מה בעצם עשו השוטרים בזמן הטבח בברנוער?

by

במלאת שנה לאירועי ה-1.8.2009, אנו מגישים את המאמר שלהלן כתזכורת לאירועים שקרו באותו ערב בעיר תל אביב

דנה רוטשילד

השאלה האמיתית בסיפור הזה היא איך לעזאזל הצליח הרוצח לברוח. איך קורה שבלב תל אביב, מרחק יריקה משדרות רוטשילד, באחד הרחובות הכי מרכזיים והומים בעיר, יכול בנאדם לרסס בנשק אוטומטי במשך דקות ארוכות ולברוח רגלית מזירת האירוע מבלי שהמשטרה תתפוס אותו בתוך דקות. נכון למועד כתיבת שורות אלו, ביום שלישי בערב, עוד אין להם קצה חוט. ועוד אומרים שהוא לבש שחור ועטה מסכה – עניין די בולט בשטח, אם תשאלו אותי. אז איפה, כוס ראבק, היתה המשטרה? איך זה שבאזור נחמני־רוטשילד כל אידיוט שמעשן בפאב או מסתובב עם הכלב בלי רצועה חוטף רפורט, אבל כשרוצח עם נשק אוטומטי מסתובב ברחוב עם מסכה מתברר שהרחובות שלנו מופקרים לגמרי? איך זה שבאותו ערב בקושי היה אפשר למצוא חצי ניידת בכל השכונה?
לשאלה הזו דווקא יש תשובה, ונדמה שהיא טומנת בחובה הרבה יותר מאשר חשיפת סדר העדיפויות החאפרי של כוחות השיטור בארץ. אתם מבינים, קוראים יקרים, בזמן הירי ומעט לאחריו, במקום לתפוס את הרוצח ולתגבר אבטחה במקומות הומו־לסביים, היו מיטב שוטרינו באזור התחנה המרכזית, נותנים גב לפקחי יחידת עוז, לוכדים ומעמיסים עובדים זרים על אוטובוס של מינהלת ההגירה, נכנסים כמו שצריך בעשרות המפגינים והמפגינות – חלקן לסביות – שהוקפצו למקום עם הישמע דבר הפשיטה. היתה אלימות, זה בטח לא מפתיע אתכם כבר, וגם היו מעצרים, בוודאי תשמחו לדעת. לא רק של מהגרי עבודה, שמהם לא הכי אכפת לכם, בואו נודה על האמת, אלא גם של ישראלים. חלקם הומואים. נו מה. אמרתם סמולנים? אמרתם יפי נפש? אמרתם למה אתם מנפנפים במיניות שלכם ודוחפים אותה לפוליטיקה? אמרתם אם כל כך אכפת לכם מהסודנים לכו תפגינו בעזה, שם יודעים איך לטפל בכם? תודו שאמרתם. אתם תמיד אומרים. אם לא בעל פה אז בלב, לעצמכם. או בטוקבקים, כמובן, אחרת מאיפה הייתי יודעת.


מהתחנה המרכזית לוקח כמה דקות טובות להגיע לרחוב נחמני, גם עם קוז'אקים וסירנות, ובמיוחד אם מדובר במסה של ניידות. זה למה לקח להם זמן להגיב לקריאה, לשוטרים. שתדעו. וזה למה היה כולה שוטר וחצי באזור נחמני מלכתחילה. לתשומת לבם של כל ההומו־לס־בי־טרנס־קווירים והסטרייטים העלק ליברלים שלא מבינים איך המאבקים האלה קשורים זה לזה, ומתעקשים ש"נטייה מינית זה א־פוליטי". אתם יודעים, כמו שווייץ. נייטרלית. הכול בניוטרל.
אחר כך, כשצצו כל אלה שתמיד מצטטים את דבריו של הכומר הגרמני והפעיל האנטי נאצי מרטין נימלר, עם ה"כשהם באו לקחת את היהודים לא התנגדתי, כי לא הייתי יהודי… וכשבאו לקחת אותי, לא נותר מי שיתנגד", וחתמו במוסר ההשכל "היום זה ההומואים, מחר זה אתם", חייכתי חיוך מריר. עכשיו אתם נזכרים? איפה הייתם בחודשים האחרונים, בשנים האחרונות? זה גם לא מפתיע שרובם לא זוכרים את הציטוט הנכון, ומתחילים ישר מזה שלקחו את היהודים – הרי מה הפאנץ' ליין מבחינתם? זה שהרגו יהודים, השאר על הזין שלהם – כי "כשבאו לקחת את היהודים" הגיע, בטקסט המקורי כמו במציאות, אחרי שכבר לקחו את "הקומוניסטים", "הסוציאליסטים" ו"חברי איגודי העובדים". זה לא היה מקרי. זה שיכלו לקחת את היהודים בשקט, בלי יותר מדי כאב ראש והתקוממויות, זה בין השאר בגלל שכל אלה שהיו עלולים להתנגד – ניחשתם נכון, מדובר ב"קומוניסטים", "סוציאליסטים" ו"חברי איגודי עובדים", או בלשון בת זמננו "סמולנים" – כבר טופלו בידי הרשויות.

באחת בלילה עדיין לא ידעו מי הרוצח, אבל כבר אז היה ברור שמדובר באחד הרגעים הקשים לסצנה הקווירית, על שלל חבריה. אירוע מכונן. ברוטשילד פינת נחמני מתחילים להתאסף עשרות, ואחר כך מאות, להפגנה ספונטנית. לפעמים אי אפשר יותר לשתוק וחייבים להראות סולידריות, תמיכה, להביע הזדהות. אנשים מצלצלים זה לזה כמו בימי הפיגועים, רק לוודא שאתה חי. כמה לא עונים, וזה מפחיד. עד מהרה מתברר שהם היו בהפגנה בלוינסקי נגד גירוש העובדים הזרים, כולל הסטרייטים שתמיד באים למצעדים ולהפגנות שלנו, אלו הם "הסוציאליסטים" ו"הקומוניסטים" שבשיר המצוטט של נימלר נלקחים ראשונים. ואכן, גם ביום שבת הם חטפו קודם, חלקם מכות, חלקם נעצרו. מהגרי העבודה, אגב "איגודי פועלים", צפויים להישלח לגירוש. ואיפה היו שאר הסטרייטים, אלה שאנחנו בין "כמה מחבריהם הטובים ביותר"? ובכן, דחוס כאן.
יצא לי כמה פעמים להיות בסניף האגודה שברחוב נחמני. זה היה מתישהו ב־97', אולי 98'. גם אז פגישות הנוער היו בשבת בערב. לא שהיה לי אומץ ללכת אליהן, אבל כן עברתי שם באמצע השבוע. "רק בשביל חומרי הקריאה". היתה שם ספרייה עם ספרים ומגזינים קוויריים מחו"ל, והיה אפשר להשיג שם את המגזין המופתי "הזמן הוורוד", ומהם למדתי, בבולמוסי קריאה שהפתיעו גם אותי ברעבתנותם, איך לדבר על ואת הזהות שלי. עוד לא הבנתי את זה בזמנו, אבל כל מאבק פוליטי ששווה משהו מתחיל, לפני הכל, במילים. השפה, רבותי, היא שדה קרב, כפי שהדגים הסיקור התקשורתי והחדשותי של הטבח. "את מהקהילה?", פונה אלי כתב של רשת זרה בעצרת הזיכרון, אולי אני רוצה להתראיין. אתם מבינים, נדמה לכם שהמהפכה ההומואית מאחורינו כי יש הומואים בתוכניות ריאליטי וכמה סלבס מחוץ לארון, וכל זה טוב ויפה, אבל הם עדיין לא מסוגלים להגיד "הומו" ו"לסבית". אלה עדיין מילים עם קונטקסט מיני מלוכלך, מאיים, ומדובר במהדורת חדשות כאן. זה לא מכובד. ילדים צופים בזה ואנחנו לא רוצים להכניס להם רעיונות לראש. לא לא, גם לא בהודעות לעיתונות שהוציאו אנשי ציבור וחברי כנסת בעקבות הדברים. במיוחד לא ראש הממשלה והנשיא. וכבר הטוקבקים הראשונים מזהירים שהומואים ולסביות "בטירוף" כדי "לנצל את האירוע" ו"להשתלח בכל מי שלא בעדם". אי אפשר שלא לאהוב טוקבקים. זה אשכרה המודחק הקולקטיבי. את מה שירמזו לנו בנימוס המילים המכובסות שהסתובבו בתקשורת – "הקהילה", "נטייה מינית", "להט"ב", "גאים", "עליזים" – ייתנו לכם בפרצוף הטוקבקים. במיוחד אהבתי את "יש הבדל גדול בין להציג אתכם כחולים וסוטים או להתנגד לדרככם לבין להסית לרצח".

אחרי עצרת הזיכרון בגן מאיר היה ארבע לפנות בוקר, אבל הייתי ערנית כמו חיית מעבדה על קפאין והסתובבתי בחדר דרוכה כמו קפיץ; השותף, שגם היה בעצרת – בדירה שלנו כולם הומואים/לסביות, כולל החתולים – שאל שוב ושוב, בהיסטריה, "מה זה אומר?", "מה ההשלכות?" ו"טירוף!", וניסה לחלץ ממני אמירה חד משמעית על מה שקורה פה. לא היתה לי אחת כזו. בין השאר כי עוד לא היו פרטים מלאים, אבל גם כי נדמה שכאן, בתל אביב פינת לאמשנה, אנחנו נמצאים קרוב מדי להתרחשויות; שהכל ברזולוציה כל כך גבוהה, שאפשר רק לחוות את הגודש, להיות מופגז בגירויים. כדי לראות את התמונה הגדולה צריך לקחת קצת מרחק, לעשות זום אאוט. זה בטח נראה מחורבן גם משם, אבל לפחות אפשר לנשום.

(פורסם לראשונה ב"העיר")

תגים: , , , , , , , ,

25 תגובות to “מה בעצם עשו השוטרים בזמן הטבח בברנוער?”

  1. דני Says:

    הוי הזעם שנכתש ביומיום האפרורי.

    הוי הזעקה שנטמעת השאון הקניונים.

    זה נכון מאוד – פשוט להביא את המאמר הזה ולא לכתוב משהו חדש (כי אין משהו חדש).

  2. דני Says:

    צריך להיות כמובן "בשאון הקניונים".

  3. yossidavid Says:

    לך תסביר לאנשים, שמאבק נגד דיכוי, הוא מאבק נגד דיכוי ולא משנה של מי ומאיזה סוג. לא משנה אם מדובר על פליטים, על פלסטינים על הקהילה הלהט"הית, או אפילו זכויות נשים ועובדים.
    זה כל כך דפוק שהתפיסות האינדיבדואליסטיות של הקפיטליזם השתלטו על שיח "זכויות האדם" ועל שיח המאבקים נגד דיכוי.
    הלוואי ונפנים את "פועלי, או חברי כל המאבקים, התאחדו" מאחר ואם לא כך, לא תשיגו מאומה.

  4. סירו Says:

    כמה חלם במאמר אחד.

    אמרנו הגזמה חסרת פרופורציה שמנפחת את משטרת ההגירה למשטר הנאצי ורדיפתו את להט"בים? קיבלנו. כאילו אין גאים משני צידי המתרס בדיון או במשטרה.

    הרצח בבר הנוער הוא אירוע מבחיל חשוך וראוי לכל גינוי.
    הנסיון להפוך אותו לסמל במאבק פוליטי מטומטם, ראוי לגינוי גם הוא. בייחוד תוך כדי נסיון נואל לנכס כל תופעה מצפונית על פני כדור הארץ לאותם קומוניסטים ואיגודי עובדים אמיצים.

    רוצה אדם לבדוק מה היה גורל היהודים בגני עדן סוציאליסטים? רוצה אדם לבדוק מה היה גורל הלהט"בים בגני עדן סוציאליסטים?

    הסיבה שאף אחד לא התנגד לרדיפת היהודים זה כי "השמאלנים ואיגודי העובדים" נמחקו? שמא לא נשמע מעולם על קומוניסטים גזענים? שמא של איגודי עובדים בעולם הם בטעות לא איגודים פטרוניים אקסקלוסיביים וגזעניים? שמא הקהל שלהם אינו מפגין נגד מהגרים כי הם "גונבים עבודה"? שמא המגבלות שהם מטילים על השוק לא מקשים על מהגרים להשתלב בשוק העבודה ובחברה, בגלל זכויות היתר של חברי האיגוד?

    מבחיל, ומטופש.

    יוסי דוויד – שכחנו קצת היסטוריה.
    לאורך המאה ה-20 דווקא הקפיטליסטים האינדיבידואליסטיםהם אלה שהעניקו ללהט"בים זכויות. בזכות אותם קפיטליסטים אינדיבידואליסטים ניצלו לבסוף יהודים מהשואה. בזכותם ניצלו פעילי זכויות אדם מהגולאג. דווקא הם אלו שנלחמו נגד רוצחים נאצים ופשיסטים שטבחו בלאומים, מיעוטים וגאים תחת אצלטת "טובת האומה", ובקומוניסטים והסוציאליסטים, שרצחו מיליונים ברעב, עבודות כפיה והשמדת עמים בסין ומזרח אירופה.

    ואילו האנטי אינדיבידואליסטים, יהיו אלה פשיסטים, קומוניסטים, או פאן ערביסטים, עמדו מאחורי רוב אובדן החיים, הזכויות, והגזל במאה האחרונה.

    • ofrilany Says:

      ג'יזס, כמה עיוותים.
      ממש תודה שרצח של נערים נחשב בעיניך "מבחיל" (אם כי זאת גם המלה שאתה בוחר לתאר בה את המאמר. הרי חייבים לשמור על האיזון!).
      אפשר לבקר איגודי עובדים כמה שרוצים, אבל להגיד ש"הקהל שלהם מפגין נגד מהגרים כי הם 'גונבים עבודה'" זה קצת מגוחך – זה שאיגודי עובדים סוציאליסטים ומפלגות גזעניות פונים לפעמים לאותו קהל זה לא אומר שהם אותו דבר, אלא בדיוק להיפך.
      הקפיטליסטים העניקו ללהט"בים זכויות? זאת גם צורה קצת מעוותת להציג דברים. מי שנשכב על הגדר ונאבק לשחרור ההומואים והלסביות היו בעיקר שמאלנים, ולא רפובליקנים כמוך.
      המשפט האחרון הוא כבר כל כך דבילי שבלתי אפשרי להגיב עליו. נאמר את זה באופן חיובי: ארגנת את ההיסטוריה של המאה ה-20 כל כך יפה ואלגנטי שאני נותר ללא מלים.

  5. דנהR Says:

    קצת מטורף מה שקרה בעצרת הזיכרון הזו. זה היה הכי רחוק שאפשר מליל הרצח עצמו.וצדקו אלו שאמרו שאם יש דפוס יציב בהוויה הישראלית זה תמיד יהיה טקס הזיכרון. כל הוויפלאש מהממשי של שנה שעברה התפוגג למצעד לפידים ורון חולדאי על הבמה, שכמעט התגעגעתי לחרדה הקיומית, בבחינת נפילת אסימון קולקטיבית, של לפני שנה. כמובן שזה נגוז; חרדה קיומית כעת היא מנת חלקם של 400 ילדים שהולכים לגרש, ההומואים התנחמו בהראל סקעת. וגם חם נורא.
    הלוואי ולגל אוחובסקי היה אכפת קצת יותר משכר עובדת באמ-פמ מאשר מיציאה מהארון של הומו-לסבי-טק כזה או אחר.

  6. אייל גרוס Says:

    אכן משובח וראוי לפרסום מחודש. מה שדני כתב למעלה – מצטרף….

  7. סמולנית Says:

    תודה

  8. יותם Says:

    מאמר מצוין
    תודה בכלל ובפרט כאחת הלסביות שנעצרה באותו לילה ואף תישפט על כך.

  9. bidyke Says:

    מאמר מצוין, אך כמה מילים על "הומואים ולסביות":

    1. מן הסתם, הקהילה שלנו לא מורכבת מהומואים ולסביות בלבד, אלא גם מביסקסואליות, טרנסג'נדרים, קוויריות ואחרות/ים. למרות זאת המאמר מתייחס רק לשתי הקבוצות האלה, ויש בכך לפגם, ביחוד היות והקהילה הרדיקלית היא המקום העיקרי אותו מאכלסות הקבוצות האלה מחוץ לארון (ההומו-לסבי).
    2. בפרט בהקשר למאבק נגד הגירוש, חוסר האזכור של ביסקסואליות חוטא הן לאמת והן לביסקסואליות. להזכיר, חלק גדול מהנשים שהיו פעילות והובילו את המאבק הזה בשנה שעברה (וכיום את המאבק בשייח ג'ראח) הן ביסקסואליות. חוסר אזכור שלהן לא מכבד אותן.
    3. היחס לראשי התיבות "להט"ב" בתור מכבסת מילים ל"הומואים ולסביות" היא בעייתית בלשון המעטה. בתור מי שהיא שתי אותיות בלהט"ב (אבל לא הומו ולא לסבית), ראשי התיבות האלה הן המקום היחיד שבו אני רואה יחס לזהויות שלי. ראשי התיבות "להט"ב" (ו/או להטבא"ק) הן ההפך ממכבסת מילים – הי מהוות הכרה מלאה יותר במגוון הזהויות בקהילה שלנו (ובאוכלוסיה באופן כללי).

    • ofrilany Says:

      אני חושב שלתלות את יהבנו על המונח להט"ב כמונח הבלעדי זה קצת חסר טעם. לא במקרה, כל שנה נוספת אות חדשה לראשי תיבות. גם להט"ב, להטב"ק ואו להטבא"ק? ייחשב תוך כמה חודשים לדכאני וריאקציוני, למשל כלפי קהילת הערפדים שעליה כתבתי או קהילת הסריסים שעליה עוד אכתוב, שלא לדבר על קהילת הסטרייטים.
      להט"ב זה בסך הכול ראשי תיבות. אני מציע לחשוב על הגדרה שתכיל את הדברים המשותפים לכל קואליציית הלהט"ב[…] – אולי קוויר, שלדעתי לא צריך להיכלל כאחד המרכיבים אלא להכיל את כולם. אבל כל עוד אין הסכמה כלשהי על מושג כזה, זה די סביר שמדי פעם יכתבו "לסביות והומואים" ולא להט"ב.

      • bidyke Says:

        הטיעון הזה הוא בעייתי. נדמה לי שמה שאתה אומר זה שהיות ולעולם אי אפשר להכליל את כולם, מוטב למחוק את הרוב?

        אני מסכימה שריבוי השמות הוא מסורבל (במקרה הטוב), אבל המדובר כאן בזהויות וקבוצות של א/נשים ולא רק בכותרות חסרות תוכן. גם כאשר אנו באות לפרט את כל המאבקים השונים, נעשה רשימות מכולת. למשל: להט"בופוביה, סקסיזם, גזענות, סוגנות, כיבוש, גירוש וכן הלאה. אף אחד לא יטען שהרשימה הזאת קצרה או נוחה למישהו – אבל היא הכרחית על מנת לפרט את המאבקים, ואת הקבוצות השונות שאנו נאבקות למענן. לא יעלה על דעתה של אף אחת לטעון שאחד או שניים מתוך המושגים האלה מכסים את כל השאר ופוטרים אותנו משימוש בכולם. כנ"ל לגבי להטבא"ק – כל מאבק הוא שונה ונפרד, וראשי התיבות מסמלות (או לפחות אמורות לסמל) קואליציה בין קבוצות שותפות, אך לא לזכור רק מאבקים מסוימים על חשבון אחרים.

        לגבי מונח אחיד (ע"ע קוויר), גם כאן יש בעייתיות. הבעיה במונחים מכלילים היא שהם עלולים להפוך גם למונחים מוחקים. למשל, ב-99% מהפעמים, אם אגיד שאני קווירית, יניחו שאני לסבית אלא אם כן אשתמש במילים "ביסקסואלית" ו"ג'נדרקוויר". על השניים האחרונים לא יחשבו כלל, אפילו אם אגיד משהו כמו "אני אוהבת יותר ממגדר אחד" או "אני לא מרגישה גבר או אישה, אלא משהו אחר". האופציות האלה, של ביסקסואליות, ג'נדרקוויריות, ועוד אופציות רבות אחרות, כלל לא קיימות באוצר המונחים של רוב האוכלוסיה.

        בעיני קיימת חובה להזכיר את המונחים בשמם (ולא רק "בלב", כמו במילה "קוויר"), שהרי אחרת לא שינינו את הססטוס קוו ה"הומו-לסבי" ולמעשה הנצחנו את המצב כפי שהוא.

      • ofrilany Says:

        אני לא אומר שזה לא בעייתי, אבל יש בעיה גם בהנחה שלכל דבר בתחום של מיניות ומגדר יש שם שכבר הוגדר ורק צריך לתייג אותו כזהות ולהכניס אותו לראשי תיבות. הנה – את משתמשת במושג ג'נדרקוויר והוא לא נמצא בראשי תיבות.
        ואני צופה גם מלחמה קשה בין פאסיווים לאקטיווים שתפרוץ בסביבות 2014.
        האמת שאני כבר מעדיף את "המין השלישי" של מגנוס הירשפלד. הירשפלד חישב ומצא כי יש 43,046,721 סוגי מיניות שונים אפשריים. נראה לי שאפילו בגרמנית קשה להכניס את זה במלה אחת.
        בד בבד, יש מקום לגוון ולהגיד גם למשל "בי ולסביות" או "הומואים וטראנס".

      • ofrilany Says:
          ובעניין סמוך: ידיעה קצת תמוהה שהתפרסמה היום:

          חרדי עם שני איברי מין ביקש להתגייס לצה"ל
          02/08/2010, 15:59

          ——————————————————————————–

          החרדי בן 30 נולד עם שדיים, רחם ושחלות ועם פין פעיל בגודל נורמלי אך ללא אשכים. הוא מוגדר כזכר ונקבה גם יחד. חיצונית רק השדיים מסגירות את זה שהוא לא בחור רגיל. צה"ל מסרב לגייסו והוא טוען להפלייה מינית כי ישנם לדבריו בחורים שמנים עם שדיים שאותם דווקא צה"ל כן מגייס.

          רפואית הוא מוגדר "טומטום" או "אנדרוגינוס" ומדובר בתופעה חריגה. אני רק לא מבין למה הוא לא עובר כריתת שדיים ואז חיצונית הוא יראה כגבר? או שהוא שומר לעצמו את האופצייה לחיות כאשה ולהרות בעתיד?

      • טרנס Says:

        שנולד כאינטרסקס, מן הסתם הוא לא רוצה לעבור ניתוח בהרדמה מלאה עבור משהו שלא מסכן אותו בריאותית בשום צורה, וכנראה שלא מפריע לו. אם הוא מסתדר עם השדיים שלו, כפי שגברים שמנים רבים מצליחים להסתדר איתם – למה שנקבע לו איזה ניתוחים עליו לעבור? זה הגוף שלו.

        הדבר היחיד התמוה בכתבה הצהבהבה זה מדוע מפרטים אודות כל חלקי גופו, כאילו שזה רלוונטי למשהו מה יש או אין לו. מספיק להגיד שהבחור נולד כאינטרסקס (טומטום ואנדרוגינוס הן הגדרות מימי התלמוד), כלומר מצב בין זכר ונקבה.

        נ.ב.
        לידע כללי, הריון עושים ברחם, לא בשדיים, והוא לא חייב להזדהות או לחיות כאשה כדי להרות.

      • האמורי Says:

        נכון, בגלל הפירוט המוזר וההצגה הכללית (זה גם מעלה שאלה: האם דובר צה"ל הוציא הודעה על זה?) כתבתי שזה תמוה

  10. דני Says:

    הסיפור העצוב שמתחבא מאחורי הידיעה הוא שלחרדי הזה אין שום סיכוי בקהילה שלו, ולכן הוא מבקש להתגייס.

  11. רתם Says:

    כן, עופרי, בהחלט, "הקפיטליסטים העניקו ללהט"בים זכויות"
    את הזכות החשובה ביותר – הזכות לקנות.

  12. גיא גולדברנר Says:

    קשקוש אחד גדול את מספרת כאן על סדרי העדיפויות של משטרת ישראל!

    1. תחנה מרכזית שייכת למשטרת מרחב יפתח שאחרי על כל אזור דרום ת"א ויפו.
    2. כזכור לי בית האגודה בנחמני נמצא במרכז ת"א, שנמצא באחריות תחנת לב ת"א ששייכת למרחב ירקון שיושב בראול וולנברג.
    תחנת לב ת"א אחראית על כל מה שבין דרך יפו-ת"א, אלנבי, איזור הקריה, מרכז ת"א עד שדרות נורדאו.
    לתחנת לב ת"א יש 4 ניידות בסיור במשמרת ערב ועוד מספר זהה של ניידות תנועה.
    הניידות מסתובבות בכל השטח, אם יש לך תלונות על כמות השוטרים המועטת- תפני למשרד האוצר שלא מוכן להוסיף עוד תקנים למשטרת ישראל.

    3. שמקבלים דוח על כלב ללא רצועה או חנייה לא חוקית, מקבלים את זה מפקח של עיריית ת"א ולא משוטר, שוטרים לא מתעסקים בעבירות אלו!

    4. אם היה מבצע כמו שאת טוענת "עם אוטובוס" בתחנה מרכזית עם יחידת עוז- אז בכלל מדובר בשוטרים שלא קשורים למשמרת שלהם, אלה הובאו במיוחד לצורך המבצע, ויותר הגיוני שהם בכלל שייכים למשטרת ההגירה ולא למרחבים של מחוז ת"א.

    5. ברגע שהתקבלה הידיעה על האירוע במוקד 100, כל הניידות במחוז ת"א מכלל המרחבים הוקפצו לאירוע, כל הבילוש של מחוז ת"א כולל יחידה ימ"ר הוקפצו מהבית.
    הועלה מסוק לאוויר, נחסמו צירי תנועה, נעשו עשרות פעולות שלא פורסמו.
    *תוך פחות מ2 דקות מרגע הקריאה הראשונה, הגיעה הניידת הראשונה למקום, זמן תגובה מהיר מאוד בתוך ת"א.

    6. לא מדובר בנשק אוטומטי, אלא חצי אוטומטי, משמע אקדח- אקדח אפשר להסתיר בתוך הבגדים.
    סביר שאף אדם/רוצח יסתובב עם מסכה על פניו כל הזמן- משמע שהוא חבש אותה רק לביצוע המעשה ולאחר מכן הסיר אותה!
    בשביל זה לא היה ניתן למצוא איש עם מסכה ברחוב.

    יש אנשים וגם קבוצות שמנסים כל הזמן להשחיר את פני המשטרה בכלל.
    בחקירה הזו המשטרה עושה מעל ומעבר, ולצערנו אין עדיין קצה חוט.
    זה לא הרצח הראשון שאין לו קצה חוט.

    אני לא שוטר ולא מתנדב במשטרה

    • ofrilany Says:

      ואו, איזה התמצאות בסד"כים של שוטרים. לא ידעתי שקהילת הביטחון קוראת את הבלוג. זה קצת מלחיץ

      • רותם Says:

        עפרי – התגובה שלך היא מאכזבת בחוסר-העניינות שלה. אני מקווה שהיא נכתבה בקורטוב הומור. בכל מקרה, אני לא יכול להתעלם מזה שזה נכתב ברצינות. אני אקשר את ההתייחסות גם לגבי השטויות במיץ עגבניות שנכתבו לעיל בגנות האינדיבידואליזם… מה לעשות שהקפיטליסטים-האינדיבידואליסטים הם גם נושאי הדגל של חופש הביטוי. את משטרת המחשבות אנחנו משאירים למדינות הליגה הערבית, איראן, שאר הרפובליקות המפוארות של מרכז אסיה, ובכלל- מדינות אמנת ורשה (שרובן, תודה לאל, עברו לדמוקרטיה).
        אישית אני לא חבר באף אחת הקהילות שהוזכרו לעיל (גם לא בקהילת הביטחון…) אבל אני רוחש כבוד לאנשים שעובדים קשה וממלאים את חובתם באחריות ובמסירות – וזה לא משנה אם זה למוסדות ממשלתיים (משטרה, צה"ל) או חברתיים (התנדבות בקהילות הלהט"בים למשל, גורמים שעוסקים בחינוך למבוגרים, נוער במצוקה, ספריות לעיוורים וכן הלאה)

        הפרסום הזה של דנה, שכל כולו כתב פלסתר אנטי-משטרתי, הוא בעייתי ומאוד מגמתי והנחת היסוד שעליו הוא מתבסס מתפרקת לרסיסים עם הנתונים שמביא גיא. אלוהים (או "THE DEVIL", כפי שאומרים הגויים…) נמצא בפרטים הקטנים.

        עניינית- הפיגוע בבר-נוער הוא באמת מבחיל ונורא ומזעזע. ממה שאני זוכר, נרמז בזמנו שאחד המניעים האפשריים לפיגוע היה על רקע אישי-משפחתי, שאולי קשור למישהו ששרד את הפיגוע ואינו מעוניין בפרסום פרטים נוספים מחמת צנעת הפרט. אני לא טוען שזה בהכרח המקרה (שוב- מדובר ברמז שהוצע בזמנו) אבל זו רק עוד נקודה למחשבה.

        מדינת ישראל, על כל מנגנוניה (המשטרה, הצבא, גופי המודיעין), היא מדינה דמוקרטית ושוחרת שלום – לא רק ברמה של טקסט מכונן (מגילת העצמאות) אלא גם בפרקטיקה היומיומית. אחת הסיבות לכך שמהפכה נוסח מצרים לא תקרה בישראל היא פשוט משום שבישראל אין פער מטורף בין אוכלוסיית המדינה לבין מוסדות המדינה ומנגנוניה.

        מה שמוביל אותי לסוגיית העובדים הזרים: עצוב ונורא ככל שזה יישמע, אנחנו מדינת-חוק שבה מתקבלות החלטות לא בין שתי אוזניו של מאן דהוא, אלא במוסדות נבחרים או שיפוטיים. המוסדות האלה קבעו שצריך להקים יחידה כמו יחידת עוז, שעליה הוטלה המשימה של הוצאת עובדים זרים (שהובאו לישראל, ברובם, גם כן הודות לפרצות וכו' בחקיקה). השחרת שמם של שוטרי היחידה הזו והשוואתם לגרועים שבאויבינו היא מחליאה. זה נכון, הם עושים עבודה קשה ומגעילה (דמיינו איך אתם הייתם ממלאים משימה כזו) ודווקא בגלל זה לא מגיע להם היחס הזה שאתם נותנים להם. זה גרוע כמעט באותה מידה כמו המתנחלים שקראו לי ולחיילים/שוטרים אחרים בזמן ההתנתקות בשמות שאני לא רוצה לחזור עליהם.

        לפעמים זה נדמה שמיטב האנשים שחיים במדינת ישראל שכחו מי באמת רוצה בטובתם ומי סתם שולחים צ'ק שמן מבנק בלוקסמבורג שעליו מתנוסס דגל של האיחוד האירופי.

        שבת שלום.

      • ofrilany Says:

        מה בעצם אתה רוצה מחיי? מאיפה פתאום הנימה המטיפנית הזאת?
        אגב, אתה מגיב על תגובה שנכתבה לפני יותר מחצי שנה
        אני לא מסכים עם מלה ממה שאתה כותב. אין לי שום כבוד ל"קהילת הביטחון", ממיליון סיבות שמוסברות בעשרות פוסטים בבלוג הזה ואין לי שום כוונה לפרט אותן אחת לאחת. אתה יוצא מאיזו הנחה שאנחנו מסכימים על כל מיני דברים ולמרבה הצער זה כנראה לא נכון.
        ד"ש לפריס

  13. בת-עמי Says:

    דנה דנה
    כמה אופטימיות שלא במקומה.
    חשבתי לנסות לנסח את זה בצורה שלא תעליב את השוטרים אבל זה חסר הגיון, אז קבלי:
    מה מביא אותך לחשוב שגם אם היה יושב שוטר עם נשק דרוך בכניסה לבר-נוער היה עולה בידו לתפוס את המחבל? מתי בפעם האחרונה נוכחתם של שוטרים במקום האירוע הביאה לסיומו ולפתיסת/פציעת/הריגת המחבל? לי זכורים לפחות שלושה פיגועים מהשנתיים האחרונות (הפיגוע בישיבת מרכז הרב ושני פיגועי דריסה של שופלים) בירושלים שהשוטרים הגיעו או שנכחו במקרה במקום והם לא חלמו אפילו להביא לסיום האירוע. מי שלחצו על ההדק היו אזרחים (מיני מתנחלים, פוי) או חיילים בחופשה.

    את יכולה לכתוב מה שאת רוצה על שוטרים שחכמים על חלשים ועל בלתי חמושים אבל לצפות שהגיבורים של לווינסקי באשכרה יסכנו את החיים שלהם ו/או יתפקדו תחת לחץ זה כמעט מקומם.

    הרוצח לא נלכד באותו ערב ולא בשנה שחלפה מאז בגלל שלא מדובר בפסיכופט או על מישהו שפעל בצורה אימפולסיבית. מדובר בבחור (אני משערת) מאומן ומיומן שהתכונן בצורה מדוקדקת ויעילה. את היית בלווינסקי באותו הלילה, אני, לבושתי, ישבתי מול הטלוויזיה ובין שאר עדי-ה-פתאום-שמעתי-בום לא היה ולו אחד שסיפר "ראיתי בחור חמוש וחבוש ברדס נמלט במורד/מעלה נחמני". יושבי בית הקפה הסמוך תארו איזושהי מהומה בשניות שאחרי הירי. ותו לו.
    יתכן שבמסגרת הכנותיו לקראת הפיגוע הוא בחר את ליל ה-1 באוגוסט כי הוא ידע על פעילות המשטרה באותו הלילה. אבל האמת העגומה היא שגם פריסה משטרתית סטנדרטית של ללכוד כלבים שמחרבנים בלי אישור לא היתה משנה את האירוע ו/או את מצב החקירה.

  14. מתי Says:

    תודה דנה. השינוי עוד יגיע

  15. מעצרים Says:

    מדהים שאין למשטרה קצה חוט לגבי הרוצח בטבח של ברנוער.
    אני יודעת שהמשטרה עושה עבודה טובה אבל אירוע כזה פתאום מאוד מערער את היכולת של המשטרה לתפוס פושעים ולהעמיד אותם לדין.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: