אין יותר שירים של מייקל ג'קסון: שיחה על השמרנות שמעבר לשמרנות

by

1. הערבים לא צריכים אותנו

עפרי: ‫גל?

גל: כן, אהלן

עפרי: מה שלומך?

גל: ‫בסדר. יהיה טוב יותר בקרוב. סוג של. אבל אפשר לשוחח כמה דקות. מה קורה? אני שם לב שאתה מפתח שנאה כלפי המרחב הגרמני.

עפרי: ‫כן אפשר להגיד, במידת מה. ‫לא ממש שנאה, אבל ההתלהבות בהחלט מתמעטת, אם לא מעבר לכך. אתה…

גל : ‫כן, קראתי את מה שמרקל אמרה על המהגרים. זה די מדהים.

עפרי: ‫ בדיוק. זה פשוט מחריד, וזה רק ביטוי אחד למתקפה אגרסיווית שמתנהלת כאן בימים אלה על מה שנקרא "המולטי-קולטי", כולל הספר הגזעני של תילו סרצין, שבישראל כמובן מתלהבים ממנו. וזה רק ההתחלה.

גל: ‫יצא לך לדבר על זה עם אנשים? השמאל המקומי, או משהו כזה?

עפרי: ‫ הם לא ערניים כאן במיוחד מבחינה פוליטית בגטינגן. באופן כללי, השמאל האירופי ממש קאפוט, כמו שאומרים. הוא כלום. הם ‫מנסים לתחזק כאן בכזה מאמץ ‫את הזעם נגד הפאשיזם, הנאצים, ‫אז הם רק מזהירים כל הזמן מהנאצים שלא ממש קיימים – נאצים שאמורים להיראות בדיוק כמו הנאצים ההם, עם צלבי קרס והייל היטלר מהמרפסות. אבל לפחות כאן, נראה לי שהשמאלנים בעצם די לא רוצים להתעסק עם מהגרים. האירועים שלהם הם על טהרת הארים. יש כאן בגטינגן המון סטודנטים מאסיה ומאפריקה, אבל לא ראיתי אפילו אחד באירועים של השמאל.

גל: ‫כן, זו המסקנה אולי. המהגרים לא באמת צריכים אותנו. וגם לא הערבים, אני מתכוון.

עפרי: ‫ זהו, אבל אם ככה, מה צריך אותנו?

גל :‫ אותנו כיצורים פוליטיים? אף אחד. ‫בעצם אין לנו תפקיד, חוץ מלהשקיף את ההריסות במבט רטרוספקטיבי.

עפרי :אין, לשמאל ממש אין רעיונות חדשים.

גל: ההיסטוריה נגמרה.

עפרי: יותר גרוע: ההיסטוריה הגרמנית נגמרה.

אתונה. לשמאל אין רעיונות חדשים

2. מדינת הלאום קאפוט

גל: ‫ זה כאילו שהיתה לנו שפה מסוימת של העולם – שמאל, ימין, סוציאליזם, לאומנות – אבל היא כבר לגמרי לא רלוונטית. אנחנו כבר לא יודעים מה השמות של הדברים. זה מתקשר לי למאמר (הממש מבריק בעיניי) של ז'יז'ק. מעניין לחשוב איך ישראל משתלבת במערך שהוא מצייר. לכאורה היא לא אמורה להשתלב, כי היא הרי "מקרה מיוחד" וכו'. מצד שני, המצב בישראל עונה על כל הסממנים שהוא מאבחן: הפוליטיקה הפכה להיות מרכז לא אידיאולוגי עם שוליים יותר ויותר מסוכנים, והרבה הפחדות כמנגנון לייצור תשוקה. לא ברור אם ישראל היא המעבדה לפוליטיקה החדשה הזו, או שהיא פשוט מקרה נוסף, שהרי בסופו של דבר זו תולדה של הנאו-ליברליזם של שנות השמונים והתשעים – תהליך שקרה במקביל גם באירופה.

עפרי: נכון.

גל: המסקנה החיובית שאפשר להוציא מזה (אם אפשר לקרוא לזה חיובית), היא שאין מה לקוות לשיפור המצב בישראל בכלים הישנים – כלומר התערבות מבחוץ לפי פרדיגמת מדינת הלאום – "התאמה" של ישראל לפרדיגמה הזו. שהרי מה שאירופה מוכיחה זה שמדינת הלאום פשטה את הרגל כמנגנון ליישום פוליטיקה דמוקרטית יחסית.
גם המדינות בהן יש מה שנהוג לקרוא "לאומיות טריטוריאלית" (ובראשן כמובן צרפת), מתנהגות כמו מדינות לאום פולקיות (בעצם, גם ההבחנה בין שני סוגי לאומיות פשטה את הרגל, אם כי יש עדיין את ארה"ב וקנדה כמובן – שאלה מעניינת בפני עצמה). מכאן נובע שאם יהיה איזה שיפור במצב זה דורש מהפך גם בפרדיגמה הפוליטית מחוץ לישראל. האי-ודאות גדלה אבל  זה משחרר לפעולה ולמחשבה אלטרנטיביות.

עפרי: ‫נכון, מבחינה זאת לפי מה שאתה אומר, המאמר הזה של ז'יז'ק היה מעולה כי ‫הוא נתן קצת שמות חדשים.

גל: ‫אבל נראה שזיזק רומז לאיזה מהפך דיאלקטי. מין קריסה של הסתירות.

עפרי: ‫ עם הנצרות שלו?

גל: ‫עם המרקסיזם שעדיין ממתין מעבר לפינה. זה מזכיר לי שקראתי את ניטשה ופתאום שמתי לב לקטע שלא שמתי אליו לגמרי בעבר.

קייב. הכנסייה הפכה לגורם של התנגדות

3. עכשיו צריך לשתוק

עפרי: כן?

גל: ‫זה די מטושטש, אבל אני עדיין בטוח לגבי הפירוש. זה במאמר הראשון ב"לגניאלוגיה": ניטשה כותב על הנצרות כמרד העבדים הגדול –

עפרי: ‫ אוקיי…

גל: ‫אבל אז הוא אומר שהרעל של הנצרות הוא עכשיו בדמוקרטיה הליברלית. ‫ובעצם רומז שהכנסייה ככנסייה הפכה לגורם של התנגדות לסכנה האמיתית, ‫שהיא "האדם המודרני".  ‫זה לא ברור כי הוא כותב שעכשיו הוא צריך לשתוק, כאילו שהוא לא יכול להגיד את זה מפורשות.

עפרי : ‫אהה. מעניין מאוד…

גל: ‫הרי ידוע שבניגוד לפרשנות השטחית מאוד, ניטשה דווקא חשב שדת זה דבר חשוב.

עפרי: ‫ זה מזכיר לי דמות ב"הר הקסמים".  חצי מהספר זה מין ויכוח בין שניים מיושבי הסנטוריום שם: ‫אחד מין דמוקרט שמאמין בעקרונות המהפכה, והשני, נפתא, שהוא נזיר ישועי, אבל הוא תולה את יהבו בטרור הבולשוויקי, מתוך מין ריאקציונריות עמוקה, אנטי-הומניזם נוסח ימי הביניים. הוא דמות שאני מאוד אוהב. דרך אגב, הוא יהודי במקור.

פאריס. אירופה עסוקה בשימור של עצמה

4. הצרפתים בכלל לא משמינים; אידיאולוגיה של הכרה בשקיעה

גל: ‫ אני נמצא תחת השפעה של איזה הלך רוח פטליסטי שתוקף אותי בימים האחרונים, מבחינה תרבותית.

עפרי: ‫אהה. זהו אז רציתי להגיד לך משהו בעניין הזה. זה משהו שבאופן *כלשהו*. אולי יש בו אופטימיות… לגבי אירופה, אתה יודע…

גל: ‫ כן…

עפרי: אני חושב שאירופה נכנסת למין תקופה של שמרנות, אבל לא שמרנות חדשה אלא שמרנות ישנה. מדברים על זה גם בגרמניה, שיש מקום במפה ל"מפלגה שמרנית אמיתית".  ‫כי CDU של מרקל הם די ליברלים. יש גם כל מיני הלכי רוח כאלה גם בצרפת, גם אם באופן קצת אחר. אני קורא ב"לה מונד" על איזה כפר במחוז קוניאק, שהוא הבירה של "מהפכת החיים האיטיים" – מין אידיאולוגיה ספק-סביבתית ספק-שמרנית ספק אנטי-קפיטליסטית של חזרה אל הכפר. זה שונה מהאידיאולוגיה של סרקוזי, שהוא מין מנכ"ל-קפיטליסט שלובש בלייזר. סרקוזי הוא האויב שלהם.

כשהייתי בפאריס היתה לי תחושה, שבניגוד למה שמאיימים כל הזמן, אירופה כבר לא תיעשה יותר אמריקאית ויותר גלובלית מעכשיו. כלומר, כל האיומים האלה שהתפרסמו בשנים האחרונים: "הביסטרואים של פריס הולכים ונעלמים!"  ‫"הצרפתים משמינים כמו האמריקאים!" –  התחושה שלי היתה שזה די בולשיט.

גל: ‫נכון, זה מופרך. ועוד לא היית מחוץ לפאריס. בבזנסון, למשל, נדמה שהזמן נעצר בשנות החמישים…

עפרי: ‫ כן, בדיוק. גם אם הביסטרואים והמאפיות שייכים בעצם לכל מיני רשתות ותאגידים, כלומר הם לא מה שהם, הם עדיין מסמנים איזה רצון מאוד חזק לשימור. יש סימנים לצייטגייסט מאוד פרובינציאלי. מין בדלנות של אירופה, שתופנה גם כלפי מהגרים, ‫אבל גם כלפי הקפיטליזם של שני העשורים האחרונים. זאת בעצם אידיאולוגיה של הכרה בשקיעה: ‫אנחנו, האירופים, אנחנו גם טבע, ‫אנחנו גם משהו שצריך לשמר.

קייב. המהפכה נגמרה

5. השמרנות שמעבר לשמרנות

גל: ‫ כן, אבל הם לא נידונו בהכרח להפסיד? זה כמו שאמרתי למישהו שצרפת היא עדיין מוקד אינטלקטואלי. ואז הוא שאל אותי: אז למה פילוסופים צרפתים עוברים בכמויות ללמד באמריקה? נגיד, אטיין בליבאר מלמד פה עכשיו סמינר בקולומביה. וזה בעצם כל כך עצוב, שהוא צריך להתמודד עם כל האמריקאים האלה.

עפרי: ‫ זה העניין. שזה סימן למוות. יש בזה משהו מאוד סטגנטיווי, תבוסתני. הרי כשתרבות מתחילה להתעסק  בלשמר את עצמה זה אומר שהיא כבר מתה. נראה לי  ‫שיהיו כמה שנים כאלה, שיעמדו בסימן השמרנות הזאת. ‫זה יהיה ממש בקרוב, ‫ידברו על זה יותר ויותר עד שממש ינוסח ההבדל בין זה לבין הקפיטליזם שלפני המשבר, הקפיטליזם של בלייר המאוחר, מרקל המוקדמת וסרקוזי המוקדם. אבל מול זה, אולי תצמח איזו תנועה יותר רעננה. תוך עשור בערך.

גל: ‫אתה חושב שאפשר לחבר לזה גם את מסיבות התה? והאנרכיזם הימני הפושט פה, בארה"ב?

עפרי:  כן יכול להיות. ‫זה מין משהו שהוא מעבר לניאו-ליברליזם.

גל:‫ אבל רגע, כשאמרת שזה אופטימי, התכוונת שאתה יכול להזדהות עם זה?

עפרי: ‫לא, בעיקר בגלל ‫שזאת מין פוזיציה ‫אולי פחות נזילה. פחות נזילה מהקפיטליזם המאוחר, ‫שהוא כל כך פלואידי, שאי אפשר ממש להיאבק בו. ‫פתאום תהיה שוב משמעות ליריקה בפרצופה של הבורגנות. גם אם זאת בורגנות שתכיל לתוכה כל מיני רעיונות סביבתיים

גל: ‫הבנתי. מעניין מה שאתה אומר. אתה בעצם אומר שההפחדות של המרכז הליברלי, שהן כרגע רק כלי שלו, יכולות לפנות נגדו וליצור אידיאלוגיה חדשה. ‫ואז אפשר יהיה להיאבק בזה –  ‫כלומר מעבר לפוסט אידיאלוגיה מחכה אידיאולוגיה.

עפרי: ‫ אני חושב שהשמרנות העמוקה הזאת היא כבר אידיאולוגיה די מוצקה. אני קורא ידיעה ב"זודויטשה צייטונג": "הבישוף של רגנסבורג: אין יותר שירים של מייקל ג'קסון בטקסים בכנסייה". נסוגים מכל מיני דברים שהיו מזוהים עם הגלובליזציה…

גל: ‫אני מסכים. אבל אני לא חושב שמרקל או סרקוזי הם חלק מזה. הם כרגע רק משתמשים בזה כדי להגן על ההוויה הטכנוקרטית של הקפיטליזם המאוחר.

עפרי : יכול להיות, כן. יכול להיות שגם זאת אשליה. ‫שבעצם בבסיס זה בדיוק אותו קפיטליזם. אבל יש איזה הבדל. צריך להכיר בזה שהשנים מאז שנות ה-90 היו מהפכניות. ‫זאת היתה מהפכה שחיינו בה

‫של הפרטה וגלובליזציה מאוד מהירה. ‫ועכשיו המהפכה נגמרה.

סנט פטרבורג. מאבקים על ראשות ועד הבית

6. סין לא מסתכלת עלינו

גל: ‫טוב, כמובן שעולה השאלה איך סין מתחברת לכל זה. זו תמיד השאלה שעולה.

עפרי: ‫נכון. ‫אז התשובה היא לדעתי, שאולי כל זה בעצם לא חשוב. כלומר מה שחשוב הוא בסין, אבל הרי סין זה…  ‫זה קצת הנשגב, קשה לנו לתפוס את זה,  ‫להעניק ממש משמעות…

גל: ‫ממש כך.

עפרי: ‫אז אנחנו נשארים עם אירופה (אני מניח שנייה בצד את ארה"ב),  ‫אירופה שהיא בעצם פרובינציה, שמכירה בפרובינציאליות שלה.

גל: ‫עכשיו אתה ממש נוגע בעניין. זה חלק מהעלייה של סין, הלך הרוח החדש.

עפרי: ‫כן!

גל: ‫אנחנו כבר לא צריכים להוביל. אף אחד לא מסתכל עלינו.

עפרי: ‫בעצם האירופים מפתחים תודעה של נתינים. נתינים בתנאי לוקסוס, אבל בכל זאת נתינים.

גל: ‫ זה בהחלט מרגיע. אז כל המאבקים שעוד יהיו נראים כמו מאבקים על ראשות ועד הבית…

גל: ‫ ברלין ופאריס הן לא המקום בו ההיסטוריה נעשית

עפרי: ‫נכון, ממש!  טוב, כבר מזמן לא 🙂

גל: ‫נכון, אבל לוקח זמן עד שזה נוגע בדימוי העצמי

עפרי: ‫ברור. ‫אירופה תתעסק עכשיו רק בשימור. שזה חרא. ‫זאת אומרת זה מצב ממש עלוב בשביל תרבות.

גל: ‫אבל עובדה שהמורשת היוונית שרדה ברומא.

עפרי:  ‫ברור שגם המורשת האירופית תשרוד. אבל נגיד לגבי ישראל –  ‫אז כמובן אפשר לשכוח מלחץ וכל זה. זה לא מעניין את אירופה.

קוופיו. האדונים הם בעצם די מסכנים

7. האדונים הם די מסכנים

גל: ‫ זה מזכיר לי מה שרציתי לספר מניטשה, אבל זה לא לגמרי מתחבר לאופטימיות הפתאומית שלך, אלא עדיין באווירה הפסימית. ‫שיש לו הרי את הפיגורה של האדונים…

עפרי: ‫ כן

גל: ‫והם כאילו הכי חזקים ואדירים. ‫והם אלה שיוצרים את השפה, ‫ובעיקר את ההבחנה בין טוב לרע. הרי הוא אומר ש"טוב" זה פשוט השם שהאדונים נתנו לעצמם. כמו הגותים למשל.  ‫כלומר זה כמו אדם הראשון בגן עדן שנותן שמות, ‫ואז ‫העבדים מדברים שפה חדשה,  ‫על דרך הניגוד.

עפרי: ‫אהה…

גל: ‫אבל באיזה רגע אתה מבין, וניטשה לא מפורש לגבי זה,  ‫שהאדונים הם די מסכנים.  ‫הם ממש פתטיים. כמו ילדים שהמלים שלהם כבר לא רלוונטיים לשום דבר. ‫נגיד כמו אצולה שירדה מנכסיה. דון קישוטים שכאלה. אז ככה אני מרגיש. ההיסטוריה נמשכת אבל היא כבר לגמרי לא מעניינת.

עפרי: אבל  הסינתזות האלה, ‫הכניסות של המזרח לחיים – זה לא מעניין? האמת שזה מופיע בצורה נורא לא מעניינת. פשוט תמיד מתברר שבסוף יש את המפעלים הסינים. ‫שעובדים ועובדים. ‫זה בעצם מה שקורה.

גל: ‫זה מעניין במובן מסוים. אבל כמו מחזה. לא כמו משהו שאפשר להתרגש ממנו, להיות מעורב בו.

מדריד. היקום ימשיך להתפשט

 

8. שני תסריטים לסוף היקום

גל: ‫תשמע, אני אגיד משהו שאולי סותר את הפסימיות שלי היום. ‫אבל אני באמת ובתמים חושב  ‫שיש כוח עצום לרעיונות שנוצרו באירופה במאות האחרונות (בהמשך כמובן ליוונים, הערבים וכו'). הם פשוט חזקים, הם סקסיים. אנשים רוצים להיות חופשיים. לכן לגבי הרעיונות האלה אני אופטימי בסופו של דבר. ‫אבל זה נכון שהתוכן שלהם חייב להשתנות. למשל, בורקה לא סותרת חופש.

עפרי: ‫ כן. אבל הפחד הוא באמת שהשפה תאבד את המשמעות. אני אגיד לך משהו לסיום: יש שני תסריטים בקוסמולוגיה. אחד ‫שהעולם יקרוס ‫לנקודה אחת, כלומר כמו המפץ הגדול אבל הפוך. זה מין תסריט של הקטסטרופה האולטימטיווית, ‫אבל אומרים שזה כנראה לא יקרה. מה שיקרה  ‫זה להיפך: עסקים כרגיל, היקום ימשיך להתפשט כמו היום, להתפזר יותר ויותר, עד  ‫שלא יהיו שתי מולקולות מחוברות אחת לשנייה. הכול יהפוך למין תווך אפור. ‫וזה בעצם מה שאני שונא בקפיטליזם, באטומיזציה והגלובליזציה –  ‫שהוא באמת מבשר מוות. מוות של כל משמעות. ‫במובן מסוים זה מה שאני חושב שצריך להיאבק בו.

גל: ‫ אגב, מה השעה אצלך עכשיו?

עפרי: ‫רבע לשתיים בלילה.

גל: ‫  ‫ מאוחר ביבשת הישנה

עפרי: ‫ממש.

גל: ‫ לילה טוב

עפרי: ‫ לילה טוב. אני מאחל לך המשך יום נעים, ‫כמו שאומרים כאן.

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

30 תגובות to “אין יותר שירים של מייקל ג'קסון: שיחה על השמרנות שמעבר לשמרנות”

  1. ירדן Says:

    מאוד התרשמתי משיחתכם! מה שעפרי כותב על הקריסה ואובדן המשמעות מזכיר לי את מה שרנסייר כינה בלילה שבשל הצורך להיזהר ממנה יש חשיבות לתחום האסתטיקה בפילוסופיה.

  2. מיכל Says:

    מצוין.
    ועצוב מאוד לקריאה ולמחשבה לאירופוצנטרית שאני (מודה, מודה באשמה. אין מה לעשות, זה כבר מזמן מעבר לי).

    "ברלין ופאריס הן לא המקום בו ההיסטוריה נעשית". הזכיר לי מיד את גרטרוד שטיין ו"פריס צרפת": "ספר זה מוקדש לצרפת ולאנגליה העומדות לעשות את הדבר הנחוץ, הן עומדות לתרבת את המאה העשרים ולהפוף אותה לתקופה שבה הכול יהיו חופשיים, חופשיים להיות תרבותיים ולהיות… הספר הזה מוקדש להן כי אני רוצה שהן יעשו מה שהן עומדות לעשות. תודה רבה."
    אולי שוב נחוצה לאירופה איזו מלחמה גדולה שתחלץ אותן מההתפלשות בעבר, ותיאלץ אותן לתרבת את המאה החדשה.

    • ofrilany Says:

      מלחמה גדולה זה תמיד עוזר לחלץ ממשברים. מצד שני, אולי עדיף לא.

      • מיכל Says:

        מן הסתם.

      • Dhyan Says:

        אולי עדיף שלא
        אבל יש תחושה עמוקה שהם פשוט שכחו מה המשמעות של שלום, מה המשמעות של החוויות של הדורות הקודמים שהביאו אותם ליכולת לשבת היום מדושנים וטרודים בבעיות שלמרבית העולם נראות ככלום (נוציא את המהגרים מעניין הטרדות כי סיכוי גדול שעל זה תהיה המלחמה)ץ מהנקודה הזו קל לחזור אחורה.
        יותר מארבעה אנשים אמרו לי בשנתיים האלו שאני פה (מינכן) שהם מתגעגעים להיטלר. הם כמובן קפצו והודיעו מראש שלא למה שנעשה ליהודים אלא לעוצמה, לביטחון והביטחון הכלכלי וסיפרו כולם כאחת שהיטלר המציא את האוטובאן (הם כנראה לא יודעים יותר מזה כלום). הכי מעניין הוא שמהגרים ותיקים יותר (למשל אחד שעבד איתי מאלג'יריה) גם מתלוננים על המהגרים ועל צירוף המזרח לאירופה שזולל עבודה ומוריד שכרה.
        בקיצור, אללא כיפאק יהיה פה.
        לא משעמם.

  3. יובל Says:

    הרבה זמן אני מייחל לקרוא שיחות ביניכם ולא רק את הפוסט של כל אחד בנפרד. היה תענוג, ואפשר רק לקוות שזה יהפך לעניין שבשגרה 🙂

  4. Ron Says:

    עופרי!
    הביקור בפריז אכן הותיר אותך עם רושם כה עגמומי?
    נראה לי שכל תפיסת ה"אימפריות נופלות" והתחושה הדקדנטית והנוסטלגית שהיא מביאה עימה היא אירופאית ביסודה, ולכן אולי העיסוק בשאלות של השפעה פוליטית וכלכלית עוטה על עצמו הרבה פעם שפה אמוציונלית כל כך.
    דרך אגב, אני לא בטוח שאת הצרפתים מעניין כל כך להיות או לא המקום שבו נעשית ההיסטוריה (חוץ מכמה פוליטיקאים).

    וגטינגן לא כזו מנוונת. ליד המרכז שעבדתי בו (ב-ניקולאוסברגר) סטודנטים שמאלנים ריססו כתובת סוציאליסטית ענקית על חזיתו של אחד הבתים (שנמחקה כמובן בזריזות).

    לגבי ז'יז'ק, אני מתקשה לראות היכן תרומתו הגדולה. הוא מתאר היטב, וכפי שאמרת מעניק לפעמים מלים חדשות, אבל לא תמיד ברור לי כיצד ניתן לעבוד איתן כדי להתעלות מהרמה הדסקריפטיווית שמעצם התיאור שלה את המצב הקיים תורמת למעשה לאישורו (כמו תוכניות סטירה שמסתפקות בלשקף את המציאות ומגוחכותה). אבל זה כבר סיפור אחר.

    • ofrilany Says:

      היי!
      למה עגמומי? זה שהצרפתים לא משמינים זה דווקא חדשות טובות לא?
      אני מנסה להגיד שהשמרנות העמוקה הזאת היא לפחות משהו חדש, שעשוי להוביל למשהו אחר.
      לגבי ז'יז'ק – זה אכן מין קומנטר, משהו פובליציסטי, אבל זה נדיר היום שפילוסוף מסתכל בחדות על ההווה ומנסה להגיד עליו משהו.

  5. גלנדון Says:

    למרות הניים דרופינג והתחושה הברורה שעופרי לא מכיר מספיק ביסטרואים ומאפיות, המאמר מצוין וקושר יפה בין זרמים באופן שנותן להרגיש שפיתחתם הבנה של הרב-מערכת.
    עם זאת, נראה שאתם מודעים לחוסר היכולת שלכם לזהות מהפכות בזמן אמת, משום שמונחים חדשים ושפה חדשה נולדים לרוב לאחר שהמהפכה מתייצבת, אולי אפילו מתנוונת. לכן ייתכן שברגעים אלו המהפכה החדשה עוברת תחת אפכם ואינכם שמים לב אליה.
    לרוב מהפכות נולדות מהפער שבין הקידמה לבין האיומים שהיא מנסה לתרבת. למשל הגרמנים והמהגרים, ישראל פלסטין. הקידמה מטבע יהירותה אינה מבחינה בפרטים הקטנים. היא עוסקת בתעודות זהות וחוקים אך לא בנזם, בתבלין או בקעקוע. הפרטים האלה הם אשר ייצרו בסופו של דבר את המהפכה הבאה

    • ofrilany Says:

      תודה גלנדון. אני מסכים עם רוב מה שאתה אומר (כולל הביסטרואים), ומצד שני – אם לא מרגישים את המהפכה, אני לא יודע אם אפשר לומר שהיא קורית

      • Dhyan Says:

        הו,
        אתה מצפה לתשובה?
        אני כן!
        או לפחות אני אשמח.

      • ofrilany Says:

        תודה רבה. זה מעניין – תוכל להרחיב לגבי האנשים המתגעגעים? איזה סוג של אנשים אלה היו, מאלה שכבות?
        לגבי מה שאתה אומר – בסך הכול התופעה של שנאת זרים היא לא מאוד מפתיעה. אירופה משנה את פניה, או לפחות פנים אחדות שלה, ואנשים מגיבים על זה.
        בכל מקרה,אני לא יודע אם יקרה משהו יותר מדי דרמטי. בסך הכול, נגיד שבהולנד וילדרס אפילו יהיה ראש ממשלה. אז מה הלאה? הרי שנאת זרים זאת לא מדיניות חוץ, ולא מדיניות כלכלית. זה לא שיהיה בהולנד איזה רייך שלישי (או רביעי), כי הולנד חלשה מדי. בשביל רייך צריך לכבוש ארצות. היא סתם תהיה מדינה גזענית ומגוחכת.

      • Dhyan Says:

        כמובן שרובם מהמעמד הסוציו אקונומי הנמוך יותר גם אם לא הכי נמוך (אלא הם בעיקר זרים לא?). בעיקר אלו שממש מרגישים את הירידה במדינת הרווחה ורואים את הזרים מקבלים הטבות שהם לא.
        בני המעמד הבינוני, או חלק גדול ממנו, (זו רק התרשמות שלי, רוב אלו שאני מכיר משתייכים לאיזור ההיפי אלטרנטיבי ניו אייגי) די חסרי דיעה ומושג. הם מעדיפים להתנער מופוליטקה והשלכותיה.
        ברור שיש שינוי וברור שהולנד לא חזקה מספיק. אירופה מאז שנהפכה אחת, הרחיבה גבולותיה אבל עובדת חזק על לסגור את הגבולות המשותפים. אני לא פוסל כלכך מהר שיתוף פעולה אירופי ימני. והאמת שאני יותר ויותר מתחבר לתיאוריה של הנטיגטון בדבר התנגשות הציביליזציות בעניין הזה. כי כן יש הרגשה שהמוסלמי הוא היהודי החדש.

  6. irity Says:

    (שם המשתמש השתנה בגלל השינויים ב"רשימות", אני איריס).

    תגובה של זקנה מעשית, שיחה בין שני אשכנזים מפונקים, לכו לעשות קצת ספורט וספונגה זה יעבור לכם.
    ותגובה רצינית, בעצם אותו דבר, אבל עם נימוק. לדעתי אם יש מהפכה היא אכן המהפכה הסינית, והיא משפיעה חזק בצוהר לא מילולית כיון שזו דרכה. הכניסה החזקה מאד של הסיניות מתבטאה בכך שכמעט כל ילד מערבי לומד גי קונג, כזה או אחר, גם התזונה השתנתה בהתאם, והיחס לגוף, שדרכו באה ההשפעה . גם השקפות עולם כמו סינכרוניות מגיעות מתחום הלמידה של האמנויות הסיניות, ובקרב הבוגרים יותר, יש לימוד שכבר הופנם לאקדמיה של עקרונות הבודהיזם. העיסוק בתודעה, וכולי. בנוסף מהפכה לא וורבאלית נוספת לדעתי באה מתחום הקימום של התרבויות הילידיות. (זה מתקשר לסביבתיות, אבל יותר עמוק מזה חזרה לניאו פרימיטיביות, שבטיות, יחס לאדמה באופן שונה וכולי).
    ומהפכות נוספות שנפקדו מהשיח הייקי הזה שניראה שייך למאה שלפני הקודמת – סמים מרחיבי תודעה, וכמובן ננו טכנולוגיה והתגברות על המוות הפיזי.

  7. Dhyan Says:

    פוסט נהדר
    שמח לקרוא פה
    ושמח להגיב מדי פעם

  8. יאיר poes Says:

    אתם צודקים שהמהפכה של הניאו ליברליזם נגמרה. אבל השאלה לאן הולכים מכאן מאד לא ברורה. מה שמרגש בעידן הנוכחי (נאמר, החל מ- 2008) זו תחושת ההיסטוריה שקורית עכשיו. התחושה שהכלים האנליטים של האתמול לא טובים להסביר את היום ובטח לא לחזות את מחר. זה מרגש וגם מפחיד.

    יש כמובן סיכוי שיילך לכיוונים רעים. מה שקרוב משפחה (מברלין) מזכיר לי תמיד שכל שלטון הנאצים נמשך 12 שנים בסך הכול. וכמה אפשר להרוס ולהרוג בתריסר שנים. מה שלא יקרה לא יהיה שידור חוזר של מה שקרה אז, אבל צריך לזכור שיכול להיות רע מאד ובזמן די קצר.

    אבל גם יכול להיות יותר טוב. מאבק מעמדי מחודש הוא בהחלט סביר. מה שנראה אולי אנכרוניסטי ואירוני ייראה אחרת באירופה של עוד שנה ועוד שנתיים. אני חושב שאיך שצרפת נראית בימים אלה זה פרומו לספרד, בריטניה ומקומות שבהם מאבקים כאלה מזמן כבר לא התרחשו.

    הכיוון הסיני דווקא פחות נראה לי רלבנטי, לפחות לא בטווח הקרוב. אני קורא את הכלכלן מייקל פטיס שמלמד בבייג'ינג http://mpettis.com/ והוא מסביר בצורה די משכנעת שסין בדרך לעשור קשה למדי. ממש כמו כולנו.

    • ofrilany Says:

      תודה על הדברים הנכוחים, כמו שאומרים (אף פעם לא ממש הבנתי מה הביטוי הזה אומר). אני מאוד מסכים שמשהו השתנה ב-2008 – לא רק המשבר אלא סדרה של אירועים שמגדירים תקופה חדשה עם כללים חדשים שעדיין לא נוסחו

  9. אילת Says:

    "יש שני תסריטים בקוסמולוגיה. אחד ‫שהעולם יקרוס ‫לנקודה אחת, כלומר כמו המפץ הגדול אבל הפוך. זה מין תסריט של הקטסטרופה האולטימטיווית, ‫אבל אומרים שזה כנראה לא יקרה. מה שיקרה ‫זה להיפך: עסקים כרגיל, היקום ימשיך להתפשט כמו היום, להתפזר יותר ויותר, עד ‫שלא יהיו שתי מולקולות מחוברות אחת לשנייה. הכול יהפוך למין תווך אפור. ‫וזה בעצם מה שאני שונא בקפיטליזם, באטומיזציה והגלובליזציה – ‫שהוא באמת מבשר מוות. מוות של כל משמעות."

    אוף. זה יפה.

  10. גלנדון Says:

    עופרי אתה לא יכול לצפות כל הזמן למהפכות מהסוג שאתה יודע לזהות. בוא נגיד שהשכנים שלך הם חייזרים, אבל אתה לא יודע לזהות אותם כי הם נראים ומתנהגים רגיל. אז אתה תבוא ותטען שאין עדויות לקיום חייזרים רק בגלל שיש לך ציפיות שהם יהיו ירוקים.

    עכשיו ככה, כמו שכתבתם התקופה שמרנית להחריד. אני מרגיש את זה בכל נים מנימי. מקומות העבודה שלי מתחילים להיראות כמשטרת צניעות, אנשים שהיו פתוחים אתמול סגורים עכשיו. כל רעיון חדשני, עדיף שיוולד ישן. אז משהו קורה פה, יש שתי אפשרויות:
    1. המהפכה השמרני בעיצומה. היקום החנוני מתכנס לתוך עצמו
    2. מתחת לשטח קורה משהו שמלחיץ את השמרנות ולכן היא עוסקת בדיכוי. מה זה המשהו הזה? יאללה תהיו נועזים, תחפרו קצת.

    אי אפשר ללמוד כלום על העתיד מניתוח אובססיבי של העבר

    • האמורי Says:

      אתה צודק גלנדון. אנחנו משתדלים לחפור. בכל מקרה, אני לא נמצא כרגע פיסית במקום טוב בשביל לגלות בו דברים ממש חדשים שקורים. גרמניה היא כולה עבר
      אבל יש לי איזה רעיון. בקרוב

  11. דני Says:

    פוזו: … (בנימה לירית.) מספר הדמעות בעולם קבוע ועומד. בכל פעם שמישהו מתחיל לבכות, מישהו אחר מפסיק. הדבר נכון גם לגבי הצחוק. (צוחק.) הבה לא נדבר סרה בתקופתנו – היא אינה גרועה מן האחרות. (פאוזה.) הבה לא נדבר בה טובות באותה המידה. (פאוזה.) הבה לא נדבר בה כלל…
    (סמואל בקט/מחכים לגודו)

  12. אלי Says:

    טוב, קראתי את זה פעם שנייה וזה ממש מצויין.
    זה מאוד מתחבר להלך הרוח שלי, וסליחה שאני קצת חוזר לנושא השחוק, ובכן שייח' ג'ראח. הרבה אנשים שואלים אז מה עושים עכשיו, כלומר פשוט נמשיך לבוא ולבוא? מה הלאה? בזמן האחרון נפל לי האסימון שזה פשוט יימשך ויימשך. ייתכן שזה ייקח עשרות שנים, שזה לעולם לא ייגמר. להזכירכם, נשים בשחור עומדות בכיכר פריז כבר יותר מעשרים שנה. זה לא רע למערכת שזה יימשך ככה.
    עכשיו כל מה שאני אגיד הלאה הוא כמובן בערבון מוגבל בייחוד תלוי קטסטרופה פתאומית: ביבי/גרעין/רעידת אדמה, אבל חוצמזה: יוק. על בסיס זה שאני מדבר די הרבה עם אלה שאמורים להוביל איזושהי מהפכה או שינוי, קרי הפלסטינים המזרח הירושלמים, אני יכול להעיר שהמצב חרבנה. זה סוד די גלוי, אבל ככל שידוע לי הפלסטינים במזרח ירושלים כבר מזמן הפכו ל"מזרחים". הם עברו ישראליזציה. כל מי שהרים את הראש הלך לכלא, מי שהצליח להימלט נמצא במובלעת ברמאללה. הם עדיין "ערבים" בתקשורת, אבל כבר יש להם יחצנים, מרכז מידע, הם מדברים עברית, הם צועקים לעל דני דנון בוועדות של הכנסת. זה מסבך את הדברים עוד יותר כי כמובן השמאלנים, למשל ג'ימי קרטר מדבר על שתי מדינות, אבל איזה פלסטיני עוד מאמין בזה? בטח לא במזרח ירושלים.
    כדאי לקרוא את הילל כהן בהקשר הזה: המאבק המזויין נכשל, המאבק הלא אלים נכשל "מה שלא תעשו נדפקתם".

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/867768.html

    עכשיו צריך להוריד את הראש ולחכות. פשוט עדיף לעשות את זה עם שלט ביד.

    • ofrilany Says:

      קישור מעניין. אבל למרבה הצער או השמחה, ישראל היא לא אירופה. בישראל קורה משהו מאוד קיצוני לפחות פעמם בחמש שנים. כך שהמצב לא יימשך סתם ככה, לדעתי

  13. יעל י. Says:

    פוסט נהדר, האתר הזה הולך ומתחבב עליי.

    עופרי:

    הסבר מלא למילה נָכוֹחַ תואר

    (משמש רק בנקבה ובריבוי)
    (נאמר על דברים הנאמרים, טיעונים, נימוקים וכד') ישר, טוב ונכון, הגיוני, מתקבל על הדעת.
    • "רְאֵה דְבָרֶךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים, וְשֹׁמֵע אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ" (שמואל ב טו ג).
    • הוא השמיע דברים נכוחים ששכנעו את כולנו.
    • הוא ניחון במחשבה בהירה ונכוחה.

    (רב מילים)

    🙂

  14. עוז Says:

    אני אתן לכם כמה רמזים-
    במאה ה18 הומצאה האנציקלופדיה המודפסת המודרנית, כלי שהשכיל את ההמונים וייצג את תקופתו יפה מאוד את הנאורות וההשכלה.
    האנציקלופדיה שמרה על צורתה במשך מאות שנים ונעשתה יפה ומקצועית יותר, עד שלפני כמה שנים התחילה אופנה של לזרוק אנציקלופדיות לפח ולא לקנות חדשות.
    כמו כן,
    ההכנסות של העיתונות מפרסום יורדות.
    ההכנסות של הטלוויזיה מפרסומות יורדות.
    המשטרים הדמוקרטיים המודרניים התבססו על עיתונות וטלוויזיה.
    לסיכום, באפריקה יותר אנשים מחוברים לאינטרנט מלחשמל.
    למעשה ייבשת שלמה מזנקת מעל המהפכה התעשייתית,אולי מעל עוד כמה מהפכות ישירות למאה ה21.
    כן, אין שום מהפכה.

  15. עומר Says:

    אולי אם האירופים ישקעו מספיק, הם יהפכו, יחד עם כל מסורת הנאורות והקידמה שלהם, להיות הפרולטרים של העולם.

    ואז, סוף סוף, יתאחדו להם התודעה המהפכנית עם הסובייקט של המהפכה. יכולים לצאת מזה דברים טובים, לא?

  16. יריב מוהר Says:

    הייתם מגדירים את נוער הגבעות כחלק מהשמרנות האולד סקולית הזו?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: