הנשיא המזיק-פחות

by

יש תופעה מסוימת בדיון הפוליטי הישראלי שאפשר לכנות "פרדוקס הפרפראזה". נאמר ששר כלשהו מהליכוד משתתף בתוכנית אקטואליה בערוץ 1. החלק הראשון של התוכנית עוסק בחוק ועדות הקבלה או בחוק הנכבה. כשיגיע תורו לדבר, השר האמור ינופף באצבע ויגיד שישראל היא קודם כל מדינה יהודית, ולכן כדי שנוכל להמשיך להתקיים כאן אנחנו חייבים לעגן בחוק את הצביון היהודי של המדינה ואת הזכות שלנו על ארץ ישראל, ולהיאבק בארגוני זכויות האדם שמערערים על יסודות קיומנו. החלק השני של התוכנית עוסק בהידרדרות מעמדה של ישראל בעולם. כעת, אותו שר עצמו יגיד שהעולם הדמוקרטי חייב להתעשת ולהכיר בכך שישראל היא בת בריתו, המגן האחרון של הדמוקרטיה מפני אויביה האיסלאמו-פאשיסטים. וכאשר מישהו יגיד לו (זה בדרך כלל לא קורה): "אבל כרגע אתה בעצמך, שר בממשלה, אמרת שהדמוקרטיה לא חשובה" – ברגע הזה הוא פשוט יתחרפן.

נראה שאנשים בישראל חיים באיזשהו שסע: מותר להגיד הכול, אבל אסור להגיד להם שהם אמרו את זה, ולמעשה – אסור לצטט אותם. מבחינה זו יש דמיון מבני מסוים לשנים הראשונות של גרמניה הנאצית, שבהן הופיעו בעיתונים ובנאומים אמירות אנטישמיות מחרידות, אבל כאשר מישהו ציטט את אותם נאומים בעיתון זר – האשימו אותו ב"תעמולת זוועה" והוא נשלח לדכאו.

נדמה לי שאפשר לצפות מאנשים לעמוד מאחורי ההיגדים שלהם – יהיו אשר יהיו. זה נכון, דרך אגב, גם לגבי השמאל. אם בסטטוס הקודם שלי בפייסבוק כתבתי "הלוואי הלוואי יבואו הפליטים ויגמרו סוף-סוף עם הציונות", אני לא ממש יכול ליילל כש"אם תרצו" מאשימים אותי בחתירה תחת יסודות מדינת ישראל.

על כל פנים, האפקט הזה של פרדוקס הפרפראזה עלה בדעתי כשקראתי כמה מאמרים שהופיעו בימים האחרונים בעיתונות הישראלית, סביב סדרת הנאומים האינסופית של אובמה ונתניהו. שאלתי את עצמי איזו תגובה היתה מתעוררת אם בעיתון כמו "ניו יורק טיימס" או "גרדיאן" היה נכתב שפעולותיו של אובמה מוכתבות על ידי אילי ההון היהודים; ושדניס רוס, יועצו הבכיר של אובמה, מתפקד כלוביסט של ישראל בתוך הבית הלבן. והנה, שתי האמירות האלה הופיעו בעיתונות הישראלית – ב-Ynet

מובילי דעה כבר הודיעו בסוף השבוע כי הם שוקלים מחדש את תמיכתם בנשיא, שזקוק אולי יותר מהמצביעים – לתרומות מאילי ההון היהודים.

ובמעריב, אצל בן כספית

היה ברור שמשהו קרה, שמישהו הצליח לכופף את הנשיא בניגוד למאמציו האדירים של דניס רוס, הלוביסט הישראלי בבית הלבן.

מה שאני רוצה לומר הוא, שבתקופה הנוכחית נעשה קשה יותר ויותר לתאר בפשטותה את המציאות הגלויה לעין של יחסי ישראל-ארה"ב, בלי לגלות שבניגוד לרצונך אתה קצת אנטישמי – לפחות מבחינת ההגדרות של הליגה נגד השמצה וגרורותיה. למעשה, אותם ארגונים מטילים משטר אימתני על התקשורת העולמית, ואוסרים עליה להגיד דברים שחשופים לגמרי לעיני כל. מגישי החדשות מורשים לכל היותר להצביע, להראות את התופעות האלה – למשל כשהם מציגים את הרצאתו היהירה של נתניהו במסיבת העיתונאים בבית הלבן, ואחר כך עם שובו של השידור לאולפן זוקפים גבה בגועל מסוים.

נדמה לי שזה אחד ההסברים להתפרצויות כמו זו שקרתה ללארס פון טרייר בשבוע שעבר, שפתאום החליט להכריז שהוא נאצי. עושה רושם שהוא, כמו רבים אחרים, פשוט רצה לשבור את הכלים, את כללי המשחק שנעשו אבסורדיים יותר ויותר.

לרגעים, נראה שגם נשיא ארה"ב עצמו קרוב להתפרצות כזו, שכנראה לא תבוא לעולם. כך הרגשתי כשראיתי את נאומו של אובמה בוועידת אייפאק ביום ראשון. אבל לפני שאפרט בעניין זה, אציג בכמה משפטים את האופן שבו אני רואה את דמותו של אובמה בכלל.

אובמה. האם בא לו לצעוק "אני נאצי"?

כזכור, תל אביב עלזה ושמחה ביום שאחרי בחירתו של אובמה לפני שנתיים. חבר שלי, ששוטט באותו יום ברחובות הצוהלים, פגש פילוסוף כלשהו, שנראה לו דווקא עגמומי מהרגיל. כשחברי שאל אותו האם הוא לא שמח על בחירתו של אובמה, הוא ענה שלא. וכששאל אותו למה, ענה לו הפילוסוף פחות או יותר: "כי אם זה קרה, לא יכול להיות שזה טוב".

חשבתי אז שזוהי תפישה פוליטית קודרת מאוד, גנוסטית, ואולי משיחית: העולם הזה הוא בבחינת עמק בכא, מציאות פוליטית שטנית מיסודה, ששום דבר טוב לא יכול לקרות בה. ובכל זאת, ככל שהקדנציה של אובמה מתקדמת, נראה לכאורה שהפילוסוף צדק, ושאובמה הוא אכן פיון בידי אותם כוחות רבי עצמה שאיפשרו את בחירתו – וול סטריט, חברות הביטוח, חברות הנשק, הלובי הפרו-ישראלי וכו' וכו'.

ובכל זאת, אני נוצר בלבי אהדה מסוימת לאובמה, ומבקש למצוא דרך לגאול אותו – ולו רק כדי להצדיק את אותה שמחה שפרצה עם בחירתו. בשלוש מלים, הייתי מגדיר אותו בתור הנשיא שמפריע פחות. באומרי "מפריע פחות", אני לא מתייחס לקטגוריה המוסרית של "הרע במיעוטו", אלא לשאלה האסטרטגית של ההשפעה שלו בתור שחקן מרכזי בזירה הגלובלית והאזורית.

שהרי, אם אובמה הוא שחקן, הרי שהוא שחקן במחזה שכלליו הוכתבו עוד לפני בחירתו, והם שהכתיבו את בחירתו. אלה הם כללים צבועים, כוחניים ומרושעים – כלליה של האימפריה האמריקאית. אובמה משחק לפי הכללים האלה – לא רק כי הוא חייב, אלא גם כי הוא רוצה. אבל מה שאפשר לדעתי להגיד, הוא שהוא משחק במחזה בפחות תשוקה, בפחות התלהבות מנשיאים קודמים. לרגעים, נראה שמשהו בו חורק, שמרכיב כלשהו באישיותו גורם שתתעורר בתוכו התנגדות מסוימת.

וכך, בטקסט של נאומי אובמה האחרונים, וגם אלה שלפניהם, אין למעשה שום בשורה. אבל אם יש איפשהו בשורה, היא נמצאת באופן שבו הוא מדקלם את הטקסט הזה, המוכתב לו על ידי הטלפרומפטר השקוף. בנאום באייפק זה היה מורגש במיוחד: אובמה נראה עייף מהציונים, עייף מנתניהו ועייף מדניס רוס. כמו גלדיאטור עייף, הוא היה מוקף באלפי ציונים אגרסיוויים ועשירים מאוד, ואמר בדיוק את מה שהם רצו לשמוע. אבל בטון שלו אפשר היה לזהות כעס. הסבטקסט היה: "אני אגיד בדיוק מה שאתם רוצים, ואעשה בדיוק את מה שאתם רוצים אבל בחוסר התלהבות. אתם לא תגרמו לי להאמין במה שאני עושה".

מיותר לציין, שב"חזון אובמה לשתי המדינות" אין שום תוכן. שהרי הוא בעצמו אומר שהחזון הזה לא יכול להתגשם באמצעות משא ומתן – בגלל חמאס, ההתנחלויות וכל השאר. מבחינת העתיד של ישראל-פלסטין, התקווה אינה טמונה, אם כן, בכוח האמריקאי (כלומר, בפנטזיה על הלחץ האמריקאי על ישראל שיגרום לה לסגרת מהשטחים) אלא בנסיגתו של הכוח האמריקאי. כי ניתנה האמת להיאמר שבחירתו של אובמה עצמו היא סימפטום להיחלשותה של אמריקה: אמריקה בשיא כוחה לעולם לא היתה בוחרת נשיא שחור. וכך, אם העולם תחת האימפריה האמריקאית הוא ממלכת השטן, הרי שאם לאובמה יש תפקיד חיובי כלשהו הוא מתממש דווקא בהיעדרו של התפקיד, כלומר ברגע שבו הכוח האמריקאי חובק-הכול מבצע מעין צמצום קבלי ונעדר ממקומות מסוימים.

צמצום קבלי, מתוך hebrew4christians.com

ומה שאפשר בהחלט לומר הוא, שהצמצום הזה לגמרי קורה בימים אלה. מה שמתרחש במזרח התיכון הוא ביסודו של דבר אובדן שליטה אמריקאי, גם אם אמריקה מנסה להחזיר לעצמה את השליטה. אובמה יודע את זה, והידיעה הזאת נמצאת בסבטקסט של דבריו המתקתקים באייפאק. כאשר אובמה אמר שם ש –

דור חדש של ערבים מעצב את האזור מחדש, ולא ניתן יותר להשיג שלום עם מנהיג ערבי אחד או שניים. מיליוני ערבים חייבים לראות ששלום אפשרי, כדי שניתן יהיה לשמר את השלום.

הוא מתכוון לומר שגם אם הוא לגמרי שפוט של ישראל,  לחלוטין עבד נרצע של המורה נתניהו, הכוח שלו מוגבל.

הנבואה הזאת אמורה להתממש בספטמבר. ברור כבר, והיה בעצם ברור מהתחלה, שארה"ב תטיל וטו על הכרה של מועצת הביטחון בפלסטין העצמאית. אלא שגם הוטו הזה לא יוכל למנוע מכל מיני דברים לקרות. הזמן שיתחיל בספטמבר הוא זמן של חוסר ודאות כמעט מוחלט, זמן שהכול יכול לקרות בו. כמו סינגולאריות פיזיקלית, אפשר לדעת איך נכנסים לספטמבר אבל אי אפשר לדעת איך יוצאים. מלבד אותן צעדות שיכולות להתרחש בכל מקום, עשויים לקרות זעזועים משניים שיכו מצדם בסיטואציה המקומית – למשל הפגנות במדינות באזור שיגרמו לשינויים פוליטיים. לבסוף, כדאי לזכור שישראל חיה כיום על גבי בועת נדל"ן, ומספיק שהזעזועים יהיו חזקים מספיק – הבועה הזאת תתפוצץ.

כמו במשברים רבי עצמה אחרים שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות, למשל המשבר הכלכלי של 2008, ברור שכוחות עצומים יתגייסו לבלום כל שינוי, ולהבטיח שמי שסבל עד עכשיו יסבול גם מעכשיו. אלא שבדבריו של אובמה ניכרת ההבנה, שהכוחות האלה כבר אינם כל יכולים. המכונה האוטומטית של התמיכה האמריקאית תפעל גם בספטמבר; בהיותה אוטומט הפועל בכוחם של גלגלים וקפיצים ידועים, אין טעם לצפות שהיא תפעל אחרת. אבל אובמה רומז שהמכונה הזאת נשחקת לאטה: הדלק פוחת והנהג עייף.

בסוף הנאום שלו, אמר אובמה את הברכה המסורתית, שנטועה בתיאולוגיית הבחירה הציונית-אמריקאית: "God bless Israel". אבל בסבטקסט של המלים, שמעתי נימה של פרידה, כאילו הוא אומר:

"Only God can save Israel"

תגים: , , , , , , , , , , ,

50 תגובות to “הנשיא המזיק-פחות”

  1. אורי Says:

    יפה
    נהנתי לקראו
    יצאתי טיפה אופטימי

  2. רני Says:

    שלום
    נהנתי מהבלוג. אז אתה חושב שהנורווגים עשו טעות כשנתנו לו, על חשבון העתיד, את פרס נובל לשלום? או שגם הם התעייפו ? או אולי הם, שפעם היו דנים וחלקם בעצם דובר דנית עד היום, עשו כמעשי לארס פון טרייר מין הפוך על הפוך כזה, כלומר "רציתם פרס נובל לשלום? אז קחו פרס נובל לשלום".
    חוץ מזה חייתי שם הרבה שנים ולדעתי בחירתו של אובמה אינה נובעת ישירות מחולשה. זה לא כה פשוט, יש בכל העולם, כנראה, תופעה שאנשים מוכשרים לא נכנסים לפוליטיקה, מין משל יותם כזה, האם זה מחולשה? איני בטוח, פשוט נמאס להיות חשוף כל הזמן וסך כל הההנאות לא מכסה את הצרות ובלבול הראש, נדבר למשל על איזה ניאוף קטן או שתייה של דבר מה טוב, או התארחות באחוזה שיש בה הכל, זה כבר לא קיים יותר, ואתה תארת בהצלחה את התענוג של עמידה מול היהודים. אז התברר שהכושי הוא המועמד הכי "בחיר", אז הביאו כושי. ראה למשל את האפסים שמעמידים הרפובליקאים, הייתכן שזה המיטב של ארה"ב?
    תודה עבור זמנך.

  3. יונת קרב Says:

    שכחת להכניס למשוואת ספטמבר את כוח ההרס העצמי הערבי וכושר הבחירה המופלג של הפלסטינים, שיש שרואים בו טמטום פטאלי.

    לגופו של עניין הביקורת שלך כלפי השיח הציוני אמריקאי (לזה אתה קורא מוגבל ומצונזר ?) לוקה בחסר. לא שמעתי אף ביקורת פומבית על התרפסות המערב בפני העולם הערבי, ובמיוחד למדינות שבהם מפלס עתודות הנפט יישאר גם עוד מאה שנה ללא תזוזה.

    כמה כתבות פגשת שבהם בית המלוכה הסעודי או השלטון הירדני, או הקטארי עומדים לביקורת על פשעים ומעשים שהשתיקה באמת יפה להם ?

    כמה עיתונים מכובדים מסקרים רכישת הבתולות הסיטונאית מעלובי החיים בדרום מצרים ותימן (אלפי דולרים לראש אם אתה בעניין), משלוח של מטוסים מלאי נערות ליווי ממדינות הגוש לשעבר וסחר בעבדות מודרנית.

    אז יש לישראל כוח פוליטי בארצות הברית, וטוב שכך- כי כנראה שחלק ניכר
    מאנשי התקשורת והפרשנים בשקל שכח מהי העוצמה של הנפט הערבי. וכמה שתיקות מביכות היא קנתה ותקנה בעבר. במזומן.

    • irity Says:

      לא לגמרי תופתע אם אומר לך שגם בנקודה זו (סחר בבני אדם ושיווק שפחות מין לשייכים סעודים) ישראל והלובי הציוני לוקחת בגדול. אם אתה תמים אז נכונה לך הפתעה ואם לא – אז השקר הזה יופרך בקלות, ואני בטח לא הראשונה שחושבת על זה.

      • איתי כ. Says:

        תוכיחי

      • יון תם Says:

        איזה כיף לשנוא כל כך את ישראל, שאינך מסוגלת לשמוע ביקורת על כל מדינה אחרת בעולם, מבלי לטעון בעלמא שישראל בטוח גרועה בהרבה.

        וכומבן שהתחמקת מכל דיון בנושא הנפט הסעודי, הלוב והאיראני שקונה גם את שתיקתך שלך בביקורת על אותן מדינות פורעות כל חוק אוניברסלי של זכויות אדם. אה, אם את טוענת שאת לא מקבלת מהם כסף, תוכיחי, ואז השקר הזה יופרך בקלות.

        אוטואנטישמיות זו מחלה. ישראל אינה מושלמת (כמו כל המדינות בעולם), אבל היא רחוקה מלהיות מרכז הרוע העולמי (למעט במוחך שלך)

      • רתם Says:

        ליון, אין פה שום "אוטואנטישמיות" כי מי שטורח לנתח ולבקר את המדינה מבקר וחושף מידע, ולא שונאת את עצמה.
        אני יהודיה, יש לי ביקורת על המדינה שלי, כי כאן זה העניין שלי, ואיני שונאת את עצמי ב כ ל ל.

      • irity Says:

        רתם, נידמה לי שהכינוי "יון תום" זה ממשפחת היונים, והטרולים. אבל במידה שלא, אני מצפה ליותר הגנה נחרצת מצידך , לפחות כאשה. לא ברור לי כיצד עדות אישית של נסחרת על מה שנעשה לה ולאחרות יכולה להוות "אוטואנטישמיות" או כל גבב השטויות שכתב "רני" ודומיו. יש להתנגד לקונספציה שהתנגדות לאונס בישראל היא "בגידה בלאום", נידמה לי שמאז פרשת קצב לא מעזים להעלות את הטענה הזו , שעל הנשים לשתוק כדי להציל את המוניטין של המולדת, למעט ב…"האמורי " ? זה עוד שיח מותר ? כמדומני אפילו בפריז אחרי פרשת DSK כבר לא בון טון לטעון שאישום באונס "מעליב" את הלאום הצרפתי.

        מאד תמוה, ואני נמנעתי מלקרוא את התשפוכת הזו, אבל את בדרך כלל אינטליגנטית, מדוע להתנצל ולא לתקוף את מי שמנסה להצדיק אונס אכזרי וסחר בנשים בכל מיני מניפולציות זולות ? וגם הדרישה "תוכיחי" היא הנותנת. נידמה לי שמקובל כבר שעדות של נסחרת היא כל ההוכחה הנדרשת, למעט לפי שיטת משה קצב וחבריו של "מי הן בכלל". שוב, מעליב מאד בעיני לאפשר בכלל את השיח הזה, ולא לפסול אותו לשידור מחמת מיסוגניה ודיבור שינאה על הסף של הבלתי חוקי. משום מה דוקא באתר הזה, ובכלל בשמאל, זה עדיין לגיטימי ואפילו ברוטר כבר לא מתבטאים כך נגד נפגעות עבירות מין ובכלל הנושא. עצוב…

  4. גור Says:

    בדיוק כשביבי התחיל להנות מהעניין אתה בא וגומר לו את הסיפור? לדעתי ביבי התאהב במופע הדיפלומטיה המטופש הזה וכבר חושב שהתמרונים שלו באמת בעלי יכולת משמעותית להשפיע על מהלך העניינים. אבל זאת הבעיה של המערב – הוא תקוע בהחייאת הליין הבאמת מוצלח ומגניב של מסיבות התה בעוד שאר העולם זז קדימה.

  5. אהרן שבתאי Says:

    נראה שהנאומים של נתניהו ושל אובאמה שייכים בעצם הסגנון למצב שבו יש לנהל ולתחזק את הבועה הכלכלית ואת הבועה הפוליטית, ולעשות את זה ביחד ובכורח , למרות הסלידה שיש ביניהם והעייפות, עם המיליארדרים היהודים של אייפאק, ויחד עם קמרון וסארקוזי ומרקל וההולנדים וכדומה

  6. אהרן שבתאי Says:

    ואולי אפשר לדבר על הבועה התאולוגית, שנתניהו מרגיש יותר אמריקני מאובאמהֿ. הוא מבני אברהם, ואובמה – מבני ישמעאל. מישל אובאמה היתה יכולה להיות עוזרת בית אצל שרה נתניהו

  7. א.ב. Says:

    אהלן,
    כתבת:
    ""הלוואי הלוואי יבואו הפליטים ויגמרו סוף-סוף עם הציונות", אני לא ממש יכול ליילל כש"אם תרצו" מאשימים אותי בחתירה תחת יסודות מדינת ישראל."

    לדעתי יש פגם עקרוני (מעבר לסתם דקדקנות) ואולי כלל לא התכוונת לכך- הציונות ומדינת ישראל הם שני דברים שונים ונפרדים. אפשר בהחלט להיות נגד הציונות ולא לשלול את קיום מדינת ישראל. (אלא אם כן רואים בציונות יסודות הכרחיים למדינה- מה שאני לא בטוח בו…)

    חוץ מזה מאמר מצוין.

  8. איריס חפץ Says:

    הי, עפרי
    שכחת את התמיכה של איי מיקרונזיה!
    שנאמר: החתירה נגד הציונות מעוורת את עיניך, ואתה לא רואה לכמה תמיכה ישראל זוכה בעולם הגדול.
    יפה לראות שעוד יש מיעוט קטן בישראל שעסוק במציאות ולא במה ביבי או אובמה יגידו עליה.
    יאללה: לכל בעלי הנכסים בישראל, זה הזמן למכור (אבל אל תקנו בברלין, מתחיל להיות קשה למצוא פה דירה והמחירים עולים מרוב ישראלים שקונים פה דירות:-)

  9. אהד Says:

    מאמר נהדר.

  10. גריזלי Says:

    לטעמי מידת הרלוונטיות של אובמה ו|או נתניהו מוגבלת למדיי.הם לא שולטים ולא
    יכולים לשלוט בשום סטיכיה.גם מובארק לא.
    לנתניהו יש אלטרנאטיבית (לא טובות ממנו בהרבה),אבל האלטרנאטיבות של כיכר
    תחריר או (ותוצאותיה: מצריים רעבה עוד יותר) מקלעני דמשק ו שיטפון של פליטים כאן בארץ גרועות לאין שיעור.(מרחץ דמים הדדי בכל אחת מהחלופות הנ"ל)

    ברלין היא אופציה נפלאה לאלפים אחדים של ישראלים ועוד כמה מאות נדלניסטים,לא יותר.או אולי דברים שרואים משם לא רואים מכאן

  11. ריקי ישראלי Says:

    עד כמה שהבנתי, בספטמבר תהיה הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם ולא במועצת הבטחון. בהצבעה כזו אין לארה"ב זכות וטו.

    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=796290

  12. איתי כ. Says:

    התפיסה שלך את הנאום של אובמה מזכירה את מה שאמר חסדאי קרשקש על דטרמניזם, אנחנו כבולים לשרשרת הסיבות והחופש היחידי של האדם הוא היחס הפנימי שלו למעשיו – עבירות או מצוות.

  13. יובל הלפרין Says:

    תודה, מאמר מעולה, אבל לא צריך "להישמע אנטישמי". התמיכה הטוטלית של ארצות הברית באגף הריאקציוני והגזעני ביותר בישראל נטועה עמוק בנצרות הקולוניאלית בגרסתה הייחודית שהתפתחה בארצות הברית. בעצם היא מוטציה לאנטישמיות הנוצרית הקלסית ולצורך האינסופי של הקאובויים ושל בניהם להשמיד אינדיאנים כלשהם. בניו זילנד יש ראש ממשלה יהודי והיא לא עובדת אצל מועצת יש"ע.

  14. רני Says:

    ליובל הלפרין, מה אתה יודע על יהודי ניו-זילנד? אני יודע. הם סוג מיוחד של קבוצת הייחוס הזו. ככלל מאז המאה התשע עשרה משך ההשרדות של משפחה יהודית כיהודים הוא לכל היתר שלושה דורות. אתה, כמי שלמד פעם ארכיאולוגיה, תהנה לראות עיר בשם "לוין" נטולת יהודים לחלוטין. ומשפחות בשם כהן מגדלות חזירים שלא לומר אוכלות. הגברת שמדובר בה שייכת לאותה תת קבוצה שהיות איזה יהודי בעבר במשפחתם נותן להם זכות לגנות את ישראל והציונות במשפט הפתיחה המפורסם והנדוש: "בתור יהודי אני….."

  15. יובל הלפרין Says:

    חובתו של כל אחד לגנות את ישראל של היום ולהחרימה, יהודי אוכל חזיר או הודי אוכל בקר או אסקימואי טבעוני.

    • יובל אחר Says:

      אתה מחרים גם אחרות או שלדעתך יש חשיבות מכרעת בהחרמת הטריטוריה הציונית?

      על כל פנים, מקווה שאינך רוכש תוצרת מזרח אסיה….

  16. יובל הלפרין Says:

    אני מחרים הרבה דברים. גם צמחונות היא החרמה, למשל. אבל כדי להשיג מטרות צריך להתמקד במטרה מוגדרת ו"כול כאלב בידי יומו". כעת זמן ה"צביעות". מה לעשות, איראן, לדוגמה, תלויה פחות בסיוע חוץ ו"לחיצה" פחות, גם מפני שרמת החיים הממוצעת בה ממילא נמוכה בהרבה מזו שבישראל.
    לכן בלי קצת "צביעות" לא נתקדם לשום מקום. יש אפשרות לבודד את הכיבוש הישראלי, ולאחד במאבק בו מדינות וקבוצות בעלי השקפות שונות ומשטרים שונים. אני פעיל כדי לראות תוצאות. מזרח אסיה תחכה מבחינתי. תהיו "צבועים" כמו ארדואן ותצביעו בספטמבר באו"ם בעד מדינה פלסטינית בגבולות 67', במהרה בימינו אמן.

  17. עמית Says:

    יכול להיות, במקרה, שאותו שר יתחרפן לאחר שיגידו לו שהוא אמר שהדמוקרטיה לא חשובה, כי הוא באמת לא אמר את זה? כלומר, הוא אמר שחיזוק הצביון היהודי חשוב, ושאלה שמגדירים עצמם ארגוני זכויות אדם במדינה הם דיי נבלות, אבל מי אמר שהוא חושב שחיזוק הצביון היהודי בא על חשבון הדמוקרטיה, או שארגוני זכויות האדם על-פי-עצמם הם באמת כאלה? נכון שזה טיפה קשה להכנס לנעליו של פוליטיקאי-פאשיסט, אבל לפני שמייחסים למישהו אמירות ומחשבות, נראה לי כדי לעשות כן.

    אגב, אפשר לתרץ את הנימים האנטישמים-משהו בתקשורת הישראלית לגבי יהדות ארה"ב וכוחה, אם נציב את זה באותו הקשר של אפרו-אמריקאים שכל מילה שנייה שלהם זה ניגר. לאנשים מותר להגיד על עצמם מה שלאחרים אסור להגיד עליהם. עם זאת במקרה שלנו זה גם-ככה לא ממש יעבוד, שכן שני המאמרים שציטטת התבססו על כתבות בעלות היקף גדול הרבה יותר בתקשורת האמריקאית, הלא-יהודית. הציטוט לגבי יהודים עשירים שימשכו תרומות מאובמה בניסיון להפעיל עליו לחץ התבססה במלואה על כתבה בוול-סטריט ג'ורנל, והאמירה על דניס רוס התבססה על כתבת פרופיל מקיפה שערכו לרוס בניו יורק טיימס.

  18. שחר Says:

    אני לא מאמינה שדילגתם על האפשרות לקרוא לזה אפקט הפרפראזה.

  19. רני Says:

    ליובל הלפרין.
    אכן זה נדיר שבתרגילי ספקולציה חברתית תבוא הוכחה כה מהירה לספקולציה. כי אתה זה האומר: אני ישראלי ומשום כך תחרימו….
    רוב מכריע של המחרימים אינו מבדיל באמת בין יהודים לישראלים. באירופה החרם הנו המשך ישיר של חרמות על יהודים בשנות השלושים שהתגלגלו לחרם הערבי וממנו המשיכו כיום. כזכור היו גם חרמות כניסיתיים בימי הביניים. כך שזה עסק עתיק. בכל מקרה לא היה רגע ב70 השנים האחרונות שבאיזה מקום לא החרימו, ברעש וצלצולים וצדקנות צעקנית את היהודים. הנימוק כשל יובל היה: אצל היהודים זה יעיל יותר ובכלל זה כף מסורתי אירופאי לפגוע ביהודים וכן גם בצוענים. זכור את המחרימים בפתחי חנויות יהודיות בברלין בשנות השלושים, חלקן שוב בבעלות יהודית, ראה עסקי נדל"ן וכ"ו, איך גלגל מסתובב לו. גם הצוענים חזרו לתפקידם המסורתי.
    בס"ה, כבעבר באירופה הכנייסיתית, המלכותית, הבורגנית והפשיסטית, עבור מנהיגי החרם זה עסק מכניס ורווחי. בישראל לא תמצא מחרימים בין חקלאים מיצאים, פועלי ייצור, יצואנים תעשיתיים, עובדי בתי מלון, פועלי נמל, ימאים (אם עוד נותרו) ובכלל מי שמתפרנסים ומפרנסים. כלומר הפרולטריון הישראלי אינו נמצא בחזית ההחרמה. אני מניח שרובם של המחרימים מתפרנסים משירותים "רוחניים" "תרבותיים" הממומנים על ידי ה"לא מחרימים" והיתר מכסף אימפריאליסטי שנועד לקדם אינטרסים כלכליים אירופאים ואחרים. גם נסיעות לסבבי תעמולת החרמה של טובי המחרימים הנן עסק משתלם. כשמזדקנים, כמו אצל חלק מהשמאל, אפשר תמיד לחזור בתשובה ציונית.
    היה מאוד דידקטי לראות את שחקני המחזה של חנוך לוין, כולם פשיסטים, מתנחלים, עושקי פלשתינאים, בורגנים מסריחים מגורשים בחרפה מתורכיה. חנוך לוין או ניסים אלוני היו עושה מזה סצנת סיום מופלאה לאיזה מחזה. אלוני היה מוסיף גם מילים בתורכית-ספניולית.

    • יובל הלפרין Says:

      השמאל האירופי והאמריקני בהחלט מבדיל בין יהודים לישראלים ובין ישראלים לישראלים, גם נוכח העובדה שמהבולטים בקריאה לחרם נמצאים נעמי קליין ונעם חומסקי. האנטישמיות הכנסייתית הקלאסית נמצאת בימין ורק בימין. כעת רוב היהודים בישראל והיהודים שמזדהים אתה בחו"ל מוחאים לה כפיים, כי היא ממקדת את מאבקה במוסלמים (זמנית, לדעתי, כי שנאתה ליהודים הרבה יותר מושרשת וגם כי המוסלמים הם קרוב למיליארד והרבה יותר קשה "להתעסק" אתם). יהודים רבים הצביעו למפלגה הלאומנית הפלאמית בבלגיה כי היא נגד מוסלמים, אבל כעת שר החוץ מטעם המפלגה הזאת קורא להעניק חניניה למשתפי פעולה בלגיים עם הנאצים. שמאל זה שמאל ואנטישמיות זה ימין. נקודה.

      • irity Says:

        יובל, כל עוד אתה והחברים פה (כולל בעלי הבלוג בעיקר) פוחדים להעיף את "רני" לכל הרוחות, בשר ודם, אף אחד לא יעשה לכם את העבודה. לא נעמי קליין ולא נעם חומסקי יצילו אותנו מה"רני" ומה שהוא מבטא. אתה תקוע בלבקש רשות ממנהיגות כוזבת וחסרת אחריות, לבקש רשות לחשוב, לפעול ולעשות. השמאל לא יציל את הישראלים מההנהגה הזו, אף אחד לא יעשה את העבודה הזו. הניתוח שלך אולי נכון, אבל הוא מסורס וחלול.
        אכן לא יעשו הבחנות בין ישראלי כמוך לבין אהבל שלא מבין כלום מכלום, כיון שבסופו של יום גם אתה לא עשית כלום, חוץ מלהתדיין בנימוס עם "רני". היה סמוך ובטוח שה"רני" יעלם לו לניו זילנד ביום פקודה, והתמימות שלך לא מסייעת.

  20. יובל הלפרין Says:

    אני לא "מעיף" אף אחד ואינני מבין מה כוונתך ב"להעיף". אני לא איש שמאל של גיל ההתבגרות. אני נשארתי ונשאר איש שמאל הרבה אחרי זה, אבל הגיל והוותק בפעילות עוזרים לך לווסת את גורם ההתלהמות במסגרת הפעילות והמאבק. בניית מאבק היא עניין אפור, ארוך ומייגע שנבנה בראש ובראשונה על ידי אנשי מקצוע אפורים, לא על ידי היפים נלהבים או פאנקיסטים צעקנים. אני לא מזהה את התיאורים האלה אתך כי אני לא מכיר אותך, אבל הטרמינולוגיה "להעיף" "עד ש לא" "מסורס וחלול" בהחלט הזכירה לי את הגורמים האלה במחנינו.

    • irity Says:

      חוש שפותח לאורך שנים, ועם קבלות, מוליך אותי לזהות נוכלים שעיקר מטרתם להתיש ולדלל את הרוח. הקשר בין מה שהם מצהירים ומה שהם עושים קלוש והפוך. אני לא אפריע אם ניראה לך שהדיון הזה פורה ומסייע למאבק האפור ורב השנים שהוביל להישגים משמעותיים בבניית מחנה שמאל מפואר בישראל.

  21. רני Says:

    מה קרה לך? הסתידת? פעם הייתה בך מקוריות מסויימת.
    אמרת
    "השמאל האירופי והאמריקני בהחלט מבדיל בין יהודים לישראלים ובין ישראלים לישראלים, גם נוכח העובדה שמהבולטים בקריאה לחרם נמצאים נעמי קליין ונעם חומסקי. האנטישמיות הכנסייתית הקלאסית נמצאת בימין ורק בימין".

    כללית בשביל שיהודי "סתם" יקבל הכשר של האינטלקטואלים של השמאל ויופרד מישראל והציונות הוא צריך לעלות על במה לקרוע דגל ישראלי ולמצוץ בפומבי כביכול בתענוג. גם בעיני מנהיגי השמאל הכי מלומדים כל יהודי "סתם" הוא חזיר פשיסטי ציוני עד שלא חזר בתשובה ברעש וצלצולים. מי בדיוק תולש כיפות מילדים ופוגע במוסדות יהודיים. באשר לתקופונים מדעיים שמחרימים ישראליים, אין בכלל בכלל הבדל ומחרימים את כולם, כך בתגובות לתרבות ישראלית, ראה החרמת הספרות הישראלית כולה בסקוטלנד. בגלל הדוגמתיות שנפלה עליך אחזור, כמה משחקני המחזה שגורשו בחרפה מתורכיה הם באמת ימין ישראלי. המחבר לוין? הוא ימין? מלכת האמבטיה?

    אך בכל מקרה, האינטלקטואלים של השמאל הזה בקושי מייצגים חצי אחוז של כלום. הגייסות, בשר התותחים, המפגינים לפני השגרירויות, במזרח אירופה, בסקוטלנד, אירלנד, סקנדנויה, יוון, ספרד הם תערובת של מעט אידיאליסטים, מהגרים ערביים, עונדי כפיות, קוראי זיקני ציון, שמאלנים מקומיים וצומסקי ( אין חומסקי ! זו הלאומנות היהודית המפעפעת בעורקיך שגורמת לך לשנות שם של בן אדם, בדוק בגוגל את דרך הביטוי המועדפת על האיש עצמו ). למשל אחד, יש הרבה, זה רק תוק בק, מי שרואה קריקטורה אנטי ישראל-יהודים יודע שתמיד אבל תמיד הקודים הסימונים והמסר האינטואיטיבי הנם אנטישמיות נטו. ראית פעם מתנחל עם מגן דוויד על החזה, לבוש של חסיד, אף כפוף, זקן עד הביצים? גרביים ארוכות שחורות.

    אתה לא מתחדש? בכלל לא? עוד קלישאות מספרות ופמפלטים שאבד עליהם הקלח. האנטישמיות הכנסייתית הקלאסית נמצאת במוזיאונים וספריות עבשות. מי בדיוק מהמפגינים נגד ישראל או הפועלים נגדה משתייך לקבוצה זו. כנראה אסור לך, באיסור מפלגתי חמור, להכניס להכרה שעל כל מפגין קטולי כניסיתי נגד ישראל יש לפחות אלף מפגינים מוסלמיים מקצצי דגדגן, הומופובים, משפילי נשים, ופעמים רוצחים על כבוד המשפחה.

    אני חוזר. החרמות נגד ישראל הן ברובן מעשה של פרזיטים שאינם נפגעים מהן והרבה פעמים מרוויחים, ממש כמו החלאות שולחי השהידים. יושבי מסעדות היוקרה ומשרדי הפאר, ששלחו את הפלשתינים האומללים להתאבד על גדרות הצפון הם גם המחרימים, שמאלנים של "הארץ" שפוגעים אך ורק בפרולטריון ובקשי היום הישראליים. עופר לא נפגע, גם לא תשובה והמיליונרים מחרחרי המלחמה ומסכסכי יהודים-ישראליים ופלשטינים בירושלים תמיד כל מקרה מרוויחים.

    • ד.ר Says:

      יצוין שהאירוניה בכך שאנשי השמאל המרקסיסטי מוצאים לנכון להשתתף בקמפיין שכל מטרתו היא השפעה על האליטה העסקית הגלובלית כדי שתחסוך את ממונה מישראל ותשקיע אותו במקום רנטבילי אחר, היא רבה.

  22. יובל הלפרין Says:

    בקיצור, אם אני מוציא את המוץ מהתבן בדבריך אתה מדבר נגד הכללות ועונשים קולקטיביים. מודל המאבק נגד הכיבוש הישראלי נובע בעיקר ממודל החרם על דרום אפריקה. שם אכן הטילו עונש כלכלי קולקטיבי, גם השחורים נפגעו ממנו, בטווח בקצר משטר האפרטהייד התקפד והתקשח אבל לבסוף נפל. אני נגד ענישה קולקטיבית כשמדובר בהרג. למשל, לפוצץ אוטובוס בתל אביב או מסעדה בחיפה שיכול להיות שם ילד בן 3 או תייר או ישראלי מתנגד לכיבוש או ישראלי שתומך בכיבוש אך לא אחראי לו. אבל בעולם של מדינות אין מנוס מהטלת חרם תרבותי, כלכלי ודיפלומטי על ישראל בכלל. לכל חרם יש ועדת חריגים, ואישית כאזרח ישראלי אני מוכן לשלם את המחיר הכרוך בכך. ביבי הוא בראש ובראשונה איש ימין כלכלי. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח על מדיניותו הכלכלית, אבל ביבי ושטייניץ מרגישים מחויבים למה שנקרא "הקהילה העסקית" או "משפחות ההון", והם מצדם לא מחויבים למתנחלים ול"גושי התיישבות" או ל"חלקי מולדת", ואני מכוון לתוצאות ולא בספירת "מקצצי דגדגן" בהפגנות החשובות מול שגרירות ישראל.

  23. רתם Says:

    לרני, השפה שאתה משתמש בה משפילה אותי כאשה, לא פחות ממעשי אלה שאתה כביכול מאד מאד נגדם וחושב שהם המון אחד ואחיד משפיל נשים.

  24. רני Says:

    לרתם אני באמת מתנצל ולוקח דברי בחזרה, לא היה בי שום רצון לפגוע. כמי שקיצצו את אבר מינו, בלי לשאול רשות, כך אני רואה זאת, לא התכוונתי לפגוע באשה ובנערה או בכל אדם בתארי מעשה זה. אם מישהו נפגע אבקש מבעל הבית למחוק את כל המשפט.
    באשר ליובל הלפרין, אני חייתי במשטר אפרטהייד. אין אפרדהייד לפי כל הגדרה שהיא בגבולות הקו הירוק. בתחום זה יש בעיות בין קבוצות אוכלוסיה כפי שיש בהרבה מקומות בעולם. את הכיבוש צריך לגמור, הוא ייגמר, בדרך זו או אחרת. רצוי מייד! עכשיו ! להתחיל לשבת ולדבר פשוט חבל על הדם והסבל, יש לי, אישית, בעיות קשות עם המנהיגות בשני הצדדים ואני רואה בחרדה את עליית הפופולריות של נתניהו.
    במידה ואינך פועל ייצור ליצוא אין ממש בנכונות שלך להקרבה, אלו הן מילים ריקות. משונה שאדם שאמון היטב על תורות כלכליות המבדילות היטב בין הון ועבודה מערבב כאן פגיעה אמיתית בפרולטריון אמיתי, לא לומפנפרולטריון, עם פגיעה בהון-שלטון. הדוגמה הקונטרטית היא חרם אנגלי המעודד מעבר תעשיית טקסטיל ישראלית לירדן היכן שמצב העובדים גרוע לאין שעור מכל בחינה מעשית ותיאורתית. נפגעים בשני המקומות העובדים, נשים בעיקר, ההון ? מה איכפת לו? להפך. הריחוק העצום בין "העם" לשמאל הישראלי רק מוגבר על ידי חרם כזה. הדיבור על "פעילות איטית מתמשכת חודרת ומשנה" נשאר דיבור. אני מסכים אתך מאוד מאוד שלהון הישראלי אין לאומיות, ראה ברית עופר-אירן, כך שההון לא ינזק מחרם . אבל ! כאשר ניב גורדון כותב אתמול באלג'זירה נגד ישראל אני משוכנע שפרסומת זו, במדייה זו, רכוש פרטי של עריץ מהסוג הנחות ביותר, היא פרס על דרישתו להחרים את ישראל. הוא לא ניזוק ! יש עוד דוגמאות קונקרטיות לרווחים כאלו.
    במישור אחר לטיעון בעניין החרם. יש בעולם מספר שטחים כבושים, קשמיר, מלווינאס, איי צפון יפן ועוד. צפון קפריסין היא דוגמה מעולה לענין זה. יש הרבה יותר הצדקה להחרמת תורכיה ולו רק משום הטיהור האתני הברוטלי והטוטלי, ההתנחלויות, שמספרן רב מההתנחלויות הישראליות ועוד, כולל החלטות או"ם ומה לא עוד. לטעמי הברירה בישראל כקורבן יש בה המון גזענות ושנאת ישראל והרקע ההיסטורי יוכיח.

    • רוזנברג Says:

      לרני: הקו הירוק? הקו הירוק?! הקו הירוק???
      חחחח. גדול.
      למה אתה מהלל דווקא את מה שבתוך הקו הירוק? מאי נפקא מינא? אה, שם אין אפרטהייד. כמה נוח. אבל עד להודעה חדשה, אין שום הצדקה אחרת (חוץ מנוחות ההסברה) להחיות את הקו המחוק הזה.

    • צבי Says:

      לרני: אני מסכים עם כל דבריך. המגיבים ההיסטריים שמנסים להשתיק אותך הם תוצאה של תסמונת סטוקהולם קולקטיבית. החרימו את סביהם, גירשו אותם והשמידו אותם – לכן הם מדמים שזו הדרך הנכונה שצריך לנהוג בהם עצמם.
      זה מה שהתיאוריות הפוסטקולוניאליות מכנות הפנמת הגזענות והתיאוריה הפמיניסטית מכנה הפנמת השליטה הגברית. אין זו אלא הפנמת האנטישמיות בידי יהודים, התפיסה שליהודי אין זכויות נתונות כמו לשאר האדם, אלא הזכויות שלו מותנות בהתנהגות טובה.
      זה כאילו ששחורים בדרום ארה"ב היו כל פעם אומרים: אסור שאף אחד מאיתנו יגנוב או יפשע או יהיה פחות ממושלם – אם אנחנו לא מושלמים, נשמטה ההצדקה לחירות שלנו, ויהיה זה צודק לחזור ולשעבד אותנו.
      זהו בדיוק קו המחשבה של המגיבים האלימים כאן, שרוצים בכל מאודם לחזור לימים של היהודי המנודה, המושפל, המוחרם והמוקע (ולבסוף: המושמד) כפועל יוצא מקונפליקטים פסיכולוגיים שהתפתחו בילדותם ("שנאת היהודי שבתוכי").
      ממליץ לקרוא את "הרהורים על השאלה היהודית" של ז'אן פול סרטר ובייחוד את דבריו על היהודי הלא-אותנטי, שמנסה בכל כוחו להסתיר ולהתכחש ליהודי שבו.

      • יואב Says:

        מזה כמה זמן חשדתי בכך שדף המסרים של אם תרצו מפציע לעיתים בתגובות. עכשיו אני משוכנע.

  25. רועי Says:

    אני מסכים עם הרעיון שבחירת אובמה היא סמל להחלשותה של אמריקה. למעשה כמעט כולם כאן מסכימים (בין אם הם אוהבים את הרעיון ובין אם לאו) שאובמה הוא "פוסט" אמריקאי: בניגוד לקודמיו ולמתחריו הוא לא בשר מבשרה של ה"אמריקניות" המסורתית, זו של בוקרים, חירות ומרחבים מים זוהר לים זוהר.
    גם הילארי קלינטון, מיליונרית בוגרת ייל, היא לא בדיוק ייצוג של עממיות אמריקאיות, אבל בכל זאת הקמפיין שלה התאפיין בשתיית וויסקי בבארים של פועלים, הדגשת עברה הדרומי ומיזוג בינה לבין כל מה שנחשב "אמריקאי". אובמה לעומת זאת פעל על דימוי אורבני יותר, כזה של מיעוטים שרוצים עוד מהממשלה, שמציג את אמריקה ככלי שבור שיש לתקנו וכמי שבא לתקן לא רק את הממשלה (כולם שונאים את ה"ממשלה" בארה"ב), אלא את החברה האמריקאית עצמה.
    העובדה שהוא נבחר מעידה באופן טבעי שרבים קונים את הדימוי הזה ועייפים מ"גדולתה" של ארצות הברית: עייפים מהאמונה המתמדת בייחודה של ארה"ב, מההכרח להוביל את העולם, מלהיות צודקים, מלהאמין באחריותו של הפרט, ובעצם מהרבה דברים שעד כה הגדירו את מהותה של אמריקה.

  26. איליה Says:

    א', מאמר נהדר. החלק הראשון במיוחד. ב'. לגבי אובמה, יש הרגשה שהוא באמת מתחיל להיכנע תחת משקלם של הדולרים היהודיים בארה"ב אבל יש עוד סיבה לפי דעתי – הוא רוצה להיות הנשיא השחור הראשון (בשבילי זה לא משתנה במשוואה, אבל בשבילו כן) שהרג את בן לאדן והביא את השלום המיוחל בין ישראל לפלסטינים קרי האדם הראשון שהצליח סוף סוף לכבות את כל רוחות המלחמה במזה"ת.

    עוד נקודה שעלתה במהלך הקריאה ואולי כתבת עליה כבר פוסט אבל כמה ניגוד יש בין המילה "ציונות" ל-"זכויות אדם". מחריד. אני מאמין שהציונות, בראשיתה הייתה אמצעי חשוב וטוב אבל משהו בדרך התפקשש ובמקום "להעניק בית לאומי ליהודים" הפך "לנשל תושבים מזכויותיהם".

  27. רני Says:

    שלום
    איני לי להיכן לשלוח חומר זה שקשור בקפין לחולשות המשיח בבית הלבן. גם אני מנותק, מרצון, מ TV כך שאני יודע אם האמור להלן כבר נתפרסם בעברית בישראל, אם לא אז יש לכם סקופ מעניין. בעוד אנחנו מתבשלים במיצינו, במרתפי המודעין הסורי תולשים אברים מילדים וגברים, גם זה ברשת. אבל אין בזה חדש. סוריה מתפרקת בני אדם נטבחים והמערב עושה מעט מאוד ומאוחר מאוד גם זה לא מפתיע. בכל מקרה היה כנס של האופזיציה הסורית בואשינגטון ועכשיו מתחיל כנס של אופוזיציה סורית בתורכיה, באנטליה, זוכרים? אנטליה – מעילי עור, שישליק, כל ההוצאות מכוסות.
    כמה אופזיציונרים סוריים מכובדים וידועים סרבו לנסוע לתורכיה. הם כנראה חושבים, די בצדק, שתורכיה מנסה להשתלט על סוריה במסגרת המאבק על נכסים שהמערב הכושל איבד. כאן הקשר לבלוג זה ולאובמה. עוד נשמע הרבה מתורכיה שחוזרת לכאן במלוא המרץ. בכל מקרה הנה דברי אחד האופוזציונרים הסוריים:
    Farid Ghadry, leader of the opposition Reform Party of Syria said that “The Syrians are waiting to see who is on their side…This is an opportunity for Israel, the only democracy in the Middle East, to do something.”
    היו גם כמובן דעות שונות על ישראל תפקידה ועתידה במזרח התיכון, את אלו אנחנו שומעים מליביברמן כשהם באים להפחיד אותנו כמו אם את בנה הסורר שמסרב לתרופה. אבל הסורי הזה מחדש ומעניין הלא כן?

    • Yossi Says:

      בפרוש לא. פריד ע'אדרי הוא בדיחה במימון של כמה ניאו-קונס. הוא מנסה כבר הרבה זמן לגייס את האמריקאים להעיף את אסד ולהמליך את עצמו במקומו. בן-אדם עם אפס אמינות ותמיכה עממית שאין שום חשיבות למה שהוא אומר. אין פה שום סיבה למסיבה, סתם ספין.

  28. יון תם Says:

    רתם ואיריתי – קראנו את אותן תגובות כשהגבנו? או שמא התגובה שלכן אוטומטית, וכל מטרתה היא הטפיחה העצמית על השכם והשכנוע העצמי שלכן לגבי עמדותיכן הנחרצות?

    יונת קרב ביקר את העיוורון המכוון של מדינות מערביות לגבי פשעים נגד האנושות הרווחים מאוד, מאוד, מאוד במדינות הנפט (שבחלקו גם משמש למימון הקואליציה העולמית נגד ישראל), ובתגובה קפצת רתם והזדעקת נגדו שבישראל המצב גרוע בהרבה – כך סתם, ללא דוגמא, ללא מחקר, וצר לי לומר גם ללא שמץ של אמת.

    אני ביקרתי את עמדתך וטענתי שהאשמה מיידית של ישראל בתגובה על כל ביקורת המופנית כנגד מדינה אחרת בעולם, מגלה סימני אוטואנטישמיות. ייתכן וטעיתי ומדובר פשוט בשנאה חולנית לישראל.

    רתם פספס/ה לגמרי בטענה לפיה מישהו מנסה למנוע ביקורת על ישראל – לא כך, אני רק אומר שמותר גם לבקר אחרים בלי שמיד נרגיש חובה לאזן זאת עם ביקורת על ישראל.

    איריתי – את כבר השתוללת ושילבת את כל המגיבים שדעתם שונה משלך עם מגיב אחד + משה קצב + סוחרי נשים והודעת קבל עם ובלוג, שאפילו אינך נדרשת לקרוא את התגובות שלהם – מה שלא מפריע לך ואולי אף מקל עלייך לתקוף אותן.
    לא ברור לי מתי ביקורת על מדינות הנפט המושחתות הופכת לניסיון "להצדיק אונס אכזרי וסחר בנשים בכל מיני מניפולציות זולות" כמילותייך.

    אם ביקורת על מדינות ערב היא הצדקה לאונס, מדוע ביקורת על ישראל אינה הצדקה לאונס?
    או שכל ביקורת על מי שאינו מדינת ישראל היא אוטומטית הפניית האצבע המאשימה שאמורה להיות תמיד מופנית אך ורק נגד ישראל?

    איריתי, אולי אני טרול בעינייך, אולי את חשה כך כלפי כל מי שאוחז דעה שונה ו"מעז" לבקר כאן בבלוג.

    לא ברור לי הפחד שלך מ"נוכלים שעיקר מטרתם להתיש ולדלל את הרוח" – האם רוחך כה דלה שקריאת דעה שונה תדלל אותה?

    אולי עקב פחדך זה, נדמה לך שכל ביקורת שאינה על ישראל מדללת את הביקורת עליה ולכן אסורה?

    • irity Says:

      המגיב "יונת קרב" "שחרור יונים" וכל הסדרה הזו, הוא לעניות דעתי טרול, לפי התגובות שלו אצלי בבלוג. סברתי ש"יון תם" הוא מאותה סדרה. אתה טוען שלא, סבבה, מתנצלת.

      התגובה שהצביעה על שחיתות מינית בארצות ערב היא שוביניסטית ומיסוגנית. אין הדאגה לנשים שם, אלא ניסיון לצבור נקודות לאומיות על גבן. באותה מידה, ובאותה מטבע, טיפול והודאה בקיומו (לצורך מיגורו של) סחר בנשים בישראל, מתפרש כ"פגיעה בלאום", כיון שהשיח כולו מיסוגני ורווי שינאה (לנשים). מאחר שהיתה תגובה שציינה את הסחר בנשים בארצות ערב לצורך תחמושת פוליטית, ציינתי שזהו בית זכוכית ממש שקוף. התגובה שקיבלתי היתה "תוכיחי", ללמדך שהעובדות אינן שנויות במחלוקת, וכי האויב האמיתי הוא נפגעות הסחר עליהן מוטל לשתוק .

      יתכן שנפלת פה לאש צולבת, אז צא ממנה. איך אפשר לקרוא לנפגעות סחר בנשים "אוטואנטישמיות" ? לא ניראה לך שאתה הגזמת ? ולא ניראה לך ששימוש ציני בנפגעות סחר בסעודיה הוא מעשה נבלה ? מדובר בשיח פסול ולדעתי לוקה גם בגזענות אסורה ובפגיעה בציבור מוגן (נפגעות סחר) הן ערביות והן יהודיות.

      הרי אם היתה דאגתם של כל המצביעים על סעודיה באמת להגנה על נשים, לא היו מתנפלים עלי, כמי שדיברה כנפגעת ובשמן, בתגובות "תוכיחי" או "אוטואנטישמית". אין לישראל מה ללמד את העולם על זכויות נשים. נקודה. ומכאן שמי שמשתמש בטיעון הזה מנסה להשתמש בנשים, בבחינת סחר משני, לצרכים של הסברה, תוך פגיעה בנשים יהודיות גם כן ובמשתמע. רוצה להשתייך לעדר הזה ? יש לך פה חברים, בבלוג "הנאור" הזה, וכולם מתנוססים פה בשרשור וצועקים על נפגעת סחר, שהיא אנטישמית. תהנה עם החבורה הזו, אבל מה אתה רוצה ממני ? שוב, אם טעיתי ואתה לא כינוי ניק של "יונה צחורה קרב ומשוחררת" וכל זה, התנצלותי. השם שלך דומה.

      אם אינך מבין שהשיח שמעלה את "הסחר בנשים בסעודיה" כהצדקה בסכסוך הלאומי-אזורי, הוא דיבור שינאה מובהק, אז חבל על זמננו.

  29. יון תם Says:

    irity
    אנו מנהלים דו שיח של חרשים. אני מתעקש על נקודות מסויימות, ואת מתעלמת מהן ומתעקשת למצוא סיבות מדוע אסור לדבר עליהן.

    את רני ביקשת לחסום או להעיף, נגדי את פועלת בדמגוגיות (וכן, שימוש באסון אישי כדי להשתיק טענות הוא דמגוגיה) ומסבירה לי שאסור לי השימוש במונחים ובנושאים שונים כי כל שימוש בהן הוא שיח שנאה.

    היה מי שכינה אותך "אוטואנטישמית" (אני) בגלל שבמסגרת דיון על המוסר ביחסי ישראל – ארה"ב, "יונת קרב" העלה/תה טענה כנגד השתיקה המערבית לפשעי מדינות הנפט כלפי נשים, לה בחרת את להגיב אוטומטית ומכנית שישראל הרבה יותר גרועה (עצימת עיניים או שקר מכוון?)

    ושוב, צר לי שנפגעת מתקיפה מינית בעבר (כדברייך), כפי שכואב לי על כל אדם שנגרם לו עוול הורס חיים, ועדיין אין בכך כדי לבסס טענה לפיה ישראל היא מדינת הרשע האולטימטיבית לעניין תקיפה מינית. העובדה שנדרסתי כילד (ואכן קרה) לא הופך את ישראל למדינה מספר אחת בדריסת ילדים (הדוגמא באה לשם המחשת הרכב הטענה שלך ולא למטרת זלזול בצורה כלשהי).

    הניסיון שלך להלך אימים על מגיבים, ולהאשימם שהם קוראים לך אוטואנטישמית "בגלל" שאת נפגעת תקיפה מינית, או הטענה לפיה מישהו מנסה למנוע ממך דיון בתקיפה מינית כי זה יפגע בלאום – הוא פסול בכל שיח ליברלי וכל כולו טענות דמגוגיות שלך שמטרתן מניעת דיון.

    אם אני אומר שיש עבירות מין בספרד, האם פירושו שאני מתכחש לעבירות אלו בישראל?

    העולם הוא מורכב יותר מאשר הכאן ועכשיו. עולם בו מקבלים בשתיקה עבירות מין כלפי נשים בסעודיה בגלל כספי נפט, לא יכול להיות עולם טוב, גם אם נביא את ישראל למצב מושלם בו אין נפגעי תקיפה מינית (אוטופיה שאינה סבירה לצערי).

    כך או כך, דומה שכל טענה שאעלה, אם אינך יכולה לסתור אותה, פשוט תמצאי סיבה לטעון שאסור לי כלל להעלותה, או תחפשי לפסול אותי לגופי, ולכן כנראה שלא אמצא באתר זה שיח פתוח וביקורתי.

    היה נחמד, אולי עוד אשוב יום אחד.

    • irity Says:

      ניסיון להטביע את מעשיך במלל לא עובר אצלי, אתה ניסית להשתיק אותי, ואת עבירות המין שדיברתי עליהן בכך שקראת לי אוטואנטישמית. יש בזה כמה וכמה התבטאויות גזעניות, ואלימות כלפי נשים, ערבים ויהודים.

  30. רני Says:

    ליוסי שלומות
    אכן, לפני שהעלתי את שמו של פריד בדקתי ברשת ויש עוד שכותבים כמוך. אולי הם צודקים. בגלל הזוועות שמתחוללות בסוריה לא הייתי מכנה שום דבר היוצא משם כבדיחה. שום דבר שם לא מצחיק. לדעתי איש אינו ידע מה מתחולל שם, וזה כולל גם ובייחוד את רוב אזרחי סוריה ובודאי ישראלי כמוני. משום כך ראוי לשים לב לכל. איש שם אינו אוהב את ישראל בכ"ז ישראל כמעט ואינה נזכרת. האם סרטים המראים שריפת דגלי חיזבאללה הם בדיחה? פרובוקציה? ייתכן. מה שברור ומשמעותי יותר מפריד הנ"ל הנו הבחישה התורכית המתמדת במתחולל בסביבה ועכשיו היום בקונפרנס של הסורים באנטליה, כולל הפגנת הנגד של נאמני אסאד. הכיבוש ציני, ברוטלי יסודי של צפון קפריסין אינו בדיחה, ההשג האדיר בוויתור הסורי על ארץ העלווים, הוא בדיוק כך, אדיר. הנטישה של צוואת אתה תורך המוחצנת, מסומלת, בהתערבות הבוטה ברצועת עזה מובנת היטב לכל תורכי משכיל אם הוא מסכים לכך או מתנגד, וזה כבר משיחות רבות עם תורכים. ערבי שרואה ניאו עותומניזם כסכנה גדולה מניאוקונסרבטיזם אמריקאי אינו שוטה גמור. כבר היום בלבנון וסוריה יש מי שמודאג מכך. מי שהוא שאל בלבנון מה בדיוק נשאר מ 400 + שנות שלטון תורכי ומה נותר ממאה שנות השפעה תרבותית צרפתית ופחות מארבעים שנות שלטון צרפתי. נוסיף לזאת את השתלטות אירן-חיזבאללה על לבנון ובחישת בסוריה וגם במצרים. יותר מבלוגר ערבי אחד מזכיר שכיום במזרח התיכון יש שלוש מדינות בלבד שמסוגלות לצאת למלחמה מודרנית, תורכיה, אירן, ישראל אף אחת לא ערבית ולפי השמועות שלושתן מעורבות בדרך זו או אחרת בעניני אטום.
    ייתכן בהחלט שאתה צודק ופריד הנו בדיחה. אבל המתחולל במזרח התיכון, במצרים, לוב, לבנון, סוריה תימן וכנראה גם בחריין, שלא ייגמר מהר, אינו מבדח ולא הייתי מבטל שום תופעה בנחרצות. אבל ייתכן שאיני יודע די.

    .

    • Yossi Says:

      הי רני,

      העניי הוא שפריד ע'אדרי לא "יוצא מסוריה", הוא אמריקאי חבר באייפק ממוצא לבנוני שמצא לו איזה נישה שקשורה לסוריה שהוא עושה עליה סיבוב. אתה יכול חופשי לצחוק, אף אחד לא יגיד שאתה ציני, אפילו לא מתנגדי המשטר החריפים ביותר.

      מבין הסורים שיצא לי לתקשר איתם, בהם גם תומכי המשטר וגם ממתנגדיו, סונים עלווים ונוצרים, פאן-ערביסטים וסורים "בדלנים", הבחנתי רק בהערצה גדולה לתורכיה ורצון לראות מעורבות רבה יותר שלה באזור ובסוריה בפרט. לגבי איראן והחזבאללה אכן הדעות חצויות, בעיקר לאורך קו השבר הסוני-שיעי/עלווי, אבל בכל מקרה קיימת הערכה להקזת הדם שהחזבאללה גרם ועשוי עוד לגרום לישראל.

      יש לי הרגשה שגם תומכי המשטר וגם מתנגדיו הם בעלי גישה מאוד פרקטית לישראל, משהו בסגנון "יתנו יקבלו, לא יתנו יקבלו בראש". לא זיהיתי שם ציונים דגולים, אבל בהחלט יש בינהם, בעיקר בין תומכי המשטר, כאלו שמפנטזים על פירות השלום, אבל זה לא מיתרגם להתרפסות או גמישות בעמדות שהן היו ויישארו חזרה לגבולות 67 עד המטר האחרון והתקדמות מול הפלסטינים.

      חשוב לי להדגיש שאני בטח לא "מומחה" (רק אשכנזים הם מומחים לסוריה, לא?) אבל יוצא לי לדבר עם סורים, אז קח את מה שאני אומר בערבון מוגבל נתון לטעויות מדגם וכו'. אם מעניין אותך להצטרף לשיחה אז לך ל syriacomment.com או ל- qifanabki.com. האנשים שם ישמחו לענות לשאלותיך כל עוד תציג אותן בצורה מכובדת ותתנהג כמו אורח מנומס ולא כמו בעלהבית (זה די מעייף להתווכח עם הציוני התורן אבל לענות לשאלות ענייניות, פחות מעייף וחלק אפילו אוהבים את הצומי).

  31. רני Says:

    ליוסי שלום
    אני יושב על סיריאן קומנט ויהושוע לנדאו ובלוגים דומים לבנונים וסוריים וקליפורנאיים ( ערבי כועס) מספר שנים. איני כותב שם כי בעברית הכי פשוטה – " זה לא העסק שלי". אבל כקוריוז משעשע, שים לב לכך שאתה מלא בהנחות לא מבוסות כאילו הייתי "ילד" ומתייחס אלי כפטרון, "פטרוניזינג", ונותן לי עצות איך להתנהג בבלוג זר, כאשר לגבי לפחות אינך נוהג כעצות שלך ונוהג כמורה יודע אל מול טירון מגשש באפלה. האם ייתכן שמאחורי הניק שלי עומדת דמות שונה לגמרי מזו שאתה , לפי תשובתך, מדמה? בס"ה זה נחמד כי "עמדה מעל" זו היא אחת המאפינים הכי הכי ישראליים בארץ הבלוגים. זה היופי של עולם הדמיון ברשת, מי יודע אולי אני בס"ה באמת איזו יפיפיה פלשתינית, אחת מה 70 המיועדות לשהידים? וגם אינטלקטואלית יודעת עברית נוסף לכל?
    באשר להערצתם של הסורים לתורכים, היא הנותנת. לאור קפריסין הצפונית, גורל היונים, הארמנים והכורדים, עכשיו בימים אלו צריך להזהר. גם בספרי הלימוד הסורים לבנונים הישנים שהכרתי, העול התורכי מתואר כשחור משחור והשחרור מהתורכים היה מעשה גדול עצום ורב שכמובן הערבים עשו בעצמם. מתורכים רבים ששוחחתי עמם גם כאן במזרח התיכון וגם הרחק מכאן למדתי שהיחס אינו הדדי. קשה לומר, במילים שלך שיש "הערצה גדולה" של התורכים לערבים. מבלי סטיסיטיקה הייתי אומר שההיפך נכון. הייתי מציע לטובת כל הלא תורכיים כאן בסביבה שנזהר מלהחזירם לכאן. ראה מה הם הותירו אחרי כי 500 שנים ומה הותירו הצרפתים והאנגלים והאמריקאים ( האוניברסיטה האמריקאית בבירות !) אחרי שנות שלטון והשפעה קצרות בהרבה.
    אני חוזר ואומר זה "כף" לדון אתך בכל נושא למרות שכנראה לא נסכים בכל נושא, או בכל נושא לא נסכים. ראה את מה שכתבתי על הניק שלך כחסר פנייה אישית לחלוטין אם פגעתי באיזו דרך, עמך הסליחה ואני מבקש שתשתמש במה שעמך.

    • Yossi Says:

      הי רני,

      קודם כל סליחה על הטון האדנותי, אתה צודק בעניין הזה, אני מניח שהתרגלתי להתייחס לישראלים בצורה יותר מחוספסת מלאחרים ובאמת אין לזה סיבה טובה. יחד עם זאת בתור נסיבה מקלה אני אציין שההתפעלות שלך מפריד ע'אדרי זרקה אותי בכוון של מישהו שאולי באמת לא מצוי בהלך הרוח של שכנינו. לעניות דעתי ניאו-עותמניזם תורכי לא ייראה כמו זה של המאות הקודמות בדיוק כמו שניאו-קולוניאליזם אנגלו-סקסי לא נראה כמו השליטה הבריטית על קניה והודו במאה ה-19. בינתיים הצמיחה הכלכלית של תורכיה מספקת הזדמנות פז לתושבי סוריה להתפתח מבחינה כלכלית ולהחלץ מעניבת החנק של הסנקציות של המערב. אזור אלפו פורח מאז שהתורכים הסירו את הצורך בויזה והקלו על קיום מסחר בין המדינות. למרות כל משקעי העבר, תורכיה מסמלת חבל הצלה כלכלי ומדיני ואולי אפילו צבאי ואופציה פחות גרועה מהמערב הזר והבלתי-ניתן-לפיוס (בפרספקטיבה סורית) וכמובן ברה"ב אללה ירחמה. אני בטוח שהסורים-לבנונים היו מוותרים בכיף על האוניברסיטה האמריקאית אם היה מובטח שאיום הפלישה שחולף מעל ראשם השכם והערב—ייפסק, כנ"ל לגבי האייפון של אסד ותיק הפראדה של אשתו. סקרי דעת קהל במדינות ערב, כידוע, מאשרים את מה שאני אומר לגבי הפופולריות של ארה"ב והמערב לעומת זאת של תורכיה ואיראן. ההתבטאויות הסוריות שאני ראיתי בנושא מכירות בנחיתות של הערבים, דלהיום, לעומת התורכים והאיראנים ,והישראלים , וחיים עם זה תוך חריקת שיניים וניסיון להוציא את המקסימום מהמצב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: