ההתקפה

by

יותם פלדמן ועפרי אילני

מוצג עכשיו בתערוכה איראן, בגלריה "החללית", הירקון 70 תל אביב.

תודה לגור אילני, יאיר אור, עופר דינס, אנה קרדשבסקה ואיתמר ט' טהרלב.

המציג אינו חייל.

שלא נדע מצרות.

10 תגובות to “ההתקפה”

  1. יובל א Says:

    אני נזכר באלוף חלמיש – יציר דמיוני של עמוס קינן ב"דרך לעין חרוד" המופלא. האלוף חלמיש המציא את "תמרון העקלתון" ואת קריאת הקרב "אחרי הצידה". הבעיה, הסביר קינן, היא שכאשר אתה רץ בעקלתון אינך יודע אם אתה רץ מבפנים החוצה לכבוש את העולם, או מבחוץ פנימה לזיין עצמך בתחת. וחלמיש אכן ירה לעצמו כדור בראש לאחר שכבש את טוברוק ונכנס בראש צבאו לרחובות ת"א הבוערת.

  2. דרול Says:

    אה…
    להתקפה הזאת אתם מתכוונים.
    חשבתי שהתכוונתם להתקפה על הכתבה של גל כץ על המפלגה הדו לאומית.

  3. עידו Says:

    פנומנלי. תודה רבה

  4. yoash / יואש Says:

    אהבתי את הנער הפולני. הוא אינו מפחד מדבר!

  5. פוליטיקה Says:

    יש רק דבר אחד לא אמין בסרט – הקריין טלוויזיה. ממש לא אמין בתור פרשן צבאי, יותר כמו פרשן לענייני מחול…

  6. gal Says:

    אתם חבורה של הזויים !
    לא מצחיק ולא משעשע !!!!

  7. דרור בל"ד Says:

    עוד ב2009 הזהיר אלוף בן מהסחות הדעת של הברווז הגרעיני: "המלחמות בלבנון ובעזה עודדו את נתניהו לאמץ עוד נדבך ממורשת צ'רצ'יל, ההפצצות על ערי גרמניה. כשמבקרים את ישראל על הפצצותיה בביירות ובעזה, נתניהו מזכיר בתגובה את המבורג ודרזדן. הוא נוהג לומר שבריטניה ואמריקה הרגו הרבה יותר אזרחים גרמנים במלחמת העולם השנייה מאשר להיפך, ובכל זאת ברור מי היה התוקפן ומי היה הצד הצודק במלחמה". אלוף בן | צ'רצ'יל ותלמידו 07.10.2009 . אלא שאז הוא היה סקפטי: "מעניין יהיה לראות, אם נתניהו ילמד מהמנהיג הנערץ עליו גם את הלקח הזה, או שהאנלוגיה ההיסטורית שלו מסתיימת בהפצצות".

    שנה אחר כך נדמה היה כי נרגע מעט: "בעוד שלושה שבועות תהיה לנתניהו הזדמנות חד-פעמית לעצור את היטלר החדש… אחמדינג'אד יבוא לביקור ראשון בלבנון… ולפי אחד הדיווחים, יקפוץ גם לשער פטמה, מעבר לגדר במטולה. המסלול ידוע, הטווח קרוב, ואפשר…כמובן שזה לא יקרה. הסיכונים גדולים מדי, והכוונה כאן איננה לתת עצה מבצעית, אלא להציג את הפער שבין האופוזיציה לשלטון ובין המסבירן למדינאי". אלוף בן | היטלר בשער http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1223071
    בכל זאת סיים באזהרה: "מוטב להיזהר בדיבור, ולזכור שלא הכל "הסברה", כי גם גימיק תקשורתי עשוי להגיע לפירעון".

    עיתונאים נמדדים בבלוגם, בתחקיריהם ובחוש הריח המפותח שלהם. עיתונאי הארץ לשעבר יהיו הראשונים להבחין בין הערכות אמת לבין, למשל, מאמרים של ארי שביט.
    עפרי אילני קרא והתפלץ: "אם להשתמש ב"משל הברווז" של נתניהו, מה שנראה כמו הכנה למלחמה, מתנהג כמו הכנה למלחמה ומקרקר כמו הכנה למלחמה – הוא הכנה למלחמה, ולא סתם "בלוף" או תרגיל בהסחת דעת". (מתוך: בנימין נתניהו הוציא צו 8 לעצמו ולציבור – אלוף בן, הארץ).
    התפלץ וקרא: "נתניהו מטורף, העיניים שלו כבר מלאות בדם, הוא התביית על הרעיון של להחריב הכול כאן כמו שרוצח פסיכופת מתביית על הקורבן שלו. מהיום בערב, אחרי שראיתי את הנאום שלו בכנסת, העברתי את רמת האזהרה שלי לאדום-כהה, ואני ממליץ למי שיכול לברוח מכאן לפחות באופן זמני". (מתוך דף הפייסבוק של עפרי אילני).

    קטונתי מלנקוט עמדה בנוגע להערכותיהם המנוגדות של בן, אילני (ויותם פלדמן?) מחד לבין הערכותיו של אבנרי מאידך. הויכוח ביניהם מתחיל ומסתיים בהערכה האם נתניהו הוא עד כדי כך מטורף. על דבר אחד אין ויכוח: דחיפתו של ארכי פושע המלחמה אהוד ברק ל"ביצוע המשימה" מול הססנותו של נתניהו, שאינו פושע מלחמה. על ההבדל העצום הזה לא ידעו לעמוד גם אלה המזוהים עם השמאל הישראלי. הבעתה האוחזת בימים אלו מטירופו רוצח ההמונים ברק היא עניין שבשגרה עבור נתיני המשטר הציוני חסרי האזרחות בכלל ועבור תושבי עזה בפרט. השהייה במצב הזמני של על סף קטסטרופה (הגדרה של אריאלה אזולאי) אותה תיאר יפה סמי ברדוגו במאמרו "500", הארץ, היא נחלתם של הפלסטינים מאז שהחליטו להאבק על זכויותיהם הצודקות באינתיפאדה הראשונה.

    " זאת לא שאלה של human rights, זאת שאלה של החיים בכלל", כותב אילני וממשיך (בתגובות): "זה לא סיפור של עוד מלחמה בעזה. רוב הציבור נגד מתקפה באיראן". אבל זה בדיוק הסיפור, אם המספרים הם הפלסטינים. בימים קשים אלו ראוי יהיה גם להתייחס לקטסטרופה אחרת – הנכבה – המאיימת לחזור באמתלה של מלחמה שתהיה בוודאי מ"המוצדקות שבמלחמות ישראל". תחזית האימים של נועם א"ס על סיפוח שטח C (תגובה למאמר של אסף אורון, אתר זה) מצאה ביטוי כשבועיים לאחר מכן בדמות הצעה של מי מראשי יש"ע (לא זכור לי שמו). גם אזרחות הוצעה "כדי להמנע מהאשמות בדבר אפרטהייד". ידיעה שעקבותיה נעלמו אי שם ב2010 בקול ישראל דיברה על תרגיל רחב היקף לגירוש פלסטינים אזרחי המדינה הציונית במקרה של מלחמה. החשש הזה – סף הקטסטרופה התמידי הזה – הוא נושא מרכזי בשיח האינטלקטואלי הפלסטיני. יש להביאו כנושא מרכזי גם לשיח היהודי ישראלי.

    http://www.alanhart.net/peace-or-apartheid-are-not-the-only-options-for-israel/

  8. יריב מוהר Says:

    עוד ב"איראן" אהבתי את "ההתקפה".

  9. kishcashta Says:

    מציעה את עצמי להשתתף בסרטים עתידיים. אני ממש טובה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 945 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: