עלילותיו של בן טובים

by

בשבועיים האחרונים זכיתי לכמה דקות תהילה. אמנם התמונה לא יצאה מוצלחת במיוחד, אבל לא בכל יום אתה עומד במרכזה של כתבה המתפרסמת בעמוד הראשון של "הארץ". אחרי ששוטר אגרסיבי למדי ערך עליי, ללא סיבה, חיפוש פולשני, התברר שזו פרקטיקה מקובלת במשטרת ירושלים, במסגרת מה שהם מכנים "הגברת תחושת הביטחון של התושבים". לא ברור מי התושבים שהם מגבירים את תחושת הביטחון שלהם – כנראה קומץ מיליונרים אנגלוסקסים שאינם מתגוררים בדירותיהם, ולכן ממילא אינם מעוכבים על ידי שוטרים.

אני מקווה שהכתבה של ניר חסון, שזכתה אתמול להרחבה ב"הארץ השבוע", תזיז משהו במשטרה העירונית. אבל אני חושש שגם אם השוטרים ברחביה יהפכו מנומסים יותר לתקופת מה, זה לא ישנה את דרכיהם בשכונות אחרות בירושלים, במיוחד בצדה המזרחי (אבל לא רק שם). למעשה, אני בטוח שחיפושים פולשניים ושאר פגיעות בזכויות הפרט הם עניין נפוץ למדי בג'בל מוכבר, עיסאוויה וקרית מנחם. רק כשזה הגיע לרחביה, בה מתגוררים סטודנטים עם קשרים ב"הארץ", זה זוכה לתשומת לב ראויה.

אלא שתשומת הלב רק עלולה להזיק אם היא ממסגרת את התופעה כפגיעה ב"בני טובים" (ביטוי החוזר כמה פעמים בכתבה מאתמול). ואכן, זה נורא מוזר ששוטרים מטרידים ככה צעירים ממושקפים ובהירי עור (ואני ביניהם, למרות שאני מתקשה לחשוב על עצמי כ”בן טובים”. זה מרגיש לי בריטי מדי).

אבל למה בעצם שהם יטרידו צעירים שחומים, אפילו כאלה עם מבטא ערבי? השאלה הזו לא נשאלת בגלוי, אבל דווקא בשל כך זוכה למענה המובן מאליו: צעירים שחומים הם שוורים מועדים, בניגוד ל"בני טובים" אשכנזים.

הגישה הזו היא פן נוסף של משטר הכיבוש בעיר. משטרה ששליש מנתיניה נתונים תחת כיבוש תפעיל נגדם פרקטיקות ההולמות משטר כיבוש. אלא שפרקטיקות כאלה זולגות במוקדם או במאוחר גם לאזורים אחרים בעיר – תחילה לשכונות יהודיות שחומות משהו, ולבסוף, כך אנו מגלים לאחרונה, גם לשכונות היוקרה של מרכז ירושלים, רחביה, טלביה ובקעא. משטרת כיבוש כזו מסוגלת גם להציב במרכז כיכר ציון, בערבים ההומים של סוף השבוע, ניידת משטרה מהבהבת. שמעתם פעם על עיר נורמאלית במערב שבה במרכז הכיכר המרכזית יש נוכחות משטרתית אינטנסיבית כל כך?

נכון, ירושלים אינה עיר נורמאלית. אבל זה בדיוק מה שפרשת החיפושים ברחביה אמורה להראות. לא צריך לקבל את הרושם כאילו מספיק להרביץ מעט חינוך בשוטרים והכל יבוא על מקומו בחלום.

אמנם מותר להתלונן על הפגיעה בזכויות הפרט, אבל רק אם זוכרים שהתלונה בלבד תתקשה להביא לשיפור בר קיימא במצב. אחרת זה נראה כאילו מדובר בחבורה של לבנבנים מפונקים שרוצים רק שיאפשרו להם לעשן בשקט.

ובכל זאת, לתלונה מודעתלעצמה יש תפקיד ביקורתי חשוב, ולא רק כי אין שום רע בעישון בשקט: היא מסייעת לחשוף את ההפרדה הבלתי אפשרית המתקיימת בירושלים ובארץ בכלל – דמוקרטיה ליברלית לצד משטר כיבוש ברמות שונות של דיכוי. בלי ערעור בסיסי יותר על יחסי הכוח, החירויות הליברליות נתונות בסכנה. ברחביה – ובהמשך גם במרכז תל אביב.

תגים: , ,

8 תגובות to “עלילותיו של בן טובים”

  1. עומר Says:

    כידוע, הטרדה של גורמים השונים מרוב האוכלוסייה (או השונים מהגורמים ההגמונים באוכלוסייה) היא תופעה של מדינות כובשות במזרח התיכון. זו הסיבה שגורמי המשטרה בבריטניה וב-ארה"ב משקיעות מאמץ אדיר לנסות ולהוכיח שהן אינן עוצרות על בסיס צבע עור (איך אפשר לשכוח את פסגת הבירה של אובמה עם השוטר קראולי והפרופסור גייטס?). זו כנראה גם הסיבה לכך שהמשטרה הצרפתית מואשמת בידי אמנסטי (סניף צרפת) בגזענות מושרשת כלפי מוסלמים.
    הכיבוש, זו הסיבה…

    (אגב, לפחות מהדיווחים התקשורתיים על הנעשה בשועפאט, לא הייתי מהמר על זה שהמשטרה פועלת שם באופן שוטף באותו היקף כמו ברחוב עזה)

    • galkatz Says:

      אני מצטרף בגדול לדברים של מתן אבל חשוב לי להבהיר משהו. זה נכון שזה קורה גם במקומות אחרים, אבל היות ששם יש הפרדה ברורה יותר בין המרחב הנכבש לבין המרחב הליברלי, יש פחות זליגה של פרקטיקות כיבוש. זה לגבי אפגניסטאן. באשר לצרפת – האזרחים ממוצא ערבי אינם "כבושים" אלא רוב רובם נהנים מזכויות אזרח, גם אם מוגבלות. לכן פה ההפרדה אמנם גם מטושטשת אבל ההבדל בין המרחבים פחות גדול. לכן גם כאן יש פחות זליגה.
      בירושלים לעומת זאת, יש כמות עצומה של נתינים (שליש ליתר דיוק) החיים תחת כיבוש, ולכן הזליגה היא חזקה כל כך. אני מעריך, כאמור, שבהמשך זה יגיע גם למקומות "נקיים" יותר.

      • עומר Says:

        מתן ואתה מגיבים כאילו המקרים שהצבעתי עליהם קרו בעראק או אפגניסטאן (ואני חולק לגמרי, כמובן, על מתן בפרשנותו למה שקורה שם, אבל לא כאן המקום להרחיב). שיר כמו American Skin (41 Shots) של ברוס ספרינגסטין, משנת 2000, נכתב על ארוע בברונקס, לא במחוז אנבאר בעראק. ההתנהלות המשטרתית האגרסיבית בשכונות המצוקה בפריז קרתה לפני פחות מ-5 שנים, לא באלג'יר בשנות ה-50.
        אני תמה האם היית כותב בעקבות 13 ההרוגים הערבים-ישראלים באוקטובר 2000 ש"האזרחים ממוצא ערבי אינם "כבושים" אלא רוב רובם נהנים מזכויות אזרח, גם אם מוגבלות". הרי גם במקרה ההוא קישרת את זה לכיבוש, ולא טענת שבגלל שהמשטרה בצפון אחראית רק על אזרחים, אז פרקטיקות הכיבוש טרם זלגו לשם באופן משמעותי.
        יותר מזה, נראה שאתה חושב שהפרקטיקה המשטרתית בירושלים מיוחדת לעומת שאר הארץ. אמנם מעודי לא עצר אותי שוטר ברחביה/קטמון (למרות שאני מסתובב שם לא מעט), אבל מהסיפורים שאני שומע, אין הבדל משמעותי בין הפעילות שלהם שם למקומות אחרים בארץ, במבצעים שונים המתרחשים ברחובות מגוונים בערים בצפון ובדרום (לפי ההזדעזעות, כנראה שלא באזור המרכז…). אלימות משטרתית לא התחילה בכיבוש, ואני מתקשה לראות את הקישור הגיאוגרפי שאתה עושה בין משטרת ירושלים לפעילות אלימה יותר.
        יש הרבה בעיות במדינת ישראל, והרבה מהן קשורות באופן הדוק למה שהיא עושה ביהודה ושומרון. אבל הנסיון לקשור כל פעילות שלטונית אלימה (יותר או פחות) כנגרמת ישירות בידי הכיבוש הוא מופרך. יש לו השפעה כללית על החברה בישראל ועל פעילות השלטון בה, אבל הוא לא הגורם המרכזי בכל דבר. בפראפרזה על פרויד, לפעמים פעילות שלטונית אלימה היא פשוט פעילות שלטונית אלימה.

  2. מתן Says:

    אתה צודק – הכיבוש הוא לא הסיבה. הוא רק מופע אחד של תופעות חברתיות-פוליטיות יותר רחבות – קולוניאליזם וגזענות. תופעות שאף חברה בעולם לא נקייה מהן לחלוטין הודות למאות שנים של אימפריאליזם ועשרות שנים של גלובליזציה. אתה מצביע על נקודה חשובה – אסור לשכוח שבאופן עקרוני ישראל לא יותר גזענית או קולוניאליסטית מהמדינות שמשתתפות ממש עכשיו בכיבוש ברוטלי של עיראק ואפגניסטן, ומדכאות ומדירות את ה'שחורים' שלהן, כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת ורבות אחרות. אסור גם לשכוח את התפקיד שממלא הכיבוש הישראלי בשימור הלגיטימציה של הפרקטיקות הגזעניות והקולוניאליסטיות של המדינות שציינת, מה שמביא אותן לתמוך בהמשך הקיום שלו במשך כל כך הרבה שנים.

    ובכל זאת, צריך גם להצביע על ההבדלים (בלי לטעון שארה"ב או בריטניה או צרפת יותר מוסריות): הכיבוש של ישראל מתמשך לאורך זמן רב יותר ומתוך מגמה ברורה יותר של סיפוח וטיהור אתני מאשר זה בעיראק ובאפגניסטן, והדיכוי של ה'שחורים' בישראל נעשה באופן ברוטלי וקרוב בהרבה למרכזים של המטרופולין ה'לבן'. לצורך ההמחשה וההשוואה צריך לנסות לחשוב על מצב בו עיראק ואפגניסטן הכבושות היו בלונדון, בניו-יורק או בפריז, והכיבוש שלהן היה מלווה בהתנחלות מסיבית, גירוש שקט (יותר ופחות) של תושבי השטח הכבוש, טבח מסיבי מפעם לפעם וסיפוח רשמי של חלקים מהשטח הכבוש ללא מתן זכויות אזרח לאוכלוסיה של השטחים המסופחים. זה המצב בשטחים שנתונים לשלטון ישראל, וספציפית בירושלים הוא יותר בולט.

  3. ניר חסון Says:

    שלום חברים, ברכות על האתר, נראה יופי.
    ברשותך גל אגיב לפוסט על רחביה:
    בין השורות ומעליהן אתה אומר שהעיסוק במעצרי רחביה הוא בבחינת "צרות של עשירים" בהשוואה למה שקורה במזרח העיר. האמת שזה נכון, אין מקום להשוואה בין מה שקורה בשועפט לבין מה שקורה ברחובות רחביה. בדיוק כמו שאין מקום להשוואה בין אזור האסון בהיאטי לבין המכון הססמוגרפי במאימי שתיעד את רעידת האדמה במחט ודיו.
    הססמוגרפים רבים הם וכולם מצביעים על אותו כיוון. זה גם לא הוגן לעסוק במעצרם של כמה צעירים אירופאים לבני עור בגדה על ידי פקחי יחידת עוז בעוד שבכל לילה נעצרים פלסטינים, שבניגוד לאירופאים, לא משתחררים אחרי 24 שעות או במקרה הגרוע מועלים למטוס בחזרה לארצם. אבל גם כאן היחס לפלסטינים הוא אזור האסון, הפקחים של עוז והשוטר מוהיני ברחביה הם המחט שעל הססמוגרף והמחט משתוללת.
    ואלו לא המחטים היחידות שמשתוללות בימים אלו בישראל. הססמוגרפים, חברים, רוטטים. החרמת וולך בבית ספר תיכון אינו המעשה הגרוע בתרבות הישראלית, אבל הוא מסמן משהו. גם השפלת השגריר התורכי, קמפיין אם תרצו והאח הגדול. כולם מסמנים את התרחבות אזורי האסון.
    והנה אני וחברי העיתונאים, פקידים עלובים במכון הססמולוגי, רושמים את רעידות המחט ומרחיבים את הרדיוס של אזור האסון על המפה ומעבירים בטלפקס מיושן את הדיווחים שלנו למרכז השליטה הארצי, רק ששם איש אינו קורא את הדיווחים ואם קורא הרי שלאיש לא אכפת.

  4. הצל בעלית הגג Says:

    מכיוון שאני עצמי הייתי שוטר, ועד היום מדי המשטרה (ובעיקר אלו עם כובע המצחייה הותיק) מעוררים בי רגש חם, לא אכחד שהיה לי קשה לקרוא את הפוסט. יותר מכך, היה לי לא קל לקרוא את הכתבה המקורית. השוטרים מצויים שם בודאי לא בשמחה גדולה, והיו מעדיפים להיות בכוננות בתחנה. אבל ישנה סיבה כלשהי שהם מסיירים בסביבות בית ראש הממשלה ונאלצים להטריד אזרחים צעירים, ואבוי – לבנבנים, שכן לא נהוג יותר (כפי שהיה נהוג עד ממש לא מזמן) להפריד בין הצבעים. אפורופו הדיון בבלוגוספרה (וזה נכון גם במידה רבה לעיתונות) – האשמות על המשטרה וגזירת מסקנות גלובליות מבדיקה של אזרחים בסביבות בית ראש המששלה, הן דבר פשוט טפל ומצטרף לאינספור מוקדי טפלות כאלה שנטפלים לבעיות, שכן בעיות זה מה שמעניין אותנו, ומסיקים כי המצב מתדרדר שהרי גלוי לעיני כל (כל מי שיש לו חיבור לפחות) כי רבו הבזיונות בארצנו.
    כפי שאולי מובן מהדברים לעיל, איני רואה עם כותב הבלוג את הדברים עין בעין. אני סבור למעשה להיפך – שהיום, עבור האוכלוסיה היהודית המצב טוב לאין שיעור מזה שהיה בעבר. אולם לשם הבנת ההבדל, ראשית צריך להבין שמי שסבלו מהמצב דאז היו בעיקר בני שכונות עלובות, שהוטרדו ללא כל פיקוח גם על ידי המשטרה, שעוד לא היתה עירנית במה שקשור לזכויות הפרט וכו'. ואילו היום, המגזר היהודי נהנה משלווה די רבה, וכל הרפש מתרכז במגזר הערבי והבדווי.
    הכיבוש הוא מקור לפשיעה אדירת מימדים, שצר לי שאני נאלץ להקצין ולומר, שססמוגף שמכבד עצמו, באופן עקרוני, לא אמור לעבוד ברגישות שתזהה בד בבד עם עוולות הכיבוש רעידות מקובלת ומקומיות שכאלה. מכיוון שהססמוגרף מפרסם באותו עמוד את שתי הרעידות, טבע הרגישות של האדם כופה שיזהה ביניהן כדברים קשורים – ולכן תתמסמר האטימות כלפי מימדי העוול שאנו מחוללים. ולגבי המשטרה – תנו קצת קרדיט, לא תמיד בדיקות כאלה מיותרות, ולא תמיד לשוטרים יש כוח להיות מאה אחוז.
    סורה חושך.

  5. עופרה Says:

    לניר חסון – הבעיה אינה העיסוק שלך בנושא, שהוא מבורך וראוי. הבעיה היא שהכתבות לא ניסו לקשר בכלל את התנהגות המשטרה ברחביה להתנהגותה במקומות אחרים בעיר.
    גם אם הכיבוש אינו *סיבה* להתנהגות המשטרה כך, ודאי שישנו קשר. אם מתעלמים ממנו, יוצא שמצדיקים את התנהגות המשטרה כלפי מזרחים וערבים. שהרי, אם הטענה מול המשטרה שהיא עוצרת "בני טובים", אפילו כאלה שאין להם חזות מזרחית, עולה ממנה תמיכה סמויה בטענה שלגיטימי שהמשטרה תטריד כל מי שהנו בעל חזות מזרחית.
    כך נוצר האבסורד שבכתבה שהיתה במוסף "השבוע", תגובת המשטרה היתה יותר פרוגרסיבית מהטענות שעלו בכתבה, כאשר נציג המשטרה הסביר – בצדק – שהמונח בן טובים אינו רלבנטי.

  6. יוני Says:

    בנוגע לכיבוש, מצ"ב טקסט קצר מתגובה בבלוג שכן (הבלוג של דר' אורי אמיתי)שדי מתאים פה לעניין –

    עיקרי הדת הנאוריסטית:
    כאשר נוצר העולם מטיפה סרוחה נכנסה בה אנרגיה שלילית, אשר עד היום איננה ניתנת להפרדה מגרעין החיים. האנרגיה הזו תופסת צורה מזמן לזמן ובעצם אשמה בכל תחלואי העולם. כיום האנרגיה השלילית מכונה "הכיבוש" – הרי ידוע שאין כל סיבה ל"כיבוש" והרי ידוע שחסידי הארגיה השלילית הם אלו שמטפחים אותה. לכן, יש לסגוד ל"שלום", האל הנאוריסטי הגדול, כדי שזה יצילנו מידם. כל הפורענות שבאה על הדת הנאוריסטית (טרור כלכלי ותרבותי, חרמות ואף אנטישמיות) מקורה ב"כיבוש" ובכך שאין סוגדים מספיק ל"שלום". עורו נאוריסטים עורו! כי מחללים את שם ה"שלום" ויש אף שכופרים בו וטוענים שאינו קיים!
    כאות לעוולת "הכיבוש" הנצחית (אשר היה קיים גם לפני 67, הרי כיצד ניתן להסביר את הפורענות לפני 67?)נוטים הנאוריסטים להלקות את עצמם, וכל המלקה עצמו יותר, הרי זה משובח. האמונה הרווחת כי ההלקאה העצמית וההתרפסות הינם גורמים אשר מטהרים את הנאוריסט מחטא ה"כיבוש" ובכך פוחתת הפורענות נגדו (ואף לעיתים גם יכול הנ"ל לקבל מימון להלקאה זו), לכן חובתו היא להלקות עצמו על כל במה ציבורית ולנסות להזכיר לכופרים ששכחו כי כל תחלואי העולם מקורם ב"כיבוש", ואם הם לא רוצים להקשיב אז מבחינת הדת הנאוריסטית הם הופכים ל"פאשיסט", שהינו כינוי לכופר בכיר במערכת הדת הנאוריסטית. לפי עקרונות הדת, דמו של ה"פשיסט" מותר, הופך הוא למוקצה בציבור זה ואין לתת לו פתחון פה בשום במה, שמה ילדיהם הקטים ישמעו את דברי הבלע שיוצאים מפיו. בנוסף, קיים פולחן בדת זו שהינו "פולחן הזרים", בהתאם לפולחן זה כל אדם שמוצאו דומה לזה של הנאוריסט, אך אינו מסכים עם עיקרי הדת, דינו כדין "פאסישט", אך להבדיל, כל אדם שמוצאו שונה משל הנאוריסט (גם אם הנ"ל כופר בכל עיקרי הדת – ואף מחלל שם "שלום" ברבים!) דינו כדין "זר קדוש" ויש לתת לו כל שיבקש גם אם במחיר של בפגיעה בדת. הדת הנאוריסטית הינה דת מאוד מצומצמת אך בעלת כוח רב ואמונה חזקה מאוד בצדקתה. כל ניסיון לגרום לנאוריסטים לפעול, להבנתם, בניגוד לסגידה לאל ה"שלום", או לחילופין לפעול לשם ה"כיבוש", תוביל בהכרח לפעילות נגדית אגרסיבית, סירוב לפעול לפי החוק ואף התנגדות אלימה (שמכונה בפיהם – "להילחם על השלום" או "התנגדות פסיבית"). על כן, באזור מגוריהם קיים ניסיון ליצור סטטוס קוו כדי לשמר את המצב הנוכחי לשם מניעת מצבים שכאלו. בשנים האחרונות החל הסטטוס קוו להתערער וכולם חרדים מהעתיד לבוא.
    אפשר להמשיך ככה עוד הרבה, אבל התעייפתי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: