוונות , רובן תומכות ומיעוטן מתנגדות, למחאה החברתית שהתפרצה בקייץ 2011 בתל-אביב והתפשטה ברחבי הארץ יצרו מטבע לשוני בשם "מחאת המעמד הבינוני". באינספור דעות, תגובות מאמרי פרשנות וויכוחים תקשורתיים הועלתה הדעה כי בפעם הראשונה המעמד הבינוני הצעיר הישראלי עולה על הבריקדות ומפגין את מצוקותיו, דורש בריש גלי את זכויותיו ובמקרה הצורך אף מפעיל אלימות נמוכה.

יש דברים בגו. הבורגנות הישראלית (אם בכלל הייתה כאן בורגנות  או אפילו מעמד בינוני בנוסח המערבי, אך זה נושא למאמר נפרד) וצעיריה ידועים בפסיביות שלהם, בעיקר בכל הקשור לתחום החברתי-כלכלי. המעמד הבינוני הישראלי ובעיקר בניו הצעירים היו אדישים לכל מצוקה או עוול בתחומים החברתיים. נוכחותם הבולטת בהפגנת "ה-400 אלף" בככר מלכי ישראל בזמן מלחמת לבנון הראשונה, ובערב" ההוא" ובאותה ככר בנובמבר 1995 הנם כמה מן המקרים הספורים שאינם מעידים על הכלל. למן מהומות וואדי סאליב (1959), ההתנגדות לממשל הצבאי (1964-1965 ), הפגנות סטודנטיאליות של "מצפן" (1969-1970), הפגנות הפנתרים השחורים (1971-1972), הפגנות נגד ממשלת המחדל (1974), ועד הפגנות ככר הלחם, מחאת אמהות חד-הוריות בהנהגת ויקי כנפו (2002-2003 ) והמאבקים נגד גדר ההפרדה בשנים האחרונות  (וזו רשימה חלקית) לא נשמע ברום קולה של הבורגנות הישראלית ושל צעיריה.

ולכן,יש לברך ולהתרשם מן הרוח החלוצית שנשבה ברחובות תל-אביב בקיץ אך גם לעמוד על מקורותיה, כמו גם חולשותיה.

 בהמשך להסבר הקרנבליסטי-ההיסטורי שהוצג בתחילת דברינו, המעמד הבינוני (או הבורגנות כפי שכונתה בעבר) כפורמציה חברתית-תרבותית נכנעה מאז ומתמיד לקריאה לחוק וסדר (שיוצגה בדמות ועדת חקירה, משא ומתן, החלטות בית משפט), בעוד ההמון הצעיר ממעמדות הפועלים השתולל הרחובות על רקע קיפוח ועוול חברתיים ותרבותיים.  רק לעיתים נדירות הצטרפה הבורגנות לתנועות מהפכניות-אלימות, וגם זאת רק בעקבות תנאים קיצוניים של הפסד קשה במלחמה ואיום ממשי על הסדר הקיים (הדוגמאות הבולטת ביותר הנה המפלגה הנאצית בגרמניה והפאשיסטית האיטלקית בהם היו חברים רבים מבני הבורגנות הגרמנית והאיטלקית עוד קודם לעליית המפלגות הללו לשלטון. אף במפלגה הבולשביקית רבים היו מבני הבורגנות הנמוכה הרוסית).

על רקע זה חשוב לזכור כי בישראל מעולם לא יזמה הבורגנות שינוי רדיקלי. רפורמות כן, אך לא "פעולה ישירה" או מהפיכה. המורשת היהודית והציונות והדינמיקה של אורח החיים הישראלי יצרו שלא במתכוון אין ספור מנגנוני פיקוח והתאמה שהשקיטו, ויסתו והעלימו כל רגש של אי-שביעות רצון מצד קבוצות יהודיות שאינן מרוצות או שעומדות על סף מחאה אלימה. שימוש במנגנוני דת ("יהודי לא מרים יד על יהודי", מערכות החינוך הציבוריות, השרות הצבאי, "הטיול הגדול", המדיניות בשטחים הכבושים, אימפריאליזם חברתי,"המצב הביטחוני", אויב חיצוני ועוד אין ספור דרכים – כל אלה שימשו את ההגמוניות השונות בהחנקת כל זיק של מחאה.

יש גם להודות כי הצעירים הישראלים-היהודיים החילוניים מעולם לא מרדו ממש בהוריהם. הדור השני והשלישי של הצעירים המזרחיים המסורתיים והאשכנזים-החילוניים-הצברים חוו ועדיין חווים שיפור ניכר ברמת החיים, לעומת הוריהם שנשאו על גבם טראומות איומות. הצעירים החילוניים ממרכז הארץ מעולם לא נטלו חלק במחאה ציבורית אלימה, בניגוד לאחיהם החרדים או הדתיים-לאומיים שמפעילים אלימות תדירות לבקרים. קרנבל נרות וצבעים המוני ברוח ה-sixties (שסוף-סוף הגיעו לישראל), קבוצות דיון ועצומות, ועוד איך! "פעולה ישירה" והשתלטות על מוקדי כוח ציבוריים,מעולם לא!

נראה כי רק איום קיומי פנימי על המשטר הדמוקרטי-הישראלי בשילוב צניחה ברמת החיים של המעמד הבינוני החילוני הצעיר ותבוסה במלחמה יגרמו לצעירי ישראל להפעיל את הרשתות החברתיות הדיגיטליות ולקרוא למהפכה. יש לקוות כי לא נגיע לרגע זה.

תגים: , , , , , , , , ,

13 תגובות to “הקרנבל של צעירי הבורגנות”

  1. Miki Says:

    המחאה נכשלה כי לא היתה אמתית.

    על עניין אחד או שתיים ניחא אבל כפי שהיה כל הקרקס הזה – השקר ביצבץ מייד והאסון הוא שיש בעיות ויש טעון תיקון אבל עכשיו מוסמס הסיכוי לתת תרופה ופתרון.

  2. ד.ר Says:

    טקסט מעניין. שווה אולי לקרוא אותו על רקע הטקסט של אסף שגיב:
    http://tchelet.org.il/article.php?id=191

    כרגיל, ה"ריאקציה" מקדימה את הפרוגרסיבים בכמה שנים 😉

  3. דרול Says:

    פייגלין אמר על המחאה דבר מדהים , בראיון לרדיו לפני שלושה חדשים.
    הוא אמר שהאשכנזים החילונים הבינו לראשונה שהם מנהיגים את המדינה ושהם סקטור כמו כל יתר הסקטורים ואילו המחאה הזו , היא הפעם הראשונה שבה הסקטור החילוני האשכנזי , מציג תביעות סקטוריאליות.

  4. YES Says:

    פרספקטיבה מעניינת, אם כי הסיפא של הטקסט קצת מטרידה. ברוח הטקסט הנוכחי, אני ממליץ על הפרשנות שהוצעה בבלוג של YES: "מהפכה או אוטופיה ללבנים?":

    http://youngethiopianstudents.wordpress.com/2011/08/09/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d/#comment-1943

  5. סמולן Says:

    משהו לשוני מעצבן: לא אומרים וכותבים "סף אלימות נמוך", שמשמעותו שאפשר להגיע לאלימות בקלי-קלות, אלא "רמת אלימות נמוכה" (במובנה כמאפיין נצפה), או "נטיה נמוכה לאלימות" (כהשערה אודות מה שמתחולל בתודעת נשואי הדיון).

  6. hoya13@walla.com Says:

    http://tarnac9.wordpress.com/texts/the-coming-insurrection/

  7. יוסי Says:

    מה זה השטויות האלה? המאמר מלא בכל כך הרבה הנחות של דוד זקן וטרחן שירד פעם אחת לרוטשילד להסתכל באוהלים אבל בדרך כלל קורא את הגרסא האנגלית של השפיגל שדי מביך למצוא אותו כאן. אין טעם להתכווח ולהוכיח שבקיץ האחרון המוני לא-בורגנים ולא-אשכנזים יצאו לרחובות ושערי האוהלים ברחבי הארץ היוו המשך למאבקים חברתיים שהתקיימו פה מאז ימי הפנתרים. מי שרוצה לראות רק את דפני ליף, יראה רק אותה. מגוחך לחשוב שנערים מדימונה או רהט לא יודעים להשתמש בפייסבוק ולהוביל שינוי חברתי. גם הניתוח של 68 עם הבלה-בלה הבורגני על ילדי היטלר ומאו די מביך. אני מבין את הקטע של בורגנים שיורדים על בורגנים בשביל להרגיש פחות בורגנים, זה די אשכנזוצנטרי ומעצבן, אבל מובן ומשמש מוטיב חוזר בפוסטים כאן. אבל לרדת על בורגנים צעירים בתקווה שהם יתברגנו וישארו מדכאים זה סתם חומר ל"תכלת" או "מקור ראשון".

  8. יסמין Says:

    ובהמשך לדבריו של יוסי, לי נשמע קצת כאילו הכותב מצר על האי-אלימות של המחאה. אני מחזיקה מעט מאוד מהדבר הזה שנקרא קידמה, אבל אם לפחות הגענו למצב שבו אנשים מבינים שאלימות לא מובילה לעולם לשום אפקט חיובי אלא רק יוצרת, באופן פיזיקלי ממש, עוד אלימות, אז תחי הקידמה. אם האלימות היא לא בון טון, כנראה שלא הכל אבוד.

    ולעניין הדימויים החזותיים – נדמה לי שהעליונות של חוש הראייה אצל האדם קודמת לעידן הקפיטליסטי. מה לעשות, כאלה אנחנו, לא פועלים כל כך על ריחות וצלילים אלא בעיקר על מראות. ואם המחאה היא מראה של תקופתנו, על ההיצע הוויזואלי שלה (המטורף, נכון) ועל היכולת הטכנולוגית לשכפל דימויים ולהפיץ אותם מהר – אולי היא עוד תצליח. כי טרחנים שרק מתמרמרים כמה הדברים הם לא כמו פעם, כמה הכל חרא וכמה רק איזו אוטופיה קומוניסטית תביא את הישועה, עומדים במסיבות לובשים סוודר מעשנים נובלס ומנהלים את המהפכה כבר ראיתי הרבה – ובכל זאת את המהפכה עדיין לא ראיתי.

  9. רוזנברג Says:

    דומני שכדאי לחשוב על הבחנה ותיקה נוספת: אי-אלימות לעומת פסיביות. בכותב שוכח ששביתות, צעדת המלח, והרבה מאד מאבקים לא-אלימים או על גבול האלימות עירבו וכללו קבוצות שונות ובהן בורגניות. ההבדל הוא במידת הפסיביות והכבוד לחוק. אצלנו, לא רק שלא פועלים באלימות ר"ל (וצודקת יסמין בגדול – טוב שכך!), אלא שהבורגנות שומרת על החוק. כמעט לגמרי. ודווקא כאן ניכרו ניצנים של שינוי במחאה של הקיץ – ואלו עוררו נגדם זעם רב, כמובן.

  10. hoya13@walla.com Says:

    יוסי יסמין ורוזנברג תפסיקו לחרטט,לא קרה פה כלום,עסקים כרגיל וכולם יודעים את זה יא חביתיות שטוחות של אמא.

  11. יסמין Says:

    אולי אפשר להסתכל על זה גם ככה:
    http://alllies.org/blog/archives/12914

  12. אלברט פירות Says:

    אמת. לא קרה כלום, לא היתה אלימות ולא תהיה כי לרוב המוחלט טוב מדי. שתי תהיות מקבעות את ההנחה הזו חזק מכל טקסט:
    א. למה בישראל, בניגוד לארצות אחרות, המחאה לא התבטאה בניפוץ חלונות ראווה והפיכת מכוניות? ואלו תופעות קלאסיות במדינות מערביות. אל המדינות ה'מתפתחות' אין כלל מה להשוות. למה אי-הותרת חורבן אחרי הפגנות מבדילה את ישראל? נדמה שמישהו כתב כאן כבר בנושא. אבל אולי שווה להזכר בעבודת המסטר המופלאה של טל ניצן ושל אישתו של יון פדר, עורך טמקא.
    ב. אפרופו הדרת מזרחיים בישראל: מישהו חשב מה היה גורלם של יהודי מצריים וסוריה, ללא מדינת ישראל בימים אלו של תהפוכות ופרצי לאומיות/עדתיות/שבטיות? איני מדבר על האריסטוקרטיה שהיתה נמלטת לפריז או ללונדון. אני מדבר על הרוב המוחלט שהיה נופל קורבן לצורך האנושי בתחושת קהילה ואויב משותף. לא צריך לדמיין, זה הכל כתוב.
    אולי באמת ממש טוב כאן (ביחס למה שאפשר, לא ביחס למה ששואפים). אולי לצפות מעצמנו ליותר מכולם זו התנשאות גזענית?

  13. רנרט Says:

    כל זמן שהזהות הקולקטיבית של "יהודים, פוגרום בעיירה!" עובדת כל כך ביעילות, ושאיראן, האו"ם, הפלסטינים, האביב הערבי, אירופה המתנכרת, טורקיה הבוגדת וכו' וכו' מלכדים כל כך יפה את עמישראל, מחזקים את השלטון הקיים, ומזיזים הצידה כל דיון אזרחי, יהיה קשה מאוד להגיע לשינויים חברתיים בישראל.וזו אינה אשמת הצעירים "הבורגנים"- זו אשמת כל השדירה המרכזית של החברה בישראל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: