הבגידה

by

יהושע סימון

הרגע של תמלוגי הגז היה הרגע שבו הובן לכל – יש כסף. השאלה היא לאן הוא הולך. לאן הולכים המשאבים של כולנו ומהו סדר העדיפויות של הממשלה. זה היה הרגע בו אי אפשר היה עוד להסתיר שהמדינה היא הכלי של ההון לשלוט בחברה. בהיעדר שיח פוליטי מעמדי, לרגע הבליחה מציאות שחייבה ניתוח חברתי.

כזכור, בעניין תמלוגי הגז, הושגה פשרה שהוצגה כהוגנת אחרי מאבקים רבים –7 מיליון אזרחים מתחלקים עם אדם אחד חציחצי. זו התוצאה של ועדת שישינסקי, שנחשבה אז כהישג לחברה האזרחית (היום, כשהאנשים ברחובות, עיסקה כזו לא היתה עוברת). אבל אפילו החלטה זו, אין לדעת מה יעלה בגורלה – אחרי הכל, דווח שראש הממשלה הישראלי ובעל העניין יצחק תשובה סעדו יחד אחרי הישיבה שקיימה בעניין ועדת הכלכלה של הכנסת.

יצחק תשובה, מי שיקבל מינימום 50% מרווחי הגז הטבעי, לא מצא את הגז (את הגז מצאו גיאולוגים שמתפרנסים מעבודה שכירה), הוא גם לא השקיע בחיפושים (את החיפושים מימנו הפנסיות של ישראלים שמוזרמות מכוח חוק לתוך שוק ההון), והוא גם לא עשה את הגז (את זה עשו הדינוזאורים). אבל דבר אחד הוא כן עשה. הוא הביא את שד הבגידה אל תוך הדיון החברתי בישראל. את ההתעוררות הציבורית כנגד הסידור שהוא השיג (הוא דרש שהאזרחים יקבלו 12% מהרווחים ואף למטה מזה) הגדיר תשובה כבגידה. הוא מימן קמפיין אנרגיות חיוביות לשותף האמריקאי שלו וקמפיין גיס חמישי לקרן החדשה. הטענה (שאותה גם ביטאו עושי דברו של תשובה בועדת הכלכלה של הכנסת – אופיר אקוניס, יוליה שמאלוביץברקוביץ, אנסטסיה מיכאלי ועוד) היתה שבוגדים בשירות האויב הערבי מנהלים מערכה נגד החברה שלו ובעצם נגד הציבור.

מעניין שבעלי ההון בישראל, המתקיימים ממסי החיים שלנו (מונופולים בתזונה, תקשורת, תחבורה, דיור, ובקרוב גם בריאות, חינוך ויש שרוצים גם משפט וכליאה), לא מפחדים להעלות את נושא הבגידה. כאשר ב-2006 המוביל הימי המופרט צים (בבעלות האחים עופר) העביר את פעילותו לנמל פיראוס מנמל חיפה בזמן שטילים נורים על אזרחי ישראל, עיתוני הכסף דיווחו על כך מבלי משים, כאילו זה עניין של מה בכך שהחברה שנמכרה דווקא להם, בין היתר כי "הם ישראלים ולא יעזבו אותנו בעת צרה", עוזבת אותנו בשעת צרה. כאשר אותם אחים עופר הואשמו במסחר עם מדינת אויב, העניין הושתק בעיתונים, וועדת הכלכלה של הכנסת הפסיקה את דיוניה בעקבות פתק שתוכנו ומחברו מעולם לא נחשפו – פתק שקיבל יו"ר הוועדה כרמל שאמה ואז החליט לסגור את הישיבה עם פתיחתה. מותו של סמי עופר, שראש הממשלה הישראלי מיהר להגדיר כ"ציוני בכל רמ"ח איבריו" (אף כי החליף את האזרחות הישראלית שלו בנתינות של נסיכות מונקו), סתם את הפרשה, כך נראה. בטורקיה האחים עופר לא הורשו לגשת למכרז על הפרטת חברת החשמל שם אחרי שחברת שיט התענוגות שלהם עזבה את הטורקים בעת צרה והפסיקה לעגון שם בתקופת פיגועי טרור במדינה. שם יש שיח פוליטי מעמדי שניצניו מתחילים להופיע כאן עכשיו בצורה של ניתוח חברתי.

הודות לתרומתו של יצחק תשובה לשיח הציבורי הישראלי, את השאלה של הבגידה אי אפשר כבר להסתיר מהניתוח החברתי – כשבעלי ההון לא משלמים כאן מיסים וחיים מהוצאות המחייה של כולנו, כאשר הפרויקט המעמדי של ההפרטה נעשה על ידי פוליטיקאיםטכנוקרטים בשירותם כנגד אזרחי ישראל, כאשר הבחירה המעמדית שלהם מציבה אותם אל מול מי שעובדים לפרנסתם, נכון לצטט את עופרה שטראוס בעניין מחאת הקוטג' – "זה הרבה מעבר לזה".


תגים: , , , , ,

24 תגובות to “הבגידה”

  1. נימרוד Says:

    חשבת אולי שכרמל שאמה הפסיק את הדיון מכיוון שקיבל פתק שהודיע לו על מצבו הבריאותי המידרדר של עופר? ובכלל נראה שאתה בצד הנכון אבל חוטא במידת מה של סובייקטיביות.

  2. א. ארגמן ניל"י Says:

    לשם שינוי (החורג מן הנוהג שלי בכל הנוגע לארץ האמורי), אביע את הסכמתי לכל הנאמר ברשימה הזו.
    למרבה הצער, פתרון, אם אכן קיים כזה, הוא מורכב, כי באמת "זה הרבה מעבר לזה". מדובר על בעיה במנגנון הכלכלי שמניע את המדינה, אבל המנגנון הזה הוא לא רק "הם", הממשלה (ש"מכרה" את המשק לטייקונים ופועלת מתוך תפיסה ניאו-ליברלית שכל תכליתה הגדלת התוצר, מבלי להתחשב בהעמקת הפערים הכלכליים והנטל על הציבור ה"חלש" – שמעמד הביניים הצטרף אליו), הוא גם "אנחנו", שחיים בתרבות הצריכה הזו ומזינים אותה בעצם. זה גם חלק מה"מעבר" שעפרה שטראוס דיברה עליו, ההשתחררות מתוך "כלוב הזהב" הזה.

    • ofrilany Says:

      אה תשמע, אני שמח שהגבת כי רציתי להגיד לך משהו – בפוסט שפירסמת לפני זמן מה בבלוג שלך, ניכר שלא ממש הבנת את הפוסט "אנשים כמוני"
      הזכרת שם את –

      "עפרי אילני (שסיפר בהזדמנות אחרת על חוויה מעצבת בחייו – השירות הצבאי, בו לא הגיע אל התפקיד הנחשק בביטאון חיל-האויר, לדעתו על רקע גזעני".

      אז זהו, שהמשפט הזה מעיד על יכולת די לקויה של הבנת הנקרא. בוא נגיד שלפני שתמציא מחדש את הציונות, כדאי שתלמד לקרוא, ואם אתה לא מבין מה אתה קורא (אגב, מדובר בטקסט די פשוט, לא נאום המרידיאן של פאול צלאן) אז אל תכתוב ניתוחים לטקסטים של אחרים.

      • א. ארגמן ניל"י Says:

        עפרי היקר, אני מבטיח לפרגן לך בתגובה אוהדת באם ותכתוב משהו שאסכים איתו.
        את הטקסט של "אנשים כמוני" קראתי כמה פעמים, מההתחלה ועד הסוף, מהסוף להתחלה, ובאקרוסטיכונים, וזה עדיין נראה לי כמו טקסט מאוד ממורמר (עד כדי גיחוך) ולא משהו שאני מסכים איתו. אתה רוצה להאשים את הבנת הנקרא שלי ? להציג אותי כטיפש כדי לכסות על העבודה שהגעתי אל המסקנות שהגעתי ? אהלן וסהלן. אבל בסופו של דבר, זה מה שאני מבין (ואני לא היחיד, אני מניח שאתה יודע את זה).
        ברם, לטקסט הנ"ל לא עשיתי ניתוח, אלא איזכרתי אותו כדרך אגב ("שסיפר בהזדמנות אחרת על חוויה מעצבת בחייו – השירות הצבאי, בו לא הגיע אל התפקיד הנחשק בביטאון חיל-האויר, לדעתו על רקע גזעני"). ההתייחסות היותר מעמיקה (ועדיין, לא יודע אם "ניתוח" הוא המונח המדוייק) הייתה לרשימה "החיים בקולוניה מצרית", וגם ההתייחסות הזו הייתה לדעתי מנומקת והציגה את דעתי שלי (לא בדיתי שם עובדה או משהו בסגנון). אם אתה מעוניין לדעת מהו לדעתי "ניתוח" של מאמר, אתה מוזמן להציץ ברשימתי האחרונה, "הדיקטטורה שמנגד ? דעתי על המאמר "ישראל תהיה להם למצדה" מאת צבי בראל" שם באמת התייחסתי אל מרבית הטקסט והבעתי את דעתי. סביר להניח שגם איתו לא ממש תסכים – אבל אני לא חושב שיש בזה אפילו משהו רע.
        בקיצור, אפשר לדעת לקרוא, אפשר גם לדעת להסיק מסקנות, ואפשר גם להביע דעות – והנה הקטע המפתיע – אפשר לעשות את כל אלה גם אם האג'נדה שלך היא לא שמאל קיצונית (היא יכולה להיות אפילו שמאל מתון, ימנית, או "סתם" פרו-ציונית).
        בכדי לסיים בנימה חיובית (כן, זה חשוב לי), אני כן אומר (ואני באמת באמת באמת מתכוון לזה) שאני מעריך את הכנות וההגינות שלך לפרסם את התגובה עם הלינק – עובדה שמעידה על הערכת לשקיפות מאשר "צינזור". כל הכבוד, יברכו אותך האלים, עפרי אילני.

      • ofrilany Says:

        אין שום בעיה, ואני לא מצפה שתסכים איתי באופן כללי או לגבי הפוסט על הצבא. אגב, אני גם לא מזלזל במפעל של הבלוג שלך. ההערה היחידה שלי היא שבשום מקום באותו פוסט לא טענתי שלא קיבלו אותי על רקע גזעני. יותר מכך – אני לא מבין אפילו את ההיגיון של המסקנה הזאת, אלא אם כן הבנת איכשהו שלביטאון חיל אוויר לא מקבלים אשכנזים.
        כיוון שכתבת את זה במידה כזאת של ביטחון, מצאתי לנכון להעיר לך על זה.

      • א. ארגמן ניל"י Says:

        אוקיי, עכשיו אני מבין על מה המחלוקת. לפני שאתחיל בהסבר, אביא ציטוט מן הרשימה שלך :

        "בנקודה הזאת, שמתי לב שרוב הקצינים הם אשכנזים, ואילו האנשים שעושים את השמירות הם כמעט רק מזרחים. ואז הבנתי. גם את זה כתבתי – טקסט נוסף, שכתוב במלים הרבה פחות פיוטיות:

        הסיבה שאני שומר כמו כלב היא שאני נמצא במקום הלא נכון. נכנסתי במקרה, בשל טעות מצערת ואי הבנה, לתפקיד של הנחותים: עובדי הרס"ר, הטכנאים, האפסנאים, הפקידונים הקטנים, אלה שלא צריך להתבייש לדפוק אותם, להפוך אותם לכלבי שמירה, כי מבחינתנו, מבחינת האנשים שאני שייך אליהם, הם לא סובלים, הם לא מסוגלים לסבול, כי לא יכול להיות שיש להם תודעה בכלל. כשהאנשים האלה צועקים, אנחנו מגחכים ולא מאמינים להם.

        אם הקצינים האשכנזים היו שמים לב שאני משלהם, הם כבר היו שולפים אותי משם. הם היו אומרים לי: סליחה, הדבר הזה לא מיועד בשבילך."

        אני מסכים, אין שום התייחסות ספציפית לעובדה שאי-קבלתך הייתה על רקע גזעני, אך הגעתי אל המסקנה הזו מן ההקשר של הטקסט ("אם הקצינים האשכנזים היו שמים לב שאני משלהם, הם כבר היו שולפים אותי משם."). היות וכן הרחבת דיברת על ההבדלים האלו ש"דפקו" אותך בבסיס, אני הבנתי שגם ה"משהו שהשתבש בדרך"
        בכל הנוגע לקבלתך לבטאון חיל האויר נוגעת לאותו נושא (זה אגב יותר קל להבין את זה כשקוראים מהסוף להתחלה).

        עם זאת, מכיוון שבאמת מדובר בפרשנות שלי, שאליה התייחסת עכשיו והבעת את דעתך, והרי מלכתחילה מעולם לא טענתי שאינני חסין מפני טעויות – אעשה תיקון עוול היסטורי ואוסיף תיקון על הדברים הנאמרים ברשימה (את הטקסט עצמו לא אשנה, כי אני לא מאמין ב"שיכתוב", גם של טעויות, אך אוסיף הערה שבה אני מתייחס אל הדברים שאמרתי כעת). קבל את התנצלותי על כל דבר שנאמר באופן פסקני מדיי, ואני דווקא מאוד שמח שהסבת את תשומת ליבי לכך (אני בעצמי לא אוהב שפרשנות מוצגת כ"עובדה").

      • ofrilany Says:

        אין בעיה. לחיי המהפכה

  3. רוזנברג Says:

    אני חושש שאם המחאה תמשיך לצבור תנופה, הקמפיינים שראינו יהיו היומן לסרט האמיתי שעשוי להתחיל כבר במוצ"ש ויום א'.
    אולי אין מנוס, ואולי רק אז נדע שהמחאה אמנם מאיימת, אבל בכ"ז….

  4. רני Says:

    עד שלא יחקרו את השוד הגדול של
    קופות הגמל והגימלה על ידי סדרה
    של פעילויות של האוצר לא נדע את האמת.
    או לפחות חלק ממנה.
    דוגמה היא תיקוני בכר שגזלו מיליארדים
    מהחסכונות והיכן עובד עכשיו בכר.
    גם אברהם שוחט, שר האוצר בייגה, עובד
    אצל אותן משפחות. דוגמה היא העברת חוק
    הגימלה שמעביר מאות מיליוני שקלים כל
    חודש מהשכירים. בלי שום הבטחה לאיזו
    גימלה.
    משום שיש עדיין פיקוח כל שהוא על הבנקים
    אחרת לא יהיו עסקים עם בנקים בחו"ל
    הועברו סכומים אלו לחברות השקעות שאינן
    מפוקחות כלל והם נשדדים ברגע זה. הם
    מועברים לחו"ל וגם את המיסים המעטים
    משלמים בחו"ל. היכן משולמים היום המיסים
    של קרן ההשקעות שגנבה את תנובה?
    טיפוסים כמו שטרסלר ופלוצקר יודעים הכל
    ושותקים.
    זו אחת המערכות הכלכליות הכי מושחתות
    בעולם. המדהים שבין המפגינים ישנם מי
    שיודעים את פרטי הפרטים של השוד הגדול
    הזה וכולם שותקים.

  5. יהושע Says:

    היי רני – תודה על הדברים. תגיע לאוהל 199 של המכללה החברתית כלכלית במושבת רוטשילד של רפובליקת האוהלים ודבר על העניין – ספר לאנשים מה קורה. אם וכאשר הרפובליקה תחליט לקום ממושבותיה הכל יצטרך להיות אחרת.

    • goliath Says:

      כמובן, זה לא רק הפנסיה. אין תוכנית חברתית שהאוצר לא חיסל בעשור האחרון. את חוק הדיור הציבורי של רן כהן הם מטרפדים כבר עשור בחוק ההסדרים, את התוכנית לסבסוד משכנאות הם קיצצו ב-2002-2003 והקשיחו את התנאים, וכיום כבר אף אחד כמעט לא משתמש בה.
      ועדה ממשלתית ב-2005 החליטה שחייבים להוסיף 3500 מיטות אשפוז לבתי החולים – והאוצר פשוט התעלם ממנה. בדיון שנערך בנושא אמר נציג משרד הבריאות שבשלב כלשהו הנציגים של האוצר פשוט הפסיקו לענות לטלפונים שלו…
      חודשיים לפני עשור הכרמל היתה החלטה להעביר עשרות מיליוני שקלים לטובת תגבור מערך הכיבוי – והאוצר פשוט לא העביר את הכסף. אותו הדבר קרה עם 55 מיליון שקל שנתניהו הבטיח אחרי השריפה לשיקום הכרמל…
      זאת הסיבה למה המחאה חייבת לסמן את משרד האוצר כמטרה: לא משנה מה הממשלה תחליט, הם אלה שאמורים לתקצב את זה אחר כך, והם פשוט לא יעבירו את הכסף (או שהם יבטלו את ההחלטות בחוק ההסדרים).
      אגב, זה לא רק האנשים שיושבים כרגע באוצר, אלא גם אנשים כמו איל גבאי, מנכ"ל לשכת ראש הממשלה, ואורי יוגב, שלא ברור מה בדיוק הוא עושה, אבל יש תוכנית למנות אותו למנכ"ל הרכבת. הם אלה שלוחשים באוזן של נתניהו, ומגנים בחירוף נפש על אידיאולוגיה ניאו-ליברלית קיצונית שאפילו בארה"ב כבר לא קיימת…

    • רני Says:

      שלום יהושע
      אני זקן עייף ומיואש אבל תודה על
      ההזמנה
      הנה ראה לא צריך אותי
      "הערכות: קרן אייפקס לא תשלם מס
      על רווחי ההון שלה בעסקת תנובה
      משקיעים זרים זכאים לפטור מרווחי
      מס בתהליכים מקדמיים מול רשות
      המסים בהתאם לשיעור הזרים בקרן"
      אם גם שוכרים פקיד אוצר לשעבר
      לייצג את החברה + עו"ד שמכיר
      את רשיות המס זו אינה הערכה
      זה בטוח.
      עד למכירה כל המיסים של תנובה
      שולמו בישראל. זה ביבי
      וחבריו
      הלאומיים.
      בא לך להקיא.
      רק דוגמה אחת
      מאלף שחיתויות.
      זב

      • יונה מדברת Says:

        רני,

        רק במקרה ששכחת, זקנים מיואשים – בראיה היסטורית הם המנוע האמיתי מאחורי מהפיכות הגדולות ביותר בהיסטוריה.

        הצעירים בסה"כ עשו את מה שהזקנים אמרו להם.

  6. רותם Says:

    יהושע היקר- אני עוקב בעניין רב ובהתפעלות אחריך מזה שנים.
    בתקופת שירותי הצבאי ספרון השירים פרי עטך "אזרחים לאומיים" ליווה אותי ואני נזכר באחדים מהשירים ממנו בימים אלה, בהם נדמה שהם מקבלים משנה תוקף (במיוחד השיר "עוזרת"). בשונה מהסיפא של הספרון (שנחתם באווירה פסימית קודרת) אני חושב שהיום יש לנו סיבה לאופטימיות – הודות לרשימותיך המדויקות, הענייניות, הפוגעות בול במטרה.
    אני מחזק את ידיך ומציע שאת הרשימה המרשימה הזו תפרסם באכסניות נוספות שמהן יהדהדו דבריך ברבים.
    ואני כותב את זה כקפיטליסט, המחזיק בעמדות הנמצאות לרוב מימין למרכז הפוליטי (גם בתחום הכלכלי).
    נקודה אחת שאני מאוד אשמח לקרוא את דעתך לגביה נוגעת לועדי-הענק (אותם סקרת מפעם לפעם ב"הארץ") ולפטרונאז' המוזר שמנסה עופר עיני להעניק למאבק הנוכחי. לעניות דעתי עופר עיני הוא בשר מבשרם של אותם עשקנים.
    אשמח לקרוא את דעתך בנושא הזה.
    ושוב-
    בהרבה מאוד הערכה לפועלך המגוון- רותם

  7. רני Says:

    בקשת את יהושע הנה דעתי השווה פחות
    מפרוטה. עיני יותר טוב מהחלאות הללו.
    הוא לפחות עובד קצת בשביל השכירים
    וזורק להם עצם. יוניון ושחיתות ופשע היו
    תמיד קרובים. צדיקים גנדיסטים לא מפרקים
    שוברי שביתות. לפני המון זמן הייתי בסיאטל
    ביוניון של העגלונים, תיימסטרס – נוהגי זוג.
    של ג'ימי הופה הגנגסטר הנעלם כנראה לתוך
    יציקת בטון. זה העולם. כאן בישראל
    המעסיקים אלימים כמו בכל מקום והעובדים
    לא וזה גורלם של עובדי ים המלח וכי"ל
    והימאים. לא נוגעים בעובדי נמל אשדוד כי
    הם יגנו על פרנסתם.
    למה העלו כרגע ברגע את המשכורת של
    השוטרים?
    בכדי לטפל במי שצריך. אם צריך גם
    ברופאים. והיום מישהו מעבדי
    שוקן ברך על הפרד ומשול זה.

  8. זמואל Says:

    הנה זה מגיע. בגידה.
    (איך זה מסתדר עם הועדה לבחינת הריכוזיות במשק, ששומו שמיים – רה"מ ושר האוצר מיוזמתם הורו על הקמתה חודשים ארוכים לפני שהיה קצה צילו של אוהל בשדירה – לא ברור לי…)

    בסדר, עופרי עף לשמיים וחזרה עם השיח החדש, המציאות החדשה, הציניות החדשה וכו'… ואני רואה שהשמאל בהיזון חוזר עם עצמו.
    מאה אלף מפגינים בכל הארץ עם דחיפה חד-משמעית נטולת בושה של התקשורת (מי יטען אחרת?) זה הישג נאה ביחס למהפיכות בארץ, ועדיין הישג בינוני לפמפום ללא הפסק במשך כמה שבועות בכל-כלי-תקשורת-מרכזית במדינת ישראל, ללא איזון, ללא ריסון, ללא בלמים וכולל כל כוחו של השמאל הישראלי על שלל ארגוניו מתנדביו וכולל כל אויביו של ביבי והרוצים בהפלתו.
    כשחושבים על יחסי הכוחות ככה, 100 אלף בכל הארץ (נניח 50-70 בת"א) זה כבר לא כזה מרשים.
    אנחנו עוד בהתחלה, נהיה סבלניים ונחיה ונראה אם יקום או ייפול דבר בישראל.

    אגב, סורי על היותי בעמדת הפארטי פופר , אבל תמיד טענתי שפרופורציות זה לא הצד החזק פה.

  9. גיל Says:

    אשמח לשמוע על דוגמא במדינה אחרת בה מופקים משאבי טבע ויחס החלוקה הין האזרחים לבין ה"טיקונים" הוא אחר. מהכרותי הקרובה עם מדינת משאבי טבע מובהקת, אוסטרליה, אני יכול לדווח שהמצב יותר טוב, אבל לא בהרבה.

  10. רני Says:

    שכך יהיה לי טוב הלכתי לשם, כלומר
    נסעתי ב 5 . היכן בשם המהפכה וקדושיה
    זה אוהל 199 אף אחד לא ידע לומר לי
    הלכתי מהבימה עד אלנבי וחזרתי הבייתה.

  11. אהרן שבתאי Says:

    בנושא המהפכה, הבנת השיטה, הבנת המאבק ברגע זה, טוב היה לדעתי להשתמש בהרצאות של דויד הרוויי. להעביר ברשת או אפלו להקרין ברוטשילד. למשל:

    • נועם א"ס Says:

      גם אני חשבתי על דויד הארווי ו"הזכות לעיר" כשעפרי ויואב ליפשיץ התחילו לדווח על מה שקורה ברוטשילד. אני אשמח לשמוע אם ברמות היותר-מרושתות של האירוע הזה יש דיבורים עם תנועות מקבילות בעולם, במצרים… להתחיל שיח של ההקשרים הגלובליים של המחאה/פעולה לא יהיה מופרך, לדעתי. על הפרק: קרקוע של "המיתוס הגדול" ו"המיתוס הקטן" של הכלכלה הגלובלית. המיתוס הגדול: רעיון הצמיחה; המיתוס הקטן: תיאוריית "החלחול למטה" (Trickle-Down theory).

      • ofrilany Says:

        בדיוק! אני חושב בשיא הרצינות שמה שיציל עכשיו את המהפכה הוא לייצא אותה, ובעיקר לאמריקה. וזה ממש לא בלתי אפשרי. אם נשיא ארה"ב מבקר כאן פעם בחודשיים, אנחנו יכולים לבקר אצלו בוול סטריט. אני אכתוב על זה פוסט בקרוב.

  12. דברים שקרו באמת Says:

    מעניין מאוד, תודה רבה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: