נתזים: דומואים והמיניות הפשטונית

by

יוסףה מקיטון מספרת על ההתכתבות המשעשעת/מזעזעת שלה עם מומחה ללימודים הומוסלביים ועורך באתר Gogay לאחר שהתבקשה לכתוב על 10 תחנות תרבות בחייה, והזכירה באחת מהן את השב"כ. היא מסכמת: "גוגיי הוא אתר תקשורת של הומואים שרוצים להיות לב הקונצנזוס הציוני. לשם כך הם צריכים להיות יותר מאצ'ואים מגברים סטרייטים ולהוכיח את שייכותם לקולקטיב הלאומי"

אחרי ששיחררו, גאלו והושיעו את אוכלוסייתה של דרום אפגניסטן מהדיכוי הטליבאני, התוודעו החיילים האמריקאים למוסד מפתיע: מתברר שעשרות אלפי גברים פשטונים מבוגרים מחזיקים ילדים בני 9 עד 15 על תקן "מאהבים". החזקה של ילד אחד או יותר היא סמל סטטוס פשטוני, וגם הדרך העיקרית להתגבר על האיסורים המיניים הכובלים בנוגע למגע עם נשים. למרבה המבוכה, האמריקאים חושדים שגם נשיא הבובה קרזאי מחזיק ילדים, שלא לדבר על אנשי כוחות הביטחון האפגניים שמדברים בלי הפסקה על סקס עם ילדים

מקבץ קצר בנושא סוף העולם:

החדשות הטובות הן שהאפוקליפסה תבוא, החדשות הרעות הן שחלקנו נישאר בחיים גם אחריה. כך יראה העולם שאחרי סוף העולם

בעידן שינוי האקלים, הפנטזיות העתידניות לא עוסקות כבר בשינוי החברה אלא בדרכי הישרדות בעולם עויין, מדווח הפרייטאג

סוף העולם לא יבוא ברגע אחד, אבל אם נסתכל סביבנו נראה שהקריסה הסביבתית קורית כבר עכשיו ומשנה בהדרגה את החיים בעולם. איך חיים עם האבל והידיעה בדבר החורבן הסביבתי של העולם?

טוני ווד מדווח בהרחבה מיקוצק שבסיביר, ומתאר את ההפשרה המהירה של שכבת הפרמרוסט שתשפיע כנראה לא מעט על חיינו

וספרו של ההיסטוריון הצבאי גווין דייר "שדה הקרב: כדור הארץ" מנסה לתאר את המלחמות העולמיות והמאבקים על משאבים שתגרום ההתחממות העולמית

כולם אוהבים לצחוק על רגש האשמה הליברלי (liberal guilt). אבל בעצם מה כל כך רע בו?

הפטריארכיה כבר מתה, הגיע הזמן להיאבק בקיריארכיה (שלטון השליטים)

ספר חדש על אורגיות ואווירה דקדנטית בחצרו של הקייזר האחרון וילהלם השני

לא עוד חיוכים מאולצים: למעמד העצום של נותני השירות האמריקאים מתחיל להימאס והם מתכוננים למרד

בספרו האחרון (ובעצם גם בספרים שלפניו), טוען סטיבן הוקינג שהפילוסופיה מתה, והמדע קרוב להשיב על כל השאלות בעלות הערך האינטלקטואלי. תתרגלו: האמת החדשה היא ה-M-theory – סוג של תורת המיתרים (שכידוע כבר ענתה לנו כמעט על כל השאלות), אבל עם 11 (!) ולא 10 ממדים. והנה תשובה די שנונה של הפילוסופים

עורכי האמורי עבדו פעם שכם אל שכם עם משכתב מסור שהתגאה בכך שבילה לילה לוהט עם ביורן לומבורג, מומחה האקלים הספקן הנחשב לאורים והתומים של מכחישי ההתחממות העולמית. עכשיו, הפלא ופלא, לומבורג חוזר בתשובה וטוען: חייבים לנקוט בצעדים נגד שינוי האקלים עכשיו

האתיקן קלייב המילטון מסביר מדוע אידיאולוגית "הסכמה זה מספיק" של המהפכה המינית אינה מוסרית, ולמה סקס מזדמן זה רע

פוחדים מאיראן? בלי ששמים לב, אמריקה של גלן בק צועדת בצעדי ענק לעבר התיאוקרטיה

קדיתה על הומואים, לסביות ופוליטיקה פאלוצנטרית בקהיר; וגרדיאן על הומואים בלבנון

ובינתיים סין בדרך להפוך למדינה הנוצרית הגדולה בעולם

מרק לילה בתיאור מעניין של פער הדורות ומרד הנעורים של הבנים היחידים הסינים נגד הוריהם העמלנים; ו-Rue89 על המיניות של הסינים הצעירים

במשאל שנערך בגרמניה בדבר דמויות מופת ומודלים לחיקוי, זכה מגיש "מי רוצה להיות מיליונר" במקום הראשון. קצת אחריו: בסטיאן שוויינשטייגר ומרסל רייך-רניצקי. אף אישיות פוליטית לא נכנסה למקומות הראשונים. מה זה אומר על מעמדה של הפוליטיקה במולדת החירות, סליחה, במולדת הביקורת השנייה של קאנט?

חסידי הסמים הפסיכדליים מוותרים על הפוזיציה של תרבות הנגד. המטרה החדשה: להפוך את ה-LSD והקטמין לתרופה רגילה נגד דכאון

אמנים באמריקה מתארגנים לעגן באופן חוקי את מעמד הגרפיטי

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

13 תגובות to “נתזים: דומואים והמיניות הפשטונית”

  1. דנהR Says:

    מתוך התכתובת של יוספה – אגב, צדיקה גדולה שעליה נכתב "להם מלכות שמים" (מיוונית קלאסית לעברית משכילית יש אינסוף הטיות מגדריות, כשבעים הפנים של התורה ובחינת רצוא ושוב. רק שיהיה ברור, בס"ד) – במיוחד אהבתי את המובאה מצד אחד מבאי כוח גוגיי, שגרס שלאתר גוגיי "אסור לו לחשוף סודות מדינה".
    אך אין לדעת, האוייב מאזין וסוכנויות הביון יושבות על אטרף-דייטינג ועושות ריפרש, שמא אחד מהעורכים לא שם לב לרגע וסוד מדינה שוב דלף (לכאורה!) לבלי שוב.
    לפעמים אני נזכרת בימים שלפני האמנסיפציה ההומוסקסואלית, המתוארכת לשנת 1998 לספירת הנוצרים, שאז היו הרפיות פה והרפיות שם, ושפיכות מוקדמות (לכאורה!) ואף למטה מזה. ואף אחת לא השתינה לכיוון של סודות המדינה לנוכח הזקפה הפרטית של אי מי מאיתנו.
    אחח, היו ימים.
    ועכשיו מה? ימים ללא הרפייה, זה מה שזה.
    ימים ללא הרפייה מלאה. נקיים ודיסקרטים וממוקמים. וחלקים-חלקים-חלקים.
    בקושי תרגישו אותם.
    בהצלחה עם זה, שמעתי שזה עובד מעולה במצבי חירום. הומו-סאקר, מה שנקרא.

  2. אסף אורון Says:

    הסיפור על הפשטונים מזעזע. זו מחלה לאומית שהם חייבים לטפל בה בסיוע מבחוץ. לפני שנה וחצי קראתי באיחור מסוים את "kite runner" שקו העלילה העיקרי בו עובר מאונס נערים אחד למשנהו, ומגיע לשיא כאשר הרשע, שהפך למפקד טליבאן, לוקח לו את בן אויבו כנער שעשועים. בזמנו הספר נראה לי כעלילת דם נגד העולם המוסלמי כולו, שכן הספר שיחק תפקיד סמוי בהכשרת הלבבות באמריקה לתמיכה בפלישה לעיראק ל"מלחמה בין הציביליזציות" ולפרוייקט שחרור העולם המוסלמי מעצמו. אבל כנראה למרבה הזוועה שיש שורשים עמוקים במציאות למה שהמחבר (בן של אפגני גולה) מתאר.

    מצב של כיבוש ומלחמה נצחית שהורסת מנגנונים מסורתיים ומעוותת אחרים, אולי עוזר להציף את הבעיות אבל לא לפתור אותם.

    כמה עצוב וכמה נורא. איזו ארץ אומללה.

    • מתן Says:

      אסף, כמו שכתבת בסוף, על "המחלות הלאומיות" שלהם האפגנים "מתגברים" בעזרת סיוע מבחוץ כבר עשרות שנים. וכמו שכתבת, הסיוע הזה לא בדיוק עוזר לפתור אותן…
      אונס נערים הוא דבר שצריך להתנגד לו, אבל צריך גם לבדוק את הסיבות הספציפיות שמאפשרות את השגשוג שלו דווקא עכשיו, דווקא אצל הפשטונים, ולא להגדיר אותו במונחים קליניים שמזמינים התערבות "מבחוץ", כלומר של המערב הנאור לטובת הנערים המסכנים שנאנסים באכזריות.

      • אסף אורון Says:

        סליחה על אי ההבנה.

        כשהתכוונתי לסיוע מבחוץ, כמובן לא התכוונתי לפלישות וכפייה מגבוה. התכוונתי לסיוע אזרחי, תרבותי, חינוכי, שאינו תלוי ואינו קשור לכוחות כיבוש.

        ממש כשם שהעזרה שצריכים העיראקים לשקם את ארצם משנות סדאם ושנות הכיבוש, אינה עזרה שיקבלו מהמשך הכיבוש האמריקני בדרכים אחרות.

        לרוע המזל המונח "סיוע" עצמו סולף והוצא לתרבות רעה.

        בקיצור אני חושב שאנחנו מסכימים.

  3. צ'ארלס ארתור ג'יימס Says:

    מהיכרותי עם אנשי גוגיי (ובייחוד את העורך ואת גלעד פדבה), מצחיק אותי לשמוע שמכנים אותם "יותר מצ'ואים מגברים סטרייטים". חוץ מזה, אני יכול להבטיח לכם שהם ממש לא בימין אלא ההפך מכך.
    מבחינת החוק אומנם אין בעיה לספר שנחקרת בשב"כ, אבל אני לא רואה איך זו חוויית תרבות. אני אישית לא הייתי מצנזר את זה, אבל זה לא אומר כלום על פדבה אלא זה שהוא חשש אולי מבעיות שסעיף כזה יכול להכניס.

    • אסף אורון Says:

      בגדול אני מסכים אתך. הנה מה שכתבתי באתר של יוסףה.

      צ'מעי, אני איתך בקטע של הסתירה הפנימית בין מגזין יעני אלטרנטיזי ללהט"בים, שמצנזר את העובדה(?) שלהט"בים מהווים יעד שגרתי לחקירות שב"כ.

      אבל יותר מאשר מאבק בצנזורה ובשב"כ, אני רואה כאן את פגיעתו הרעה של הדוא"ל כאמצעי לפתרון עימותים. ההיפך: דוא"ל זה אמצעי לקחת עימות בגודל זבוב ולעשות ממנו מלחמת עולם. במיוחד, רחמנא לצלן, כשלשני הצדדים כרומוזומי XY (בלי קשר לתודעה המינית) – אבל זה קורה גם לצירופים אחרים.

      זה קרה גם לי לא פעם, בעצם יותר מדי פעמים. אולי הפעם הכי רלבנטית כאן היא עימות שהיה לי עם עורך ב"גדה השמאלית" לפני חמש שנים על… צנזורה. כמו במקרה שלך, בגדול היה ברור שאני צודק, אבל באיזשהו מקום עורכים מתייחסים לאתר שלהם בצורה טריטוריאלית ומגוננת, והתחושה הזו שלהם היא גם לגיטימית. התחלנו מלחמת דוא"ל שלא נגמרה טוב.

      במקרה שלי עם הגדה, אני שרפתי לעצמי מקום שנהניתי לכתוב בו, והם איבדו כותב די מעניין ומקורי (אני חושב, עם כל הצניעות) שתרם לפחות מאמר כל חודש. למרות שמאוחר יותר הכרזתי על סולחה, כבר לא חזרתי לכתוב שם בקביעות.

      במקרה שלך, יכול להיות שאם במקום לירות מייל לגלעד היית מריםה טלפון או (יותר טוב) נפגשת איתו על כוס קפה או (עוד יותר טוב) כוס בירה, הכל היה נגמר אחרת ואולי הייתם מוצאים פתרון עוקף-צנזורה שלא גורם לגלעד להרגיש שהוא מעמיד את המדור שלו או את עצמו בסכנה.

      • צ'ארלס ארתור ג'יימס Says:

        יש ליוספה אתר?

        ומעבר לזה, אני לא חושב ש"להט"בים מהווים יעד שגרתי לחקירות שב"כ" כפי שכתבת.
        פעילים פוליטיים מהווים יעד שגרתי לחקירות שב"כ, בין אם הם להט"בים ובין אם לאו (ראה מקרה יונתן שפירא).

  4. איתי Says:

    האמת החדשה היא M-theory? אני באמת לא רוצה להיות מהמנדנדים אבל אפילו בקישור מובהר שמדובר בתיאוריה (מבלי להכנס לבעיות בהגדרתה כתיאוריה) בת כ-15 שנה.

    • האמורי Says:

      זה היה באירוניה. סטיבן הוקינג הוא זה שמנופף בזה עכשיו

      • איתי Says:

        הוא מנופף בזה כבר שנים – הכתבה מטעה שכן הסיפור הרבה יותר מורכב. התיאוריה לא נכתבה מעולם ומעט מאד ידוע עליה (גבול האנרגיה הנמוכה, ושתי התורות של המקורות). לגבי ה"צורך באלוהים" (חלקנו הסתדר טוב מאד גם לפני שנת 1995 לאדוננו) שפע הווקואה \ העיקרןן האנתרופי הורתם כבר בתורות ה-10 מימדיות.

        לדעתי אתה מחמיץ סיפור הרבה יותר עסיסי ו\או קומי על מאבקי אגו, שוטי כפר, תורה שלא נכתבה (ולא ברור אם ניתן בכלל לנסח תורה שכזו) הבטחות לחלקיקים אלוקיים ועוד נפלאות שכאלה. בדיעבד אולי כדאי לכתוב את זה באידיש כמעשיה לחג.

      • האמורי Says:

        אתה מוזמן בחום לכתוב על זה פוסט אורח

      • איתי Says:

        אולי, יום אחד… ככתב מדעי אתה מוזמן ליצור קשר אם נראה לך שיש סיפור.

  5. יוסףה מקיטון Says:

    תודה למתענינים בפרשת הצנזורה בגוגיי. למען הסר ספק: האשם אינו במדיום התקשורתי (אימייל). היתי יותר ממנומסת במייל. למעשה ניסיתי בהתחלה להתחיל עם גלעד [הסמקה קלה]. הדברים ידועים היום בכינוי "הומולאומיות" וקבוצה נהדרת של להט"ביותים בחיפא לומדת את זה פעם בחודש (צרו קשר עם רותי פרסר אם ברצונכןם להצטרף). הבעיה אינה באיך שהדברים נאמרו – אלא במה שנאמר. ומה שנאמר היה שחויה שעבורי היא חויה מעצבת ולפיכך ראויה להיכלל ב 10 הדברים שהותר לי לכלול בכתבה, צונזרה בגלל שהוזכרה בה חקירה של השב"כ. מה שהיה עובר בקלות בכל אתר סטרייטי לא עבר בגוגיי כי הומואים צריכים להשתדל יותר (או לפחד יותר) כשמדובר בשיכות ללאום. ומצ'ואיזם בהקשר הזה הוא בהחלט לא רק סגנון לבוש או שרירים או טון דיבור נמוך – גם הפעלת כח גברי שלא לצורך, בודאי בהקשר לאומי, בודאי כנגד אוכלוסיות לא תקינות מגדרית – היא מצ'ואיזם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: