עם נבל ולא חכם

by

*

נאמר זאת בפשטות: הרבה אנשים שאני מכיר לא כל כך אוהבים את עם ישראל. אני מדבר כמובן על ישראלים-יהודים, לא על גרמנים או איראנים. בחוגי השמאל, זה סנטימנט נפוץ למדי, שנעשה נפוץ יותר ויותר ככל שהחברה היהודית בישראל נעשית לאומנית ושוביניסטית, וככל שהמדינה היהודית מחדדת את אופיה הגזעני-אתנוקרטי. עם זאת, ברמה המוצהרת הסנטימנט הזה מוכחש בדרך כלל, ונשמר לרוב לבדיחות או לשיחות סלון. השמאל, בהיותו שמאל, מעדיף לתאר את עצמו כאילו יש מאחוריו גייסות עצומים מהשכבות העממיות, שאם רק יקולף מעליהם קרום דק של תודעה כוזבת הם ישליכו מעליהם את המשטר המיליטריסטי המדכא.

לכן נוצרו בשנים האחרונות כל מיני אידיאולוגיות שנועדו במידה רבה להתמודד עם הקונפליקט. למשל, שהציונות היא אנטישמית, ואילו האנטי-ציונים הם היהודים האותנטיים; או שהעם היה רוצה להתנער מהגמוניה של הכנופייה הציונית, ורק בגלל מניפולציה של התקשורת מחאת ההמונים לא נשמעת. אני נשבע לכם שפעם דיברתי עם פעיל שמאל כלשהו, שהסביר לי שאתרי החדשות מצנזרים מאות ואלפי טוקבקים שמאלניים שנכתבים לכל ידיעה – מעין צבא פנטום של שמאלנים מושתקים. פעיל שמאל אחר נאם נאום חוצב להבות באירוע של חד"ש, שבו הבטיח שבבחירות הבאות המפלגה עומדת לגזול כמה וכמה מנדטים מליברמן.

נדמה לי שחשוב לשים על השולחן סנטימנטים כאלה, ולא לנסות לטשטש אותם באמצעות קלישאות נוחות. בסופו של דבר, ועל אף הייחודיות של המצב בישראל, הניכור מהציבור הרחב הוא בעיה שקיימת גם בתנועות שמאל במערב, שנעשות אליטיסטיות יותר ויותר ומתנתקות במידה רבה מהקהל "הטבעי" שלהן, כלומר מהפועלים ומהשכבות המדוכאות.

למעשה, בתרבויות שמאל אחרות, הרעיון של שנאה כלפי העם שלך היתה די מקובלת – במיוחד בסיטואציות קיצוניות. אבל בשמאל הישראלי מעטים מצהירים על שנאה כזו, אולי מחשש שהיא תתפרש כגזענות כלפי מזרחיים, ואולי מאימת רוח הרפאים של האוטו-אנטישמיות. ואכן, האבחנה בין עוינות כלפי יהודים לבין עוינות כלפי רוב מוחלט של היהודים היא די עדינה.

**

במשך השנים, פעילי שמאל מסורים ניסו כל מיני דרכים, ויצרו מיני קואליציות כדי להתקרב אל העם. אבל הייתי מציע לקחת רגע צעד אחד אחורה, ולנסות לבחון כיצד הגענו לסיטואציה הנוכחית. לא הייתי מתחיל באינתיפאדת אל-אקצה, אלא בנקודה מוקדמת הרבה יותר. נראה לי שאפשר להיזכר במקור קאנוני מאוד ופופולרי מאוד, שעשוי להיות רלוונטי להבנת היחסים האלה; מקור שקשה להחשיב אותו לאנטישמי, אך שבהחלט מעודד שנאה לעם ישראל. אני מתכוון לתורה.

יש המחפשים ציטוטים אנטי-יהודיים בקוראן, אבל למעשה, מעטים הספרים הגדושים יותר בשנאה לעם ישראל מהתנ"ך. דיוקנם של בני ישראל המצטייר מהספרים שמות, דברים ובמדבר הוא בלתי מחמיא באופן כמעט מביך, למשל בשירת האזינו:

"הליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם"

(דברים ל"ב, ו)

או למשל בישעיהו:

"הוי גוי חוטא, עם כבד עוון, זרע מרעים, בנים משחיתים"

(ישעיהו א, ד)

אלה רק שני ניסוחים בוטים, אבל למעשה, כמעט לכל אורך המקרא, העמדה שמביע הטקסט כלפי עם ישראל היא שלילית להפליא – בין אם בתוכחות שמוטחות בו על ידי משה, הנביאים והקב"ה בכבודו ובעצמו; ובין אם בתמונה המצטיירת מהסיפור המקראי, של עם אנוכי, חסר אופי ובעיקר, כמובן, קשה עורף.

המסורת הפרשנית היהודית התמודדה עם הקושי הזה במגוון דרכים יצירתיות. אבל היו מי שאימצו את עמדתו של הטקסט המקראי כלפי עם ישראל כפשוטה, והוסיפו לפתח אותה הלאה. זוהי למעשה העמדה הנוצרית מפאולוס ואילך, שמבחינה בין קידושו של הטקסט התנ"כי לבין הפללתו של העם התנ"כי. זהו הפירוש של פאולוס למושג "זרע אברהם", על פיו בניו האמיתיים של אברהם אינם צאצאיו בבשר אלא צאצאיו ברוח. כותבים נוצרים מאוחרים יותר הוסיפו והדגישו את היותו של עם ישראל עם קשה עורף – לא רק בתקופתו של ישו, אלא כבר מתקופתו של משה. על אף כל התעמולה היהודית שספגנו מגיל צעיר, קשה לומר שההליכה בקו התנ"כי האנטי-ישראלי איננה בבחינת קריאה סבירה של הטקסט המקראי, לפחות כמו הקריאה היהודית שנאחזת במעלותיו של עם ישראל. התנ"ך, בסופו של דבר, הוא לא ספר יהודי; הוא לא שייך "לנו" יותר משהוא שייך לנוצרים.

***

על כל פנים, הקו הנוצרי הזה בקריאת התנ"ך עבר בירושה במאות ה-17 וה-18 להוגי הנאורות דוגמת שפינוזה וולטייר, שתיארו את העברים כעם גס, נבער, ואצל וולטייר אפילו קניבלי. באמצעות אלה, עברה הגישה הזאת גם לחוגים מסוימים של ההשכלה היהודית, ואחריה – לציונות.

כאידיאלוגיה, הציונות היא ביסודה תנועה אליטיסטית שנעה בין אהבה היסטרית כלפי עם ישראל לבין שטנה ובוז עמוק. הדבר נכון במיוחד למנהיגי הציונות הסוציאליסטית, שעוד בפאזה שלפני עלייתם לארץ נדרשו להסביר לחבריהם היהודים מהתנועות הסוציאליסטיות לא-יהודיות מדוע הם מתעקשים להיאחז בעם ישראל. בהתאם לכך, הם תיארו את העם כחומר אנושי גולמי ומושחת שיש לעצב מחדש. מפא"י העמידה את עצמה ככאוונגרד מהפכני הקשור אל העם ומגלם את רצונו. המשבר האידיאולוגי שהתעורר בעקבות העלייה הרביעית, שהיתה ברובה "לא פועלית", הביא את משה בילינסון לקבוע שהתנועה החלוצית היא דמוקרטית משום שמהותה הרעיונית זהה עם רצונו האמיתי של העם. במושגים של רוסו, היא מגשימה את "הרצון הכללי" של העם, ובאותה שעה מנסה ללמדו מה עליו לרצות (כלומר להתאים את "רצון הכלל" ל"רצון הכללי"). לפי בן גוריון, המהפכה החלוצית היא "לא מהפכה במשטר פוליטי או כלכלי – אלא מהפכה באשיות החיים האישיים של בני העם". ובילינסון מסכם שהחלוציות "כובשת מתוך פרוצס מכאיב ולעיתים מחריב את ההמונים".

מאידך גיסא, קיומו של העם היהודי מוצדק בכך שהוא מהווה בסיס שמתוכו מתקלפת ועולה התנועה החלוצית. לפי תורתו של טבנקין, ההגשמה הציונית היא בחשבון אחרון השתלטות רצונו של האדם על הטבע. השתלטות כזו חלה על הטבע במובנו המצומצם ("הטבעת חותם יהודי על כל הארץ"), אך בו זמנית גם על הטבע האנושי, כלומר על המכשולים והמשקעים ההיסטוריים והמסורתיים שמגבילים את חיבורו של היהודי אל הקרקע.

העמדה האליטיסטית-בן גוריונית הזאת, שלא במקרה הסתמכה לעתים קרובות על "מוסר נביאי ישראל", התמידה במידה רבה לכל אורך שנות שלטונה של מפא"י, עד הנאומים האחרונים של פרס לפני ההפסד לבגין. מבחינה זו, ניצחון הליכוד שיחרר לראשונה את העם מכבליו; למעשה, זה היה הניצחון הראשון של העם, והשתחררות האמיתית מהאנטישמיות הסובלימטיווית של השמאל. במושגים פרוידיאנים, העם הנבער רצח את משה באופן סופי (מה שמעורר מחשבה גם על רצח רבין). אהבת העם הפכה לאידיאולוגיה של מדינת הליכוד. אז פחות או יותר התחילו לשיר בכל הזדמנות את השיר הדבילי "לחיי העם הזה/ וכמה טוב שהוא כזה".

****

העמדה האנטישמית / אנטי פופוליסטית של הנביאים (ואולי של אלוהים עצמו) עברה עכשיו לאופוזיציה, ובעיקר לשני מחנות: המתנחלים והשמאל הרדיקלי. שני מחנות אלה הם היחידים שתובעים תביעות מהעם ושוללים את צורת קיומו הנוכחית. שימו לב למשל למאמר בשם "תשבי תל אביב, תתעוררו!" שפירסם מנהיג האיחוד הלאומי יעקב כץ, בשבתו כיו"ר הוועדה לעובדים זרים בכנסת:

כבר מזמן איש לא מתפלא הכיצד זה שרבים מתושבי ת"א מוכנים למכור את יו"ש וירושלים אבל לפלא עצום בעיני הוא איך לא מפריע להם שעירם שלהם הופכת להיות עיר אריתראית וסודנית. מתגנבת מחשבה לראשי כי ציבור חילוני, ליברלי ואליטיסטי זה פשוט איבד כל חשק לחיות. אני קורא לו להוציא את ראשו מן השמיכה ולהביט סביבו. האם לזה ייחלו כשבנו את ביתם בתל-אביב? שהיא תהיה עיר אפריקנית? איזה אדם רוצה למכור את עצמו ואת מקום מגוריו? על זה אמרה התורה "עם נבל ולא חכם". "נבל" כלפי אחיו תושבי ירושלים ויו"ש; "ולא חכם" כלפי עצמו.

מן הצד השמאלי, העמדה של תוכחה כלפי העם היא פחות נפוצה. השמאל, כאמור, מעדיף להציג עצמו כנציגו של העם, או לחילופין כמתנגדה של המדינה. העמדה הנבואית המתייצבת מול העם היא די נדירה, לפחות מאז מותו של ישעיהו ליבוביץ, שכונה כזכור "ישעיהו השלישי". גם נועם חומסקי מרגיש בנוח בעמדה הזאת, למשל בריאיון קצר בעקבות מותה של טניה ריינהרט:

מישהו שואל למה מרטין לותר קינג בחר להישאר בארה"ב, אף שהוא האשים אותה בגזענות, דיכוי מעמדי וחוסר צדק? או למה הנביאים לא נדדו לארצות אחרות, והשאירו מאחוריהם את כל אלה שקראו להם 'עוכרי ישראל'?… יש עוד הרבה אחרים שאנחנו מכבדים, בזכות המסירות שלהם לחברה שלהם. אבל כשמדובר בישראל, העניין חורג מעבר לכך. אם הישראלים יבחרו לדחות את הדרך להישרדות ראויה, ייתכן מאוד שהם לא ישרדו בכלל. זה הרי לא לקח חדש, הוא מוכר מההיסטוריה הפוליטית של היהודים, אבל בישראל של היום יש לו משמעות מרה במיוחד".

קשה לומר, עם זאת, שההשוואה הזאת לנביאי ישראל ממש הוטמעה בשמאל הישראלי. לגבי חומסקי – יכול להיות שבמקרה שלו מקורה של העמדה הזאת הוא דווקא נוצרי-פרוטסטנטי (נוסח מרטין לותר קינג), יותר מאשר יהודי.

*****

כל זה מעורר מחשבה, האם לא הגיוני יותר לנטוש את הפרדיגמה הנבואית, כלומר את אותו קו אנטי-עממי שמתמשך ממשה והלאה. שהרי, הקריאה בתנ"ך מעוררת לעתים קרובות הזדהות חזקה דווקא עם העם, ולא עם החוק ונציגיו עלי אדמות. יתכן מאוד, שהעמדה העממית-אנרכיסטית הזאת, שמבקשת לנער מעל עצמה את הכהנים, הנביאים והטהרנים האחרים, היא הבשורה הפוליטית העיקרית של התנ"ך – ולא העמדה שמייצג הטקסט עצמו.

קשה, עם זאת, לומר מה המשמעות של עמדה כזאת בישראל של היום – בעיקר בהתחשב בכך שהמשטר הליכודניקי הוא גם ככה פופוליסטי מאוד, ונעשה פופוליסטי יותר ויותר. אבל אפשר לדעתי להציע למחנה המוקצה והזעוף של השמאל לבחור באחת משתי העמדות שמציעים לנו הטקסטים המכוננים: בין אם בעמדה הנבואית המתייצבת מול העם באופן בוטה וברור, ובין אם בעמדה הפופוליסטית המתמרדת ומתנערת מכל ניסיון של יישור או תיקון.

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

62 תגובות to “עם נבל ולא חכם”

  1. זמואל Says:

    נו, הרשימה הזו שוברת שיאים חדשים של יומרה
    מילא הקריאה השטחית את התנ"ך …
    הניכוס המוזר-הזוי של העמדה האלוהית,כביכול / העמדה הנבואית לכאורה לשמאל…
    [איזה נביא בדיוק? שמואל ששחט את הגג העמלקי מצואר ועד מותן באיבחת חרב אחת או שמא אליהו ששחט את נביאי הבעל בכרמל או אולי את אלישע ששיסה את הדוב להרוג את הילדים?]
    ה"מוסר הנבואי" ששמאל מנסה להתהדר בנוצותיו-לא-לו סותר להפליא את המסורת השמאלנית-אנטי-יהודית/ישראלית המרכסיסטית/אנרכיסטית שפושה בהיפסטריה המקומית ליד מקום מגוריך ובחנויות המובחרות

    "נביאי ישראל"… כאילו שהם עומדים במנותק מתורת ישראל ומנותן אותה תורה לשיטתה של מסורת ישראל. נביאי ישראל – אילו חיו היום – היו הראשונים לאחוז בחרב , לנתץ מקדשי-עובדי-אלילים-מועדוני-שחיתות-לילה-פריצות-מצעדי-גאווה

    אוסף מבולבל, שטחי, לא מעמיק – הגם כשמצורפים אליו (כנדרש, מקובל ומוסכם) מינון ידוע של מראי מקום, שמות הוגי והגיגי שמאל מקובלים יותר או פחות (חובה אחד או שניים לאיזוטריה ולפיקנטריה) – כל זה אינו תחליף לידע אמיתי.

    הרי דברי האנטישמיות (אלוהים אדירים, איזה טמטום לחשוב שהביקורת על ישראל היא אנטישמיות… עם סגולה, כאילו?!) הביקורת הזו היא על כך שהעם נכשל שוב ושוב במשימתו הלא-שמאלנית בעליל – להפוך לגוי קדוש וממלכת כוהנים!!

    • ofrilany Says:

      אגג, לא הגג.
      אבל חוץ מזה תודה על התגובה – היא ברובה בהחלט לעניין.

    • Assaf Says:

      טוב זמי,

      אתה הבאת את זה על עצמך. קצת נמאס מההשתלטות שלך על הדיון כאן עם פוזה מזוייפת וצבועה של "מי אתם השמאלנים הבורים הכופרים שתאיימו על המונופול הלאומני-חרדי על היהדות". בוא נקלף את הפוזה שלך לאט לאט, ונראה מי כאן זה שטועה ומטעה, ומנסה להעמיד פנים שנביאי ישראל היו מתנחלים אידאולוגיים בנשמתם כדי להצדיק את הגזענות החשוכה וצרות האופקים שלו.

      נתחיל באליהו, השוחט החביב עליך. איכשהו שכחת איך ומתי הומצא הכינוי "עוכר ישראל" – כך קרא המלך אחאב לאליהו שעשה לו כל-כך הרבה צרות (מלכים ב' י"ח 17).

      גם את המשפט הכי מפורסם שאמר אליהו שכחת: הרצחת וגם ירשת. גזילת כרם נבות בחסות "החוק". לא קשה לנחש מה היה אליהו – ואלוהים – אומר על הפקעת רכוש ערבי בנימוקי "ביטחון" והסבתו לצורך בניית וילות ליהודים. מעשה שהוא שיגרה יומיומית בשני צידי הקו הירוק.

      גם השחיטה של נביאי הבעל לא היתה בגלל שהם גויים, כמו שאתה מנסה להוליך שולל. היא קרתה בגלל שהם היו נביאי שקר בחסות השלטון, שסימאו את עיני העם בכוונה תחילה ועשו לביתם על חשבון נביאי האמת שנרדפו על-ידי השלטון. בקיצור, המקבילה המודרנית הקרובה ביותר היא רבני יש"ע ותנועות כמו "אם תרצו".

      והשחיטה עצמה: זו היתה הדרך המקראית לטיפול ברשעים. היום כבר נוהגים באמצעים אחרים. לרוע המזל אלוהים כבר לא מדבר איתנו כל-כך הרבה, ולכן לא יורדת אש מן השמיים ואוכלת את הרב דב ליאור. בקיצור, שוב אתה נטפל לפרטים הלא-נכונים, כנראה מתוך כוונה תחילה להטעות. ככה זה, היום כבר לא שוחטים כל פושע וגם אליהו לו היה חי בימינו לא היה נוהג כך. אני לא זוכר, למשל, מתי שמעתי על רב אורתודוכסי שמוציא "בן סורר ומורה" לשער העיר כדי לסקול אותו (לרוע המזל הטיפול הדתי הנוכחי בקורבנות תקיפה מינית עדיין דומה מדי לסגנון של ספר ויקרא). היום מטפלים ברשעים דרך בתי המשפט, ואם בתי המשפט מפחדים או מושחתים מדי אז דרך המערכת הציבורית והפוליטית. בקיצור, בדיוק מה שהשמאל הרדיקלי מנסה לעשות בכוחותיו הדלים.

      לא. בתפיסה המעוותת והשקרית שלך נביאי ישראל – אוסף לא-קונפורמיסטי בעליל בסגנון חייו הפרטיים, על פי המעט שתואר במקרא – היו מתעלמים מכל הגזל ונבואת השקר ששורצים ברחבי ארץ הקודש התשע"א, ורצים לרדוף דווקא אחרי כמה בחורים מאופרים עם שמלות מיני כדי לשחוט אותם.

      אני לא יודע מה אתה, אבל יהודי אמיתי אתה לא. אולי נוצרי-פונדמנטליסטי מאלבאמה, או ג'יהאדיסט מפקיסטאן. וגם שקרן.

      עד כאן אליהו. (המשך יבוא, בינתיים אתה יכול להתבייש בפינה)

      • זמואל Says:

        נו, ברור ש"אני הבאתי על עצמי".. אלא, מה… פפפףףף (נחירת בוז וזלזול, למתקשים)

        אני כלל לא מתנחל ואינני תומך מובהק של תנועת ההתנחלות ולא שונא שמאל , הכל דמיונות שוא שלך.אתה מתווכח עם דמות דמיונית ואין לזה שום קשר למה שהולך פה בפועל. נא לנגב את הקצף בזוית הפה ואז לקרוא ואז לחשוב. אל תדלג על שום שלב.

        אז ככה, "אסף" (יש קשר לעופרי, אגב? שם במה שכזה?)

        * עוכר ישראל – זה שכבודו אינו מבין ציניות ואירוניה, שהתנ"ך מלא בהם – זו בעיה שלו בלבד. אחאב הרשע קרא כך לאליהו… אותו אחאב הפלורליסט, ש"איש באמונתו / פולחנו יחיה" , זה שהיה בעד התבוללות ונישואי תערובת הוא זה שקרא לאליהו עוכר ישראל. אותו אחאב של "להפריד דת ומדינה" וישראל תהיה מדינה נורמלית ככל העמיםוחברה במשפחת האומות.. .. (מזכיר לך שמאלנים ד'היום? – ודאי שכן)

        * הרצחת וגם ירשת – אני בעד להעניש כל יהודי שרוצח ויורש. אין שאלה בכלל!
        כמובן רק כשמוכח ומוסכם מעבר לכל ספק, כמו בכל מקרה רצח+ירושה, שהוא רצח וירש. לא כי מספרים (ברוב המקרים) סיפורי סבתא לבורים כמוך שמגיבים ומפגינים ודעתם אוטומטית אנטי-יהודית ואנטי-ישראלית.
        בכלל, אתה טיפוס דיי אוטומטי ודיי חד-גוני. כמה משעמם ובורגני מצד רדיקלי כמוך.

        *טיפשון – בודאי שנביאי הבעל לא נשחטו כי הם גויים. ממתי יש מצווה לשחוט גויים?! מהיכן הפרשנות המטומטמת להפליא הזו? הם נשחטו כיון שהיו נביאי בעל !
        זה שהם היו נביאי שקר זה ברור ומובן מאליו אליבא ד'אליהו והמספר התנ"כי. לא יתכן נביא בעל שאינו נביא שקר!
        גם אליהו האמין שאלוהיו הוא אלוהיהם של כל הנבראים, כולל הגויים כולם.

        * ההבנה הלקויה שלך בחוק ומשפט , היום vs אז , מתאימה אולי לטיקבוק זריז לפני הלאנץ' באתר הארץ… אבל לא ליותר מזה. סורר ומורה – אתה בכלל מכיר את ההלכות בעניין לפני שאתה מקשקש שכביכול דברים השתנו לאורך השנים?
        אתה מבין שאין סנהדרין ולכן אין בית דין הלכתי מוסכם שיכול לפסוק בענייני נפשות? משמע : הזמן עצמו לא שינה את החוק ההלכתי, רק הנסיבות. אם היתה קמה סנהדרין מוסכמת, החוק היה מיושם.

        זה שאתה, כנציגו של השמאל הרדיקלי , טופח לעצמך על השכם הקולקטיבית לא עושה שום דבר מזה לנכון. כוחותיכם דלים לא כי אתם באמת יחידים שנלחמים עבור הצדק נביאים-סטייל (אחח… צדקנים מקצועיים ומיוסרים שכמותכם) אלא כי אתם בצד השני של הסקאלה . אניח לך לדמיין מהי.

        לשיטתי אף נביא לא היה מתעלם מגזל ונבואות שקר – אך ודאי שהיו פועלים נגד הפריצות והזנות ובכלל סגנון החיים המתירני עד הדוניסטי "אכול ושתה כי מחר נמות" שמאפיין אי-אילו קהילות צבעוניות יותר או פחות בימנו.
        אתה מוזמן לטמון ראשך בחול, אבל בטוחני שהלייף סטייל הגא אינו האידיאל היהודי כפי שמשתקף מדברי הנביאים.

        נדמה שאינך בשל אפילו להודות כי אינך ממש מכיר את החומר המדובר. הגאווה שלך לא תניח לך (כמו לכותב המאמר) לסגת מעט, להטיל ספק..
        אתה!! יודע איך הנביאים היו מגיבים! חד משמעית. אין ספק! מי יודע יותר טוב!?! אז מה אם את ישעיהו אתה מכיר יותר דרך ויקיפדיה מאשר מהתנ"ך

        * כן, אני לא יהודי, ואני שקרן. ואתה מאד רציני ויסודי

        אולי נעבור את משוכת ה"נאכל אותו בלי מלח" "תתבייש בפינה" "הרים לך להנחתה"… מה זה, הומור של מורות מחליפות ?!

      • ofrilany Says:

        זמואל אתה טועה. אסף הוא לא שם במה שלי. אתה שם במה שלי

      • זמואל Says:

        אוקיי.. אז הוא סתם מעריץ שרוף, זה אכן לא מתוחכם כמו שזה נשמע :

        עכשיו… תאכל אותו בלי מלח…
        עכשיו בלי מלח, נו… למה אתה מחכה?!
        נו… כן.. תן לו… אייי… כמעט…
        ישששש… אוי.. נו… הופה… כן.. כן.. הרמה… הנחתה…
        גווולללללל

      • Assaf Says:

        זמואל,

        את הזלזול והפגיעה מתחת לחגורה אתה הבאת לדיון הזה, לא אני.

        אני לא יודע מה אתה, אתה מסתתר מאחורי כינוי. אולי אתה פרו-מתנחל ואולי לא. אולי חרדי ואולי לא. שונא שמאל אתה דווקא כן למרות שאתה מעז להכחיש זאת – אתה שונא אותנו פשוט על פי מה שכתבת כאן, על פי המילים המונחים והאיומים הלא-כל-כך מוסווים שהשתמשת בהם. כך שנראה שדווקא כן יש לך בעייה מסויימת עם יושרה.

        קל ללבוש מסיכות באינטרנט ולהתחבא מאחוריהן, כמו שאתה עושה. אני כותב בשמי האמיתי ואם תחפש קצת תוכל לראות בדיוק מה אני חושב על כל מיני נושאים. אבל כל הקש-קש הזה הוא רק תיבול, לא העיקר. אין כוונה אמיתית לפגוע בך אישית, אלא רק להשיב לך באותה מטבע בה אתה פתחת.

        בוא באמת נגיע לעיקר. אתה טוען שנביאי ישראל היו מעוניינים יותר באג'נדה של המתנחלים ו\או החרדים בימינו, מאשר בנושאים היקרים לליבו של השמאל. לשם כך אתה מצניח על הנביאים מושגים אנכרוניסטיים כמו "אמוני" (מה המשמעות של "אמוני" לפני 2700 שנה? הרי אז איש לא העלה בדעתו שאפשר לא להיות דתי). אנחנו השמאלנים, לעומת זאת, מתמקדים במילה "צדק". מושג שלא שינה את מובנו מזה אלפי שנים.

        אז מה באמת רוצה היהדות לדורותיה לקחת מן הנביאים? כמובן שאין תשובה יחידה. אבל יש עיקר ויש טפל, יש מסרים ראשיים ויש משניים, יש מסרים נצחיים ויש כאלה תלויי-זמנם. לשיטתך, מה שהפריע לאליהו באחאב היה הפלורליזם שלו ואולי זה שהתחתן עם גוייה וקיבל חלק ממנהגיה. לשיטתי, מה שהפריע היה השחיתות השלטונית שלו והמעילה שלו בשליחותו, שכן לפי היהדות מלך בשר ודם אינו אדון אלא משרת (אגב, בדיוק כמו בדמוקרטיה המודרנית). וכך הלאה לאורך כל תקופת הנבואה.

        אז איך יודעים מה העיקר ומה הטפל, לפי הזרם המרכזי של היהדות? מה אתה אומר – אולי ההפטרה של יום כיפור זה מקום טוב להתחיל?

        רשות הדיבור לישעיה נ"ז:

        "אין שלום אמר ה' לרשעים. קרא בגרון אל-תחסוך, כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם. ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון, כגוי אשר-צדקה עשה ומשפט אלוהיו לא עזב, ישאלוני משפטי צדק קרבת אלוהים יחפצון. "

        " 'למה צמנו ולא ראית? עינינו נפשנו ולא תדע?' הן ביום צומכם תמצאו-חפץ וכל-עצביכים תנגושו! הן לריב ומצה תצומו, ולהכות באגרוף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם?"

        "הכזה יהיה צום אבחרהו? יום ענות אדם נפשו? הלכוף כאגמון ראשו ושק ואפר יציע – הלזה תקרא-צום ויום רצון לה'? הלא זה צום אבחרהו: פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו! הלוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית! כי תראה עירום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם.

        אז ייבקע כשחר אורך…"

        זה המסר הנבואי הראשי ליהדות, על פי הבנתה של היהדות. צדק לכל, ובראש ובראשונה כלפי החלשים: עבד, עני, גר, יתום ואלמנה.

        כל הקשקושים המתנשאים שלך תוך התהדרות בגמרא (כמובן, בגלל שאת זה אנחנו החילונים לא לומדים), הם לא יותר מאשר זריית חול בעיניים.

      • זמואל Says:

        אוי… מה נעשה איתך, בור וגאוותן?
        אני אתחיל נקודה או שתיים כדי שתבין את העיקרון.

        ישעיהו:"אין שלום אמר ה' לרשעים… ".
        שים לב – מי אמר? את דבריו של מי מוסר הנביא?
        הנביא הוא רק שליח. של מי?
        יפה!
        אז ישמעו אוזניך מה שאומר פיך!
        כל המסר הנבואי הוא בשמו של אלוהים! זהו בסיסה ומהותה ויסודה של הנבואה.

        זה שאתה עושה קישור בין גר לבין ילדי-שוהים-לא חוקיים זו בעיה שלך, ההדיוט. זה ממש לא מחייב את התורה או את ישעיהו בדיעבד.התעלמות מדהימה ומתמיהה מההגדרות שנתן אותו אחד שמסר את הנבואה למיהו גר ומה החובות שלו וזכויותיו.
        לא, רבותיי! אסף יחליט מיהו גר! התורה – יוק! למי אכפת?
        הרי גר בארץ חייב לקבל עליו את העקרון שא"י לעם ישראל… ממש ליברמן התורה הזו, אה?
        הרי מקור הנבואה הוא זה שציוה להשמיד את העממים ולרשת את הארץ, אחרת יהיו כקוץ בעיניכם! פשיסטים רוצחים, נאצים!

        אתה כלל אינך מבין את ההבדל המהותי והעקרוני בין דתי לאמוני. [אגב, אמונה היא מילה עתיקה. היא אמון, היא אימון, היא אמנות והיא אומנות.]
        הנביא זועק נגד ה"דתיות" ללא האמונה.

        האם הצדק של שייח ג'ארח הוא הצדק של הנביא?
        לא חושב. אתה רק חושב שכן כי ככה שמעת באיזו הפגנה או קראת מעופרי זה או עופרי אחר. לא טרחת מעולם להבין את הנביא וה"צדק" (כי כתוב צדק, לא? זה בטח הצדק שלנו! שלנו ולא "שלהם"!)

        טיפשון – שמע את ישעיהו שאותו ציטטת! "אותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון, כגוי אשר-צדקה עשה ומשפט אלוהיו לא עזב," אותי ידרשון ! יום – יום! דעת דרכי!
        אתה, כנציגו האולטימטיבי של השמאל הרדיקלי, יודע דרכו? או אולי נלחם בכלל בעצם הרעיון של קיומו של זה שאמר לישעיהו "דבר!"

        "ואהבת לרעך כמוך אני ה'!"
        שוב, הטעות הקלאסית של הדיוטות ומשמיט את סיום הפסוק. .. . ככה, סתם, קוטע אותו. כמובן שהסיפא משנה את המשמעות באופן מהותי!
        אבל מהו סילופון פה, סילופון שם… (עכשיו לגייס את כל הצדקנות האפשרית ולומר בצניעות סלש גאווה מוסתרת) – אנחנו , בכוחותנו הדלים, נלחמים בעד (בלה בלה דף מסרים אנרכיסטי מרכסיסטי) ונגד (בלה בלה דף מסרים איסלמי-לאומני-ערבי) – כמו הנביאים, כמובן!

      • ofrilany Says:

        זמואל, נראה שאתה מאוד זועם וזה מוציא ממך עלבונות על מגיבים אחרים פה. באופן כללי, הבלוג הזה מבקש לשאול שאלות ולדון עליהן מזוויות שונות ובאופן לא קלישאתי. אם תקרא שוב את הפוסט תראה שאני בכלל לא טוען שהשמאל הוא בהכרח ממשיך דרכם של הנביאים בזמננו, וגם אם כן, שהדרך הזו היא בהכרח הדרך הנכונה יותר. בכלל לא מפריע לי שאתה חושב אחרת ממני, ואני מעריך את המזג הזועם והרושף שלך, אבל נראה לי שבאמת אין צורך בתוכחות האלה. אתה כותב דברים די מעניינים (לפחות בחלקם) ואתה מוזמן להגיב כאן גם בפוסטים אחרים, בסגנונך הנבואי או בסגנון רגוע יותר.

  2. אהד Says:

    מאד אהבתי. תודה.

  3. פופוליסט Says:

    פופוליסטית, פופוליסטית ושוב פופוליסטית. זו העמדה שעל השמאל לבחור – יש לשקר לעם, לסובבו בדברי חנופה על אחדות, ציונות וחוזק בלתי מתפשר ולגנוב את קולו. זה מה שעשה הימין וזה מה שעל השמאל לעשות אם הוא חפץ חיים. העמדה הנבואית תשיג 2 מנדטים בקושי.

  4. גור Says:

    אני חושב שאין דרך 'להשתלט' היום פוליטית על המדינה מבלי לשלוט על צבא חזק ותוקפני. הצבא הוא המנגנון החזק במדינה, ולכן, גם אם תיאורטית ייפול השלטון בידי שמאל אמיתי, יווצר פרדוקס שיוביל לכך שהמדינה תקרוס לתוך עצמה.

    הימין, קיצוני ככל שיהיה, יכול להשתלט על מנגנוני המדינה ולהכפיף אותם אליו (לא בכדי הם כבר הופכים בהדרגתיות לתואמי-ימין) ללא צורך בהתמודדות עם פרדוקס כזה. כך הימין גם מבטל את חשיבות האלמנט הנבואי-דתי-משיחי ומגשים את דרכו תוך הישענות מינימלית עליו.

    לכן, אין בעצם אפשרות שהשמאל יעלה פתאום לשלטון, והסיבה אינה הסתברותית. על מנת לאפשר דבר כזה, השמאל צריך לבנות תפיסת עולם בו הוא מכפיף לתוך עולמו את המנגנונים של המדינה באופן מלא, ומשתלב בהם בכל רגע נתון (מעשית, החל מעכשיו).

    היום בו הצבא יפורק יהיה היום בו יתגייס לצבא חייל שהוא איש שמאל. אני לא מדבר על מישהו שיורה ובוכה – אלא על פרופיל של חייל שאוחז נשק, אבל גם מחזיק בידיעה שלא יחצה את הקו הירוק, או כל גבול אחר לעולם. היום תסריט כזה בלתי-אפשרי. בני השמונה-עשרה אינם מודעים לאפשרויות שהעולם מציב להם, ואם הם מודעים למשהו, הם בוחרים שלא להתגייס כלל. לכן אני מדבר על יצירת תבנית אלטרנטיבית, שאליה יוכל ליצוק עצמו נער מתבגר, ולהרגיש בה את העוצמה הגלומה בלהיות בן-אנוש. אדם אחד כזה יוכל לגרום לכך שהצבא יקרוס לתוך עצמו.

  5. אלי Says:

    לא הבנתי כלום, אתה יכול לעשות תקציר פועלים?

  6. איריס Says:

    כרגיל מעניין ומקורי וגם רלוונטי.

    הסתייגות קבועה, מהאידיאליזציה שנעשית פה באתר לשמאל וגם לגילגוליו הקודמים. למרבה הצער, השמאל הרדיקלי דומה באמת לחומסקי, כלומר אוכל עם השמרנים ופה ושם מעיף איזו הטפה קלה שלא עולה לו בכלום. הנביאים מה לעשות ישבו בחצר המטרה, ואכלו טחינה, ואילו המודל של שמאל רדיקלי חמסקיאני דוקא מזכיר לי את מה שאמר פעם בגין על מישהו, עושה מעשה כזמרי ודורש שכר כפנחס…

    לגבי הניתוח של מפאי והציונות, צריך עוד לחשוב על זה, הזוית בהחלט מקורית, ומנסה למצוא הסבר הגיוני ורב חסד להתנהלות הדוחה של "אליטה" זו, אולי הם בעצם הזדהות עם ירמיהו, נו שוין.

    לייבוביץ אמנם לא ליקט שיירי מזון מפחי הזבל, אבל הוא שילם מחירים כבדים, וגם צאצאיו כמדומני. כיום, להיות שמאל רדיקלי זה משרה באוניברסיטה אמריקאית וישראלית גם יחד, והתמחות בתיירות מזון אקזוטית מהודו ועד כוש, וכמובן משרה כלשהי בעבר או בעתיד בעיתון של הסובל והכחוש שוקן.

    נקווה שלפחות השמאל הרדיקלי לא יקבור את הנביאים האותנטיים יותר מתחת לערימת זבל, ובזה ננוחם, ואולי פה ושם יכתבו עצומה לטובת אלה שהממסד מתנכל להם.

    חומסקי הזכיר כמה פעמים את ההשראה שלו מנביאי ישראל, הוא רק לא שם לב לאבסורד שבדבריו, האיש יושב על משרה בין המבוקשות בעולם כולו, ויונק את הכסף הטוב מלב הממסד שאותו הוא כביכול מייסר בשוטים. בעיני המודל שלו מזיק מאד אם אני מודה שבסתר ליבי הייתי רוצה סידור כמו שלו. אני רק חושבת שההסטוריה שופטת בסופו של דבר לפי השלד של העניין ולא החיצוניות, והרוורד זה לא בדיוק העצמות היבשות ולא הבוץ שבו התגולל עמוס, ובטח לא ייסורי ירמיהו. וכך צאצאיו הרוחניים המתרבים מאד בישראל, החושקים את העוגה כולה, גם להיות צדיקים וגם מטופחים. כניראה שהממסד "עלה על הטריק".

    • ofrilany Says:

      🙂
      תודה איריס, ובמלותייך שלך – כרגיל מעניין ומקורי וגם רלוונטי.
      לגבי האידיאליזציה של השמאל – אני מנסה להיות קצת אירוני בעניין הזה. זאת מין מסורת כזאת, של לדבר על "השמאל" במין כובד ראש, כמו "הרוח המוחלטת" או "התרבות המערבית".

  7. דני Says:

    הרושם שלי הוא שהשמאל הרדיקלי הולך ועוזב את הארץ פיזית, ובכך יש הצהרה ברורה של שנאה ל"עמישראל".

  8. איתמר Says:

    הערה: צריך לכתוב מזרחים ולא מזרחיים. אנחנו לא עטופים זמנית במזרחיות אופנתית אנחנו במזרח- שם עצם. יש קולות מזרחיים, אבל אנשים הם מזרחים, זהותית.

    זאת ועוד http://www.ha-keshet.org.il/articles/culture/mavo_pnina.htm

  9. Assaf Says:

    עופרי,

    יש כאן הרבה חומר למחשבה, אבל אני חושב שהלכת פירואט מילולי-מחשבתי אחד (או יותר) רחוק מדי.

    השימוש של הנביאים בשפה בוטה ובדימויים ציוריים ומעוררי חלחלה לא מעיד על שנאה כלפי העם. זו דרך הביטוי בתרבות המזרח-תיכונית לדורותיה, כולל הישראלים והערבים של ימינו. הכלל פשוט: כחומרת הנושא, כך גם חומרת הדיבור. ואגב, זו אחת הסיבות לדעתי למשבר המעמיק בין המזרח התיכון לעולם המערבי. במזרח התיכון, אם אתה מתרגש ומקלל ודופק על השולחן סימן שאכפת לך. בעולם המערבי מרימים מיד טלפון למשטרה או לבית-החולים הפסיכיאטרי הקרוב ולא רוצים לראות אותך יותר.

    אישית אני שייך לשמאלנים שאינם בוחלים בכתיבה בוטה כשזה מוצדק. אבל אני מבדיל, ועוד איך מבדיל, בין הציבור הרחב לבין המדינה. כדאי להיזכר בפוסט הלפני-קודם שלך שמאוד אהבתי, על הדמיון בין מזרח גרמניה לישראל. ישראל היא מדינה שיצרה לעצמה עם על-ידי איסוף מהגרים ופליטים שלרובם המכריע לא היתה ברירה. זו עיסקת חבילה צינית: המדינה נתנה להם זהות, גאווה, משמעות ורמת חיים סבירה, ובתמורה הם מחקו או עיוותו את המטען התרבותי הקודם שלהם, והפכו לשפוטים של המדינה ושל ההרפתקאות המדיניות והצבאיות המפוקפקות שלה. ובעצם, אינם מסוגלים לפתח זהות נבדלת ועצמאית מן הזהות של המדינה עצמה.

    אני לא חושב שמסתתר בעם ישראל איזה המון מהפכני שמחכה לניעור, אבל אני גם לא יכול לשפוט ובטח שלא לשנוא את מי שגדל לתוך המציאות המעוותת הזו ובגלל זה בטוח שהיא שיא הנורמליות. זה שאני במקרה רואה את העיוות שבה ורוב הישראלים לא, זה יותר הגורל שהתאכזר אלי מאשר איזשהו סימן לעליונות.

    • Assaf Says:

      (המשך)

      אני מסכים שמפא"י לדורותיה ולגרורותיה ניחנה במה שיפה קראת לו "אנטישמיות סובלימטיבית", אנטישמיות שלפעמים פרצה החוצה בצורה די גסה (כמו למשל דווקא בדיוק לפני ואחרי השואה, למרבה הבושה).

      אבל החיבור לנביאים מלאכותי ומוטעה. הנביא הראשון והאחרון בתקופת הטרום-מדינה היה אחד העם, ולא במקרה הדברים שכתב מזכירים דווקא את דברי השמאל הרדיקלי היום.

      כל השאר היו מעוניינים בעיקר במהפכנות מעשית בסגנון מזרח- ומרכז-אירופי. כלומר, איך מחריבים עולם ישן ובונים חדש, איך יוצרים מבנים חברתיים וכלכליים ו\או משתלטים עליהם, איך מקימים כוח לוחם שיקדם את מטרותיך, וכו'.

      כדי לבנות בסיס כוח, הם שילבו את הסוציאליזם שהיה פופולארי בדור הצעיר, עם סימוכין יהודיים שכן רוב העם גם בקרב האשכנזים עדיין היה מסורתי-דתי. אבל נביאים הם לא היו. יותר כמו דיקטטורים – או, אם אתה מעדיף מקבילות תנ"כיות, שופטים, מלכים, מצביאים וכהנים. כלומר, בדיוק אלה שהנביאים ירדו לחייהם יותר מכל.

      בקשר לליכוד, בחירות 77 אכן סימלו מעין ניצחון עממי, אבל זה לא הופך את הליכוד עצמו למבטא עממיות. הליכוד הוא תנועה פוליטית עוד יותר צינית ממפא"י, שמצאה דרך לתעל את האבסורדים שיצרה מפא"י כדי להמציא אבסורדים חדשים וקיצוניים עוד יותר. זה לקח בקושי 10 שנים לחלקים נרחבים ממה שקוראים אצלנו "העם" – כלומר המזרחים בפריפריה החברתית-כלכלית – להבין ששוב עובדים עליהם ולנטוש את המפלגה הזו לטובת ש"ס. הליכוד כיום הוא ההיפך הגמור מפופוליזם – מספיק לראות מי אלה המנווטים אותו.

      • עוז Says:

        אחד העם נראה לי יבש מדי בשביל להיות נביא.
        למה הוא כן וגורדון לא?
        ברנר?
        ברדישבסקי? טרומפלדור? צבי שץ?
        רק כי הוא דיבר על כמה שנביאים זה מגניב וכוהנים זה מעפן?

        נראה לי שמי שלובש את מעיל הנביא הכי טוב זה גורדון, עם החלום שלו. נראה לי שגם אורח החיים שלו היה די אופייני לנביא, התעוררות,מסע, עבודה סמלית קשה, התערבות בעם ונסיגה והתבודדות,
        וזה כמובן:
        http://benyehuda.org/gordon_ad/haavoda_02.html

      • Assaf Says:

        כמו שמישהו אחר כתב כאן וכמו שאני שכחתי, דמות הנביא הקלאסית של הציונות היא הרצל.

        טרומפלדור בטח שלא, אז מה אם היתה לו יד אחת.

        גורדון? אני יודע, הוא יותר מין יאצק חביב כזה. הקטע שקישרת דווקא מוריד את ערכו בעיני. שוב נבואת השקר של "הארץ שוממה ועומדת בחורבנה". מעניין, אחד העם היה שם כמעט 20 שנה לפניו ושם לב שהארץ דווקא לא שוממה. אני משער שגורדון נכנס לארץ דרך עיר הנמל המשגשגת יפו.

        אם כבר אתה מחפש נביא נוסף, אז אולי מי שהאתר שקישרת על שמו: בן יהודה.

      • עוז Says:

        א. לא באתי להעלות את קרנו של גורדון, אלא להדגים שיש כאן סגנון כתיבה נבואי.
        ב.אני לא מבין איך הצלחת למצוא בפינצטה מהקטע הזה דווקא את הרמז שהארץ לא מאוכלסת.
        זה לא משנה אם גרו או לא גרו אנשים בארץ, מבחינה יהודית הארץ היתה חרבה, כי אנשים באו אליה וחיפשו את ארץ הקודש, ארץ זבת חלב ודבש מלאה בניסים ונפלאות.
        גורדון האשים בכך את הנפש של הבאים לארץ שלא יכולה לראות את החיים שבה.

        גורדון התייחס לארץ כריקה במובן שיש בה הרבה מקום לעבודה ולפיתוח. הוא הכיר בכך שיש ערבים, הכיר בכך שהם עם, והכיר בכך שיש להם זכות היסטורית ומעשית על הארץ, אבל לא ראה בזכות הזו משהו מוחלט שמבטל את הזכות של היהודים. מה שקבע לפי גורדון הוא העבודה והחיים בארץ ומסירות הנפש כלפיה.
        גורדון התנגד ללקיחת הארץ בכוח, והתנגד לקנייתה מהערבים בדרך שפוגעת בזכויות האנושיות שלהם, לכן קרא לשלם ולפצות ככל שידרש את הפלחים שהם בעליה האמיתיים של הארץ הנקנית.
        במקור:http://benyehuda.org/gordon_ad/our_work_henceforth.html
        חלק ב'- זכותנו על הארץ ויחסנו אל הערבים -פסקה לא ארוכה במיוחד.
        בתור יאצק בכל מקרה, החשיבה שלו יותר עמוקה ורחבה משל כל מי שיושב היום בכנסת ביחד.

        גם טרומפלדור היה הרבה יותר ממפקד עם יד אחת.
        אולי הרצל היה נביא גדול, וכל השאר נביאים קטנים. ואולי הנבוא ניתנה לשוטים, אחד העם נראה לי קצת לא מספיק שוטה בשביל להיות נביא.

  10. ayelet mitsch Says:

    על פניו, יש פה דברים שמוצאים חן בעיניי שם. עוד צריכה להתעמק בזה אבל אני כבר מברכת אותך על ההתמודדות עם מיתוס "השמאלני הציוני", והשיח הגלוי על שנאת העצמי של השמאל.
    לגבי התנ"ך: אני חוששת שחלק מההתבטאויות של הנביאים נבעו יותר מתסכול על כך ששדרות העם אינן מצטרפות לקמפיין הטיהור שלהם ומעדיפים תענוגות דווקא, כמו היום, מאשר תיאור נאמן של המציאות.
    מותר לי להמשיך אחר כך, כשיהיה לי יותר זמן? 🙂

  11. עידו Says:

    מעבר לניתוח המעניין והמשכנע למדי על מקומו של התנ"ך בפוליטיקה הפנים ישראלית, חשוב לזכור דבר אחד עקרוני – כמו שכתבת, התנ"ך הוא באמת לא טקסט יהודי. הוא לא יהודי מאז עלייתה של היהדות הרבנית, שאמנם ארזה את הטקסטים שהסתובבו באזור הפרובינקיה הרומית של פלסטינה ועשתה אותם לכתב הקודש הקנוני של היהודים (ובכלל זה היהודים הנוצרים, במאות הראשונות לספירה ההבחנה עוד היתה מאוד לא ברורה) אבל במקביל די ניטרלה אותם מכל משמעות מעשית לחיים – את המשמעות הזו נתנו המשנה, התלמוד והספרות הרבנית הענפה שנכתבה וניכתבת מאז. חוץ מאשר התורה, שאותה קוראים בבית כנסת כל שבת, לתנ"ך אין נוכחות ממשית בחיים של היהודי באלף הראשון והשני לספירה. ילדים קוראים אותו, וגם הם רק בצמוד לפירוש רש"י, שבלעדיו עבור יהודי חרדי לתנ"ך בכלל אין משמעות. אחר כך, כשאתה נעשה בנאדם, ברור שמה שאתה צריך לדעת זה לקרוא דף גמרא, שבדרך כלל מתעלם מהתנ"ך ולפעמים משתמש בו כחומר גלם למשהו שונה לגמרי. מי שגילו מחדש את התנ"ך, כמו שכתבת, הם הנוצרים, וליתר דיוק הפרוטסטנטים. והציונים אימצו אותו מהם, כי הציונות היא פרוטסטנטית הרבה יותר מאשר היא יהודית. זה הרקע שעליו גם התפתחה שנאת היהודים – כלומר, היהודים שחיים על פי הטקסטים הרבניים ולא על פי התנ"ך שאותו בן גוריון העריץ – של הציונים לגווניהם, שאותה אתה מתאר בצורה מאוד מדויקת. השאלה איזה צד בתנ"ך לוקחים החלקים השונים בחברה הישראלית היום – השמאל והימין הרדיקליים את העמדה הנבואית, המרכז את העמדה העממית – היא מבחינתם של היהודים הרבניים (למעשה היום, החרדים) בכלל לא רלוונטית (באופן אידיאלי כמובן. בפועל זה ממש לא תמיד ככה).

    • זמואל Says:

      סליחה, אבל זה אוסף פסבדו מלומד של קשקושי נדמה לי.
      בלעדי רש"י לתנ"ך אין משמעות? אז איך קרא אותו בן-גוריון לשיטתך? ללא מפרשים?
      ורש"י הופיע בסוף האלף הראשון. מה עשו לשיטתך 1000 שנה?
      לקרוא דף גמרא ולראות שאינו קשור לתנ"ך – את זה יכול לומר רק מי שאין לו מושג בגמרא – או גרוע מכך – שלמד/קרא מי שאין לו מושג בגמרא.
      אתה טוען שטויות שאף חוקר מקרא רציני לא יאמר.

      כל תלמיד מתחיל בגמרא יוכל להפנות אותך לאינספור האזכורים והדיאלוג וההסתמכויות על כל חלקיו של התנ"ך ללא יוצא מן הכלל. כולל מגילת רות נניח (הלכות גיור) או מגילת אסתר שלכאורה לא היית מצפה שללימוד הלכתי יהיה קשר אליה או שיר השירים! ובודאי תהילים וכו' שההשקפה האמונית של התנאים/אמוראים בודאי ובודאי יונקת ישירות מהתנ"ך כולו ללא יוצא מן הכלל.
      בגמרא עצמה מובאים אינספור דיונים שמתארים את הקנוניזציה. ההסתמכות של הגמרא על הנביאים – שהיו בזמנם מורי הלכה של דורם! – מוחלטת. (כפי שמובא לא פעם הלכות שפסקו הנביאים)
      זו בורות מביכה לשמה לחשוב שהגמרא מנותקת מהתנ"ך (מהנ"ך ליתר דיוק)

      רק פסבדו-הסטוריונים כמו שלמה זנד או סוציולוגים לרגע ובגרוש

      • עידו Says:

        לפי תגובתך אתה כנראה יהודי פרוטסטנטי, כמו רוב הציונים הדתיים. בנוגע לאסמכתאות וביסוסים, אכמ"ל, אבל בקצרה אומר שעצם ההסתמכות על מובאה מקראית בש"ס ופוסקים עדיין אין משמעה עשיית התנ"ך עיקר, אלא – בדרך כלל – פיגום טפל לעניין אחר. את ה-sola scriptura המציא לותר, ואלא אם תמצי לומר שהציונים ממשיכים את המסורת הקראית, מסתבר שבבקשם ליחנק מצאו אילן זה ליתלות בו.

      • זמואל Says:

        טעית באבחון השטחי שלך אותי באופן לא מפתיע, עליי לציין…

        יהדות-פרוטסטנטית… נו, בחיי… הייתי הולך לחוג לסוציולוגיה שלמדת בו ומבקש החזר כספי.
        אתה שבוי בלופ קונספטואלי שאין לו שום שייכות הסטורית או עובדתית להאחז בה. ידיעותיך בתורה, בנ"ך ובגמרא חלקיות (כפי שניכר ממסקנותיך שאין להן על מה להסמך) ועל סמך הבניין הרעוע הזה אתה בא לבנות את קומת התאוריות המקושקשות על יהדות – פרוטסטנטית… ?

        הסתמכות על מובאה מקראית בש"ס היא כל מה שיש… אתה לא מכיר את הבעיה היסודית הזו בחקר תנ"ך ?! מושא החקירה הוא המקור לחקירה.

        את ה sola scriptura המציא לות'ר? נו… צא ולמד מהי "לא בשמים היא"/ניתנה לבני אדם… רבי עקיבא ישב והמתין למר לות'ר לפני שישב לכתור כתרים על קוצו של י'. קשקושים בעלמא

      • ofrilany Says:

        זמואל, אתה עדיין חייב התנצלות לאגג העמלקי. בבחינת "כל עוד אייתו את שמי נכון" וגו'.

      • Assaf Says:

        עופרי, אתה אשם בויכוח הטפשי הזה של "מי יהודי יותר אותנטי וחכם ויודע-תורה".

        היית צריך לאכול את זמואל בלי מלח כבר בהערה הראשונה שלו J

  12. תמר Says:

    אני לא כל כך מצליחה להבין מה עומד מאחורי הרשימה הזאת. עם ישראל (לא כל שכן העם היהודי) הוא גם קבוצת השונאים הנ"ל. ואם לא – אז מה הם?
    ובאופן כללי, שנאה עצמית או שנאה לקרוב לך והעדפה את הרחוק על פניו נראית לי תמוהה ולא תמיד מעידה על בריאות פסיכולוגית.

  13. זמואל Says:

    משעשע.
    כשאין טענות ענייניות חזקות, נטפלים לtypo טפל ותפל [שהרי הקלדתי תגובותיי במהירות שיא-אישי וכלאחר יד…] או לחילופין מעודדים מן היציע "לאכול אותו בלי מלח"
    מרשים.
    האינטלקטואליה הניאו-כנענית במיטבה

    • Assaf Says:

      נו עופרי,

      נתנו לך פה הרמה לוולה. קרע את הרשת.

      (סתאאאם, נראה לי שעדיף לא להתייחס לבחור, אין לו מה למכור)

      • זמואל Says:

        ממגרשי הכדורגל למחוזות הסוריאליזם הפוסט-ציוני.

        אי אפשר שלא להשתעשע למראה אותם שלא מפסיקים להתייחס למי שהם טוענים שאין מה להתייחס אליו.

        ממש כמו תינוק לא-אירוני ולא-מודע לעצמו.

    • ofrilany Says:

      זה היה בבדיחות הדעת, אבל אתה צודק בסך הכול.
      לגבי הוויכוח שלך עם עידו – לא אתיימר לפסוק בעניין, אם כי אני מניח שבשתי העמדות יש מידה של הכללה.
      לגבי הטענות שלך בתגובה הראשונה: קודם כל, כתבתי בעצמי שגם הימין הקיצוני מייצג כיום את העמדה הנבואית. בכל מקרה, השאלה כאן היא פחות התוכן, אלא יותר העמדה כלפי הישות שנקראת "עם ישראל". לפעמים עמדה ומערך כוחות הוא יותר משמעותי מהתוכן ומהאידיאולוגיה של כל צד – ומבחינה זו מה שכתבה כאן איריס יותר רלוונטי ממה שאתה כתבת.
      בכל אופן, אני מקווה רק שאתה בעצמך לא לוקח יותר מדי ברצינות את תפקיד הנביא, ולא מתכנן לאחוז בחרב ולנתץ מועדוני פריצות ומצעדי גאווה, בדרך לממלכת הכהנים במהרה בימינו. כי במקרה שכן, אתה כבר הנושא של פוסט אחר.
      ודרך אגב – במה אלישע ששיסה את הדב בילדים מייצג בדיוק את תורת ישראל?

      • זמואל Says:

        פיספסת את הנקודה לחלוטין.
        התזה שלך מבוססת על שגיאות מוחלטות ואי-הבנה של הטקסט התנ"כי.

        אולי בכלל כדאי לאמץ צניעות אמיתית בכל הנוגע לטקסטים אדירים כ"כ בהקיפם וברב-המימדיות שלהם.
        בטח קראת בתנ"ך בשיעורי תנ"ך. סביר להניח שאינך מכיר את הטקסט. את הפרשנים אני מניח שאינך מכיר כלל. משנה , גמרא ושאר ספרות המופת היהודית? מסופקתני. אולי אתה מכיר את מטבעות הלשון הנפוצות וכו'

        אני אניח שקראת משהו שמישהו כתב על משהו שמישהו כתב על הטקסטים האלה.

        לכן… אינני מבין איך אתה מתעקש בקריאה כ"כ שטחית ורדודה לקבוע תזות מרחיקות לכת, ואפילו לא להודות במלוא הצניעות המתבקשת כי אין ידיעתך מספקת.
        זו גאוותנות לשמה.
        האם ייתכן שהתאהבת בטקסטים שלך? אתה אכן כותב יפה, צורנית. אין פרושו שהדברים היפים והמנצנצים נכונים. גם הייקו נפלא ומדוייק יכול להיות מטופש להפליא בתוכנו.

        נ.ב. – אלישע , הדוב והילדים… רוצה לומר כי ה"מוסר הנבואי/יהודי" המפורסם שמגוייס בקלות רבה כ"כ בכל מאמר / הפגנת שמאל שניה בכל נושא כמעט (שטחים, גירוש שוהים לא חוקיים וילדיהם וכו') – הוא אינו כוונת המשורר.
        אמנם המרכיב הסוציאלי קיים ולעיתים מרכזי, אבל הכל דרך פרדיגמה אמונית ודתית מובהקת ולא סוציאלית נטו.
        את ירמיהו , אלישע ואליהו היה משליך השמאל הקיצוני לכלא / תובע אותם בהאג על פשעים נגד האנושות והייתם מפגינים מולם עם שלטי "רוצח ילדים". זה האבסורד.

      • נועם א"ס Says:

        "מסופקתני" היא לשון נקבה.
        גוף ראשון זכר צ"ל "מסופקני", אם כי במסורת טשטוש הזהיות המגדריות בבלוג זה, הטעוות מתקבלת בשמחה כחלק מה"הלייף סטייל הגא" .

      • זמואל Says:

        נועם א"ס –
        א. "טעוות" נכתבת עם ו' אחת.
        ב. "זהיות" היא מילה בעברית? – אולי התכוונת ל"זהויות"?

        טהרנים ששמחים על טעויות? זה חדש…

  14. שירה Says:

    אני חושבת שהבעיה המתודולוגית העיקרית של הרשימה הזאת היא שהיא ארוכה מדי.

  15. אהרן שבתאי Says:

    אני נהנה מאוד לקרוא אותך. אשר לטניה ריינהרט, היא בכנות הסתייגה מהשנאה ל"עם". לכן העדיפה לכתוב בידיעות, ולא בהארץ. בעיניה האינטלקטואלים, "המומחים", כולל הרביניסטים למיניהם, הם תמיד הבעייה, לצד הקצינים והממסד, ולא – בעל המכולת ונהגי המוניות. אצל אלה השמעת עמדות השלטון היא לרוב כרטיס כניסה לשיחה, גילוי של תקינות פוליטית בהפוך. היא חזרה והדגישה שרוב העם, לפי המשאלים, תמיד מעדיף לוותר על השטחים.  

  16. זמואל Says:

    אסף – אכתוב כאן, משום התכונה המוזרה של הטמפלט הזה להצר ברוחב ולהאריך

    לא פגעת בי מעל או מתחת לחגורה. אני סתם גיחכתי על ההומור הדלוח. פשוטו כמשמעו. אני לא מגיב ע"מ לצבור נקודות פופולריות.
    לענייננו –
    הראיה שלך את העולם שטחית להפליא.
    "אנחנו" בשמאל בעד צדק לעומת "אתם"
    הניכוס הזה של הצדק הוא שמשעשע אותי.
    ההערה המרכזית אל עופרי היתה כי ה"מוסר הנבואי" (א.ק.א. צדק מקדמת דנא) אינו זה שהשמאל ממהר לנכס לעצמו.
    כהוכחה חד-משמעית הראיתי כי ההשקפה של הנביאים אינה עולה עם ערכי השמאל הרדיקלי בשום פנים ואופן היום.

    לדאוג לגר לאלמנה וליתום אין פרושו זכויות אזרחיות, פרושו זכויות אדם. זו רק הטפשות/תמימות/בורות שלך ושל רדיקלים נמהרים כמוך.
    אני לא שונא את השמאל, ולא את הימין. אני אוהב רעיונות מסוימים ושונא אחרים.
    אתה "שמאל – רדיקל". אני מעדיף לראות עצמי כבן אדם עם דיעות מורכבות. חלקן מתאימות באופיין לשמאל וחלקן לימין. בגלל זה אתה מתקשה לעכל אותי, ובגלל זה תסכולך כי כל מערכת הטיעונים/ערכים/ניתוח המציאות שלך פשטנית בתכלית. עוד לא גיבשת השקפת עולם.
    פשוט קנית את זו ששיווקו לך , package , הכל כלול.
    במקרה שלך – הכל כLOL

    • Assaf Says:

      "לדאוג לגר לאלמנה וליתום אין פרושו זכויות אזרחיות, פרושו זכויות אדם."

      סוף סוף כתבת דברי טעם. מי דיבר על "זכויות אזרחיות"? אני רואה את עצמי ומציג את עצמי בראש ובראשונה כפעיל זכויות אדם. זכויות אדם זו בדיוק נשמת אפו של השמאל של הדור הנוכחי, לא רק בארץ אלא ברחבי העולם. הימין טוען שאין דבר כזה זכויות אדם, רק כסף כוח וזהות שבטית. המרכז רוצה שלא יפסיקו לו את חגיגת הלחם והשעשועים, בכל מחיר. והשמאל מציב בראש את זכויות האדם, על כל היבטיהן (החברתי-כלכלי, האזרחי, הסביבתי, הזהותי).

      זכויות אדם הוא גם המסר העיקרי של הנבואה, וזה – לא משנה איך תסובב את הדברים – הוא מסר שמאלני מובהק בעולם המונחים של ימינו.

      זה שאתה לא מבין את הנקודה הפשוטה הזו, מוכיח שאתה לא מבין בכלל את השמאל שבאת להתנפל עליו פה בכזאת חדוות יצירה. אתה זה השטחי כאן. אתה לא יודע כלום על ראיית העולם שלי אלא מניח הנחות מתוך סטיריאוטיפים.

      אני לא קונה חבילות משווקות, וגם עופרי לא. אם היית טורח לקרוא את ההערות שלי כאן היית רואה שאני חושב שהוא טועה קשות בנקודות העיקריות של הפוסט הזה – הקישור התמוה שלו בין נביאי ישראל למפא"יניקים והטענה שנביאי ישראל שנאו את עם ישראל.

      אני לא מתיימר להיות מומחה ליהדות. ללא ספק אתה יודע יותר ממני, אם כי יש תחושה שאולי אתה תלמיד-חכם שמתמוגג מן העצים ולא רואה את היער (תופעה די נרחבת בימינו, אני חושב). הדעות שלך נשמעות מתחמקות יותר מאשר "מורכבות", ובנושא אחד, כמו שגם עופרי הבחין בעינו החדה, הן דווקא בכלל לא מורכבות אלא פשוט מגעילות ומזעזעות – זה נושא הלהט"בים שכנראה נוגע לך בנקודה כואבת.

      זכותך לטעון שהיהדות שמה בראש מעייניה את רדיפת להט"בים, את טהרת הפולחן ואת המלחמה בגויים. אבל אל תנסה להשתמש בכיפה שעל הראש שלך כדי לזרות חול בעיניים ולטעון שזה גם המסר העיקרי של הנבואה המקראית.

      הזרמים האתנוצנטריים, שונאי-הזרים ורודפי-השונים ביהדות באים מכיוונים לא נבואיים. את רוב רובם של הנביאים עניינו בעיקר נושאים אחרים לגמרי, של צדק, שחיתות השלטון וזכויות אדם. זה דווקא אתה שמנסה לנכס לטובת סדר-היום שלך את מוסר הנביאים, תוך כדי עיוות מכוער שלו.

      • זמואל Says:

        כהרגלך, אולטרא מבולבל.
        השקפת עולמך פלסטיקית וחד-ממדית כשל תיכוניסטית בסערת ההתבגרות.

        "הימין טוען שאין דבר כזה זכויות אדם, רק כסף כוח וזהות שבטית" -?! – קשקוש קולוסאלי. נשמע כמו פרופרנדה של פוסטרים בולשביקיים.
        אנא, הבא ראיה מדברי הוגה ימין משמעותי לדברים האלה .לשם שינוי – ראייה, מהמציאות. עמוד מאחורי דבריך הפומפוזיים והנפוחים מאויר חם.

        זכויות אדם הוא גם המסר העיקרי של הנבואה – את זה אתה אומר כי אתה מכיר את הטקסטים!? ברי כי אין לך מושג בכלל מה המסר המרכזי/מהותי של הנביאים. מרתק איך אנשים שומעים מה שבא להם לשמוע ולא את מה שנאמר.
        לרוקן את המסר הדתי-אלוהי , לנתק את המסר ממוסרו של המסר זה סילוף שאין כדוגמתו!
        אגב, תרשה לנו להיות רציניים לרגע ולא לקבל מאדם שבקיא בתנ"ך ברמה שילד בכיתה א' בקיא בביולוגיה מולקולרית ניתוח לגבי מהו המסר המרכזי.
        זו בדיחה

        אתה תמשיך לנהל ויכוחים עם הדמות הפלקטית שאתה מורגל בה. הדתי-עם -כיפה – על הראש (שאין לי). רוצח ערבים ויורש אדמתם. בסדר… אתה לא מסוגל ליותר מזה כרגע.
        רק אחזור על הנקודה האחרונה והעקרונית, ואם תצליח לאחוז בה- דיינו:
        צניעות ופחות גאווה.
        היומרה לברבר עצמך לדעת בפסקנות ובזלזול תהומיים בנושא שברור לכל שאתה לא כ"כ מכיר [או אולי מכיר כמו תיכוניסט ממוצע] לא מציגה אותך באור מחמיא.
        זכור כי צורניות הנכתב, מרשימה ושובת-עין ככל שתהא, אינה תחליף לתוכן.

      • יובל Says:

        רק הערה קטנה לזמואל.

        אני חושב שעופרי התייחס לזה בקצרה למעלה אבל אולי שווה לציין שהסגנון הזועם של הכתיבה שלך מקטין (לדעתי) את עוצמת הטיעון שלך.

        לי אישית אין בעיה ששמאלינים עם ידע חלקי עד אפסי בתנ"ך יכתבו פוסטים וטוקבקים על איך שהם רואים את מה שהם מכירים וכו'. אני שמח עוד יותר כשבאים אנשים עם ידע יותר מקיף וסותרים אותם. גם הם לומדים וגם אני לומד.

        עם זאת אני חושב שכש-50 אחוז מכל טוקבק הוא מלל שמציין בצורה כזו או אחרת כמה הצד השני לא יודע על מה הוא מדבר (גם אם זה נכון) פשוט מסיט את תשומת הלב מהטיעונים עצמם שאתה מעלה.

        ולעניינו של דבר, אני יכול להבין איך אסף אומר שעבור הימין אין כזה דבר "זכויות אדם" כאשר ארגוני זכויות אדם נרדפים על ידי "אם תרצו" שנתמכים על ידי חברי כנסת מהימין (קרי גדעון סער)

      • זמואל Says:

        א. אינני זועם כלל וכלל – דבריי חדים ויתכן שיצרו את הרושם.
        ב. תמהתי ביני לביני הכיצד אף הערה סגנונית לא נזרקה לכיוונו של אסף , שהרי הסגנון (המבודח…ודאי…) החל אצלו – תן לו, בלי מלח ושאר ביטויים שכל אדם סביר יסכים שאינם מנומסים ואינם ממאפייניו של מתדיין תרבותי
        – האם מכיון שאני מבקר את השטאנץ השמאלני פה?
        ג.אם הקרן לישראל חדשה ש"רודפים" אותה (ולא מבקרים, חלילה… רק רודפים! איך אפשר בכלל לבקר גוף שתמיד-תמיד צודק. צדקנים מקצועיים? זו חייבת להיות רדיפה!) היא הדוגמא שלך לקשקוש הלא מבוסס שכתב אסף – אז אני מציע שיחד איתי נמתין לאסף שיראה לנו ראיות רציניות , דוברים / ציטוטים / ספרים/ מאמרים/ חיבורים / משהו, למען השם… שיתמוך בדבריו.
        * זה לא הולך לקרות בקרוב, אי אפשר להביא ראיות לשטות שלא קיימת.

      • Assaf Says:

        אוף… מעייף.

        להלן תגובתי האחרונה בנדון.

        חוסר הצניעות בא בראש ובראשונה ממך, המתיימר להחליט למי מותר בכלל לדבר על הנביאים ולהסיק מסקנות מהם – ולמי לא. ואתה עוד מעז לקרוא לשימוש של השמאל בדברי הנביאים "ניכוס".

        לרוע מזלך, 1. ההישג הגדול ביותר של הציונות הוא הפיכתה מחדש של העברית (בגלגול מודרני) לשפת אם. כך כולנו יכולים לקרוא את הנביאים במקור וגם עושים זאת מגיל צעיר, ו-2. הנביאים אהבו לדבר ברור ולא עקלקלות, והתייחסו לבעיות אוניברסליות שחוזרות על עצמם לאורך השנים בכל רחבי העולם. כך שבאמת לא צריך את תילי התילים של הפרשנים והמתווכים שיחליטו בשבילנו מה הם רצו להגיד (פרשנים: לפעמים עוזרים, לפעמים מפריעים. אבל תמיד צריך לקרוא את המקור).

        עופרי הביא אינטרפרטציה מסוימת לעמדתם של הנביאים. במקרה, גם אתה וגם אני לא מסכימים איתו, כל אחד מסיבותיו.

        אבל לך יש החוצפה לנסות ולגרש לגמרי את השמאל מן הנביאים ולהתנשא מעל חילונים המעזים לקרוא את התנ"ך בעצמם ולהסיק את המסקנות לבדם. כאילו כל מה ששייך ליהדות, כולל התנ"ך, נמצא בכיס של הימין הגזעני עם הכיפה (וכן, עדיין יש לי תחושה לפי מכלול הדברים שכתבת כאן, שאתה אורתודוכס וגם מחזיק בסדרה מכובדת של דעות קדומות כלפי ציבורים שונים. אבל זו נקודה משנית ואין כוח לדוש בה).

        שבוע טוב. אני מקווה שתספיק להגיע להפגנה של הימין בעד זכויות אדם שמתחילה עוד שעה קלה בתל-אביב.

      • זמואל Says:

        לא חידשת דבר וחצי. סתם עוד שורות עמוסות.
        הסברתי לך שאתה טועה בהבנתך מי אני – אבל אתה מתעקש . קשקושים של תיכוניסט – לגרש את החילונים מהתנ"ך או להתנשא על חילונים ושאר בבל"ט רדוד שכזה…

        אינך זקוק למתווכים ע"מ לקרוא את הנביאים – אתה זקוק להרבה זמן ורצון והתעמקות. מדבריך ניכר בבירור שלא עשית כן.
        אינטרפטציה חילונית או לא חילונית אין פרושה היכולת לכתוב ככל העולה על רוחך. במילים אחרות – כשהאינטרפטציה מנותקת כליל מהמקור אותו היא מתיימרת לפרש היא בחזקת בדיה או שטות.
        הקשקוש שהעברית היא שפת-אם ולכן אינך זקוק למתווכים היא שוב קלישאה של הדיוט מוחלט. הרי אנגלי בן ימנו מתקשה להבין את שייקספיר… על אחת כמה וכמה עברית תנ"כית קשה , מורכבת וכו'. פשוט הדיוט. אין מה להוסיף פה יותר. אני משחית את זמני.

  17. אריאל Says:

    לנביאים יש אג'נדה פוליטית? הרי מדובר באנשים שביקשו רק להתעסק בענייניהם בשלווה – כאלה שה"תיק" הנבואי נפל עליהם כמו לבנה מהשמיים. מכאן גם השנאה שלהם ל'עם' הממאן לשמוע. הם בסך הכל רצו את החיים שלהם בחזרה.

    לדעתי – היחיד בכל הסאגה הישראלית שאפשר להשוותו לנביא הוא הרצל.
    כל השאר פוליטיקאים.

  18. רס Says:

    וכחלק מהעם הנבל והלא חכם, אני מציע ליצור דיבור על קבוצה של אנשים. נקרא לקבוצה הזו: הנוחיים. מדובר באנשי נוחות ונוחיות, וניתן אף לדמיין שהם מסתובבים עם בית שימוש צמוד.

    אנשי הנוחיות מסוגלים לייצג את כל מה שהוא לא המסורת והדת, אך בהרף עין לשלוף את ספרי הקודש על מנת להתאים את תפיסת המציאות שלהם.

  19. דנהR Says:

    משעה שעזבו אותנו רוחות הרפאים של הגויים, שהחזיקו אותנו במעמד דיאלקטי נפרד (הכול לעומתם – הם, החיות, הברברים, חסרי ההשכלה, החקלאים, חסרי המוסר, אנשי הביזה והאונס. ואנחנו, שזה ההיפך) – הפכנו לעם ככל הגויים.
    וזה לא כזה גליק.

  20. MarinaS Says:

    I'm intrigued by how casually you define the left – international as well as Israeli – as "elitist", as if there can be no question about that commonplace definition.

    After all, it is the ideological right – the settler community – in Israel who are demanding (successfully) that an entire population pay a tithe of manpower for the protection of their territorial rights. To my mind that makes them the oldest and most powerful elite in the book – a feudal aristocracy.

    I'm reminded of the US, where the last two Republican presidents were scions of dynasty that is a memeber in good standing of the economic elites of the US, whereas the last two Democratic presidents have been sons of hard-working single mothers, and where teh Tea Partiers still have conniptions about how "elitist" it is for Obama to have Dijon mustard on his hamburger, or how dissolute and unAmerican the "East Coast Elites" are.

    Do we accept that to be elitist and to be liberal is simply the same thing, in spite of any real-world membership of actual elites? And if so, is it therefore meaningful to brand the Israeli left as elitist and wish for it to say something about its relationship to the rest of the "people"?

    PS Apologies for any inconvenience caused by the English tguva – my cmputer can *understand* Hebrew, but not speak it…

  21. יהושע Says:

    עוד מאמר יפיפה. לגבי פופוליזם דווקא נראה לי שהפאשיזם הטכנוקרטי של ההון פתר את הבעיה ואין כבר צורך בו. המשוואה היום היא:
    פאשיזם – פופוליזם = דמוקרטיה

  22. דני Says:

    נהנתי לקרוא,מאוד מעניין.
    הכל כלול

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: