אזרחי ישראל, כלכלתנו לא קרסה. עדיין

by

שיר חבר

בעקבות אחד הפוסטים האחרונים של עפרי בבלוג התעורר בתגובות דיון מעניין במצב הכלכלי האמיתי של ישראל, נושא שכבר רציתי לכתוב עליו לבלוג מזה זמן, וזו הזדמנות מצוינת להתחיל.

המצב הכלכלי בישראל הוא נושא שנוי מאוד במחלוקת, ואין בו עמדת אמצע. הטענה שישראל היא במצב דומה לממוצע העולמי פשוט אינה נשמעת בשיח הכלכלי. או שנטען שישראל היא נס כלכלי מדהים, או שנטען שהיא במשבר עמוק. לדעתי המרחק בין שתי העמדות נובע מהפער בין התבוננות בנתונים המאקרו-כלכליים של ישראל שנראים מצוין (ייצוא, תמ"ג, אבטלה) לבין הנתונים החברתיים (עוני, חינוך, בריאות) ששם המשבר גלוי לעין.

בדומה ליוון, איסלנד ואירלנד, ישראל אימצה דימוי של "נמר כלכלי" בצמיחה מהירה. הסיבות לכאורה ברורות – מדינות בפריפריה הכלכלית של אירופה נמצאות בהשוואה מתמדת ליבשת העשירה, ונמצאות במרדף "לסגור את הפער" מול העולם המפותח. זה נושא שקוסם לאזרחי המדינות הללו (שרוצים לראות את עצמם בפסגת העולם המפותח) וגם אמצעי לפוליטיקאים לקדם את עצמם באמצעות מדיניות אגרסיבית לעידוד צמיחה. גם אם האמצעים הם שיתוף פעולה עם תאגידי-ענק, קיצוץ במדיניות הרווחה ואמוק של הפרטה, הכל נעשה במסגרת ההבטחה שבסוף זה ישתלם לכולם. הדימוי של ה"נמר" עוזר למשוך הון זר של משקיעים.

אבל המדיניות הזו, שאמורה לעודד צמיחה, נראית טוב על הנייר אבל נוטה להפוך את ה"נמרים" לנמרים של נייר. צמיחה מהירה שנובעת מהשוק הפרטי נוטה ליצור עושר עצום בידי כמה בודדים, למשוך את המדדים המאקרו-כלכליים מעלה (כשהשכר הממוצע למנכ"ל חברה בישראל הוא 2.5 מיליון שקל בשנה, כפי שפרסם בנק ישראל, זה מושך את ממוצע השכר במשק כלפי מעלה). אבל בתהליך הזה נגרם נזק למרקם החברתי: הפרטות רבות מתגלות כאמצעי סחיטת מזומנים מהציבור, ובינתיים השלטון מפחד להודות שיש בעיה, כי אז הדימוי הנמרי יפגע, והמשקיעים יברחו.

התוצאה היא שיוון, איסלנד ואירלנד חוו קריסה כואבת מאוד. הן הגיעו לנקודה בה לא היה אפשר לשלם את החובות. התוצאה דומה בשלושתן – ירידה חדה ברמת החיים, קיצוצים כואבים וחשש לעצמאות הכלכלית של המדינות הללו, שמתחילות להבין (איסלנד ראשונה) שהן בעצם נפלו קרבן לתרגיל עוקץ מתוחכם של בעלי הון שהפילו על האזרחים את הסיכונים וגרפו לעצמם את הרווחים. עוד לא ראינו את המערכה האחרונה בסיפור הזה.

ישראל, עם זאת, לא קרסה עדיין. יש לכך סיבות רבות, למשל התמיכה מארצות-הברית ומקהילות יהודיות בעולם, אך יותר מכל, הסיבה היא שבישראל למשבר הכלכלי יש גם מימד פוליטי שנעוץ עמוק בחרדות של הממשלה ושל מרבית הציבור. לאליטה הכלכלית והפוליטית יש אינטרס חזק להתעלם מסימני ההזהרה, ולהגביר את הווליום של מכונת הפרופגנדה ("הסברה") שצועקת שהכל נפלא.

הודאה בעומק התלות הכלכלית של ישראל בקהילה הבינלאומית תשמוט את הקרקע מתחת למדיניות החוץ של ביבי וליברמן. לכן בשקט יחסי הם יצאו להנפקת החוב הזר הגדולה בהיסטוריה של ישראל במרץ 2010. זאת לאחר שב-2009 הממשלה גייסה סכום שנתי של 102 מיליארד ש"ח (שיא של כל הזמנים). העמקת החוב עוזרת לדחות את הקריסה, לא למנוע אותה, ועוד לא התחלנו לדבר על החובות הגדולים באמת של ישראל (שבהם הממשלה לא מודה) – לפלסטינים הכבושים, לפליטים הפלסטינים וללבנון. פטנט התקציב הדו-שנתי הוא דוגמה נוספת לדרכה של הממשלה לברוח ממה שבאמת מפחיד אותה – דיון במצב הכלכלי האמיתי בישראל. משום כך הממשלה עשתה שמיניות באוויר כדי להתקבל ל-OECD , מבלי להתייחס לאף אחת מהעצות של ה-OECD בדבר רפורמה דחופה במערכת החינוך, הרווחה והתעסוקה בישראל.

בואו נבחן את הטיעונים שהמצב הכלכלי בישראל טוב, ונראה מה עומד מאחוריהם:

צמיחה: לישראל היתה צמיחה גבוהה יחסית אחרי שוך האינתיפאדה השניה, אך בעצם הצמיחה הזו הקבילה לשיעורי הצמיחה בעולם, והיתה אף נמוכה יותר מהצמיחה במזרח התיכון. מדהים לראות שבזמן מלחמת לבנון של 2006, ישראל רשמה צמיחת-שיא. האם שיתוק המפעלים בצפון לא משפיע על הצמיחה? ודאי שהוא משפיע, אבל צמיחה מודדת גם דברים שליליים וגם חיוביים. משפחות שנמלטו לדרום ועברו לגור במלון הוציאו המון כסף בזמן המלחמה. חברות ביטוח הוציאו המון כסף וגם הממשלה הכניסה את היד עמוק לכיס. כל הדברים הללו, שבעצם מעידים על שחיקת המשאבים הכלכליים כתוצאה מהמלחמה, נרשמו כצמיחה במשק. קיימת גם צמיחה ברמת החיים – אבל רק של העשירון העליון (ראו את פרסומי מרכז אדווה שמראים את זה יפה). רוב האוכלוסיה עומדת במקום מבחינת ההכנסות הריאליות.

אבטלה: שיעור האבטלה בישראל הגיע לשיא בשנת 2003 של כמעט 11%. הוא ירד מתחת ל-7% ואז עלה שוב בעקבות המשבר לכ-7.5% ב-2010. זה לכאורה לא גבוה יחסית למדינות אחרות, אך צריך לשים לב לכך שכשהאבטלה ירדה, סך שעות העבודה במשק כמעט ולא עלו (ואף ירדו בכמה מהשנים). מה שקרה זה שמובטלים רבים איבדו את דמי האבטלה ונאלצו להסתפק בעבודות חלקיות בלבד. רבים נאלצים להסתפק באבטחת הכנסה, ואינם נרשמים כמובטלים כי הם מוגדרים כ"סרבני עבודה" שאינם נכללים ב"כוח העבודה." למשל, מרגע שאמהות חד-הוריות איבדו את הזכות לסרב לעבוד במשרה מלאה עד שילדיהם יגיעו לגיל 7, וכעת יכולות לסרב רק עד שהילדים בני שנתיים, "יצאו" בדרך נס עשרות אלפי אמהות חד-הוריות ממעגל האבטלה (ונכנסו, בשקט בשקט, למעגל "סרבניות העבודה" המשולל כל זכויות). עמותת "מחויבות לשלום ולצדק חברתי" ערכה מחקרים על מימדי האבטלה האמיתיים בישראל, שהראו נכון ל-2006 שהאבטלה בישראל גבוהה כמעט פי שלושה מהנתון הרשמי. למרבה האירוניה העצובה, עמותת מחויבות התפרקה מחוסר תקציב.

פנסיה ודיור: שוק הנדל"ן בישראל מצוי במצב של בועה (ועל כך יש הסכמה די רחבה) מסיבות רבות, גם תרבותיות, שכן הדיור שיחק תפקיד מפתח בשימור הפער בין אשכנזים ומזרחים בישראל, אבל זה נושא לפוסט אחר. הבועה נובעת מכך שמחירי הדירות הולכים ומתרחקים מהשכר במשק ונעשה פחות ופחות ריאלי שיהיו משפחות עם אמצעים לגור בכל דירות היוקרה שמוקמות על-ידי קבוצות רכישה ומשקיעים שכבר מדמיינים רווחים של עשרות אחוזים מההשקעה. גם לא מעט משקיעים זרים בוחשים בקלחת ומחממים את שוק הנדל"ן עוד יותר, אף שאין להם כוונה לגור בישראל בעצמם.

אך מה שלא זוכה להרבה דיון בתקשורת הוא משבר הפנסיה בישראל. למרות חוק הפנסיה החדש, שחל רק על שכירים, קיימים בישראל הרבה אנשים שאין להם פנסיה, או שהפנסיה שלהם נמוכה יותר ממה שהם חושבים. הפנסיה גם מושקעת בבורסה ולכן חושפת את החוסכים לעוד סיכונים. מדי שנה יוצאים לפנסיה עשרות אלפי ישראלים וחוטפים שוק, כשהם מגלים שרמת החיים שלהם צריכה לרדת מאוד כדי שיוכלו לחיות מהפנסיה שלהם. לחיות מקיצבת ביטוח לאומי זה קצת אוקסימורון, כי זו קיצבה שמספיקה למזון בסיסי או לטיפולים רפואיים, לא לשניהם, וצריך את שניהם כדי לחיות. הרבה ישראלים חוששים להשקיע בבורסה, לא יודעים לבנות לעצמם תכנית פנסיה ונחרדים מהמחשבה על כמה עליהם לחסוך מדי חודש כדי לשמור על רמת החיים אחרי הפרישה (זה לא חישוב מסובך כל-כך, אבל אני לא מכיר הרבה אנשים בגילי שמעזים לעשות אותו). לכן הרבה ישראלים רואים בדירה סוג של קרן פנסיה. בגיל פרישה אפשר למכור את הדירה ולחיות מהכסף, לא? עכשיו חישבו מה יקרה כשמאות אלפים ינסו למכור את הדירות שלהם כדי למממן את הפנסיה, ואז תבינו למה בועת הנדל"ן היא בעצם גם בועת פנסיה.

היי טק וחינוך: כעת כדאי להתייחס לדימוי של ישראל כמעצמת היי-טק. זהו דימוי מפוקפק, גם בגלל שכמעט כל הגידול בערך מניות ההיי-טק הישראליות בעשור שמאז משבר הנאסד"ק נמחק במשבר האחרון, גם בגלל שחברות ההיי-טק המצליחות ביותר עושות "אקזיט" תרתי-משמע, ופשוט עוברות (עם הצוות או בלעדיו) לחו"ל, כך שהחברות שנשארו בישראל הן החברות הפחות רווחיות (ואלו שמקוות יום אחד להימכר ולעזוב). אך הבעיה העיקרית עם ענף ההיי-טק היא שהוא נשען על מערכת החינוך בישראל. ככל שהכיתות נעשות צפופות יותר, המורים מיואשים יותר, ככל שהתקנים מתמעטים מהאוניברסיטאות ושהמכללות הופכות לבתי דפוס לדיפלומות – כך הסיכוי של עוד דור היי-טק מוצלח דועך במהירות.

עם זאת, צריך לציין גם את המרכיבים יוצאי-הדופן בכלכלה הישראלית. חברות היי-טק רבות בישראל הן למעשה חברות ביטחון, שמפתחות נשק או אמצעי מעקב ואבטחה. זהו שוק משגשג וצומח וכאן ישראל אכן ידועה בכל העולם במוצריה. מערכת החינוך לא נחוצה כאן, כי העובדים מקבלים את הכשרתם בצבא, ויכולים לספר ללקוחות שהם "מומחים למלחמה בטרור," כי יש להם נסיון נרחב בטרטור פלסטינים במחסומים. הרווחים של החברות האלה אמיתיים, אך זהו בכל-זאת ענף של כ-4-2 מיליארד דולר בשנה (בהערכה נדיבה), ממש לא מספיק כדי לקיים מדינה שלמה.

החרם העולמי: ועכשיו להיפופוטם שמתחבא מתחת לשולחן. מי שעוקב אחרי הסיפור של החרם העולמי על ישראל (BDS – Boycott, Divestments, Sanctions) שמקדמים ארגונים פלסטינים, יודע שאת החדשות בנושא אפשר לקרוא באנגלית, אך לא בעברית. כל שבוע מתחיל קמפיין חדש, כל יום יש הפגנות, לחץ אדיר מופעל על תאגידים בינלאומיים וכבר לא מעט תאגידים החליטו למשוך את השקעותיהם מישראל. בתקשורת בישראל מדווחים בקושי על אחוז אחד מכל אלה. גם יצא לי לפגוש ישראלים שעובדים בחברות שספגו נזקים כבדים מתנועת החרם, אך מעדיפים לשמור את זה בסוד.

הרי דיון רציני בתנועת החרם ובנזקיה יחייב גם דיון בסיבות לחרם. בניגוד ליוון, איסלנד ואירלנד – הציבור בישראל פיתח אובססיה מתמדת לשאלת "עצם קיומנו כאן." האירים והיוונים לא חושבים שבגלל המשבר אירלנד ויוון יפסיקו להתקיים. לעומת זאת, כל מי שקורא לישראל לצאת מהשטחים הוא בעצם "קורא להשמדת מדינת ישראל" ואחרי שטוחנים את השקר הזה מספיק זמן, מתחילים להאמין בו. לכן מפחדים לדבר על זה, הדחקה היא מפלטו האחרון של מי שאין לו דרך להתמודד עם הבעיה עצמה.

החרם מסכן את שוקי היצוא של ישראל, את תקציבי המחקר של האוניברסיטאות, את התיירות ואת המערכת הפיננסית. כמעט כל ישראלי כבר נפגע מהחרם, גם אם הרוב לא יודעים את זה – למשל כתוצאה מהתרסקות הערך של אגרות החוב של אפריקה ישראל, שנקלעה למשבר חובות כי מוסדות פיננסים בינלאומיים החליטו למשוך את השקעותיהם ממנה בעקבות הבניה של החברה בשטחים הכבושים. כמעט לכל קרן פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים או קופת גמל היו השקעות באפריקה ישראל.

אז לסיכום, נראה שהתמונה הנכונה יותר של הכלכלה הישראלית לא מתקבלת מהתבוננות בנתוני המאקרו, אלא מקריאה בין השורות. המשבר הכלכלי כבר כאן, אבל העוצמה המלאה שלו מושהית בגלל שמדחיקים את הבלתי-נמנע. המשבר עדיין לא נקלט בתודעה ובשיח הכלכלי. כשזה יקרה, זו תהיה רעידת אדמה פוליטית, ולא רק כלכלית.

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , ,

74 תגובות to “אזרחי ישראל, כלכלתנו לא קרסה. עדיין”

  1. גור Says:

    לגזור ולתלות על המקרר – לפחות עד שנצטרך למכור אותו.

  2. טל לינזן Says:

    פוסט מעניין מאוד. אני לא בטוח לגבי תעשיית ההיי-טק — אני מסכים לגבי העתיד, שלא בהכרח מבשר טובות, אבל חסרים לי נתונים שמראים שכיום היא במצב פחות טוב משמקובל לחשוב, למשל מבחינת מספר המשרות או היקף המכירות. מה משמעות הנתון ששווי החברות בנאסדק ירד במשבר האחרון, במיוחד אם מניות של חברות אמריקאיות נפגעו באותה מידה? צריך גם מספרים כדי לגבות את הטענה שב"אקזיט" טיפוסי החברה כולה על כל עובדיה, ולא רק השליטה במניות, עוברת לחו"ל. על פניו זה נשמע קצת מוזר.

  3. הגבאי מפתח תקווה Says:

    דווקא בתור מי שמסכים לכך שהקפיטליזם מזיק פעמים רבות לחברה, ושפירות הצמיחה לא מגיעים למרבית האזרחים, חבל לי שכתבת פוסט שבו ערבבת טענות נכונות עם טענות שהן לחלוטין לא מבוססות, משאלות לב, ואפילו אמירות מופכרות לחלוטין.

    כמה דוגמאות:

    1. אפריקה ישראל לא נפלה כתוצאה מכך שהיא בונה בשטחים. אולי הייתה לכך השפעה שולית ביותר, ואפילו זה בספק. אפריקה ישראל נפלה כי לבייב ניהל מדיניות הרפתקנית וסופר ממונפת, והשקיע מילארדים בנדל"ן בארה"ב וברוסיה, נכסים שמחירם קרס במהירות. כך התרסקו מניותיו ואגרות החוב שלו, והוא נאלץ להגיע להסדר עם נושיו.

    2. לא מעט תאגידים בינ"ל הפסיקו להשקיע בישראל? איזה תאגידים למשל? מה שבולט הוא דווקא שיש זרם השקעות עצום לישראל, רק אתמול הודיעו שאינטל הולכת להקים פה מפעל ענק. ובכלל, בשנת שיא של כל הזמנים בתיירות לארץ, קצת מצחיק לדבר על השפעה מסחררת של החרם כמו שאתה מציג.

    3. מצב ההייטק. ההייטק הישראלי לא מבוסס רק על מוצרי אבטחה ונשק, כמו שניסית להראות. לא לחינם כמעט כל חברה מובילה בתחום הקימה פה מרכז פיתוח גדול וחשוב: אינטל, מייקרוסופט, גוגל, HP, EMC ועוד ועוד. הטענה כאילו אקזיט מעלים את המשרות אינה תמיד נכונה, עובדתית חברות כמו HP קנו פה חברות ישראליות ומאז מספר המועסקים כאן רק גדל בהתמדה. נכון שישראל נמצאת בתחרות גדולה מול מזרח אסיה והמזרח הרחוק, אבל זה עוד לא סוף פסוק. דווקא כניסה להייטק של אוכלוסיות כמו חרדים וערבים, שלא היו חלק מהחגיגה בעבר, עשויה לסייע מאוד. הטענה שלך שהחברות שנשארות בארץ הן הפחות רווחיות היא פשוט חסרת קשר למציאות, בלשון המעטה.

    4. אחוז הבלתי מועסקים במשק הוא כיום 6.6%. נכון שחלק מהמועסקים עובדים במשרות חלקיות ובשכר נמוך, אבל כשבמדינה כמו ספרד שיעורי האבטלה מתקרבים ל-20% אי אפשר להתעלם מזה שמצבנו טוב יחסית.

    יכולתי להמשיך עוד, אבל בגדול מה שרציתי להגיד הוא שגם אני רוצה לשנות את הדרך בה מחלקים את המשאבים בישראל וליצור מדינת רווחה חזקה הרבה יותר, אבל שימוש בנתונים לא נכונים הוא לא הדרך הנכונה לעשות זאת.

    • הגבאי מפתח תקווה Says:

      מופכרות=מופרכות, כמובן.

    • עופר Says:

      אינטל שמחה להישאר כאן כשהיא מקבלת מתנות ענק משחדות מממשלת ישראל:

      http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ok20110101_01

      הכסף שלך שמחולק לתאגיד אמריקני יכול היה להיות מושקע אחרת, you know, ואולי באופן ראוי יותר.

      • הגבאי מפתח תקווה Says:

        לא נכון להציג זאת כ"שוחד", מדובר במענק, לגיטימי ביותר, כך נוהגות מדינות רבות להביא חברות זרות לארצן. אפשר בהחלט לטעון שיש דרכים טובות יותר להשתמש בכסף, אבל מכאן ועד לומר שאין כאן השקעה בכלכלה הישראלית ואין צמיחה, המרחק גדול.

      • עופר Says:

        בסדר, רק מתנת ענק, לא שוחד לקיזוז השפעות החרם.
        מציע לתת 890 מיליון ש"ח גם לנוחי דנקנר, כהשקעה בכלכלה הישראלית.

        אגב, מומלץ לקרוא את המאמר שנית. שיר לא כתב שלא מתרחש מה שקרוי "צמיחה". הוא שאל מי נהנה מכך.

  4. עמיר Says:

    אף על פי שאני מזדהה עם רוח הדברים, אני חושב שהפוסט הזה עתיר בססמאות, אבל עני מאד בהסברים מנומקים. לא השתכנעתי מקריאתו שפנינו לקריסה. לא הבנתי למשל למה תהליכי גדילת ההשקעות מחו"ל מחד, והגידול באי שוויון מנגד בהכרח מולידים משבר חובות מהסוג של יוון ואירלנד. האם אנחנו באמת באותו המקום? לא בטוח. גם הדוגמאות הספציפיות לוקות בחסר, על גבול הרשלנות. למשל היי-טק (ראו תגובה קודמת) או השפעת החרם. חסרים פה נתונים, או לפחות הצהרות מגובות בנתונים. האמנם הצמיחה היתה פיקציה (ההסבר המסופק הוא קלוש)? האם אבטלה גבוהה (לכאורה) בהכרח מולידה קריסה? כלומר, יתכן מאד שהכותבת צודקת באינטואיציות שלה אבל הזעקה "המצב הכלכלי המופלא הוא מקסם שווא שבעלי ההון מטפחים" מחייבת הסבר משכנע יותר. יכול להיות שלא תהיה פה קריסה – שאי השוויון ימשיך לנסוק, שמחירי הדירות לא ירדו, שהעסקים ימשיכו כרגיל ושרובנו נתפלש בחרא מבלי שמישהו יתאר זאת כסוף העולם.

    • ofrilany Says:

      רבותיי הספקנים, נראה לי שהפוסט של שיר מנסה לענות על שאלה שהרבה אנשים שואלים את עצמם, גם אם אין להם ידע בכלכלה: איך זה שישראל, עם הוצאות עצומות על צבא, עם בעיות חברתיות הרבה יותר גדולות מאשר ברוב מדינות אירופה, יצאה מהמשבר הזה כל כך טוב? לא ברור למה השקל נשאר כל כך חזק בזמן שהיורו והדולר ידעו תהפוכות כל כך דרמטיות, ובאופן כללי למה לפי התמונה שמוצגת לנו הכלכלה הישראלית כל כך חסינה, בזמן שאנחנו מסתכלים סביבנו ורואים שהרבה מאוד דברים במדינה הזאת לא חסינים בכלל.

      אז אומרים לנו: אנחנו הישראלים סופר-חדשניים, סופר-גמישים וסופר-ממזרים. אולי זה נכון. ובכל זאת? הרי זה לא שהגויים הם כל כך מטומטמים.
      האם לא ייתכן שמישהו עושה מניפולציות מסוימות בנתונים, או לחילופין בונה איזו כלכלת זומבי שלפחות בחלקה מוזנת על ידי דלק מדומה? האם במדינה שבה שום דבר לא נורמלי, ושבה כמעט הכול הוא עצימת עיניים ומניפולציה כלפי פנים וכלפי חוץ, זה לגמרי מופרך שיש כאן איזה מהלך לא נורמלי כזה?
      הרי גם על יוון או על איסלנד לפני שלוש שנים לא הייתם אומרים שהכלכלה שלהן כל כך פגומה. אז איכשהו לגבי ישראל אני חשדני לא פחות. וזה שזה עדיין לא נחשף זה לא אומר שזה לא ייחשף.
      הפוסט של שיר מציג רק כמה מהצורות שבהן מניפולציה כזאת יכולה לבוא לידי ביטוי.

      • דני קיי Says:

        בלי להעליב, אני תמיד מאד ספקן לגבי ניתוחים, מחקרים ונתונים מפי אנשים בעלי אידאולוגיה קוטבית, מימין או משמאל. איכשהו, הפלא ופלא, מסקנתם תמיד תואמת את האידאולוגיה הנ"ל.

      • עופר Says:

        נדמה לי שהטיעונים השמאלניים העיקריים כאן הם טיעונים **מוסריים** נגד הכיבוש והאפרטהייד של ישראל ובעד חלוקה שוויונית יותר של ההכנסות במשק. טיעונים מוסריים כאלה תקפים ללא תלות בשאלה אם כלכלת ישראל תקרוס או לא.

        וגם הטיעון בעד החרם על ישראל תקף (ואולי אף יותר), אם מניחים שבלי חרם כזה, לא צפוי כאן משבר.

      • דני קיי Says:

        במחילה, לא אמרתי שהמאמר כולו שקרי ומטופש או שלאף אחת מטענותיו אין תוקף.

        רק מסקנתו- רעידת אדמה פוליטית, מלווה בקריסה כלכלית, ממתינות מעבר לפינה- נראית לי כיותר מדי קרובה למשאלת הלב של הכותב (ורבים מקוראיו) מכדי שאקח אותה ברצינות.

        גם לאמריקאים מספרים כבר יותר מחצי יובל שמצבם נואש ושעליהם להתכונן ליום שאחרי אמריקה:
        http://www.nationalreview.com/articles/256060/american-21st-century-victor-davis-hanson

      • עופר Says:

        מצבם של האמריקאים אכן נואש. אולי חבריך שם עובדים בעמק הסיליקון או בגולדמן סאקס ולא במפעל בדטרויט (תיקון, עבדו במפעל בדטרויט).

        כל כך הרבה אמריקאים נואשים, שאפשר להוסיף את ה' היידוע.

        השקיעה של ארה"ב ניכרת בבירור.

      • דני קיי Says:

        צר לי לאכזב אותך אבל-
        א. אין לי חברים בעמק הסיליקון או בארה"ב בכלל לצורך העניין.
        ב. ארה"ב, כנראה שתעבור את המשבר ותחזור להיות המעצמה שאותה אתם כל-כך אוהבים לשנוא. נחיה ונראה.
        ג. בלי קשר- גם ישראל תמשיך להתקיים ולהיות מדינת אלה הרואים עצמם כחלק מהעם היהודי. זה מה שרוב אזרחיה רוצים. קוראים לזה דמוקרטיה.

        צר לי

      • עופר Says:

        כבוד לפאתוס הנבואי שלך.

        כבוד רב יותר לתצפיות ,לנתונים ולדיונים מוכווני זכויות אדם.

      • עומר Says:

        עופרי , הפוסט הזה לא עונה על השאלות שהצגת, והנסיון שלו לענות הוא די רשלני. יוון מעולם לא היתה "נמר", והנסיון לכרוך את הבעיות הכלכליות שלה עם אלה של אירלנד לא ברור. הטיעון לגבי אחוז האבטלה מושמע לגבי כל כלכלה מערבית (האבטלה בארה"ב היא 22%, לפי http://www.dailyfinance.com/story/careers/what-is-the-real-unemployment-rate/19556146/), והטיעון לגבי הצמיחה הוא אנטי-קיינסיאני במובהק (כפי שאובמה מנסה לטעון כבר שנתיים, הוצאת כספים בידי הממשלה – ומתן כספים לאזרחים על מנת שיבזבזו אותו – הוא אמצעי קריטי ליציאה ממשבר כלכלי). חוץ מזה, כדי לטעון שרק לעשירים טוב, צריך שההכנסה החציונית בישראל תרד, ואמנם לא הצלחתי למצוא נתונים עדכניים, הרי שב-2006, היינו בין אירלנד (שאז היתה עדיין נמר) לבריטניה, שזה לא מקום כ"כ גרוע.

        הטיעון ש"הרי זה לא שהגויים הם כל כך מטומטמים" הוא בדיוק העניין – הגויים חושבים שהמצב כאן אחלה. שיעור הריבית שמשקיעי חוץ דורשים מישראל נמוך מאד במונחים היסטוריים (כלומר, ישראל לא נתפסת כמדינה מסוכנת להשקעה), דירוג האשראי של ישראל הולך ועולה, כמות משקיעי החוץ הולכת וגדלה, והסקירה של כלכלת ישראל באקונומיסט לפני כשנתיים היתה אופטימית (במישור הכלכלי). הגויים בכלל לא מטומטמים, זה פשוט ישראלים שמתקשים להאמין להם. ואגב, על יוון היו אומרים שהכלכלה שלה פגומה גם לפני 3 שנים – פשוט חשבו שהיורו יגן עליה, עד שהתברר שזה לא כ"כ מובן מאליו.
        (אישית, אני בכלל לא חושב שהמצב בישראל כל-כך מזהיר, אבל, לעניות דעתי, הפוסט לא מבקר את הנקודות הנכונות).

  5. חגי Says:

    פוסט מרתק

    אני חושב שהוא פותח כיווני מחשבה, גם אם על חלקם ניתן להתווכח.

    נקודה קטנה שרציתי להוסיף היא ביחס לאקזיט- אם חברה נקנית על ידי בעל מניות מחו"ל, גם אם המפעל שלה נשאר בארץ, דה פקטו מרבית הכסף זורם למדינת של בעל המניות. כך, המדינה המארחת (שזה אנחנו) מפסידה פעמיים. פעם אחת היא מפסידה את הרווח ממס הדיבידנדים (מגנונים שונים ומסובכים למדי יוצרים מצב בו באופן אפקטיבי אין מס שכזה) ופעם שניה היא מפסידה את המס על צריכה. זאת אומרת שגם אם החברה עצמה שווה הרבה (למשל מפעל של חברת היי טק בארץ) אבל היא נשלטת מחו"ל, אמנם העובדים ממשיכים לעבוד, אבל הכסף בורח.

    • עומר Says:

      אבל ישראל מרוויחה תעסוקה, ידע שזורם לארץ (מחו"ל) שמסייע להקמת חברות עתידיות, וישירות יותר – מס הכנסה (שהוצאתו אינה מקוזזת מהכנסה שנעשית בארץ).
      אגב, אני לא רואה חשבון, אבל לפי החשיבות שחברות משקיעות נותנות להטבות מס באיזורי השקעה (לא רק בארץ – בעולם באופן כללי), נראה שיש מס מסויים שהן נאלצות לשלם למדינה בה הם שוהים.

  6. בן פ. Says:

    למרות שאני בדרך כלל לא מסכים עם מה שנכתב כאן אבל לפחות נהנה לקרוא דעה מקורית, ומעניינת, הפעם גם את זה לא קיבלתי כאן. הפוסט הזה נראה כמו מישהו שהמציאות פשוט לא מתיישבת עם האידיאולוגיה שלו, ולכן הוא עושה עושה הכל כדי לדחוס את המציאות לתוך התבנית הלעוסה עד דק של "הכל חרא פה, ויהיה עוד יותר חרא".
    אז נכון, חרא פה בהרבה מובנים, אבל לפחות מבחינה כלכלית, לא חרא פה, ויהיה עוד יותר לא חרא בעתיד.
    א. צמיחה- נכון, חלק מהצמיחה של אמצע שנות האלפיים היו פיצוי על העדר צמיחה בתחילת השנים ההן, אבל עדיין, "הפיצוי" על הצמיחה הנמוכה בתחילת העשור כבר ניתן, וישראל ממשיכה לצמוח בקצב גדול יותר מהמערב בכלל, ואפילו מהכלכלות "הצומחות מהר" של המערב. התהליך הזה לא סביר שייעצר בשנים הקרובות, עם התהליך שכבר התחיל ( טוב, זו גם משאלת לב) שבו יותר ויותר חרדים נכנסים למעגל העבודה. הטינה ההולכת וגוברת בציבור כלפי החרדים, יחד עם האחוז הגדל שלהם, לא יעצרו, והנה, גם החרדים עצמם כבר התחילו "בחשבון נפש, משלהם. כניסה של החרדים לשוק העבודה, אמורה להקפיץ את שיעור המועסקים בישראל מאיזור של 57% לאיזור של 65%, כלומר, להעלות את התל"ג בלי כל קשר למדדים אחרים בבערך 10%.
    ב. נקודה נוספת, ומעניינת, שמשום מה כותב הפוסט "שכח, לציין היא החוב הלאומי של ישראל. בזמן שבשנת 2002 עמד החוב החיצוני של הממשלה על קרוב ל100 אחוז תוצר, הרי שהיום הוא עומד על בערך 80%. חוצמזה, שהחוב של ישראל לא רק קטן באופן אבסולוטי, אלא שהוא קטן אף עוד יותר באופן יחסי. בזמן שישראל רק הקטינה את החוב, ממשלות העולם שפכו טריליונים על בנקים וחברות ביטוח, והגדילו את החובות שלהם בהרבה. ככה שאם ב- 2002 החוב של ישראל עמד על 100% תוצר, והממוצע במערב היה בערך 65% תוצר, הרי שעכשיו החוב של ישראל עומד על 80%, אבל הממוצע במערב הוא בין 80% ל- 90%. כלומר, ישראל הפכה למחזירת חובות בטוחה יותר גם באופן אבסולוטי, אבל גם באופן יחסי, וזה כמובן מכפיל רווח.
    זה עוד בלי לדבר כמובן על יתרות המט"ח שנצברו כאן, כמעט 70 מיליארד דולר. ג. הדיון בתעשייה הישראלית הוא כל כולו מוכוון אידיאולוגית. תעשיית הנשק מתבססת על "טרטורים במחסום" ?! מי שהיה קונה ידע ממי שיודע רק "לטרטר במחסום" היה מבין מהר מאוד שהוא קונה חתול בשק. לא כך הדבר. מזל"טים כמו שישראל מייצאת לא נבנים כדי "לטרטר במחסום". גם המאבטחים של בריטני ספירס וצבא קולומביה לא מקבלים הרבה כסף כי הם יודעים רק "לטרטר במחסומים". אמנם זה קצת פחות "נחשב" מלקבל משכורת כי אתה יודע לכתוב מאסות על גטה, אבל זה לא פחות חשוב, וגם הרבה יותר רווחי.
    ד.החרם העולמי הוא כמובן בטל בשישים, ואין לו שום השפעה על המאקרו כלכלה של ישראל. אפילו לא על המיקרו כלכלה של אפריקה- ישראל.
    אבל העניין, לדעתי, אפילו לא קשור לכל מה שכתבתי כאן למעלה, הוא קשור למשהו הרבה יותר בסיסי. למוסר עבודה: אמנם לא מספיק אנשים בישראל עובדים ( וזה תהליך שיפתר ברגע שיסגרו לחרדים את הברזים), אבל מי שעובד, עובד קשה. אחד המגיבים פה מעליי התפלא איך מדינה עם כל כך הרבה צרות, ובעיות בטחון מצליחה לקיים כלכלה חזקה, ופה בדיוק התשובה: כי אנחנו עובדים. ואת זה קצת קשה להגיד על האירופים. כן, זה אולי מאוד נוח שיש מדיניות רווחה מפנקת, ושאפשר לקבל דמי אבטלה עד לא ידע, לעשות דוקטורט בחינם עד גיל 40, ולדפוק שלאף שטונדה כל צהריים, אבל, ואת זה האירופים מגלים, ועוד ימשיכו לגלות הרבה שנים, זה מוביל לרקבון של הכלכלה. צחוק הגורל הוא שדווקא המשבר הקפיטליסטי של 2008-2009 יהיה זה שיהרוג סופית את מדיניות הרווחה באירופה. כל הרכבות היפות, הפארקים המטופחים, והקצבאות הנדיבות הן בגלל שהדור הקודם באירופה, זה שיוצא עכשיו לפנסיה, עבד הרבה יותר קשה מהדור הנוכחי, חסך הרבה יותר כסף, וגם הביא הרבה יותר ילדים. כל זה עומד להגמר, אם לא כבר נגמר. המדינות באירופה צברו חובות כל כך כבדים שידרשו המון שנים. המון המון שנים, של קיצוצים כדי להתגבר עליו. לא בטוח שרק קיצוצים יספיקו, יכול להיות שידרשו שינויים מבניים, חברתיים ופסיכולוגיים עמוקים.

    וכל זה עוד בלי שאמרנו כלום על "לוויתן" ועל "תמר".

    • ofrilany Says:

      כל מה שאתה כותב לא מפתיע, אבל לגבי החרם כדאי שתבדוק את עצמך. לא הייתי כותב את זה אלמלא שמעתי לאחרונה במקרה חקלאי מהערבה, שסיפר איך החרם מתחיל להיות מאוד מורגש, ואיך הם משקשקים ממנו

      וכל זה עוד בלי שאמרנו כלום על התגובות לרציחתה של ג'וואהר אבו רחמה (ולא שזה כשלעצמו יפיל את הכלכלה הישראלית, אבל למרבה הצער נראה שיבואו עוד הרבה אחריה)

      ודבר אחרון: צר לי שאתה כל כך מתלהב מהקצינים הישראלים שמאמנים את צבא קולומביה (רווחי כמה שזה לא יהיה). בסופו של דבר, זה אומר עליך דברים די רעים ברמה הבסיסית ביותר

      • עומר Says:

        אני לא מתלהב ממוכרי הנשק הישראלים, וחושב שזה לא כבוד גדול למדינה שכל קצין בכיר במיל' הופך לסוחר נשק, אבל באופן כללי (ללא התייחסות לתרומה הישראלית לנושא) המאבק ב-FARC בקולומביה הוא מהמאבקים הצבאיים היותר ראויים בדרום אמריקה.
        (כן, יש גם ביקורת על מעשי הצבא הקולומביאני, אבל בשורה התחתונה, בשנים תחת אוריבה)

      • עופר Says:

        "בשנים תחת אוריבה"? אולי תרצה לחפור קצת יותר אחורה ותראה מה עוללו שם מיליציות ימניות פארא-צבאיות בעשרות השנים האחרונות. למשל בדוחות אמנסטי.

        אתה לא צריך לתמוך ב FARC, כדי להתנער מה"מאבק" של ממשלת קולומביה , בחסות ארה"ב.

      • עומר Says:

        כיון שהסיוע הישראלי לקולומביה התרחש בעשור האחרון, הדיון על התקופה לפני אוריבה לא ממש רלוונטי. וכיון, שכפי שציינתי, אני עוסק בתקופת אוריבה, לא ברור למה בדיוק אתה מתנגד. אתה חושב שה-FARC זה ארגון שעדיף שלא יאבקו כנגדו היום?

      • עופר Says:

        העשור האחרון זה לא רק אוריבה.

        ה FARC נראה מכאן כתנועת גרילה סוציאליסטית שקמה במדינה שהפערים בין העניים הנשלטים בה (רבים מהם שחורים או ילידים) לעשירים השולטים בה (רבים מהם לבנים) היו נוראים (והם עדיין כאלה). תנועות כאלה קמו באותה תקופה בכל רחבי היבשת.

        הסתאבותה של התנועה לא מחייבת שתתמוך דווקא בממשלה (שכאמור תומכת במיליציות ימניות שהרגו הרבה יותר).

      • עומר Says:

        היום אין מיליציות ימין פעילות בקולומביה (ללא קשר לטענה המצויה בחוגי שמאל מסויימים שאוריבה, בפועל, נכנע להם). כך שהטענה שלך כאילו קיום ה-FARC מוצדק בגלל מיליציות מלפני כעשור, לא ממש ברור לי.

      • עופר Says:

        היי עומר, אין לי מושג מהיכן אתה שואב את הידע שאתה מפגין כאן בנוגע למצב זכויות האדם בקולומביה:

        http://thereport.amnesty.org/sites/default/files/AIR2010_AZ_EN.pdf#page=55

        ולא טענתי דבר בנוגע לצדקת קיומו של ה FARC בעשור האחרון

      • בן פ. Says:

        לא נראה לי שאני מתלהב יתר על המידה מהקצינים הישראלים שמאמנים את צבא קולומביה. בעצם, אני לא מתלהב מהם יותר מכל אחד אחר. אבל, וזה האבל הגדול, אני גם לא מתלהב מהם פחות מכל אחד אחר. קצין שמאמן את צבא קולומביה אינו פחות ערך ממי שכותב שכותב תיזה על הגל או ממי שמוכר מוצרי ים המלח בקניונים.
        מדובר בפרנסה, מכובדת בהחלט. אם כבר מחזיקים צבא גדול, לפחות שיצא מזה גם כסף ומקומות עבודה. לא כולם בתעשייות הבטחוניות אלופים במיל' עם פנסיה. אם זה אומר לך דברים רעים עליי ברמה הבסיסית, שיהיה. אחד הדברים שאני יותר אוהב בישראל, הוא שכאן, אנשים כמוך פשוט נחשבים למוזרים.
        אגב, אני לחלוטין לא מתעלם מכך שהחרם מזיק לענפים מסויימים. ההשפעה שלו על המאקרו כלכלה של ישראל היא אפסית עד לא קיימת. גם ההשפעה שלו על אפריקה ישראל היא לא קיימת. את הסיבות לקריסה של אפריקה ישראל ציינו כבר מעליי בצורה מדוייקת למדי ואין סיבה לחזור על כך. לא נראה לי גם "שרציחתה" של ג'אהוור אבו רחמה תגרום ליתרות המט"ח ( הגדלות מיום ליום) של בנק ישראל להעלם. אני גם ממליץ לך להסתכל על תחזיות הייצוא של הלמ"ס בישראל לעוד 10-15 שנה ולהבין שאם היום אירופה היא שותף הסחר המרכזי של ישראל, הרי שעוד 15 שנה זו תהיה אסיה. ושם, מה לעשות, אין כל מיני מפלגות שמאל שרוצות להתחנף למצביעים מוסלמים, וכל מיני פרוטסטנטים סקנדינבים שבא להם לתקן את העולם, ולהתחיל כמו תמיד ביהודים. בקיצור, עד שהחרם הזה יתפוס תאוצה באירופה, הוא כבר יהיה הרבה פחות מזיק ממה שנדמה.

      • עופר Says:

        החרם הוא גם חרם תרבותי-אקדמי. אם נצליח לבטל את הנורמליזציה עם אירופה, הבלט של בייגין אולי יהיה מוצלח אבל הקשר הטבעי של הישראלים, לפחות של המבוססים והמשפיעים ביניהם, הוא לאירופה.

        גם החרם על דרום אפריקה לא מוטט את כלכלתה, אבל גרם נזק והכריח את דה-קלרק לשנות כיוון (הוא מודה בכך). ובאותה תקופה גם הממשל בארה"ב וגם הממשל בבריטניה תמכו מאד בממשלתו של דה-קלרק (לפני השינוי).

        אגב, ביפאן ובאוסטרליה יש תנועת חרם מתעצמת. בהודו יש חוגים נרחבים שמתנגדים למדיניות ישראל: מוסלמים, סמולנים משוקצים ואחרים, וגם באמריקה הלטינית הקמפיין מכה שורשים.

        בכל מקרה, צריך לקוות שהחרם יעבוד כי אחרת הלחץ שגורמת שליטת ישראל במיליוני בני אדם תוך הוצאת אצבע משולשת לרוב העולם, ישתחרר באופן אלים יותר (תחזית, לא המלצה).

      • ערן Says:

        אני אישית חושב שהציניות המוחלטת שלך ביחס למוסר היא דבר רע ברמה הבסיסית. אבל כן, היא משותפת לרוב הישראלים, שהפכו לאנשים לא מוסריים (או אולי א-מוסריים) לחלוטין.
        אבל אני גם לא מתלהב מתעשייה צבאית וסחר בנשק. העובדה שחוסר התלהבות כזה הופך אדם ל"מוזר" בישראל היא תעודת עניות עצובה לחברה הישראלית.

      • עופר Says:

        פרות באושים מזן המרכז הבינתחומי של אוריאל רייכמן.

      • בן פ. Says:

        ידידיי, יש לכם בעיה קשה של הבנת הנקרא. אני לא מתלהב מהקצינים שמאמנים את צבא קולומביה. הם ממש לא מעניינים אותי. העניין הוא, שכנראה בניגוד אליכם, אין לי בעיה עם אנשי צבא רק כי הם אנשי צבא. אפשר להיות איש צבא, ולהיות אדם מוסרי ונפלא, ואפשר להיות צמחוני חובב אומנות בשם אדולף היטלר.
        אגב, טעות נפוצה פה היא לערבב בין שני תופעות שונות: אחד הוא הדרישה של האיחוד לסמן מוצרים מההתנחלויות, כדי שלא יחול עליהם הסכם הסחר החופשי שחתום בין ישראל לאיחוד. זוהי דרישה הגיונית מצידו של האיחוד, שלא רוצה לממן מפעל שמנוגד לעמדותיו המוצהרות. אין לזה דבר וחצי דבר עם קמפיין ה- BDS שקורא להחרים את ישראל כולה.
        ערן,

        איפה אתה מזהה ציניות ביחס למוסר ?

      • עופר Says:

        לך יש בעיה הבנת הנקרא. נדונים כאן קצינים שמבצעים מטלה מאד מסוימת, והיא מפוקפקת מבחינה מוסרית.

        לא נראה שמישהו זיהה את סימון המוצרים ואת הבד"ס .

    • יאיר poes Says:

      המשבר הכלכלי יהרוג את מדינת הרווחה האירופית? "רווחה" כמובילה לרקבון כלכלי? מעניין, אבל איטליה, ספרד, ויוון, שבהן רשת הביטחון החברתית מחוררת במיוחד, חטפו קשה במשבר הזה, ודווקא צרפת, שוודיה, וגם גרמניה במצב טוב יחסית.

      • עופר Says:

        like

      • בן פ. Says:

        תזכיר לי מדוע יצאו 3 מיליון צרפתים לרחובות לפני כמה חודשים ? בטח בגלל שהמצב הכלכלי שם כל כך טוב אז הם החליטו לעבוד עוד שנתיים בשביל הכיף. אגב, דווקא ביוון היתה רשת בטחון חברתית מרשימה למדי; משכורות 13, ו-14, העלאות שכר של 5% בשנה, וחגיגות שחיתות של המגזר הציבורי א-לה מפא"י. זו לא "הרווחה" שמובילה לרקבון כלכלי, זו הבטלנות שמובילה לרקבון כלכלי. "הרווחה" רק מעצימה אותו.

      • עופר Says:

        בצרפת יצאו למאבק בעיקר כי מולם עומד סרקוזי, שמתכוון (מתוך אידאולוגיה ימנית) לגזור גזרות נוספות על העובדים. הצרפתים לא כאלה בטלנים שלא יסכימו לשינוי קל בגיל הפרישה, בהסכמה ובתיאום, עם נשיא שאוהד את האיגודים (לא סרקוזי). נבואות זעם על קריסת הכלכלה ביוון מציפות אותנו. איפה נבואות דומות לגבי צרפת? (להבדיל מהדיבור על משבר, שרלבנטי גם לגרמניה)

        הנתון על משכורת 13, 14 לעובדים ביוון מעניין.
        שאלה: האם הן ניתנו לכל העובדים? האם המורים באתונה קיבלו גם? מה לגבי פועלי הניקיון בפיראוס?

        העלאת שכר (נומינלי) של 5% צריכה להיבחן על רקע האינפלציה שפוקדת את יוון :
        http://www.marketoracle.co.uk/Article19199.html

  7. נתאי Says:

    ניתוח מעניין. לא התייחסת לעתודות הגז האדירות בים התיכון, שעומדות להפוך לגורם מאד משמעותי במשק.

  8. דוד Says:

    מעניין מאוד. ברצוני להוסיף כמה נקודות:
    1) לומר כי סכום הנפקת החוב הוא הגדול בהסטוריה היא אמירה לא אינפורמטיבית. באותו אופן אפשר לומר שמחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית הוא הגבוה ביותר אי פעם. חוב יש למדוד ביחס למשהו. כלכלנים נוהגים למדוד חוב ביחס לתוצר, ובמדד הזה מצבה של ישראל לא רע בכלל. גם אם אתם לא מאמינים לתוצר כמדד מייצג, יש להציע מדד חלופי ולא להסתפק בגודל אבוסולוטי של החוב.
    2) אחת הסיבות שישראל יצאה יחסית טוב מהמשבר האחרון (וגם מזה שלפניו) היא לא התחכום והזריזות של הראש היהודי, אלא דווקא פיגור של מערכת הבנקאות (שיצא לטובה) אחרי טירוף האיגוח שאחז בכל בנקי העולם המערבי.
    3) מאוד חסרה לי בפוסט אמירה על אבטלה סמויה. למשל, בארץ מועסקים עשרות אלפי מאבטחים מתוקף תקנה ישנה. אם היא אי פעם תבוטל, כולם יפלטו למעגל האבטלה וזו אוכלוסיה שכנראה לא תוכל למצוא עבודה אחרת. נכון לעכשו, כל פעם שאתם קונים משהו במקום עם שומר, אתם בעצם משלמים מס עקיף שמטרתו להשאיר את השומר הזה "מחוץ לספרים" במאזן המובטלים.

  9. נתאי Says:

    לגבי אחוז האבטלה – הפער בין המוצהר לאמיתי קיים כמעט בכל כלכלה, למעשה בארצות הברית הוא כנראה חריף בהרבה.
    ויש גם תעשיה מסורתית, שעדיין מקיימת בכבוד הרבה מאד משפחות – מפעלי ים המלח, התעשייה הכימית, טבע, נטפים, אוסם ועוד.
    לגבי החרם אני לא הייתי דואג כל כך. כבר שנים רבות מיטב התוצרת הישראלית מיוצאת למדינות המפרץ, לירדן ועיראק. פשוט מחליפים את התוויות ומזייפים את שטרות המטען, וזה כבר לא מייד אין איזראל. התופעה הזו נרחבת בהרבה ממה שניתן לשער.

    • עופר Says:

      "תופעה הזו נרחבת בהרבה ממה שניתן לשער."

      אכן, ועל הרמייה הזו ישראל כבר משלמת מחיר. לא בלתי אפשרי לגלות את מקור הסחורה, ויש גבול למה שאגרקסקו או תאגידים גדולים יכולים לעשות. באיטליה, אחד הקו-אופים הפסיק לשווק תוצרת ישראלית אחרי שרימו אותם עם סימון מוצרי ההתנחלויות (רמייה דומה לזו שתיארת)

      • גלעד Says:

        1) אחד הקו-אופים (שנקרא פשוט "קו אופ") הכריז על הפסקת שיווק תוצרת אגרקסקו. תוך יומיים הם חזרו בהם.
        2) שיר הוא זכר, ולא נקבה (כלומר, כותב אורח ולא כותבת)

      • עופר Says:

        1. זו רק דוגמה אחת. יש פיתולים, עליות, ומורדות בדרכו המבורכת של החרם על האפרטהייד והכיבוש.

        2. כל כותב אורח כאן מקבל את התיוג "כותבת אורחת".

  10. בן פ. Says:

    http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3468302,00.html

  11. יונתן שחם Says:

    כמה נקודות בנוגע לפוסט:

    נקודה ראשונה:
    ישראל שונה מהותית מיוון, אירלנד ואיסלנד מכיוון שהיא איננה חברה בגוש היורו. יש לזה שתי משמעויות עיקריות. הראשונה היא שישראל נמנעה מלחוות את האינפלציה הגבוהה שחוו המדינות העניות באירופה שהצטרפו לגוש היורו. ברגע שמאחדים את המטבע מה שקובע את כיוון תנועת המחירים אלו המדינות העשירות. התוצאה היא שהמחירים במדינות העניות עולים בחדות גדולה, וזה פוגע כמובן בעיקר בעניים ממילא במדינות אלו ובמעמד הביניים שלהן. הנקודה השניה היא שמדינת ישראל יכולה לנהל מדינות מוניטרית עצמאית (ריבית ומט"ח). ולמדיניות המוניטרית שבנק ישראל מנהל בתקופה של מאז המשבר יש השפעה משמעותית מאוד על הכלכלה הישראלית, מסוג שפשוט אינו אפשרי כיום ב"נמרים לשעבר".
    העובדה ששלושת "נמרים" נקלעו למשבר חמור ממנו קשה להםם מאוד לצאת, קשורה קשר הדוק לכך שהחברות בגוש היורו מונעת מהם כמה מהכלים האפקטיביים ביותר ליציאה ממיתון, ובראש ובראשונה פיחות של המטבע המקומי כדי לעשות את הייצוא להן לרווחי יותר.

    נקודה שניה:
    מסכים לחלוטין שישראל עברה שורה של הפרטות קטטסטרופליות, שהיו הכל חוץ ממה שהן אמורות להיות ובפועל מכרו בזול את נכסי המדינה. זאת לצד הפרטת השירותים שהממשלה נותנת לאזרחים גם ללא הפרטה מלאה של הגופים.

    נקודה שלישית:
    "יש לכך סיבות רבות, למשל התמיכה מארצות-הברית ומקהילות יהודיות בעולם, אך יותר מכל, הסיבה היא שבישראל למשבר…".
    אני מודה שאין לי מושג איך קובעים איזו סיבה היא יותר משמעותית מהשניה, ובטח שלא איך קובעים איזו סיבה היא "יותר מכל".

    רביעית:
    "הודאה בעומק התלות הכלכלית של ישראל בקהילה הבינלאומית תשמוט את הקרקע מתחת למדיניות החוץ של ביבי וליברמן."
    ישראל תלויה במשקיעים זרים. בד"כ כשכותבים 'הקהילה הבין לאומית' מתכוונים למדינות. לרוב זה לא אותו הדבר, לא במנגננות קבלת ההחלטות ולא באינטרסים. אפשר לראות שהקהילה הבין לאומית המורכבת ממדינות מנהלת מדיניות חוץ מאוד אגרסיבית כלפי איראן, בעוד שהתאגידים הבין לאומיים לא ממהרים למשוך את ידם מעסקים באיראן כלל וכלל.
    בנוסף, המשקיעים יכולים להוציא חלקים גדולים מאוד של הכסף שלהם במהירות גבוהה (תוך ספיגת הפסדים מסוימים כמובן) במקרה שהם חושבים שישראל נכנסת למלחמה/למשבר פוליטי/משבר יחסי חוץ חמור. לכן עד שהערכת המשקיעים בנוגע למה שקורה בישראל לא תשתנה מהותית הכסף שלהם יישאר כאן. כבר לפני שנתיים היה אפשר להגיד שהכסף הזר תכף יוצא מישראל בכזות הרכז הממשלה הקיצוני, וזה לא קרה. גם הרווחים של המשקיעים הזרים מוכיחים בדיעבד שזה היה צעד נכון מבחינתם.

    חמישית:
    "בשקט יחסי הם יצאו להנפקת החוב הזר הגדולה בהיסטוריה של ישראל במרץ 2010"
    ככל שאני זוכר הנושא הופיע בכל העיתונות הכלכלית. ובכלל גיוסי הון של מדינה הם לא אירוע שקט/חשאי.
    כנראה ששקט הוא בעיני המתבונן.

    שישית:
    "ועוד לא התחלנו לדבר על החובות הגדולים באמת של ישראל (שבהם הממשלה לא מודה)" – כל מלה בסלע. ברצינות.

    שביעית:
    פרק הצמיחה: מסכים עם רוב הניתוח, למעט השוואה למזה"ת (שם רוב הצמיחה מנפט).

    אבטלה: בנוסף חשוב להזכיר שבישראל יש אוכלוסיות מאוד גדולות שפשוט לא משתתפות בכוח העבודה. חלק בגלל אפליה (ערבים) וחלק בגלל מערכת חינוך והסדרים פוליטיים שעושים הכל כדי שהם לא יעבדו (חרדים) (וזה ממש לא לטובתם אלא משרת בעיקר את העסקנות הפוליטית של החרדים).

    דיור:
    "הבועה נובעת מכך שמחירי הדירות הולכים ומתרחקים מהשכר במשק ונעשה פחות ופחות ריאלי שיהיו משפחות עם אמצעים לגור בכל דירות היוקרה" – זהו תיאור של הבועה, לא של הסיבה שלה. אין ממש הסבמה מה מתדלק את בועת הדיור. ברור שלגורם התרבותית יש משקל, לצד הריבית הנמוכה באופן היסטורי שבנק ישראל מחזיק ודוחפת כסף לשוק הדיור ומנפחת אותו.

    הייטק:
    "זהו דימוי מפוקפק, גם בגלל שכמעט כל הגידול בערך מניות ההיי-טק הישראליות בעשור שמאז משבר הנאסד"ק נמחק במשבר האחרון" – עיקר הייחוס לישראל של התואר 'מעצמת הייטק' לא ממש קשור לערך הנקודתי של מניות הטכנולוגיה (וכמו שהייטק הישראלי נמחק בנפילת הנסדאק, כך גם האמריקאי וכל האחרים).
    ההיטק הישראלי תופס נתח עצום מהמשק (כ-10% מהשכירים עובדים בהייטק) ובעיקר מהיצוא (מעל חצי). אם לא הייתה תעשיה כזו בארץ מצב הכלכלה באופן כולל היה רע הרבה יותר.
    העניין הוא שלצד ההיטק כתעשיית-על בישראל, שאר התעשיה פשוט מפגרת ולכן לא מסוגלת לפרנס את העוסקים בה.

    "עם זאת, צריך לציין גם את המרכיבים יוצאי-הדופן בכלכלה הישראלית. חברות היי-טק רבות בישראל הן למעשה חברות ביטחון, שמפתחות נשק או אמצעי מעקב ואבטחה."
    זה לא ממש נכון, ודי לציין את קומברס, טבע וחברות קטנות רבות (יחסית לשתי אלו) שלא עוסקות באבטחה ובטחון.

    שמינית:
    "הרי דיון רציני בתנועת החרם ובנזקיה יחייב גם דיון בסיבות לחרם." – מסכים לגמרי.

    סיכום:
    "אז לסיכום, נראה שהתמונה הנכונה יותר של הכלכלה הישראלית לא מתקבלת מהתבוננות בנתוני המאקרו, אלא מקריאה בין השורות."

    נתוני המאקרו אף פעם לא מגלים את התמונה המלאה מהרבה סיבות (איחור בנתונים, מדידה של הדברים הלא נכונים, מצרפיות ועוד). אבל צריך להכיר אותם ולא להסתמך על קריקטורות שלהם, וגם לבחור נכון בין אלו שורות לקרוא – ואת זה המאמר לא ממש עושה.

    • עומר Says:

      אני מסכים עם חלק מהדברים, וחולק על דברים אחרים. על דבר אחד אין מחלוקת – איסלנד איננה (ולא היתה) חלק מגוש היורו.

  12. שיר חבר Says:

    תודה רבה לכל המגיבים.
    אני מתנצל בפני מי שציפה לקרוא כאן מאמר כלכלי שלם. זה רק פוסט בבלוג, ואת המאמר המלא (עם הסברים מפורטים, גרפים, הפניות ביבליוגרפיות מלאות) אפרסם בהמשך. מה שכתבתי לא יכול להחשב "הוכחה." זה לכל היותר חומר למחשבה.
    כדי לא לכתוב תגובה באורך פוסט שלם, אגיב רק לשלוש נקודות עובדתיות:
    1. יוון לא הוגדרה כ"נמר," אך כמו אירנלד וישראל זו מדינה שבה הדימוי של המציאות הכלכלית היה רחוק מהמציאות. במקרה של יוון זה היה בגלל האולימפיאדה ב-2004. הממשלה טענה שהאולימפיאדה תקפיץ את הכלכלה ופתחה במסע השקעות אדיר לפיתוח התשתיות (כשלעצמו לא רעיון רע בכלל), אלא שהממשלה היוונית בחרה לעבוד עם חברות פרטיות, רבות מהן זרות, וכך יוון סיבסדה את התעסוקה בגרמניה ולשם כך נכנסה לחובות כבדים. הדמיון לישראל הוא בכך שההבדל בין המצב הכלכלי לבין התדמית הכלכלית הוא הבדל שמשרת קבוצות מסוימות שיש להן אינטרס וגם יכולת לצבוע את הכלכלה בצבעים אופטימיים.
    2. גם אני קראתי את התפתחות האירועים לגבי אפריקה ישראל והבחנתי שאף עיתון בישראל לא בחר לציין ששבוע לפני שלבייב כינס מסיבת עיתונאים והודיע שאין לו כסף, חברת בלקרוק הבריטית (הענקית) הודיעה על משיכת השקעותיה מאפריקה ישראל. אם המשבר קשור רק להשקעות הפזיזות של לבייב בעולם, מדוע לא קרסו דנקנר, תשובה (לפני גילוי הגז) ופישמן – שלכולם חובות כבדים יותר מללבייב? פשוט כי הם יכלו למחזר את החוב ולמכור אג"ח ולבייב לא. אגב, בנובמבר אפריקה ישראל הודיעה שתפסיק לבנות בשטחים הכבושים. אני לא חושב שלבייב שינה את דעותיו הפוליטיות, אלא שחשוב לו יותר לעשות כסף.
    3. סחר הנשק הישראלי ויצוא מוצרי "ביטחון המולדת" הוא נושא מאוד רחב שלא יכולתי להתייחס אליו בהרחבה. ה"טרטור במחסומים," למשל, כולל איסוף מידע ביומטרי על אנשים והקמת מאגרי מידע אלקטרונים, שאחר-כך נמכרים למשטרים בעולם שגם מעוניינים לשלוט באוכלוסיה אזרחית ביד ברזל. זוהי תעשיה מאוד רווחית, אך לא מאוד יצרנית. חברת תרופות, למשל, מרוויחה כסף ממכירת תרופות אבל התרופות האלו (בתקווה) ישפרו את הפרודוקטיביות של המטופלים ולכן תורמות עוד משהו לכלכלה. כלי נשק הם "אין מוצא" כלכלי – הם בנויים כדי לגרום הרס. במחצית השניה של המאה העשרים התברר שהשקעה ציבורית בשירותים לציבור יכולה ליצור צמיחה מהירה, אבל הוצאה על התחמשות צבאית ועל ביטחון יוצרת צמיחה בטווח הקצר בלבד וגורמת לאינפלציה והעמקת פערים חברתיים בטווח הארוך.

    אעצור כאן, כדי לא להסחף. אני מאוד מקווה לסיים לכתוב את המחקר שלי בקרוב ושוב מודה לכל המגיבים שעזרו לי לחדד את טיעוני להמשך.

    • בן פ. Says:

      שיר,
      הסיבה שלבייב קרס ודנקנר לא היא כי לבייב היה מושקע הרבה יותר בנדל"ן במזרח אירופה וארה"ב, שכידוע ספג מכה חזקה מאוד במשבר. חזקה הרבה יותר משאר הענפים. אגב, גם לתשובה היו השקעות רבות יחסית בנדל"ן, אבל למזלו בדיוק בזמן ההפסדים שלו התגלו מרבצי הגז האדירים, והשאר זה הסטוריה.
      לגבי ייצוא הנשק הישראלי, לא שאני מדבר מתוך איזשהי ידיעה מוחלטת, אבל נראה לי שאחוז הייצוא שהולך למכירת מאגרי מידע אלקטרוניים וכל מיני נתונים שנאספים על הפלסטינים הוא אפסי עד לא קיים. לאף חברה אין אינטרס מיוחד להתעניין בנתונים הביומטריים של הפלסטינים כי הם גם ככה לא שוק צרכני משגשג מי יודע מה. אם כבר מאגר ביומטרי, נראה לי שחברות יתעניינו הרבה יותר בנתונים על הציבור האמריקני. את המידע הזה גם ככה ממשלת ארה"ב יודעת לאסוף הרבה יותר טוב.
      אגב, אם כבר אנחנו עוסקים בייצוא הישראלי, תתבונן ותגלה שלא רק נשק יודעים לייצר כאן. גם תרופות, ביוטכנולוגיה, וחקלאות הם מוצרי ייצוא מרכזיים. אלה הרי מוצרי ייצוא "מוסריים" מאין כמותם. אני בספק אם תמצא מדינה מערבית ( אולי גרמניה) שאחוז כל כך גדול מהתל"ג שלה נוצר מייצור של תרופות. בכל מקרה, אם יש לך נתונים אחרים, אשמח אם תפתיע אותי.

  13. גל כץ Says:

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000612269

    • הגבאי מפתח תקווה Says:

      גל, בדיוק על זה צריך לנהל דיון, על העברת העושר ממעמד הביניים לאוליגרכיה, אבל זה ממש לא אומר שהכלכלה בדרך לקריסה. למגינת ליבם של מחרימי ישראל, הכלכלה הישראלית פורחת, הבעיה היא שרק חלק קטן מאוד מהציבור נהנה מכך.

  14. דני קיי Says:

    "כבוד לפאתוס הנבואי שלך."

    אני לפחות קישרתי למאמר אחד שיחזק את טענתי. זה יותר ממה שאתה עשית בתגובותיך. מלבד זאת, אם לך מותר להיות clairvoyant של סטריאוטיפים (חבריי בעמק הסיליקון lol), גם לי מותר לשחק את הנביא היומי.

    "כבוד רב יותר לתצפיות ,לנתונים ולדיונים מוכווני זכויות אדם.""

    המועמדות היחידים לרשת את ארה"ב הן רוסיה וסין. קשה לי לראות איך מצב זכויות האדם בעולם ישתפר תחתן. גם קשה לי לדמיין את אסאנג' ההרואי מהין להתעסק איתן.

    אז חסוך ממני את ההתנשאות המוסרית.
    גם בנוגע לפלסטינים- אינני מבין מדוע זכויותיה של אחת החברות האלימות בהיסטוריה.. חברה הנעה בין רודנות לאומנית לפאשיזם דתי, חברה האחראית יותר מכולן לשיווק טרור המתאבדים בכל העולם (במיוחד בעולם האיסלאמי), חברה החיה על תרבות השקר וההכחשה.. מבריחת מיעוטים, מדכאת נשים, מקדשת את הכוח.. איני רואה כיצד זכויות האדם של חברה זו, חשובות ככל שיהיו, הפכו להיות קדושות ונעלות יותר מכל ערך אחר.

    כן כן- אתה בטח תטען שתיארתי במדויק את החברה הישראלית אבל זה כבר ויכוח על פרספציה ולא על מוסריות.

    אני מבין שההתנשאות המוסרית מוברגת אל מבנה האגו של השמאלן האנטי-ציוני אבל בבקשה, תשתדל לחסוך אותה ממני- זה ממילא לא עובד עלי.

    • עופר Says:

      נראה לי שהתרשלת בתחרות הקישורים שהכנסת למשחק, כי גם אני "קישרתי למאמר אחד" בעמוד זה. הדיון מעולם לא התמקד בחבריך האמיתיים או המדומיינים, אלא , בין היתר, במצבה הנורא של החברה האמריקנית. בהחלט ייתכן שאתה אטום או נבער ביחס לזה, גם אם אין לך חברים מבוססים שחיים שם.

      אתה צודק לגמרי בכך שאני אנטי אמריקני במובן ההתנגדות לאימפריאליזם האמריקני, ואני גם מבטיח לעשות את המעט שביכולתי כדי שייגבה משכמותך מחיר הולם בשל השקפותיכם (לא באמצעים אלימים, וזה לא מכוון אישית כלפי אדם מסוים), אבל מגיעה לך נחמה מלטפת בדמות הבטחה שאיני אוהד כלל את מדיניות סין ורוסיה, ואני תומך בארגוני זכויות אדם שמבקרים את הפרות זכויות האדם שלהן. בהיבט אחר, היחלשותה עד קריסתה של ארה"ב יהיו חדשות רעות לסנגוריו של האפרטהייד הישראלי, שכן מסין ומרוסיה לא תקבלו שבריר מן התמיכה שאתם מקבלים מארה"ב.

      לגבי הפלסטינים, הם חברה איומה, ואנחנו חברה מוסרית (אהבתי את "פחות אלימה"). כדי לספק לך תחמושת, הנה הגדולה מכולן מסבירה לך מדוע עלינו להצדיק את פרנסיסקו פיזארו המשחרר הנאור מול חברת מקריבי קורבנות האדם של האינקה:

      ועכשיו , כולנו ביחד:

      ADVANCED, TECHNOLOGICAL, CIVILIZED AMID ALMOST TOTAL SAVAGES

      נ"ב

      קישרתי לעוד עמוד באינטרנט!

      • דני קיי Says:

        נו שויין. עם הבנת-נקרא כזו, אין תימה שגם תפיסת המציאות שלך לוקה בחסר.
        לא הכנסת אף לא קישור אחד בתגובותיך *אלי*. למה אתה מניח שעקבתי בתשומת לב אחרי כל אחת ואחת מתגובתיך המרובות כאן? שוב אגו? ואיפה אמרתי "פחות אלימה"?

        וגם ה"תחרות" כמובן, היא רק בראשך (אני יודע שהיית סארקסטי). לא "השווצתי" בכישרונות הקופי-פייסט שלי, רק ניסיתי, ללא הצלחה כפי הנראה, להפנות את תשומת ליבך שאני לפחות ניסיתי לבסס ולנמק את דבריי (כן, גם לקשר למאמר כזה או אחר נחשב) ואתה- כלל לא.

        זה מאד נגע לליבי- הבהרתך כי אינך מאיים עלי באלימות. רוצה להרחיב בעניין התשלום שעלי ועל שכמותי לשלם על השקפותיי? גולאגים? מחנות לחינוך מחדש?

        עוד נגע לליבי ש"אינך" אוהד את מדיניותן הנוכחית של רוסיה וסין. אלא שזה מעלה את השאלה מתי ואם היו הזמנים בהם *כן* אהדת את מדיניותן. תקופת הטיהורים של סטאלין? הרעב המהונדס של היו"ר מאו?

        ולפני שאתה הולך להרוס את אימפריית הרשע האמריקאית, אינך סבור אולי שכדאי לך לשאול את אזרחיה- להם אתה בבירור רוחש דאגה כה מרובה- האם הם בכלל מעוניינים בכך.

        אגב- לא הצלחתי לראות היכן קוראת איין ראנד לרצח-עם. כנראה משהו דפוק בי, כי היה נדמה לי שהיא קוראת לתמיכה בישראל ולא לרצח סיטוני של פלסטינים. האם בראשך המוסרי והנעלה, שני אלה- חד הם?

      • עופר Says:

        אתה צודק, חלק מדבריי הם דברי לעג, שהרווחת ביושר לעניות דעתי (ולצד הלעג – טענות עובדתיות).

        המלצה: זה נראה די ירחמיאלי להצביע על כך. אפשר לבלוע בשקט, או לחילופין, להגיב בלעג משלך, כפי שאתה בהחלט עושה פה ושם.

        התת-רמה בנוסח גולאגים וכו היא פנייה ידועה לרחמים
        (ad misericordiam)
        של השמשון דער נעבעכדיקער הישראלי. מצד אחד, אנס אפרטהייד חמוש כהוגן. מצד שני, בכיין שרוצה שבת אחים ואחדות לאומית.

        חן-חן על השאלה ביחס לסין ולרוסיה. ובכן, מעולם לא אהדתי את מדיניותן (ודוק, מה שהתקיים בתקופתו של הרודן הגאורגי כלל לא היה רוסיה, אלא ברית המועצות)

        ארה"ב כ*אימפריה* כורה את קברה שלה. המעורבות החיצונית בכך זניחה. לגבי ארה"ב כ*מדינה*, יש צורך בסולידריות עם מאבקים צודקים של מעמד הביניים הנעלם בה (לא מאבקים בנוסח מסיבת התה) ושל מעמד העובדים, שחי בעוני מחפיר ביחס למשאבים שעדיין עומדים לרשות המדינה.

        פיזארו – גם הוא לא קרא לרצח עם. פיזארו היה משחרר נאור שהביא, כמוך, את בשורת הקידמה לפראים. והפראים, כפויי טובה שכמותם, לא רצו. אז נהיה בלגן.

        קיבלת תרגום של זה למבטא רוסי בהערה הקודמת.

      • עופר Says:

        צ"ל "לאנגלית במבטא רוסי"

      • דני קיי Says:

        קראתי שוב את תגובתי האחרונה והאמת- אין בה פיסקה שאינה רוויה בלעג. אבל אני שמח שלפחות, פה ושם, משהו מזה נקלט.

        תודה על ההמלצה ואשתדל להבא להימנע מירחמיאליות (אחד החטאים הנוראים במילייה שלך, אני יודע, קרוב , אם לא שווה ערך, לסחיות) אבל זה בהחלט יעזור אם לא תכניס אותי לשם מכתחילה: אם רק תדע לכוון את חצי לעגך למשוגותיי האמיתיות ולא אלה המדומות.
        (כיוון שמתחילת הדיון הראת כוחך ביצירת אנשי קש סטריאוטיפיים כיד הדמיון הטובה, אני לא תולה בך תקוות מרובות)

        ובהמשך לסוגריים- אני לא מי שאתה חושב שאני- אני לא רוצה לשבת איתך שבת אחים ומבקש אחדות מסויימת ופשרה, רק באותם חלקים בעם המחוברים למציאות (קרי- לא אתה).
        ממך אין לי שום דרישות או ציפיות- אני רק מצפה מהמדינה לשים אותך מאחורי סורג ובריח אם וכאשר האלימות המפעפעת בך תמצא לה פורקן.

        נ.ב.
        מה *אתה*, משיח הפרולטריון, עושה ער בשעות כאלה? כי אני, חזיר קפיטליסט חסר נשמה שכמותי שומר על אוטיסטים במעונם ודואג לכל צרכיהם. בחברת העתיד האוטופית שלך, אני אשתכר יותר או שעדיין לא עיבדתם את כל הפרטים? או אולי בכלל אוטיזם נגרם בגלל השילוב האימפריאליסטי של דלקים פוסיליים עם אמהות קרות?

        נ.נ.ב.
        להרצות לי על יריחמאליות ואח"כ לנקוד בי כי רוסיה וברה"מ הן קטגוריות שונות (באמת?)… זה לא נראה טוב. מלבד זאת- אז ההיסטוריה של רוסיה התחילה שוב רק בסוף שנות השמונים של המאה ה-20? איפה היא הייתה כל הזמן הזה? בלימבו?

      • בן פ. Says:

        דני קיי אתה גאון.

      • עופר Says:

        הוא בהחלט רהוט וידען יותר מפרי הבאושים של ה IDC, נאמר זאת כך.

        לא ניסחף לסגידה, מפני שהאיש חושב שהסמולנים צריכים ללמוד מבן-דרור ימיני.

        אבל אני , כמובן, משוחד ומוטה.

      • עופר Says:

        הא לך לוז האלימות המפעפעת:

        http://www.bdsmovement.net/

        אתה מוזמן לפנות למיכאל בן-ארי או ליריב לוין, ולבקש שיגדעו את ניצני הטרור הסמולני.

        נ"ב

        יוחסה לך תמיכה באונס הקולקטיבי שמדינת ישראל מבצעת במיליוני בני אדם, אבל נדמה לי שלא יוחסה לך השקפה קפיטליסטית במיוחד.

      • דני קיי Says:

        יוחסו לי כל-כך הרבה דברים אז סלח לי אם לא הצלחתי לעקוב.

        בהצלחה עם החרם- מסריח וגם לא כשר- אך עדיין לא סיבה לכלוא אתכם. אולי רק להחרים אתכם.

        ואם כבר דיברנו על חרם- לא שמת לב לפרדוקס הטמון בו?
        אם הצלחתם אזי נכשלתם. רבים יברחו מפה אך מי שישאר בציפורניים הם כל המתנחלים, הימנים המורעלים והחרדים שגם ככה מסתפקים במועט.

        ואפילו אם אמא ואבא הבורגניים ישארו- יהיה קצת קשה לשנורר מהם כסף אחרי שיהפכו לדלפונים, לא?

      • דני קיי Says:

        הכוונה היא כמובן לכסף טהור- למטרות הפיכה ופיצות למועצת העם שבדרך בישיבות הלילה הארוכות.

        חלילה שלא תחשוב כי רמזתי שהשנור אינו למען מטרות נעלות.

      • עופר Says:

        חרמות מסוג זה מגיעים לכדי אפקטיביות הרבה לפני שמישהו "בורח".

        יש תקדים.

      • דני קיי Says:

        אה כן. שם ברחו אחרי.

      • עופר Says:

        בהחלט, אך הבריחה לא הייתה תולדה של החרם.

        אם כבר, היא הייתה תולדה של נסיבות עגומות שמה שהחרם כוון נגדו יצר.

  15. Assaf Says:

    כמי ששאל כמה מן השאלות שהובילו להעלאת הפוסט הזה, אני מודה לשיר שהשקיע מאמץ להסביר קצת על מאחורי הקלעים של הכלכלה הישראלית, ולעופרי וגל שהזמינו אותו לכתוב.

    נראה לי אולי, שיר, שניסית לכסות טווח נרחב מדי של נושאים בבת אחת. מה שיוצא מזה הוא שמגיבים ממרכז המפה עם השכלה כלכלית מסוימת יכולים לבטל את הדברים שלך כעוד "תעמולה שמאלנית" כזו או אחרת. תודה במיוחד על הניתוח המאיר עיניים בנוגע לחובות, לפנסיה ולאחיזת העיניים הכרוכה בקומבינה בין ממשלות חסרות-אחריות של מדינות קטנות ושאפתניות, לבין הון זר. וגם על אזכור החוב ה"קטן" שאנחנו חייבים, אפילו כלכלית, לפלסטינים. אגב, לפי הגרפים המדהימים באתר gapminder, השנים בהן צמח התל"ג לנפש בישראל בקצב המהיר ביותר גם אבסולוטית וגם יחסית, הן עדיין 1967-1973. והמבין יבין.

    עם זאת, אני מסכים עם אותם מגיבים שטענו שההייטק הישראלי לא מצטמצם לענף תלוי-ביטחון בלבד. אינטל, למשל, ללא ספק הממותה של ההייטק הישראלי, הגיעה לישראל פשוט בגלל שאחד מחברי הגרעין הפנימי של צמרת החברה היה ישראלי שהחליט לחזור לארץ.
    ללא ספק ההייטק נהנה מתנאי חממה של מערכת הביטחון, והיחסים האינטימיים עם ארה"ב בכלל ויהדות ארה"ב בפרט, אבל עדיין זהו ענף ממשי שקשה לדמיין מה היה קורה לכלכלת ישראל בלעדיו. הרי ענפים שלמים שהיו מקור לגאווה לאומית, כמו החקלאות או הטקסטיל, חוסלו בעשורים האחרונים.

    אבל באופן נקודתי אני אישית הייתי פחות מעוניין במלחמת מילים כללית בין ימין ושמאל על טיב הכלכלה הישראלית, ויותר בחשיפת המנגנונים בעזרתם התחמקה ישראל עד עכשיו מתשלום המחיר על המשבר הנוכחי. כרגע זה נראה ממש כמו פאטה מורגאנה, ואני מסכים עם עופרי שכתב למעלה שבהינתן תרבות הישרא-בלוף שרק מעמיקה והולכת, צריך להיות תמים במיוחד כדי להאמין שבאמת העסק בשליטה והכלכלה נמצאת בידיים טובות.

    במיוחד מסקרנת אותי תעלומת יתרות מטבע חוץ. נכון למאי 2008 היו יתרות המט"ח של בנק ישראל כ-30 מיליארד דולר, רמה שהיתה קבועה לפחות בשנתיים-שלוש שקדמו לכך
    http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/081201/081201y.htm
    אז החל הבנק במסע רכש אגרסיבי, והיום אנחנו קרובים ל-70 מיליארד!
    http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/101207/101207y.htm

    זו רמה חסרת תקדים מכל הבחינות. כשמחברים אחד לאחד, לי לפחות די ברור שזו היתה הטקטיקה הראשית להתמודדות עם המשבר. אם תרצו, הג'וקר שבחפיסה. רוב הסכום נרכש עד סוף 2009. בעיתונות זה הוצג כהימור מוצלח, כי במאי 2008 היה שפל בדולר. אבל הסכום נצבר בהדרגה, והכניסה של בנק ישראל הקפיצה את השער כבר ב-2008. למעשה רוב רובם של ה-30-40 מיליארד דולר המיותרים בידי בנק ישראל נקנו בשער של 3.8 ש"ח או יותר. תחשבו על זה רגע: תוך שנה וחצי בנק ישראל קנה דולרים בסכום השווה לערך הכולל המשוער של הצעצוע החדש של חובבי הבועות למיניהן, הלוא הוא מרבץ הגז "לוויתן". ואם אני מבין את מה ששיר כתב, בניגוד לסינים שקונים דולרים דרך פדיון מוצרים שהם מוכרים לאמריקנים – הקנייה הישראלית מומנה דרך חובות למשקיעים זרים שקנו אג"חים שלנו.

    אני משער שהרציונל היה, שכל בריחת נכסים פוטנציאלית מישראל (למשל של יהודי חו"ל שצריכים לממש נכסים כדי לכסות על הפסדים בארצם) צריכה לעבור דרך קניית מט"ח, ולכן אין מה להפסיד מהשקעה מדינתית במט"ח אלא להיפך זהו ביטוח מפני מפולת. כמו כן הכלכלה הישראלית בעצם נשענת על הדולר דרך הסיוע של ממשלת ארה"ב כך שזה נראה כמו הימור בטוח.

    אבל תראו מה קורה בחודש-חודשיים האחרונים: הדולר צונח לכיוון ה-3.5 ש"ח ולא נראה שהוא רוצה לחזור. כלומר, בנק ישראל כרגע נמצא בהפסד על הנייר של 2.5-3 מיליארד דולר על ההימור שלו, ואולי יותר, וזה בלי לחשב את הריבית על ההלוואה שנטל כדי להמר במט"ח.

    שיר, אשמח לשמוע מה יש לך להעיר ולהאיר על כך.

    • עומר Says:

      לא ברור לי הטקסט הקונספירטיבי ("תעלומה") בהקשר לקניית הדולרים – אנחנו יודעים בדיוק למה זה קרה, כי היה דיון ציבורי בנושא, שכלל ביקורות נוקבות על בנק ישראל. השקל עלה (כתוצאה, אפעס, מכך שמשקיעים רצו לקנות שקלים – כלומר, להפוך למשקיעים בישראל – סימן כלכלי חיובי למדי). דא עקא, שעבור כלכלה שמבוססת על יצוא כמו מדינת ישראל, שער שקל גבוה הוא די בעייתי, ולכן בנק ישראל פועל כדי להשאיר את שער הדולר גבוה. הוא לא "מהמר" על שער דולר גבוה – הוא גורם לשער הזה לקרות.
      ברור שלאורך זמן, ומול מצב כלכלי מסוים בנק ישראל לא יכול לעשות את זה (בלי להדפיס כסף ולגרום לאינפלציה), אבל נראה שבנק ישראל מאמין שנהירת דולרים בקצב הנוכחי ארצה הוא זמני, ונובע מהמשבר בארה"ב. זו לא טקטיקה להתמודדות עם המשבר בארץ (פשוט אין כזה) – זו טקטיקה להתמודד עם המשבר ב-ארה"ב, שמביא לעלייה דרמטית ברצון להשקעה בישראל, ולכן עשוי להביא ללחצים פתאומיים על גורמי ייצוא בארץ.

      • Assaf Says:

        עומר,

        אין כאן כל קונספירטיביות. אני לא נמצא בארץ ולא עוקב אחרי כל פיפס בחדשות, בטח לא הכלכליות. התעלומה בעיני היא למה הרכש האדיר הזה של דולרים עלול לגרום.

        אין דבר כזה "בישראל לא היה משבר". אם לא שמת לב, המשבר הוא כלל-עולמי ולא אמריקני. וכמדינה שמקבלת כ-5-10 אחוזים מן התקציב שלה כמתנה ישירות מארה"ב, גם אם זה היה רק משבר אמריקני זה עדיין היה גם משבר שלנו.

        אתה וביבי וכל השטרסלרים יכולים לקרוא לישראל "כלכלה מבוססת ייצוא" עד מחרתיים. העובדה היא שמיום קום המדינה ועד דקות אלה, ישראל מייבאת יותר משהיא מייצאת. זה אומר – שוב, להדגיש – שבניגוד למשל לסינים, רכש הדולרים המאסיבי של בנק ישראל *לא* ממומן מעודפי מאזן סחר חוץ. גם הסובסידיה האמריקנית של כמה מיליארדי דולר לשנה עדיין לא מספיקה כדי לרכוש יותר ממיליארד דולר *לחודש" משך שנה וחצי.

        כאמור, לא קונספירציה, רק תעלומה. כמה זמן יכול בנק ישראל להחזיק בדולרים האלה? אני שמח שאתה מזכיר שיש מי שביקרו את המהלך. זה אכן נראה כמהלך חסר-אחריות. הנה מה ש"כלכליסט" כתבו בקיץ 2008:

        "כוונתו המוצהרת של הבנק היא להמשיך ולרכוש דולרים מדי יום, עד שהיקף היתרות יגיע לרמה של 35-40 מיליארד דולר. החזקת יתרות המט"ח עולה לישראל כסף רב משום שבמקביל ליתרות יש לה חוב חיצוני במט"ח של כ־31 מיליארד דולר. ההפרש בין ריבית החובה על החוב לריבית הזכות על היתרות הוא המחיר שמשלמת ישראל על החזקת יתרות המט"ח. כאשר מכפילים את הפרש הריביות בגודל היתרות מתקבל מחיר גבוה ביותר."

        היום כאמור אנחנו יושבים לא על 35-40 אלא על 65-70 מיליארד דולר, הממומנים *כולם* דרך חובות חיצוניים. אחזקת יתרות הדולרים המנופחות עולות לאוצר מאות מיליוני ש"ח בחודש לפחות. מה הבעייה של ספקולנטים זרים נוסח ג'ורג' סורוס, שלא נולדו אתמול, לחכות עם שקלים ביד ולדרוש מבנק ישראל שער של נניח 3 ש"ח לדולר עבור העונג להיפטר מן היתרות האלה? הרי ברור שהכמות שיש לבנק ישראל למכור עולה בהרבה על כל כמות שהשוק הפרטי בארץ ירצה לקנות בעתיד הקרוב.

      • עומר Says:

        לפי אומדן שלי, ישראל לא הגיע ל-10% סיוע אמריקני מזה עשורים (אם אי פעם), ובתקציבים האחרונים זה בהחלט פחות מ-5% (לפי "הארץ", תקציב 2010 הוא 313 מיליארד ש"ח, שזה למעלה מ-78 מליארד דולר – לפי שער גבוה של 4 ש"ח לדולר – והסיוע הישיר האמריקני הוא 3 מליארד). כיון שסיוע החוץ האמריקני לישראל לא היה בסכנת קיצוץ, אז זו לא הסיבה שזה היה משבר שלנו. נכון שלמשבר היו השלכות גלובליות, אבל ההשפעה בישראל לא היתה משברית (אפילו לא מיתון).

        אני מסכים איתך שהאמירה "כלכלה מבוססת יצוא" היתה נלהבת מדי במסגרת הכתיבה. אבל היא כן כלכלה שהייצוא הוא מרכיב מאד חשוב בה (21% מהתמ"ג; בגרמניה, שהיא באמת מבוססת ייצוא, זה פחות מ-31% מהתמ"ג), וחשוב יותר – ייצוא היא הדרך המרכזית שלה לצמוח. לכן הגנה על הייצוא היא אמצעי מרכזי לצמיחה, וכיון שבנק ישראל תופס את המשבר האמריקני (וזרימת דולרים ארצה) כדבר זמני, הוא חושב שקניית הדולרים היא משתלמת.

        זה שיש למהלך הזה גם סכנות זה ברור, וכפי שאנחנו מסכימים, הביקורת בנושא נמתחת מאז החל המהלך. ולמרות שיש כאן כר נרחב לספקולנטים, למיטב הבנתי, בנק ישראל הכריז על מוכנות לקניית דולרים ארוכת טווח במיוחד בשביל להבהיר שיש לו את אורך הנשימה להתחרות עימם (ספקולנטים רציניים לא כל-כך מתעניינים במה שקורה פה, כנראה 😉 אבל בעוד אתה תופס את המהלך כבעל מאפיינים אפוקליפטיים (הרציונל הוא ביטוח נגד הנהירה הגדולה החוצה), אני חושב שבנק ישראל הבהיר ומבהיר כי הכוונה לבלום תהליך זמני באופיו, ווכשהדברים יחזרו "לשגרה", יוכל להוריד את שער הדולר בהדרגה במכירה איטית.

      • Assaf Says:

        תודה על התיקונים. מן הסתם כשכתבתי 5-10% סיוע אמריקני כחלק מן התקציב, התכוונתי לכלל הסיוע ולא רק זה ישיר והגלוי בחשבונות השנתיים.

        למיטב ידיעתי יש גם מחילת חובות, ערך של ערבויות, וכמובן הסכום האדיר שיהדות ארה"ב מזרימה תחת פטורים ממס הכנסה אמריקני, לגופים ישראלים פארא-ממשלתיים כמו המגבית, קק"ל, הסוכנות, מערכת הבריאות, וכו'.

        להערכתי הסך של כל אלה הוא בהחלט מעל 5%, ורובו ככולו מארה"ב.

        בקשר להימור, ימים יגידו. זה משחק של אורך נשימה (היכולת לשאת בעלות האחזקה) מול היכולת להיפטר מערימת הדולרים בלי להפסיד את המכנסיים. לפחות בוא נסכים שלהחזיק 70 מיליארד דולר זה לא מצב שיגרתי או נורמלי עבור מדינה בגודל שלנו, ולא בר-קיימא עבור מדינה עם מאזן סחר-חוץ שלילי. וכרגע נראה שהאינטרס האמריקני כמו שהאוצר האמריקני תופס אותו, הוא דווקא לכיוון של דולר נמוך.

  16. שיר חבר Says:

    אכן אסף, כיסיתי תחום רחב מדי. כתבתי הרבה יותר בהרחבה ובהעמקה בספר שלי, ואמשיך לכתוב בספר הבא. בספר כמובן שהטיעונים מפורטים ונתמכים בדוגמאות ובהפניות. המטרה בפוסט היתה לסקור כמה מההבדלים בין הדימוי של ישראל ככלכלה משגשגת לבין המציאות בפועל.
    לדעתי הויכוחים שהתעוררו בתגובות עוזרים מאוד להדגים את מה שניסיתי לטעון – על הכלכלה הישראלית לא ניתן כמעט לקיים דיון מבלי לנגוע בעצבים רגישים פוליטית. ביוון, באירלנד, באיסלנד ואפילו בארה"ב (לפעמים) אפשר לקיים ויכוח על המדיניות הכלכלית הרצויה ועל תמונת המצב הנכונה של השווקים מבלי שיעלו נושאים של זכויות אדם, פשעי מלחמה ודיכוי עמים כבושים. אך המסקנה שלי מכך היא לא שבישראל צריך להפריד בין "פוליטיקה" ל"כלכלה" (חס וחלילה!) אלא שצריך ללמוד ולנתח מה היא ההשפעה של הכיבוש, המלחמות, מדיניות ההפרדה והאפליה על הכלכלה.
    רמזת, אסף, גם לרווחים העצומים שהכיבוש יצר לישראל ואני מסכים, אם כי הסיבות לכך שהכיבוש מזמן הפך לנטל כבד על הכלכלה הישראלית (יש מי שמתעשרים ממנו עדיין) לא זוכות לדיון ציבורי, ובמקום זה אנו שומעים מקהלה של אנשי תקשורת, פוליטיקאים ואף כלכלנים שמספרים לנו שהמצב נפלא ושישראל היא כלכלה חזקה.
    אנצל את ההזדמנות הזו גם כדי להעיר שלא טענתי שכל ההיי-טק הישראלי עוסק בנשק וביטחון (ואני מתנצל אם ניתן היה להבין את זה מהניסוח שלי). טענתי שיצוא צבאי וביטחוני הוא אחד התחומים הבודדים שבהם יש לישראל יתרון יחסי. לא בהכרח בזכות האיכות של המוצרים (שאיני מוסמך לשפוט, אני לא מומחה צבאי) אלא בעיקר בזכות התדמית של ישראל כ"לוחמת בטרור" שהפכה גם למשאב כלכלי. משאב, חשוב לציין, שאינו מסוגל לשאת את המשק הישראלי על כתפיו ולכן לא מהווה פתרון לבעיה הכלכלית הקשה בישראל.
    לגבי שאלתך על יתרות מטבע החוץ, צריך לזכור שזהו אחד התחומים הכי סבוכים ומעטים הכלכלנים שמעזים לחרוץ עמדה בנושא. ידוע שנסיונות לנבא שערי מטבע נוטים להכשל יותר מבתחומים אחרים. לדעתי רכישות המט"ח לא ייחודיות לישראל, אלא זו אסטרטגיה שאימצו מדינות רבות בעולם שנמצאות מחוץ לשלושת הגושים הכלכליים: ארה"ב, אירופה וסין. זו מדיניות שבאמצעותה הציבור מסבסד את היצואנים, וזו אחת הסיבות שישראל יכולה להתפאר בכל מני הישגים קטנים ביצוא דוקא בתקופת המשבר. זו גם מדיניות שתומכת בארה"ב (כאשר מספיק מדינות קטנות משתתפות בה), שההגמוניה העולמית שלה בהחלט נמצאת בסכנה אם היא לא תמצא קונים לאג"ח שלה. המשבר הוביל את האג"ח האמריקאיות לתשואה שלילית, אך רכישות דולרים אדירות בעולם עוזרות לתמוך בכלכלה האמריקאית, ובעיקר לייצב את המצב הפוליטי העולמי. אני לא טוען שפישר נאמן יותר לארה"ב מאשר לישראל, אלא שראשי הכלכלה בעולם חוששים מהלא-ידוע ביום שאחרי קריסת ההגמוניה האמריקאית, ומה תהיה המשמעות של מהפכה כזו.
    יתרות המט"ח בישראל גם מהוות ריפוד (מאוד דק) נגד תנועת החרם העולמית, או נגד היום שבו המשקיעים הזרים יחליטו שישראל מסוכנת מדי להשקעות (לא שהיום הם טפשים, אבל משקיעים פועלים כעדר בדרך כלל ומכונת התעמולה הישראלית בינתיים משכנעת אותם). אך אני סבור שברגע שיתחילו לחסל את יתרות המט"ח כדי לממן יבוא, זה יהיה סימן לטלטלה כה חזקה שהשיטה הפוליטית בישראל לא תוכל לעמוד בה. היא תוביל למשטר טוטליטרי שיחנוק את קולות המחאה באלימות (כן, זה מתחיל לקרות, אבל לצערי יש עוד הרבה לאן להתדרדר) או שהיא תוביל להקמת דמוקרטיה בישראל-פלסטין בפעם הראשונה בהיסטוריה.
    איני מסתיר את עמדתי שאני מעדיף את האפשרות השניה. יש לי גם דעות והעדפות, לא רק ניתוח קר. מי שסבורים שהניתוח הכלכלי שלי הוא תוצאה של האידיאולוגיה הפוליטית שלי מוזמנים להתעלם ממהטיעונים שלי, ולומר לעצמם שאין מה לדאוג, "יהיה בסדר."

  17. דנהR Says:

    פוסט מעולה, ומדוייק, ואני ממש שמחה שהוא כאן.
    אם כל מגזר הסחים לסוגיו היה מעיף מבט על מודל מאקרו לטווח ארוך, ברמה הכי משורבטת ומינימליסטית שיש, יותר אנשים היו מתחילים לקלוט שישראל אינה ברת קיימא מבחינה כלכלית, והקריסה תתרחש בתוך פחות מעשור. אלא אם אנשים כאן יהיו כה סומים מגזענות ולאומנות שלא יהיה להם אכפת שהם חיים כמו עבדים, העיקר שלערבים ולחרדים יותר גרוע (במובנים רבים אנחנו כבר בחצי הדרך לשם).
    בניתוח גורף (ולכן לא מדוייק, אבל מספיק טוב בשביל רובכם, קוראים אנונימיים), רוב הכלכלות הטוטאליטריות לא קרסו בגלל "אידיאולוגיה" שגויה. פעמים רבות מדובר במדינות קומוניסטיות, אלא שהמודל הכלכלי הקומוניסטי (של רוסיה, למשל) יכול היה להחזיק עוד זמן רב לכשלעצמו (אולי לא בצורה מיטבית, ובכל זאת) אלמלא העלות ה-ע-צ-ו-מ-ה של מערך ביטחון, וביטחון לביטחון, ומשטרה חשאית, וחיל אוויר, וחיל אוויר עלית, ועוד ועוד ועוד יחידות עם חשבון הוצאות פתוח על חשבון הציבור, שגם מפקח על אותו ציבור.
    מדינה לא יכולה להחזיק מערך רווחה (גם לא במודל של סוציאל דמוקרטיה, כל שכן בקומוניזם) כשהיא מחזיקה כזה מערך של ביטחון. ישראל, בחזירותה, לא מסתפקת בחטוטרת הכלכלית הזו, שבולעת שליש מתקציב המדינה בתיאוריה, אבל יותר מחצי מהתקציב בפועל (הניטור של השב"כ את האינטרנט; כל פנטזיית פעולה אווילית של קצין מוסד, כמו נסיוב חיסול דרך האוזן, שזוכה לתקצוב שלם של יחידת מחקר ופיתוח, כולל מומחים; צי המכוניות של אנשי הקבע, התלושים של אנשי הקבע, ועוד ועוד ועוד, שלא לדבר על כמה שכל אלו מונעים לצמיחה יצרנית של ממש).
    כמובן שהביטחון, במובן הבסיסי ביותר – צה"ל כארגון ביטחון שמגן על אזרחי המדינה – הולך ונשחק ככל שצה"ל נעשה שמן ומסואב יותר. אני לא מדברת על רדיפות פוליטיות, אני מדברת על כל העאלק מלחמות האחרונות כאן. ב-2006 ישראל המטירה על לבנון כמות פצצות גדולה יותר מזו שהטילו בעלות הברית על מדינות הציר במלחמת העולם השנייה. כמה עולה כל פצצה? כמה עולה שעת טיסה של מטוס שמפציץ אזור שממילא הופצץ לפני שעתיים וגם ככה אין שם כלום?
    מעבר לכך, תוך 15 השנים האחרונות היתה כאן הפרטה מטורפת, בקנה המידה שהפך את רוסיה למדינת האוליגרכים.
    כדי לממן את כל זה כולנו חיים ברמת חיים זעומה ביחס ריאלי למשכורת ושעות העבודה שלנו. אבל הישראלי הוא טיפוס כה צייתן ושפוף ראש, והאיבה שלו לסוציאליזם (משום חטאי מפא"י ההיסטורית? מחמת הסגידה לקפיטליזם הניאו ליברלי נוסח הדת השלטת בארצות הברית של אמריקה דהיום?) ששמץ של מחאה לא צץ כאן.
    רק אנשים שנוטשים, לאט לאט מדובר במעגלים חברתיים שלמים.
    מסקרן.
    מזכיר לי את גליציה של סוף המאה ה-19, ימי הנדידה הגדולה לברוקלין (כולל הפואמה של אמה לזרוס, שכמובן מילותיה יפות גם לכאן ולעכשיו שלנו. לשלי, לכל הפחות). או גרמניה ומרכז אירופה של שנות העשרים, שזו ממילא הרפרנט המיידי שלי, שלנו. יו נואו.

  18. יהושע הפרוע Says:

    ההיסטוריה מלמדת שפאשיזם, נאציזם, וגזענות  צומחים על רקע של משבר כלכלי עמוק, אבטלה גואה, ואינפלציה משתוללת.  
    אז איך זה שכל הכולירה הזאת פורחת ומשגשגת בישראל דווקא בתקופה של ״מצב כלכלי המזהיר״ ? 

  19. עידו Says:

    יש פה אבטלה של כמה אחוזים שזה המון אנשים והרבה מהם מחפשים עבודה ולא מוצאים ויש חלק מהם שהביטוח לאומי לא בדיוק נותן להם כסף עם כל הבירוקרטיה ואומרים לא עבדת שנה או משהו כזה אז לא מגיע לך. ואיך נגיע לשנה אם לא מקבלים אותי מראש לעבודה? בקיצור המצב הוא שאני יכול למות בכל רגע כי לחיות במדינת ישראל זה עניין של מזל אם תמצא עבודה או לא ואם לא תמצא לא יתנו לך כסף אם לא הגעת לשנה ואפילו שלא באשמתך כי לא התקבלת לעבוד מראש בגלל חוסר ניסיון או דברים שאתה לא אשם בהם.
    מספיק אם בן אדם אחד במצב הנ"ל הייתי מתפטר ואני מניח שיש יותר מאחד (חוץ ממני).
    תכלס ישראל זו ארץ טובה אבל המדינה היא זבל וזאת לא מדינה אם לא דואגים לכולם..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: