הפרשן הבכיר מייקל טומסקי: הטבח הוא נקודת מפנה ביחסים של יהודי ארה"ב הליברלים כלפי ישראל.
הפרשן כריס פיליפס: ארה"ב מאבדת את שליטתה על המזרח התיכון.
הסופר השוודי הפופולרי הנינג מנקל, שחיבר בין השאר את הספרים "רוצחים ללא פנים", "הסחת דעת" ו"הכלבים בריגה" (שתורגמו שלושתם לעברית) יושב בכלא באר שבע (אולי הוא שוחרר בשעות האחרונות) לאחר שנחטף על ידי ישראל יחד עם מאות פעילי שלום אחרים; זעם בשוודיה: הישראלים רוצחים, שודדים ופושעם.
מקבץ הפגנות ברחבי העולם החופשי.
אינדיפנדנט: משהו חדש קורה במזרח התיכון; ישראל עברה מהרג של ערבים להרג של טורקים ואירופים.
סאלון: פרצופה האמיתי של ישראל נחשף: מי יכול היה לדמיין התקפה צבאית על סירות סיוע לאזור אסון.
רשימה נרחבת של פעילי השלום, ביניהם זוכי פרס נובל ולוחמי זכויות אדם מפורסמים, שנחטפו על ידי ישראל.
ועוד פרשנות: סימנים לתנועה טקטונית ביחסים הבינלאומיים.
הורייט: מה לעזאזל ישראל חושבת?
ניו סטייטסמן: אסור לאפשר לישראל למסמס את החקירה כמו את דו"ח גולדסטון.
דפנה ברעם בגרדיאן: ישראל נכנסה בחודשים האחרונים לשלב חדש ושפל בתולדותיה.
הבלוג של דניס קופר רומז: ישראל מדינה פשיסטית.
עיתונאים שהיו על סיפון הספינות נחטפו וצונזרו.
אחדף סווייף חוזה בגרדיאן: עוד ועוד ספינות ישוטו לעזה; החרם יתרחב; ישראל מתקרבת ל"נקודת דרום אפריקה".
40 בריטים יושבים כרגע בכלא באר שבע. ביניהם אלכסנדרה לורט-פיליפס, היפית מלונדון, ותרזה מקדרמוט, עובדת דואר מאדינבורו.
הגרמנים החטופים חוזרים לגרמניה, ביניהם חברי פרלמנט ממפלגת השמאל.
2 ביוני 2010 ב- 01:17 |
זאת התגובה ה-1,000 ב"ארץ האמורי"
2 ביוני 2010 ב- 02:25 |
הכל עדיין בגדר שמועות אבל מאוד מעניין לדעת מה קורה עם שני פלסטינים ישראלים שלא הוזכרו בדיווחים בתקשורת. בעיקרון דווח שהיו 7 פלסטינים ישראלים על הספינה. חנין זועבי שוחררה, 4 נעצרו. איפה השניים הנוספים?
2 ביוני 2010 ב- 16:35 |
לפי שמועות שיצאו מיד לאחר ההתקפה, שני פלסטינים ישראלים תושבי חיפה נרצחו. אבל אלו רק שמועות.
ישראל מסרבת למסור את מספר ההרוגים ואת שמות ההרוגים והפצועים. ארגון עדאלה הגיש עתירה דחופה נגד ההשתקה. נקווה שתתקבל במהרה
2 ביוני 2010 ב- 03:03 |
ועל שיתוף הפעולה בין ישראל לטורקיה בדיכוי הכורדים, לכל המקהלות הפאשיסטיות שמגנות בפתאומיות את דיכוי הכורדים (לצערי רק בגרמנית)
http://www.nadir.org/nadir/initiativ/isku/pressekurdturk/2008/05/02.htm
2 ביוני 2010 ב- 03:07 |
ופה מסופר איך לפני שבועים משלחת צבאית ישראלית ביקרה את הצבא הטורקי בגבול עיראק (האזור בו נמצאת רוב האוכלוסיה הכורדית) ובחנה את הביצורים הצבאיים הטורקים. כנראה שיכולתה של ישראל בלבנות חומות וב"לחימה בטרור" משמשת את השלטון הטורקי להגביר את הדיכוי של ההתנגדות הכורדית.
http://www.nadir.org/nadir/initiativ/isku/pressekurdturk/2010/20/03.htm
2 ביוני 2010 ב- 11:38 |
נראה שדיכוי הכורדים כשלעצמו אינו סוגייה מעניינת לדעת הקהל הבינ"ל, והוא יוזכר רק אם ישראל מעורבת איכשהו.
למען ההגינות יש לציין שממשל ארדואן דווקא הפחית את הדיכוי והאפלייה, למשל בנושא הלשוני, אך עדיין הוא שולל את זכותם של הכורדים להתחנך בלשונם:
http://vvanwilgenburg.blogspot.com/2009/03/erdogan-kurdish-language-education-is.html
2 ביוני 2010 ב- 14:40
על הכורדים מדברים הרבה פחות באופן יחסי למרות שבגרמניה בגלל קהילה מאוד גדולה של כורדים יש הרבה מאוד הפגנות ותקשורת בנושא.
את השיתוף של ישראל בדיכוי הכורדים (או בתמיכה בכורדים בצפון עירק בשנות סדאם חוסיין) אף אחד לא ממש מזכיר. הקישור לכתבות הובא מאתר גרמני שמתרגם טקסטים של הגרילה הכורדית, חוץ מהם אפ אחד לא כתב על הנושא. בכתבה הראשונה, פעיל הגרילה הכורדי בכלל מדגיש את תמיכתו בזכות קיומה של ישראל רק שיפסיקו לממן את רוצחי עמו. מסתבר שלא כל העולם נגדנו.
2 ביוני 2010 ב- 06:14 |
יוסי, אני לא בטוח מי אתה, אבל אתה מגיב רציני. אני לעומת זאת טמבל לא קטן. אבל אני מגיב בכל רחבי הרשת תחת השם המטופש יוסי. אני מציע לך למצוא כינוי אחר כי אתה גורם לי להראות רציני.
2 ביוני 2010 ב- 06:52 |
אז עכשיו לצד הפטריוטיזם המתלהם בתקשורת הישראלית קיבלנו מקבץ של ביקורת צדקנית ארסית והיסטרית מהכיוון השני. יופי, יש איזון, ונמצאנו למדים ששטופי מוח חסרי חוש ביקורת מצויים גם פה וגם שם.
2 ביוני 2010 ב- 07:10 |
אבל התמונה מצוינת! 🙂
2 ביוני 2010 ב- 13:24 |
הדיווחים בארץ מעלימים מחאה נמרצת באירופה. בשודיה התארגנו כ- 10000 מפגינית תוך כמה שעות. ההפגנות והקריאה לחרם הן בלב הקונסנזוס כאן, אבל בארץ נעשה מאמץ להציג את המחאה כמרי ערבי בלב אירופה.
2 ביוני 2010 ב- 16:29 |
ועוד:
רב בריטי: ישראל מסכנת את היהודים בעולם
http://www.guardian.co.uk/commentisfree/belief/2010/jun/02/gaza-israel-judaism-uk
2 ביוני 2010 ב- 21:19 |
אחח, מה לא הייתי נותן כדי להתחלף עם גברת מקדרמיט – אני ערוך גם לחצי שנה במעשיהו – ולהחליף את הסווטשופ הדוחה שמשלם לי שכ"ד ברשות הדואר הסקוטית, אדינבורו, יו מקדרמיד, ללכת מכות בפאבים אחרי העבודה, להריץ דאחקות עם שון ריידר או סטיוארט מרדוק ולמות מקור ומגשם כל השנה, לרבות יולי אוגוסט.
3 ביוני 2010 ב- 09:07 |
מעניין האם התגובה הזאת תפורסם…
זה עצוב שאתה ושאר המתנגדים לפעילות ישראל מציגים ערימות של דיעות ומידע שאולי נכון, אבל בלי הקשר ישיר לנושא בעוד אנחנו מציגים עובדות ומשום מה, בעולם, לכם מקשיבים.
עצוב.
4 ביוני 2010 ב- 19:00 |
השיר המתאים לאירוע
ידישע פיראטען